טארק בן זיאד – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
טארק איבן זיאד נמנה עם החשובים שבמפקדי הצבא בהיסטוריה של חצי האי האיברי. בתחילה שימש כסגנו של [[מוסא בן נוסאיר]] ב[[צפון אפריקה]] ונשלח על-ידו ככוח החלוץ בכיבוש [[חצי האי האיברי]] (המקביל ל[[ספרד]] ו[[פורטוגל]] של היום). יש הטוענים כי הוא הוזמן על ידי [[ויטיזה]], יורש העצר ה[[ויזיגותים|ויזיגותי]], כדי שיתערב ב[[מלחמת אזרחים|מלחמת האזרחים]] הוויזיגותית. |
טארק איבן זיאד נמנה עם החשובים שבמפקדי הצבא בהיסטוריה של חצי האי האיברי. בתחילה שימש כסגנו של [[מוסא בן נוסאיר]] ב[[צפון אפריקה]] ונשלח על-ידו ככוח החלוץ בכיבוש [[חצי האי האיברי]] (המקביל ל[[ספרד]] ו[[פורטוגל]] של היום). יש הטוענים כי הוא הוזמן על ידי [[ויטיזה]], יורש העצר ה[[ויזיגותים|ויזיגותי]], כדי שיתערב ב[[מלחמת אזרחים|מלחמת האזרחים]] הוויזיגותית. |
||
ב-[[29 באפריל]] 711, נחת צבאו של |
ב-[[29 באפריל]] 711, נחת צבאו של טארק ב[[גיברלטר]] (השם "גיברלטר" מגיע מהשם ה[[ערבית|ערבי]] "ג'בל טארק", אשר פירושו: ההר של טארק, או בנוסף, גיבר טארק, אשר פירושו: סלע טארק). |
||
היסטוריונים מערביים טוענים שטארק הורה לחייליו לשרוף את [[אונייה|ספינותיהם]] מיד כאשר הם מגיעים ל[[חצי האי האיברי|איבריה]]. בעת הגעתו לגיברלטר, היו לטארק 12,000 חיילים בעוד שלאויביו היו 100,000. |
היסטוריונים מערביים טוענים שטארק הורה לחייליו לשרוף את [[אונייה|ספינותיהם]] מיד כאשר הם מגיעים ל[[חצי האי האיברי|איבריה]]. בעת הגעתו לגיברלטר, היו לטארק 12,000 חיילים בעוד שלאויביו היו 100,000. |
||
גרסה מ־11:27, 11 באוגוסט 2018
טארִק בִן זיאד (בערבית: طارق بن زياد; בעברית נקרא גם טארק אבן זיאד וכן טאריק בן זיאד) אשר נודע בהיסטוריה של ספרד כטארק אל טוארטו (טארק בעל העין האחת), היה מוסלמי ברברי ומנהיג צבאי מבית אומיה, אשר הוביל את כיבושה של היספניה הויזיגותית בשנת 711 לספירה, תחת הוראתו של הח'ליף, וליד הראשון, מבית אומיה. לפי ההיסטוריון אבן ח'לדון, טארק היה משבט ברברי שעד ימינו קיים על גדות נהר באלג'יריה.
טארק איבן זיאד נמנה עם החשובים שבמפקדי הצבא בהיסטוריה של חצי האי האיברי. בתחילה שימש כסגנו של מוסא בן נוסאיר בצפון אפריקה ונשלח על-ידו ככוח החלוץ בכיבוש חצי האי האיברי (המקביל לספרד ופורטוגל של היום). יש הטוענים כי הוא הוזמן על ידי ויטיזה, יורש העצר הויזיגותי, כדי שיתערב במלחמת האזרחים הוויזיגותית.
ב-29 באפריל 711, נחת צבאו של טארק בגיברלטר (השם "גיברלטר" מגיע מהשם הערבי "ג'בל טארק", אשר פירושו: ההר של טארק, או בנוסף, גיבר טארק, אשר פירושו: סלע טארק).
היסטוריונים מערביים טוענים שטארק הורה לחייליו לשרוף את ספינותיהם מיד כאשר הם מגיעים לאיבריה. בעת הגעתו לגיברלטר, היו לטארק 12,000 חיילים בעוד שלאויביו היו 100,000.
לפי ההיסטוריון המוסלמי בן המאה ה-17, אל-מקרי, נשא טארק עם נחיתתו בגיברלטר נאום זה - הידוע מאוד בעולם המוסלמי - בפני חייליו:
הו אנשים! לאן תוכלו לברוח? הים, מאחוריכם. האויב מלפניכם. אין דבר בשבילכם, בשם אללה, מלבד האמת וכוחהּ של אישיותכם
— אל-מקרי, שנת 1628 לספירה. [1]
הצבאות המוּרים, תחת טארק מפקדם, שטפו את היספניה ובקיץ של שנת 711, נחלו ניצחון מכריע, כאשר המלך הוויזיגותי, רודריק, הובס ומת ב-19 ביולי, בקרב גואדאלטה.
לאחר מכן, טארק נעשה למושל היספניה, אך לבסוף נקרא לשוב לדמשק, על ידי הח'ליף וליד הראשון.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Suzanne McIntire, Speeches in World History, (2009) p. 85.
