הטבח בטבריה – הבדלי גרסאות
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←מהלך המאורעות: עיר מעורבת |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: אוכלוסייה, הייתה |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
==מהלך המאורעות== |
==מהלך המאורעות== |
||
בתקופת [[המנדט הבריטי]] |
בתקופת [[המנדט הבריטי]] הייתה טבריה עיר בעלת אוכלוסייה מעורבת, של יהודים וערבים. בתקופה הקודמת להתקפה, [[ההגנה]] בטבריה לא הייתה מאורגנת כיאות. בשכונת קריית שמואל התגוררו 2,000 תושבים, כשמתוכם רק 36 חברי הגנה פעילים. בליל ההתקפה היו בשכונה רק 15 מגינים ולא היה ניתן לאייש את כל העמדות. כתוצאה מכך, הופקרו העמדות בצד הצפוני-מזרחי של העיר, מתוך הנחה שההתקפה מצד זה הפונה ל[[ים הכנרת]] תהיה קשה ביותר. כוחות [[פלוגות הלילה]] של [[אורד וינגייט]] היו עסוקות בפעולות ב[[גליל התחתון]], וכפי הנראה וינגייט הוטעה באותו יום על ידי מידע מסולף שסופק לו על ידי מארגני ההתקפה על טבריה. |
||
עם רדת הלילה חסמו ערבים את כל הדרכים המובילות לטבריה במחסומי אבנים. בשעה 21:00 החלו לירות על העיר מכל עבריה, ובו בעת חדרה לעיר קבוצה של כ-70 ערבים מכיוון צפון-מזרח. הקבוצה שחדרה התחלקה לשתיים: חלקם חדרו לשכונת קריית שמואל, וחלקם התקיפו את בית הממשלה, והציתו אותו ואת המחסן של מחלקת העבודות הציבוריות. הקבוצה שחדרה לשכונת קריית שמואל לא נתקלה בשום הפרעה. הם פרצו לבתים, טבחו בתושבים ושרפו את המבנים. בבית אחד נרצחו אם וחמשת ילדיה, ובבית אחר נרצחה משפחה של ארבע נפשות. [[בית הכנסת]] הועלה באש ושָמָשו נרצח ליד [[ספר תורה|ספר התורה]]. האירוע כולו נמשך כארבעים דקות ובסיומו יצאו הפורעים מהשכונה ללא התנגדות. שני [[נוטרים]] שחשו לעזרת השכונה נתקלו ב[[מארב]] ונהרגו. |
עם רדת הלילה חסמו ערבים את כל הדרכים המובילות לטבריה במחסומי אבנים. בשעה 21:00 החלו לירות על העיר מכל עבריה, ובו בעת חדרה לעיר קבוצה של כ-70 ערבים מכיוון צפון-מזרח. הקבוצה שחדרה התחלקה לשתיים: חלקם חדרו לשכונת קריית שמואל, וחלקם התקיפו את בית הממשלה, והציתו אותו ואת המחסן של מחלקת העבודות הציבוריות. הקבוצה שחדרה לשכונת קריית שמואל לא נתקלה בשום הפרעה. הם פרצו לבתים, טבחו בתושבים ושרפו את המבנים. בבית אחד נרצחו אם וחמשת ילדיה, ובבית אחר נרצחה משפחה של ארבע נפשות. [[בית הכנסת]] הועלה באש ושָמָשו נרצח ליד [[ספר תורה|ספר התורה]]. האירוע כולו נמשך כארבעים דקות ובסיומו יצאו הפורעים מהשכונה ללא התנגדות. שני [[נוטרים]] שחשו לעזרת השכונה נתקלו ב[[מארב]] ונהרגו. |
גרסה מ־06:01, 1 ביולי 2018
הטבח בטבריה היה התקפה של פורעים ערבים על היהודים תושבי שכונת קריית שמואל בטבריה, שאירעה בליל 2 באוקטובר 1938 (ז' בתשרי ה'תרצ"ט), כחלק ממאורעות תרצ"ט. בתקיפה נרצחו 19 יהודים, מתוכם 11 ילדים.
מהלך המאורעות
בתקופת המנדט הבריטי הייתה טבריה עיר בעלת אוכלוסייה מעורבת, של יהודים וערבים. בתקופה הקודמת להתקפה, ההגנה בטבריה לא הייתה מאורגנת כיאות. בשכונת קריית שמואל התגוררו 2,000 תושבים, כשמתוכם רק 36 חברי הגנה פעילים. בליל ההתקפה היו בשכונה רק 15 מגינים ולא היה ניתן לאייש את כל העמדות. כתוצאה מכך, הופקרו העמדות בצד הצפוני-מזרחי של העיר, מתוך הנחה שההתקפה מצד זה הפונה לים הכנרת תהיה קשה ביותר. כוחות פלוגות הלילה של אורד וינגייט היו עסוקות בפעולות בגליל התחתון, וכפי הנראה וינגייט הוטעה באותו יום על ידי מידע מסולף שסופק לו על ידי מארגני ההתקפה על טבריה.
עם רדת הלילה חסמו ערבים את כל הדרכים המובילות לטבריה במחסומי אבנים. בשעה 21:00 החלו לירות על העיר מכל עבריה, ובו בעת חדרה לעיר קבוצה של כ-70 ערבים מכיוון צפון-מזרח. הקבוצה שחדרה התחלקה לשתיים: חלקם חדרו לשכונת קריית שמואל, וחלקם התקיפו את בית הממשלה, והציתו אותו ואת המחסן של מחלקת העבודות הציבוריות. הקבוצה שחדרה לשכונת קריית שמואל לא נתקלה בשום הפרעה. הם פרצו לבתים, טבחו בתושבים ושרפו את המבנים. בבית אחד נרצחו אם וחמשת ילדיה, ובבית אחר נרצחה משפחה של ארבע נפשות. בית הכנסת הועלה באש ושָמָשו נרצח ליד ספר התורה. האירוע כולו נמשך כארבעים דקות ובסיומו יצאו הפורעים מהשכונה ללא התנגדות. שני נוטרים שחשו לעזרת השכונה נתקלו במארב ונהרגו.
ליד היישוב מצפה נתקלו הפורעים הנסוגים במארב של פלוגות הלילה שהרג חמישה מהם.
תוצאות
מעודדים מהצלחת פעולתם בטבריה, רצחו ערבים ב-27 באוקטובר 1938 את ראש העירייה היהודי של טבריה, זאכי אלחדיף.
ההגנה הקימה ועדת חקירה בראשות יוסף אבידר, שחשפה כשלים רבים בהגנת העיר והמליצה על צעדים שיש לנקוט.
לקריאה נוספת
- ספר תולדות ההגנה, כרך ב' חלק שני, הוצאת משרד הביטחון, 1973.
קישורים חיצוניים
- כתבות בעיתון "דבר"
- לויתם של חללי טבריה, דבר, 4 באוקטובר 1938
- מה קרה בטבריה, דבר, 4 באוקטובר 1938
- מדוע שלמנו מחיר יקר כזה, דבר, 4 באוקטובר 1938
- דבר היום, דבר, 4 באוקטובר 1938
- מקדונלד על המצב בארץ ועל זועת טבריה, דבר, 6 באוקטובר 1938
- בטבריה לאחר האסון, דבר, 6 באוקטובר 1938
- שועת אמהות על רצח תינוקות, דבר, 7 באוקטובר 1938
- "טימס" על זועות טבריה, דבר, 9 באוקטובר 1938
המאורעות | |
---|---|
|