אצטון – הבדלי גרסאות
מ הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג) |
מ הסרת רווחים מיותרים |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תרכובת |
{{תרכובת |
||
|שם=אצטון |
|שם=אצטון |
||
שורה 8: | שורה 7: | ||
|שמות נוספים= Dimethyl ketone, Propanone, 2-Propanone |
|שמות נוספים= Dimethyl ketone, Propanone, 2-Propanone |
||
|נוסחה כימית=C<sub>3</sub>H<sub>6</sub>O |
|נוסחה כימית=C<sub>3</sub>H<sub>6</sub>O |
||
|מראה=נוזל שקוף |
|מראה=נוזל שקוף |
||
|צפיפות=0.791 |
|צפיפות=0.791 |
||
|מצב צבירה=נוזל |
|מצב צבירה=נוזל |
||
שורה 30: | שורה 29: | ||
==בביולוגיה== |
==בביולוגיה== |
||
כאחד מ[[גופי קטון|גופי הקטון]], כמויות זעירות של אצטון נמצאות באופן תקין בשתן ובדם. כמויות גדולות של גופי קטון בדם ובשתן מעידות על הרעבה או מצב [[סוכרת |
כאחד מ[[גופי קטון|גופי הקטון]], כמויות זעירות של אצטון נמצאות באופן תקין בשתן ובדם. כמויות גדולות של גופי קטון בדם ובשתן מעידות על הרעבה או מצב [[סוכרת]]י ([[היפרגליקמיה]]) חריף; לנשיפתו של החולה יש ריח פירות מובהק הנגרם (בין היתר) בשל האצטון העודף בגופו הנוצר בפירוק שומנים וחלבונים. |
||
באופן טבעי נמצא האציטון בצמחים וגזים וולקניים. בזיקוק של [[עץ (חומר גלם)|עץ]], [[תאית]] ו[[סוכרוז|סוכר]] ניתן לקבל אצטון בתהליך של זיקוק שניוני. |
באופן טבעי נמצא האציטון בצמחים וגזים וולקניים. בזיקוק של [[עץ (חומר גלם)|עץ]], [[תאית]] ו[[סוכרוז|סוכר]] ניתן לקבל אצטון בתהליך של זיקוק שניוני. |
||
==בתעשייה== |
==בתעשייה== |
||
שימוש [[תעשייה|תעשייתי]] חשוב באצטון הוא בתגובתו עם [[פנול]], המייצרת ביספנול A. חומר זה הוא רכיב ב[[פולימר |
שימוש [[תעשייה|תעשייתי]] חשוב באצטון הוא בתגובתו עם [[פנול]], המייצרת ביספנול A. חומר זה הוא רכיב ב[[פולימר]]ים חשובים רבים כ[[פוליקרבונט]], [[פוליאוריתן]] ושרפים [[אפוקסי]]ים. אצטון גם נמצא בשימוש נרחב לתובלה של [[אצטילן]]: כלים המכילים ספוג ממולאים באצטון ולאחריו אצטילן אשר נמס בו. ליטר אחד של אצטון ממיס כ־250 ליטר של אצטילן. |
||
אצטון הוא הרכיב החשוב (ולעיתים היחיד) של מסיר [[לק לציפורניים]], בהיותו [[ממס]] יעיל של פולימרים ותרכובות [[פלסטיק]] מסוימות. |
אצטון הוא הרכיב החשוב (ולעיתים היחיד) של מסיר [[לק לציפורניים]], בהיותו [[ממס]] יעיל של פולימרים ותרכובות [[פלסטיק]] מסוימות. |
||
שורה 45: | שורה 44: | ||
{{מיזמים|ויקימילון=אצטון}} |
{{מיזמים|ויקימילון=אצטון}} |
||
* {{בריטניקה}} |
* {{בריטניקה}} |
||
[[קטגוריה:תרכובות אורגניות]] |
[[קטגוריה:תרכובות אורגניות]] |
גרסה מ־18:57, 14 בדצמבר 2020
שגיאות פרמטריות בתבנית:תרכובת
פרמטרים [ נוסחה כימית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מלוקולת אצטון | |
שם סיסטמטי | Propan-2-one |
---|---|
שמות נוספים | Dimethyl ketone, Propanone, 2-Propanone |
כתיב כימי | C₃H₆O |
מסה מולרית | 58.08 גרם/מול |
מראה | נוזל שקוף |
מספר CAS | 67-64-1 |
צפיפות | 0.791 גרם/סמ"ק |
מצב צבירה | נוזל |
מסיסות | מסיס במים |
טמפרטורת היתוך |
-95 °C 178.15 K |
טמפרטורת רתיחה |
56 °C 329.15 K |
מקדם שבירה | 1.359 |
חומציות | 19.16±0.04 |
נקודת הבזק |
-17 °C 256.15 K |
נקודת התלקחות |
465 °C 738.15 K |
אנתלפיית התהוות סטנדרטית | −216.50 קילוג'ול למול |
LD50 | 3,000 מ"ג לק"ג |
אצֵטוֹן (Acetone) הוא תרכובת אורגנית פשוטה. אצטון הוא הקטון הפשוט ביותר; נוסחתו היא C3H6O ושמו הכימי הוא 2-פרופאנון (Propanone).
זהו נוזל חסר צבע ובעל ריח חריף אופייני בטמפרטורת החדר (25°C), המתלקח בקלות. נקודת קפיאתו היא 95.4- ונקודת הרתיחה היא 56.53 מעלות צלזיוס. הוא מתמוסס בקלות בין השאר במים, אתר וכוהל ומשמש בעצמו כממס חשוב.
השימוש הרווח באצטון בחיי היום יום הוא כרכיב הפעיל במסיר לק ציפורניים, אך משתמשים בו גם בייצור פלסטיק, סיבים, תרופות, חומרי נפץ, מחיקת כתב ועוד.
הראשון שגילה תהליך ייצור תעשייתי יעיל לאצטון היה חיים ויצמן, לימים נשיאה הראשון של מדינת ישראל, שניהל את מעבדות האדמירליות הבריטית בתקופת מלחמת העולם הראשונה. הוא השתמש בחיידק Clostridium acetobutylicum, אשר בתהליך תסיסה מפרק עמילן ל1-בוטנול ואצטון. האצטון שהופק היה ממס קריטי לייצור חומר הנפץ ההודף קורדיט - תערובת של ניטרוגליצרין, ניטרוצלולוזה ווזלין ולניצחון בריטניה ובעלות בריתה.
בביולוגיה
כאחד מגופי הקטון, כמויות זעירות של אצטון נמצאות באופן תקין בשתן ובדם. כמויות גדולות של גופי קטון בדם ובשתן מעידות על הרעבה או מצב סוכרתי (היפרגליקמיה) חריף; לנשיפתו של החולה יש ריח פירות מובהק הנגרם (בין היתר) בשל האצטון העודף בגופו הנוצר בפירוק שומנים וחלבונים.
באופן טבעי נמצא האציטון בצמחים וגזים וולקניים. בזיקוק של עץ, תאית וסוכר ניתן לקבל אצטון בתהליך של זיקוק שניוני.
בתעשייה
שימוש תעשייתי חשוב באצטון הוא בתגובתו עם פנול, המייצרת ביספנול A. חומר זה הוא רכיב בפולימרים חשובים רבים כפוליקרבונט, פוליאוריתן ושרפים אפוקסיים. אצטון גם נמצא בשימוש נרחב לתובלה של אצטילן: כלים המכילים ספוג ממולאים באצטון ולאחריו אצטילן אשר נמס בו. ליטר אחד של אצטון ממיס כ־250 ליטר של אצטילן.
אצטון הוא הרכיב החשוב (ולעיתים היחיד) של מסיר לק לציפורניים, בהיותו ממס יעיל של פולימרים ותרכובות פלסטיק מסוימות.
השפעות בריאותיות
חשיפה ישירה במגע לאצטון עלולה לגרום לגירוי אך לא נמצאו ראיות חזקות להשפעות בריאותיות ארוכות טווח לחשיפה לאצטון. רמת הרעילות שלו נמוכה ביותר (LD50 של 3,000 מיליגרם לק"ג) ומבחינה טוקסיקולוגית הוא נחשב כ"לא רעיל כלל".
קישורים חיצוניים
- אצטון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)