תרומת הדשן – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ ויקיזציה, ניסוח |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=מצוות תרומת הדשן ב[[בית המקדש]]|אחר=[[שו"ת]] "תרומת הדשן" של רבי [[ישראל איסרלן]]|ראו=[[תרומת הדשן (ספר)]]}} |
{{פירוש נוסף|נוכחי=מצוות תרומת הדשן ב[[בית המקדש]]|אחר=[[שו"ת]] "תרומת הדשן" של רבי [[ישראל איסרלן]]|ראו=[[תרומת הדשן (ספר)]]}} |
||
{{סוגיה |
{{סוגיה |
||
| שם = |
| שם = |
||
| תמונה = |
| תמונה = |
||
| כיתוב = |
| כיתוב = |
||
| מקרא = {{תנך|ויקרא|ו|ב|ד}} |
| מקרא = {{תנך|ויקרא|ו|ב|ד}} |
||
| משנה = |
| משנה = |
||
| ברייתא = |
| ברייתא = |
||
| תלמוד בבלי = |
| תלמוד בבלי = |
||
| תלמוד ירושלמי = |
| תלמוד ירושלמי = |
||
| משנה תורה לרמב"ם = {{רמב"ם||תמידים ומוספין|ב|ללא=שם}}, הלכות י'-ט"ו |
| משנה תורה לרמב"ם = {{רמב"ם||תמידים ומוספין|ב|ללא=שם}}, הלכות י'-ט"ו |
||
| שולחן ערוך = |
| שולחן ערוך = |
||
| ספרי מניין המצוות = {{ספר המצוות|עשה|ל}}{{ש}}{{ספר החינוך|קלא}} |
| ספרי מניין המצוות = {{ספר המצוות|עשה|ל}}{{ש}}{{ספר החינוך|קלא}} |
||
| ספרות הלכתית נוספת = |
| ספרות הלכתית נוספת = |
||
}} |
}} |
||
'''תרומת הדשן''' היא [[מצווה]] שמתבצעת על ידי סילוק כמות קטנה של [[אפר]], שנוצר על [[מזבח העולה]] משריפת ה[[קרבן (יהדות)|קרבנות]]. |
'''תרומת הדשן''' היא [[מצווה]] שמתבצעת על ידי סילוק כמות קטנה של [[אפר]], שנוצר על [[מזבח העולה]] משריפת ה[[קרבן (יהדות)|קרבנות]]. ה[[ראשונים]] חולקים האם לוקחים מאפר בשר הקרבנות או אפר עצי ההסקה. הדשן שסולק מן המזבח בתרומת הדשן מונח על רצפת [[העזרה]] במרחק-מה מן המזבח. המצווה נעשית על ידי [[כהן|כהנים]] בלבד, וזמנה הוא מדי יום ביומו, לרוב בסמוך ל[[עלות השחר]]. החיוב לקיים מצווה זו הוא כאשר [[בית המקדש]] קיים. |
||
==מקור המצווה== |
==מקור המצווה== |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
==פירוט המצווה == |
==פירוט המצווה == |
||
על הכהן ללבוש [[בגדי כהונה]], שהם - לדעת חלק מן [[הראשונים]] - פחותים בחשיבותם מבגדי הכהונה הרגילים{{הערה|[[מנחת חינוך]] |
על הכהן ללבוש [[בגדי כהונה]], שהם - לדעת חלק מן [[הראשונים]] - פחותים בחשיבותם מבגדי הכהונה הרגילים{{הערה|[[מנחת חינוך]] קלא, אות ב'}}. אחר כך עליו [[קידוש ידיים ורגליים|לקדש את ידיו ואת רגליו]], ליטול מחתה [[כסף (מתכת)|מכסף]] הממוקמת בפינה המערבית של הכבש, לעלות בכבשׁ העולה אל המזבח, לחפור בעזרת המחתה בערימת האפר שהצטברה על המזבח כדי לקחת אפר נקי{{הערה|הרמב"ם כותב שלוקחים גחלים, ללא שאריות קרבנות שטרם נשרפו כליל{{מקור}}}}, לחתות אפר וגחלים אל תוך המחתה, לרדת חזרה אל העזרה, לפנות שמאלה לכיוון מזרח העזרה, לפסוע כעשר אמות צפונה של הכבש ולרוקן את האפר שבמחתה על רצפת העזרה, במרחק שלושה טפחים מן הכבש ולקיים את מצוות התורה :"ושמו אצל המזבח". |
||
לאחר תרומת הדשן, עולים הכוהנים האחרים אל המזבח, מסלקים למקום אחד את כל האפר והגחלים שהצטברו בעבודת הקרבנות של יום האתמול, ומתחילים לארגן את המזבח לעבודת היום החדש{{הערה|{{ספר החינוך|קלא}}}}. כאשר הצטברה כמות גדולה של אפר על המזבח, היו מפנים אותה - לאחר תרומת הדשן - למקום מיוחד מחוץ למחנה. |
|||
לפי המדרש{{הערה|[[ילקוט מעם לועז]] ספר ויקרא פרשת צו עמוד נז}} אחד |
לפי המדרש{{הערה|[[ילקוט מעם לועז]] ספר ויקרא פרשת צו עמוד נז}} אחד [[נס|הנסים]] שנעשו בבית המקדש היה שהאפר שהיו מרימים מן המזבח ושמים ב[[בית הדשן]], היה נבלע במקומו, ולא היה ניכר מבחוץ. |
||
בימי חול היו מבצעים את תרומת הדשן סמוך לעלות השחר. ב[[יום הכיפורים|ימי כיפורים]] היו עושים זאת מיד אחר חצות הלילה, וב[[שלוש רגלים|שאר החגים]] היו עושים זאת לאחר שעבר השליש הראשון של הלילה{{הערה|[[מסכת יומא]], סוף הפרק הראשון}}. |
בימי חול היו מבצעים את תרומת הדשן סמוך לעלות השחר. ב[[יום הכיפורים|ימי כיפורים]] היו עושים זאת מיד אחר חצות הלילה, וב[[שלוש רגלים|שאר החגים]] היו עושים זאת לאחר שעבר השליש הראשון של הלילה{{הערה|[[מסכת יומא]], סוף הפרק הראשון}}. |
||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
==קביעת הכהן התורם== |
==קביעת הכהן התורם== |
||
{{הפניה לערך מורחב|פיס (בית המקדש)}} |
{{הפניה לערך מורחב|פיס (בית המקדש)}} |
||
בתחילה לא הייתה קביעות בזכות תרומת הדשן, וכל כהן שרצה יכול היה לקיים מצווה זו. הנוהג היה, שאם היו מספר כהנים חפצים במצווה, הם היו רצים אל המזבח, והכהן הקודם את חברו בשיעור ארבע אמות - זכה במצווה. לאחר שפעם אירע שדחף אחד הכהנים את חברו תוך כדי הריצה, והלה נפל ונשברה רגלו{{הערה|ה[[גמרא]] ב[[מסכת יומא]] מוסיפה, שאירע מקרה שכהן אחד הקדים את חברו בארבע האמות וזכה במצווה. חברו זעם עליו, שלף סכין ודקר את הכהן המנצח.}}, תיקנו בית הדין של הכהנים, שזכות המצווה תיקבע בהגרלה (ב[[לשון חז"ל|לשון המשנה]]: "פייס"). |
בתחילה לא הייתה קביעות בזכות תרומת הדשן, וכל כהן שרצה יכול היה לקיים מצווה זו. הנוהג היה, שאם היו מספר כהנים חפצים במצווה, הם היו רצים אל המזבח, והכהן הקודם את חברו בשיעור ארבע אמות - זכה במצווה. לאחר שפעם אירע שדחף אחד הכהנים את חברו תוך כדי הריצה, והלה נפל ונשברה רגלו{{הערה|ה[[גמרא]] ב[[מסכת יומא]] מוסיפה, שאירע מקרה שכהן אחד הקדים את חברו בארבע האמות וזכה במצווה. חברו זעם עליו, שלף סכין ודקר את הכהן המנצח.}}, תיקנו בית הדין של הכהנים, שזכות המצווה תיקבע בהגרלה (ב[[לשון חז"ל|לשון המשנה]]: "פייס"). |
||
לאחר קביעה זו נוצר חשש שמא לא יבוא איש לקיים את המצווה, מאחר שהסיכויים לזכות בהגרלה זו אינם רבים. הוחלט אפוא, שמי שיזכה במצוות תרומת הדשן, יזכה |
לאחר קביעה זו נוצר חשש שמא לא יבוא איש לקיים את המצווה, מאחר שהסיכויים לזכות בהגרלה זו אינם רבים. הוחלט אפוא, שמי שיזכה במצוות תרומת הדשן, יזכה גם בעבודת סידור המזבח ("סידור [[המערכה הגדולה]]") ובמצוות הולכת שני בולי עץ מ[[לשכת העצים]] אל המזבח{{הערה|{{משנה|יומא|ב|א}}, וב[[תלמוד]] שם}}. |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
גרסה מ־15:45, 23 במאי 2019
| מקרא | ספר ויקרא, פרק ו', פסוקים ב'–ד' |
|---|---|
| משנה תורה |
שגיאות פרמטריות בתבנית:רמב"ם פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) חסר שם ההלכות.הלכות חמץ ומצה, פרק תמידים ומוספי"ן, הלכה ב', הלכות י'-ט"ו |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה ל' ספר החינוך, מצווה קל"א |
  | |
תרומת הדשן היא מצווה שמתבצעת על ידי סילוק כמות קטנה של אפר, שנוצר על מזבח העולה משריפת הקרבנות. הראשונים חולקים האם לוקחים מאפר בשר הקרבנות או אפר עצי ההסקה. הדשן שסולק מן המזבח בתרומת הדשן מונח על רצפת העזרה במרחק-מה מן המזבח. המצווה נעשית על ידי כהנים בלבד, וזמנה הוא מדי יום ביומו, לרוב בסמוך לעלות השחר. החיוב לקיים מצווה זו הוא כאשר בית המקדש קיים.
מקור המצווה
מקור המצווה בספר ויקרא, בתחילת פרשת צו:
צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה, הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ. וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ, וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ. וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים, וְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל מָקוֹם טָהוֹר
פירוט המצווה
על הכהן ללבוש בגדי כהונה, שהם - לדעת חלק מן הראשונים - פחותים בחשיבותם מבגדי הכהונה הרגילים[1]. אחר כך עליו לקדש את ידיו ואת רגליו, ליטול מחתה מכסף הממוקמת בפינה המערבית של הכבש, לעלות בכבשׁ העולה אל המזבח, לחפור בעזרת המחתה בערימת האפר שהצטברה על המזבח כדי לקחת אפר נקי[2], לחתות אפר וגחלים אל תוך המחתה, לרדת חזרה אל העזרה, לפנות שמאלה לכיוון מזרח העזרה, לפסוע כעשר אמות צפונה של הכבש ולרוקן את האפר שבמחתה על רצפת העזרה, במרחק שלושה טפחים מן הכבש ולקיים את מצוות התורה :"ושמו אצל המזבח".
לאחר תרומת הדשן, עולים הכוהנים האחרים אל המזבח, מסלקים למקום אחד את כל האפר והגחלים שהצטברו בעבודת הקרבנות של יום האתמול, ומתחילים לארגן את המזבח לעבודת היום החדש[3]. כאשר הצטברה כמות גדולה של אפר על המזבח, היו מפנים אותה - לאחר תרומת הדשן - למקום מיוחד מחוץ למחנה.
לפי המדרש[4] אחד הנסים שנעשו בבית המקדש היה שהאפר שהיו מרימים מן המזבח ושמים בבית הדשן, היה נבלע במקומו, ולא היה ניכר מבחוץ.
בימי חול היו מבצעים את תרומת הדשן סמוך לעלות השחר. בימי כיפורים היו עושים זאת מיד אחר חצות הלילה, ובשאר החגים היו עושים זאת לאחר שעבר השליש הראשון של הלילה[5].
קביעת הכהן התורם
ערך מורחב – פיס (בית המקדש)
בתחילה לא הייתה קביעות בזכות תרומת הדשן, וכל כהן שרצה יכול היה לקיים מצווה זו. הנוהג היה, שאם היו מספר כהנים חפצים במצווה, הם היו רצים אל המזבח, והכהן הקודם את חברו בשיעור ארבע אמות - זכה במצווה. לאחר שפעם אירע שדחף אחד הכהנים את חברו תוך כדי הריצה, והלה נפל ונשברה רגלו[6], תיקנו בית הדין של הכהנים, שזכות המצווה תיקבע בהגרלה (בלשון המשנה: "פייס").
לאחר קביעה זו נוצר חשש שמא לא יבוא איש לקיים את המצווה, מאחר שהסיכויים לזכות בהגרלה זו אינם רבים. הוחלט אפוא, שמי שיזכה במצוות תרומת הדשן, יזכה גם בעבודת סידור המזבח ("סידור המערכה הגדולה") ובמצוות הולכת שני בולי עץ מלשכת העצים אל המזבח[7].
קישורים חיצוניים
- הטיפול בפסולת אף הוא מצווה - על מצוות תרומת הדשן, באתר לימוד תרי"ג המצוות
- על מצוות תרומת הדשן מאת נחמה לייבוביץ
- בית הדשן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים
- ^ מנחת חינוך קלא, אות ב'
- ^ הרמב"ם כותב שלוקחים גחלים, ללא שאריות קרבנות שטרם נשרפו כליל[דרוש מקור]
- ^ ספר החינוך, מצווה קל"א
- ^ ילקוט מעם לועז ספר ויקרא פרשת צו עמוד נז
- ^ מסכת יומא, סוף הפרק הראשון
- ^ הגמרא במסכת יומא מוסיפה, שאירע מקרה שכהן אחד הקדים את חברו בארבע האמות וזכה במצווה. חברו זעם עליו, שלף סכין ודקר את הכהן המנצח.
- ^ משנה, מסכת יומא, פרק ב', משנה א', ובתלמוד שם
| מזבח העולה | ||
|---|---|---|
| מערכות מזבח העולה | המערכה הגדולה • מערכה שנייה של קטורת • מערכת התמיד | 
|
| מקומות על מזבח העולה | הכבש • התפוח • השיתין • בית הדשן | |
| כלי מזבח העולה | פסכתר • מגרפה • מזרק • מחתה | |
| עבודות במזבח העולה | תרומת הדשן | |