עמונית – הבדלי גרסאות

עמונית
מדינות	בני עמון
אזורים	עמון, רבת עמון של ימינו, דרום הגלעד
דוברים	נכחדה בסביבות המאה ה-5 לפנה"ס
כתב	אלפבית פיניקי
משפחה	אפרו אסיאתית; שמית; שמית תיכונה; שמית צפון מערבית; כנענית; עמונית
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־16:18, 29 במרץ 2022

השפה העמונית היא היא ניב כנעני נכחד אשר דובר על ידי העם העמוני.

האזור בו דיברו את השפה ואשר בו ישבו העמונים הוא אזור רבת עמון (עמאן) של היום, הקרויה על שם העם העמוני. השרידים הארכאולוגיים העיקרים לשפה הם כתובת מצודת רבת עמון מהמאה ה-9 לפנה"ס, בקבוק ארד בתל סיראן מהמאות ה-7-6 לפנה"ס וכן כמה כתבי שירה.^[^{דרוש מקור}^{][מפני ש...]}

אף על פי שקשה להבדיל ולזהות את עיקרי השפה וייחודיה, ידוע לנו כיום שהשפה זהה כמעט לגמרי לשפה העברית המקראית עם השפעה קלה ביותרמצד הארמית. דוגמה להשפעה שכזו היא השימוש בפועל "לעבוד" בהוראתו הארמית^[^{דרוש מקור}^{][מפני ש...]} במקום הפועל הנפוץ יותר בעברית המקראית "לעשות" והפועל הנפוץ בפיניקית "לפעול".

אזכורים בהקשר לעמונים ולשפה העמונית מופיעים אף במקרא, וידוע לנו מספר נחמיה שכחלק מתופעת הנשים הנוכריות בזמן שיבת ציון חלק מעם ישראל דיבר עמונית.

ראו גם

ערך זה הוא קצרמר בנושא שפות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 |קוד שפה=
 }}
-'''השפה העמונית''' היא [[שפות שמיות|שפה שמית]] מהענף השמי הצפוני-מערבי, שהייתה מדוברת בקרב [[עמון|העם העמוני]].
+'''השפה העמונית''' היא היא [[ניב (סיווג שפה)|ניב]] [[כנענית|כנעני]] [[היכחדות שפה|נכחד]] אשר דובר על ידי [[עמון|העם העמוני]].
-האזור בו דיברו את ה[[שפה]] ואשר בו ישבו העמונים הוא אזור [[רבת עמון]] ([[עמאן]]) של היום, הקרויה על שם העם העמוני. ה[[כתובת (ארכאולוגיה)|שרידים]] ה[[ארכאולוג]]יים העיקרים לשפה הם [[כתובת מצודת רבת עמון]] מ[[המאה ה-9 לפנה"ס]], [[כתובת בקבוק תל סיראן|בקבוק ארד בתל סיראן]] מהמאות [[המאה ה-7 לפנה"ס|ה-7]] - [[המאה ה-6 לפנה"ס|6 לפנה"ס]] וכן כמה כתבי [[שירה]].
+האזור בו דיברו את ה[[שפה]] ואשר בו ישבו העמונים הוא אזור [[רבת עמון]] ([[עמאן]]) של היום, הקרויה על שם העם העמוני. ה[[כתובת (ארכאולוגיה)|שרידים]] ה[[ארכאולוג]]יים העיקרים לשפה הם [[כתובת מצודת רבת עמון]] מ[[המאה ה-9 לפנה"ס]], [[כתובת בקבוק תל סיראן|בקבוק ארד בתל סיראן]] מהמאות [[המאה ה-7 לפנה"ס|ה-7]]-[[המאה ה-6 לפנה"ס|6 לפנה"ס]] וכן כמה כתבי [[שירה]].{{מקור|סיבה=אילו שירות עמוניות שרדו עד ימינו?}}
-אף על פי שקשה להבדיל ולזהות את עיקרי השפה וייחודיה, ידוע לנו כיום שהשפה זהה כמעט לגמרי לשפה [[עברית מקראית|העברית המקראית]] עם השפעה קלה של [[ארמית]]. דוגמה להשפעה שכזו היא השימוש בפועל "לעבוד" בהוראתו הארמית{{מקור|סיבה=יש להביא סימוכין לטענה לפיה לפועל "לעבוד" יש זיקה ארמית.}} במקום הפועל הנפוץ יותר ב[[עברית מקראית|עברית המקראית]] "לעשות" והפועל הנפוץ ב[[פיניקית]] "לפעול".
+אף על פי שקשה להבדיל ולזהות את עיקרי השפה וייחודיה, ידוע לנו כיום שהשפה זהה כמעט לגמרי לשפה [[עברית מקראית|העברית המקראית]] עם השפעה קלה ביותרמצד ה[[ארמית]]. דוגמה להשפעה שכזו היא השימוש בפועל "לעבוד" בהוראתו הארמית{{מקור|סיבה=יש להביא סימוכין לטענה לפיה לפועל "לעבוד" יש זיקה ארמית.}} במקום הפועל הנפוץ יותר ב[[עברית מקראית|עברית המקראית]] "לעשות" והפועל הנפוץ ב[[פיניקית]] "לפעול".
 אזכורים בהקשר לעמונים ולשפה העמונית מופיעים אף ב[[מקרא]], וידוע לנו מ[[ספר נחמיה]] שכחלק מתופעת הנשים הנוכריות בזמן [[שיבת ציון]] חלק מ[[עם ישראל]] דיבר עמונית.