כישור (טווייה) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הטמעת תבנית:בקרת זהויות בערכים (תג)
←‏הכישור כסמל: שכתוב הפסקה העוסקת ביפהפיה הנרדמת, והוספת הערות שוליים
שורה 9: שורה 9:


== הכישור כסמל==
== הכישור כסמל==
הכישור והפלך מ[[סמל]]ים מלאכה [[אישה|נשית]], מאחר שבעבר כמעט כל אישה ידעה לטוות (להבדיל מ[[אריגה]] שהייתה מסובכת יותר).
הכישור והפלך מ[[סמל]]ים מלאכה [[אישה|נשית]], מאחר שכמעט כל אישה ידעה לטוות (להבדיל מ[[אריגה]] שהייתה מסובכת יותר). במעשייה [[היפהפייה הנרדמת]], מטילה ה[[מכשפה]] הרעה [[קללה]] על הנסיכה, ואומרת שתידקר על ידי פלך. באגדה המקורית הנסיכה נדקרת מסיבי פשתן שחודרים תחת ציפורנה, והיא מתעוררת רק כשהתאומים שילדה (כי הנסיך שביקר אותה בעודה ישנה לא הוציא את זמנו לבטלה) יונקים את אצבעה ומוציאים כך את הסיבים. הסבר זה הוא הגיוני יותר, מכיוון שאין שום דבר חד שיכול לדקור בפלך. פשתן לעומת זאת הוא סיב חזק שפוצע בקלות את היד, ונהוג גם להרטיבו לפני הטוויה.

במעשייה [[היפהפייה הנרדמת]], מטילה ה[[מכשפה]] הרעה [[קללה]] על הנסיכה, ואומרת שתידקר על ידי פלך. למעשה, בפלך אין חלק חד שיכול לדקור, והוא מופיע כאלמנט הדקירה רק בעיבוד מאוחר של האגדה. באגדה המקורית הנסיכה אכן נדקרת במהלך אריגה, אך לא מפלך, אלא מסיבי [[פשתן]] שחודרים תחת ציפורנה. במהלך שנתה, מגיע הנסיך ואונס אותה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.todayifoundout.com/index.php/2012/10/sleeping-beauty-is-based-on-a-story-where-a-married-king-finds-a-girl-asleep-and-cant-wake-her-so-rapes-her-instead/|כותרת=Sleeping Beauty is Based on a Story Where a Married King Finds a Girl Asleep and Can't Wake Her, So Rapes Her Instead|אתר=Today I Found Out|תאריך=2012-10-30|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-11-27}}</ref> הנסיכה מתעוררת רק כאשר התאומים שילדה יונקים את אצבעה ומוציאים את הסיבים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.orlandosentinel.com/travel/attractions/the-daily-disney/os-original-story-of-sleeping-beauty-would-have-terrified-even-maleficent-20140529-story.html|הכותב=By Steven Ford|כותרת=Original story of Sleeping Beauty would have terrified even Maleficent|אתר=orlandosentinel.com|תאריך_וידוא=2021-11-27}}</ref> פשתן הוא סיב חזק שפוצע בקלות את היד, ונהוג להרטיבו לפני הטוויה.


הכישור מוזכר ב[[מקרא]] פעם אחת בלבד ( [[מילה יחידאית]] ), בשיר המפורסם הפותח במילים "[[אשת חיל|אשת חיל מי ימצא]]" (משלי פרק לא), בו נאמר (פסוק יט): "יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶך".
הכישור מוזכר ב[[מקרא]] פעם אחת בלבד ( [[מילה יחידאית]] ), בשיר המפורסם הפותח במילים "[[אשת חיל|אשת חיל מי ימצא]]" (משלי פרק לא), בו נאמר (פסוק יט): "יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶך".
שורה 19: שורה 21:
במרכזו של דגל הודו נמצא ה"צ'רקהה" (''charkhā'' גלגל טוויה) במרכז הדגל, שסימל את גלגל הטוויה של [[מהטמה גנדי]], שסימל סיפוק צרכים עצמאי, הוחלף ב"אשוקה צ'קרה" (''Ashoka Chakra''), "גלגל החוק" שנמצא בסמלו של הקיסר [[האימפריה המאורית|המאורייני]], בן המאה שלישית לפנה"ס, [[אשוקה|אשוקה הגדול]]. 24 החוטרים של הגלגל מסמלים את 24 השעות וההתקדמות כל[[שעה]].
במרכזו של דגל הודו נמצא ה"צ'רקהה" (''charkhā'' גלגל טוויה) במרכז הדגל, שסימל את גלגל הטוויה של [[מהטמה גנדי]], שסימל סיפוק צרכים עצמאי, הוחלף ב"אשוקה צ'קרה" (''Ashoka Chakra''), "גלגל החוק" שנמצא בסמלו של הקיסר [[האימפריה המאורית|המאורייני]], בן המאה שלישית לפנה"ס, [[אשוקה|אשוקה הגדול]]. 24 החוטרים של הגלגל מסמלים את 24 השעות וההתקדמות כל[[שעה]].


== גם ==
== ראו גם ==


*[[אריגה]]
*[[אריגה]]
שורה 29: שורה 31:
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Distaffs}}
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Distaffs}}
* {{בריטניקה}}
* {{בריטניקה}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}


{{בקרת זהויות}}
{{בקרת זהויות}}

גרסה מ־22:55, 27 בנובמבר 2021

a - כישור, b - פלך
מימין - טוויה בכישור ופלך, משמאל טווייה בכישור וגלגל טווייה
טווה בכישור ופלך

כישור הוא מכשיר ששימש לטווייה כבר בעת העתיקה ואחר כך בתקופת ימי הביניים, ביחד עם פלך או עם גלגל טווייה. טוויית הצמר, שהייתה אחת מהמלאכות העיקריות שניצבו בפני הנשים בתקופה זו, נעשתה על ידי סיבוב הפלך ופיתול סיבי הצמר סביבו, דבר שגרם להם להתלפף לכדי חוט אחיד. הכישור עוזר לשמור ולאחסן את הסיבים שעדיין לא נטוו, כך שלא יסתבכו ושיהיו קלים לטווייה.

מיומנות הטוויה הייתה מיומנות נדרשת ביותר מנשות התקופה, ולכן כל ילדה בתקופה זו למדה להשתמש בכישור, ונדרשה לעשות זאת על מנת לעזור בנטל הכנת הבגדים לבני הבית. במקרא נזכרות הנשים כמי שעוסקות במלאכת הטוויה "וכל אשה חכמת לב בידיה טוו" (ספר שמות, פרק ל"ה, פסוק כ"ה), "וכל הנשים בחכמה... טוו את העזים" (ספר שמות, פרק ל"ה, פסוק כ"ו) וכן, "ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך" (ספר משלי, פרק ל"א, פסוק י"ט).

עם המהפכה התעשייתית והמצאת מנוע הקיטור, הוחלפו הכישור והפלך, שהיו עד אז הדרך היחידה לטוויית חוטים לבגדים, על ידי המכונות, והשימוש במכשירים אלו פסק.

הכישור כסמל

הכישור והפלך מסמלים מלאכה נשית, מאחר שבעבר כמעט כל אישה ידעה לטוות (להבדיל מאריגה שהייתה מסובכת יותר).

במעשייה היפהפייה הנרדמת, מטילה המכשפה הרעה קללה על הנסיכה, ואומרת שתידקר על ידי פלך. למעשה, בפלך אין חלק חד שיכול לדקור, והוא מופיע כאלמנט הדקירה רק בעיבוד מאוחר של האגדה. באגדה המקורית הנסיכה אכן נדקרת במהלך אריגה, אך לא מפלך, אלא מסיבי פשתן שחודרים תחת ציפורנה. במהלך שנתה, מגיע הנסיך ואונס אותה.[1] הנסיכה מתעוררת רק כאשר התאומים שילדה יונקים את אצבעה ומוציאים את הסיבים.[2] פשתן הוא סיב חזק שפוצע בקלות את היד, ונהוג להרטיבו לפני הטוויה.

הכישור מוזכר במקרא פעם אחת בלבד ( מילה יחידאית ), בשיר המפורסם הפותח במילים "אשת חיל מי ימצא" (משלי פרק לא), בו נאמר (פסוק יט): "יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶך".

אגדה נוספת בה מוזכר הכישור ופלך הוא "עוץ לי גוץ לי", שבו הייתה צריכה בת הטוחן לטוות זהב מקש. במחזה שכתב אברהם שלונסקי כתוב "(בת הטוחן): מה זאת נטפל עליי המלך?/ שוב עליי לטוות בפלך/לטוות מקש זהב טהור/ואיזה לילה, איזה קור."

הכישור מהווה גם את סמלה של הודו.

במרכזו של דגל הודו נמצא ה"צ'רקהה" (charkhā גלגל טוויה) במרכז הדגל, שסימל את גלגל הטוויה של מהטמה גנדי, שסימל סיפוק צרכים עצמאי, הוחלף ב"אשוקה צ'קרה" (Ashoka Chakra), "גלגל החוק" שנמצא בסמלו של הקיסר המאורייני, בן המאה שלישית לפנה"ס, אשוקה הגדול. 24 החוטרים של הגלגל מסמלים את 24 השעות וההתקדמות כלשעה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כישור בוויקישיתוף

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא טקסטיל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.