עמונית – הבדלי גרסאות
פעמי-עליון (שיחה | תרומות) הרחבות |
פעמי-עליון (שיחה | תרומות) תיקון סוג הכתב |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
|אזורים= [[עמון]], [[רבת עמון]] של ימינו, דרום ה[[גלעד]] |
|אזורים= [[עמון]], [[רבת עמון]] של ימינו, דרום ה[[גלעד]] |
||
|דוברים= נכחדה בסביבות [[המאה ה-5 לפנה"ס]] |
|דוברים= נכחדה בסביבות [[המאה ה-5 לפנה"ס]] |
||
|כתב= [[ |
|כתב= [[אלפבית פיניקי]] |
||
|משפחה=[[שפות אפרו אסיאתיות|אפרו אסיאתית]]<br> |
|משפחה=[[שפות אפרו אסיאתיות|אפרו אסיאתית]]<br> |
||
[[שפות שמיות|שמית]]<br> |
[[שפות שמיות|שמית]]<br> |
גרסה מ־13:50, 15 במרץ 2022
מדינות | בני עמון |
---|---|
אזורים | עמון, רבת עמון של ימינו, דרום הגלעד |
דוברים | נכחדה בסביבות המאה ה-5 לפנה"ס |
כתב | אלפבית פיניקי |
משפחה | עמונית |
ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
השפה העמונית היא שפה שמית מהענף השמי הצפוני-מערבי, שהייתה מדוברת בקרב העם העמוני.
האזור בו דיברו את השפה ואשר בו ישבו העמונים הוא אזור רבת עמון (עמאן) של היום, הקרויה על שם העם העמוני. השרידים הארכאולוגיים העיקרים לשפה הם כתובת מצודת רבת עמון מהמאה ה-9 לפנה"ס, בקבוק ארד בתל סיראן מהמאות ה-7 - 6 לפנה"ס וכן כמה כתבי שירה.
אף על פי שקשה להבדיל ולזהות את עיקרי השפה וייחודיה, ידוע לנו כיום שהשפה זהה כמעט לגמרי לשפה העברית המקראית עם השפעה קלה של ארמית. דוגמה להשפעה שכזו היא השימוש בפועל "לעבוד" בהוראתו הארמית[דרוש מקור][מפני ש...] במקום הפועל הנפוץ יותר בעברית המקראית "לעשות" והפועל הנפוץ בפיניקית "לפעול".
אזכורים בהקשר לעמונים ולשפה העמונית מופיעים אף במקרא, וידוע לנו מספר נחמיה שכחלק מתופעת הנשים הנוכריות בזמן שיבת ציון חלק מעם ישראל דיבר עמונית.