אוניברסיטת בולוניה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת פרמטר לשם פרמטר אחיד "אתר אינטרנט" (תג)
החלפה (או), ויקינתונים
שורה 9: שורה 9:
|אתר אינטרנט={{אתר רשמי|http://www.unibo.it/|{{שם הדף בלי הסוגריים}}}}}}
|אתר אינטרנט={{אתר רשמי|http://www.unibo.it/|{{שם הדף בלי הסוגריים}}}}}}


'''אוניברסיטת בולוניה''' (ב[[איטלקית]]: '''Università di Bologna''') היא [[אוניברסיטה]] ב[[בולוניה]] שב[[איטליה]]. האוניברסיטה שהחלה לפעול בשנת [[1088]], היא אחת האוניברסיטאות הוותיקות בעולם, כמו גם אחד המוסדות האקדמיים הבולטים באיטליה ובאירופה. נכון לשנת 2006 לומדים בה מעל 95 אלף סטודנטים ב-23 [[פקולטה|פקולטות]].
'''אוניברסיטת בולוניה''' (ב[[איטלקית]]: '''Università di Bologna''') היא [[אוניברסיטה]] ב[[בולוניה]] שב[[איטליה]]. האוניברסיטה שהחלה לפעול בשנת [[1088]], היא אחת האוניברסיטאות הוותיקות בעולם, כמו גם אחד המוסדות האקדמיים הבולטים באיטליה ובאירופה. נכון לשנת 2006 לומדים בה מעל 95 אלף סטודנטים ב-23 [[פקולטה|פקולטות]].


האוניברסיטה היא העתיקה ביותר ב[[העולם המערבי|עולם המערבי]] ואחת האוניברסיטאות העתיקות בעולם. כתבי הזכויות הראשונים שלה התקבלו מ[[פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרידריך ברברוסה]] בשנת [[1158]]. ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] חקרה ועדת היסטוריונים את תולדות האוניברסיטה וגילתה כי היא נוסדה כבר בשנת [[1088]]. האוניברסיטה חגגה את יום השנה ה-900 שלה בשנת [[1988]]. בעולם כולו מקדימות אותה רק שתי אוניברסיטאות: [[אוניברסיטת אל-קרוויין]] שב[[פאס]] ו[[אוניברסיטת אל-אזהר]] ב[[קהיר]] שב[[מצרים]].
האוניברסיטה היא העתיקה ביותר ב[[העולם המערבי|עולם המערבי]] ואחת האוניברסיטאות העתיקות בעולם. כתבי הזכויות הראשונים שלה התקבלו מ[[פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרידריך ברברוסה]] בשנת [[1158]]. ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] חקרה ועדת היסטוריונים את תולדות האוניברסיטה וגילתה כי היא נוסדה כבר בשנת [[1088]]. האוניברסיטה חגגה את יום השנה ה-900 שלה בשנת [[1988]]. בעולם כולו מקדימות אותה רק שתי אוניברסיטאות: [[אוניברסיטת אל-קרוויין]] שב[[פאס]] ו[[אוניברסיטת אל-אזהר]] ב[[קהיר]] שב[[מצרים]].
שורה 18: שורה 18:
האוניברסיטה העתיקה ביותר בעולם המערבי נוסדה מהתארגנות חופשית ו[[חילוניות|חילונית]] (מנותקת משליטת ה[[כנסייה]] או כל חצר מלוכה שהיא) של סטודנטים שבחרו ומימנו את הפרופסורים שלהם מכיסם. התארגנות הסטודנטים פעלה בדרך של עזרה הדדית, וחולקה לפי לאומים לשתי קבוצות עיקריות: אינטראמונטאני או צ'יטאמונטאני ואולטראמונטאני. ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]] היו באוניברסיטה 17 תת-קבוצות לאומיות אינרטראמונטאני ו-14 תתי קבוצות לאומיות אולטראמונטאני. כעדות לכך, בבניין ה[[ארקיג'נאזיו]] (שהיה מקום מושבה של האוניברסיטה) מוצגים סמליהן של משפחות הסטודנטים של אותה התקופה. [[קולג'ו די ספאניה]] היוקרתי (ארגון העזרה ההדדית של הסטודנטים ה[[ספרד]]ים) משמש עד היום כשריד פעיל לאותה תקופה.
האוניברסיטה העתיקה ביותר בעולם המערבי נוסדה מהתארגנות חופשית ו[[חילוניות|חילונית]] (מנותקת משליטת ה[[כנסייה]] או כל חצר מלוכה שהיא) של סטודנטים שבחרו ומימנו את הפרופסורים שלהם מכיסם. התארגנות הסטודנטים פעלה בדרך של עזרה הדדית, וחולקה לפי לאומים לשתי קבוצות עיקריות: אינטראמונטאני או צ'יטאמונטאני ואולטראמונטאני. ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]] היו באוניברסיטה 17 תת-קבוצות לאומיות אינרטראמונטאני ו-14 תתי קבוצות לאומיות אולטראמונטאני. כעדות לכך, בבניין ה[[ארקיג'נאזיו]] (שהיה מקום מושבה של האוניברסיטה) מוצגים סמליהן של משפחות הסטודנטים של אותה התקופה. [[קולג'ו די ספאניה]] היוקרתי (ארגון העזרה ההדדית של הסטודנטים ה[[ספרד]]ים) משמש עד היום כשריד פעיל לאותה תקופה.


אוניברסיטת בולוניה הייתה היפוכה של [[אוניברסיטת סורבון]], שהמרצים שלה השתייכו וממומנו על ידי הכנסייה או בית המלוכה. לאחר מכן מימנה ה[[עירייה]] את המרצים של אוניברסיטת בולוניה.
אוניברסיטת בולוניה הייתה היפוכה של [[אוניברסיטת סורבון]], שהמרצים שלה השתייכו וממומנו על ידי הכנסייה או בית המלוכה. לאחר מכן מימנה ה[[עירייה]] את המרצים של אוניברסיטת בולוניה.
<gallery>
<gallery>
תמונה:Archiginnasio-Stemmi2.jpg|סמלי משפחות הסטודנטים בבניין הארקיג'נאזיו.
תמונה:Archiginnasio-Stemmi2.jpg|סמלי משפחות הסטודנטים בבניין הארקיג'נאזיו.
שורה 27: שורה 27:
==מרצים ידועים==
==מרצים ידועים==
* [[ויליאם מצור]]
* [[ויליאם מצור]]
*[[לאורה באסי]], [[פיזיקאית]]. [[נשים במדע|האישה הראשונה בעולם שזכתה במשרה אוניברסיטאית בתחום המדעים]]. היא קיבלה תואר דוקטור במאי [[1732]], שהיה התואר האקדמי השלישי בלבד שהוענק מעולם לאשה על ידי אוניברסיטה אירופאית. האישה הראשונה שכיהנה כפרופסור בפיזיקה באוניברסיטה אירופאית, והראשונה לה הוצעה משרת הוראה באוניברסיטה באירופה. מחלוצות הוראת פיזיקה ניוטונית ותורת החשמל באיטליה.
*[[לאורה באסי]], [[פיזיקאית]]. [[נשים במדע|האישה הראשונה בעולם שזכתה במשרה אוניברסיטאית בתחום המדעים]]. היא קיבלה תואר דוקטור במאי [[1732]], שהיה התואר האקדמי השלישי בלבד שהוענק מעולם לאשה על ידי אוניברסיטה אירופאית. האישה הראשונה שכיהנה כפרופסור בפיזיקה באוניברסיטה אירופאית, והראשונה לה הוצעה משרת הוראה באוניברסיטה באירופה. מחלוצות הוראת פיזיקה ניוטונית ותורת החשמל באיטליה.
*[[מריה גאטנה אנייזי]], [[מתמטיקאית]] -ו[[פילוסוף|פילוסופית]]. הראשונה שחיברה ספר לימוד שעסק ב[[חשבון אינטגרלי ודיפרנציאלי]], המתמטיקאית החשובה הראשונה מאז [[היפטיה]]. ספרה "Instituzioni Analitiche Ad Uso Della Gioventù Italiana", שפורסם ב-1748 הוא העבודה המתמטית הראשונה בידי אישה, שנמצאת בידינו.
*[[מריה גאטנה אנייזי]], [[מתמטיקאית]] -ו[[פילוסוף|פילוסופית]]. הראשונה שחיברה ספר לימוד שעסק ב[[חשבון אינטגרלי ודיפרנציאלי]], המתמטיקאית החשובה הראשונה מאז [[היפטיה]]. ספרה "Instituzioni Analitiche Ad Uso Della Gioventù Italiana", שפורסם ב-1748 הוא העבודה המתמטית הראשונה בידי אישה, שנמצאת בידינו.
*[[לואיג'י גלווני]], רופא פילוסוף ופיזיקאי, גילה את הדרך לבנית סוללות חשמליות.
*[[לואיג'י גלווני]], רופא פילוסוף ופיזיקאי, גילה את הדרך לבנית סוללות חשמליות.
* [[קרלו גולדוני]], מחזאי ולבריתן איטלקי, נודע בעיקר כמחברה של הקומדיה "[[משרתם של שני אדונים]]".
* [[קרלו גולדוני]], מחזאי ולבריתן איטלקי, נודע בעיקר כמחברה של הקומדיה "[[משרתם של שני אדונים]]".
*[[קמילו גולג'י]] -רופא וחוקר טבע, המגלה של [[אברון גולג'י]], זוכה [[פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה]] (1906)
*[[קמילו גולג'י]] -רופא וחוקר טבע, המגלה של [[אברון גולג'י]], זוכה [[פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה]] (1906)
*[[אוגוסטו מורי]],
*[[אוגוסטו מורי]],
*[[ג'וזואה קרדוצ'י]], [[משורר]] איטלקי, דוקטור לפילוסופיה ומרצה לספרות.
*[[ג'וזואה קרדוצ'י]], [[משורר]] איטלקי, דוקטור לפילוסופיה ומרצה לספרות.
*[[ג'ובאני פסקולי]], משורר
*[[ג'ובאני פסקולי]], משורר
*[[אאוגוסטו ריגי]] (Augusto Righi) פיזיקאי, מחלוצי חקר ה[[אלקטרומגנטיות]]
*[[אאוגוסטו ריגי]] (Augusto Righi) פיזיקאי, מחלוצי חקר ה[[אלקטרומגנטיות]]
*[[מרצ'לו מלפיגי]], מייסד האנטומיה המיקרוסקופית, ונחשב ל[[היסטולוגיה|היסטולוג]] הראשון.
*[[מרצ'לו מלפיגי]], מייסד האנטומיה המיקרוסקופית, ונחשב ל[[היסטולוגיה|היסטולוג]] הראשון.
*[[רומאנו פרודי]], היה פרופסור לארגון תעשייתי ומדיניות תעשייתית; היה [[ראש ממשלת איטליה]]; נשיא הנציבות האירופית.
*[[רומאנו פרודי]], היה פרופסור לארגון תעשייתי ומדיניות תעשייתית; היה [[ראש ממשלת איטליה]]; נשיא הנציבות האירופית.
*[[אומברטו אקו]], כיהן כראש החוג לתקשורת של האוניברסיטה, שימש כיושב ראש איגוד הסמיוטיקנים העולמי.
*[[אומברטו אקו]], כיהן כראש החוג לתקשורת של האוניברסיטה, שימש כיושב ראש איגוד הסמיוטיקנים העולמי.


שורה 65: שורה 65:
לפני [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה בבולוניה קהילת סטודנטים [[יהודים]]. בעוד שבאוניברסיטאות ב[[צפון אירופה|צפון]] וב[[מזרח אירופה]] נקבע כבר [[נומרוס קלאוזוס]] ליהודים, האוניברסיטאות ב[[איטליה]], ובראשן אוניברסיטת בולוניה, קיבלו בזרועות פתוחות את הסטודנטים היהודים. ב-[[1939]], עם כניסת [[חוקי הגזע באיטליה|חוקי הגזע]] באיטליה, נאלצה גם אוניברסיטת בולוניה להחיל חוקים אלו. עם זאת, במשך המלחמה נשמר התיעוד של אותם בוגרים. כך, עם תום המלחמה, קיבלו בחזרה כל בוגריה היהודים את תעודות הגמר וההסמכה שלהם, דבר שסייע לניצולים להשתקם. כיום קיימת באוניברסיטה קהילה של סטודנטים [[ישראל]]ים, וגם קהילה של מרצים, הן יהודים והן ישראלים. בין המרצים [[עמנואל פרץ]] (יהודי איטלקי, מרצה לפיזיולוגיה), [[מרינה מרינו]] (יהודייה איטלקייה, מרצה לביולוגיה), פרופסור [[אמליו קמפוס]] (רופא, מנהל מחלקת עיניים במרכז הרפואי האוניברסיטאי ס. אורסולה ומרצה ל[[קליניקה כירורגית]] אופטלמית).
לפני [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה בבולוניה קהילת סטודנטים [[יהודים]]. בעוד שבאוניברסיטאות ב[[צפון אירופה|צפון]] וב[[מזרח אירופה]] נקבע כבר [[נומרוס קלאוזוס]] ליהודים, האוניברסיטאות ב[[איטליה]], ובראשן אוניברסיטת בולוניה, קיבלו בזרועות פתוחות את הסטודנטים היהודים. ב-[[1939]], עם כניסת [[חוקי הגזע באיטליה|חוקי הגזע]] באיטליה, נאלצה גם אוניברסיטת בולוניה להחיל חוקים אלו. עם זאת, במשך המלחמה נשמר התיעוד של אותם בוגרים. כך, עם תום המלחמה, קיבלו בחזרה כל בוגריה היהודים את תעודות הגמר וההסמכה שלהם, דבר שסייע לניצולים להשתקם. כיום קיימת באוניברסיטה קהילה של סטודנטים [[ישראל]]ים, וגם קהילה של מרצים, הן יהודים והן ישראלים. בין המרצים [[עמנואל פרץ]] (יהודי איטלקי, מרצה לפיזיולוגיה), [[מרינה מרינו]] (יהודייה איטלקייה, מרצה לביולוגיה), פרופסור [[אמליו קמפוס]] (רופא, מנהל מחלקת עיניים במרכז הרפואי האוניברסיטאי ס. אורסולה ומרצה ל[[קליניקה כירורגית]] אופטלמית).


קהילת הסטודנטים ידעה תקופות שגשוג, למשל ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]], ותקופות של שפל כמו סוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] ו[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]]. בשנת 1972 למדו באוניברסיטה כ-1500 סטודנטים ישראליים לרפואה, שהתייחסו לאוניברסיטה כבית הספר לרפואה הרביעי של ישראל{{הערה|{{מעריב|אלי אייל|אנו ארץ שיא באחוז הרופאים והמשפטנים אך מהנדסים חסרים לנו בכל מקום|1972/03/03|01500}}}}.
קהילת הסטודנטים ידעה תקופות שגשוג, למשל ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]], ותקופות של שפל כמו סוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] ו[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]]. בשנת 1972 למדו באוניברסיטה כ-1500 סטודנטים ישראליים לרפואה, שהתייחסו לאוניברסיטה כבית הספר לרפואה הרביעי של ישראל{{הערה|{{מעריב|אלי אייל|אנו ארץ שיא באחוז הרופאים והמשפטנים אך מהנדסים חסרים לנו בכל מקום|1972/03/03|01500}}}}.


כיום מחדשת קהילת הסטודנטים את פריחתה. הפקולטות שאותן פוקדים הישראלים בבסיסן לא השתנו עם השנים, והן בעיקר רפואה ו[[וטרינריה]] (הפקולטה יושבת כשלוחה באוזנו ד'אמיליה, הצמודה לבולוניה). בישראל קיימת קהילה וירטואלית של סטודנטים לשעבר, שכיום הם רופאים [[וטרינר]]ים בוגרי בולוניה.
כיום מחדשת קהילת הסטודנטים את פריחתה. הפקולטות שאותן פוקדים הישראלים בבסיסן לא השתנו עם השנים, והן בעיקר רפואה ו[[וטרינריה]] (הפקולטה יושבת כשלוחה באוזנו ד'אמיליה, הצמודה לבולוניה). בישראל קיימת קהילה וירטואלית של סטודנטים לשעבר, שכיום הם רופאים [[וטרינר]]ים בוגרי בולוניה.

גרסה מ־04:16, 24 בספטמבר 2019

תבנית:מוסד אקדמי

אוניברסיטת בולוניהאיטלקית: Università di Bologna) היא אוניברסיטה בבולוניה שבאיטליה. האוניברסיטה שהחלה לפעול בשנת 1088, היא אחת האוניברסיטאות הוותיקות בעולם, כמו גם אחד המוסדות האקדמיים הבולטים באיטליה ובאירופה. נכון לשנת 2006 לומדים בה מעל 95 אלף סטודנטים ב-23 פקולטות.

האוניברסיטה היא העתיקה ביותר בעולם המערבי ואחת האוניברסיטאות העתיקות בעולם. כתבי הזכויות הראשונים שלה התקבלו מפרידריך ברברוסה בשנת 1158. במאה ה-19 חקרה ועדת היסטוריונים את תולדות האוניברסיטה וגילתה כי היא נוסדה כבר בשנת 1088. האוניברסיטה חגגה את יום השנה ה-900 שלה בשנת 1988. בעולם כולו מקדימות אותה רק שתי אוניברסיטאות: אוניברסיטת אל-קרוויין שבפאס ואוניברסיטת אל-אזהר בקהיר שבמצרים.

הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בולוניה נחשבת לראשונה בעולם בתחומה. לאוניברסיטה שלוחות לימוד ברג'ו אמיליה ובאימולה ושלוחות לימוד ומחקר ברוונה, בפורלי (Forlì), ברימיני (Rimini) ובצ'זנה; "קולג'ו סופריורה" משמש כתוכנית מצוינות. בנוסף לכך קיימת שלוחה בבואנוס איירס. שיטת הלימוד, כמו בכל איטליה מתבססת על בחינות בעל פה.

רקע והיסטוריה

האוניברסיטה העתיקה ביותר בעולם המערבי נוסדה מהתארגנות חופשית וחילונית (מנותקת משליטת הכנסייה או כל חצר מלוכה שהיא) של סטודנטים שבחרו ומימנו את הפרופסורים שלהם מכיסם. התארגנות הסטודנטים פעלה בדרך של עזרה הדדית, וחולקה לפי לאומים לשתי קבוצות עיקריות: אינטראמונטאני או צ'יטאמונטאני ואולטראמונטאני. במאה ה-12 היו באוניברסיטה 17 תת-קבוצות לאומיות אינרטראמונטאני ו-14 תתי קבוצות לאומיות אולטראמונטאני. כעדות לכך, בבניין הארקיג'נאזיו (שהיה מקום מושבה של האוניברסיטה) מוצגים סמליהן של משפחות הסטודנטים של אותה התקופה. קולג'ו די ספאניה היוקרתי (ארגון העזרה ההדדית של הסטודנטים הספרדים) משמש עד היום כשריד פעיל לאותה תקופה.

אוניברסיטת בולוניה הייתה היפוכה של אוניברסיטת סורבון, שהמרצים שלה השתייכו וממומנו על ידי הכנסייה או בית המלוכה. לאחר מכן מימנה העירייה את המרצים של אוניברסיטת בולוניה.

מרצים ידועים

בוגרים ידועים

במאה ה-17:

במאה ה-18:

במאה ה-19:

במאה ה-20:

יהודים וישראלים ואוניברסיטת בולוניה

לפני מלחמת העולם השנייה הייתה בבולוניה קהילת סטודנטים יהודים. בעוד שבאוניברסיטאות בצפון ובמזרח אירופה נקבע כבר נומרוס קלאוזוס ליהודים, האוניברסיטאות באיטליה, ובראשן אוניברסיטת בולוניה, קיבלו בזרועות פתוחות את הסטודנטים היהודים. ב-1939, עם כניסת חוקי הגזע באיטליה, נאלצה גם אוניברסיטת בולוניה להחיל חוקים אלו. עם זאת, במשך המלחמה נשמר התיעוד של אותם בוגרים. כך, עם תום המלחמה, קיבלו בחזרה כל בוגריה היהודים את תעודות הגמר וההסמכה שלהם, דבר שסייע לניצולים להשתקם. כיום קיימת באוניברסיטה קהילה של סטודנטים ישראלים, וגם קהילה של מרצים, הן יהודים והן ישראלים. בין המרצים עמנואל פרץ (יהודי איטלקי, מרצה לפיזיולוגיה), מרינה מרינו (יהודייה איטלקייה, מרצה לביולוגיה), פרופסור אמליו קמפוס (רופא, מנהל מחלקת עיניים במרכז הרפואי האוניברסיטאי ס. אורסולה ומרצה לקליניקה כירורגית אופטלמית).

קהילת הסטודנטים ידעה תקופות שגשוג, למשל בשנות ה-70, ותקופות של שפל כמו סוף שנות ה-80 ושנות ה-90. בשנת 1972 למדו באוניברסיטה כ-1500 סטודנטים ישראליים לרפואה, שהתייחסו לאוניברסיטה כבית הספר לרפואה הרביעי של ישראל[1].

כיום מחדשת קהילת הסטודנטים את פריחתה. הפקולטות שאותן פוקדים הישראלים בבסיסן לא השתנו עם השנים, והן בעיקר רפואה ווטרינריה (הפקולטה יושבת כשלוחה באוזנו ד'אמיליה, הצמודה לבולוניה). בישראל קיימת קהילה וירטואלית של סטודנטים לשעבר, שכיום הם רופאים וטרינרים בוגרי בולוניה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוניברסיטת בולוניה בוויקישיתוף

הערות שוליים