מיכאיל מטבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיכאיל מטבר
Михаил Тверской
35 History of the Russian state in the image of its sovereign rulers - fragment.jpg
הנסיך מיכאיל במהלך המשפט אצל החאן
לידה 1271
ולדימיר
פטירה 1318 (בגיל 47 בערך)
סאראי, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה נסיכות ולדימיר
דת נצרות אורתודוקסית עריכת הנתון בוויקינתונים
בת-זוג אנה, בת נסיך רוסטוב
שושלת רוריק
אב יארוסלאב השלישי
אם קסניה מטרוסה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים דמיטרי מטבר
אלכסנדר מטבר
וסילי מיכאלוביץ' מקאשין
קונסטנטין מטבר עריכת הנתון בוויקינתונים
נסיך ולדימיר
תקופת כהונה 13051318 (כ־13 שנים)
הקודם אנדרי השלישי
הבא יורי ממוסקבה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיכאילרוסית: Михаил‏; 12711318), בנו של יארוסלאב השלישי היה נסיך ולדימיר, שכמו קודמיו לא ישב בעיר.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאיל נולד לאחר מות אביו, והתחנך בטבר. לאחר פטירת אחיו קיבל את נסיכות טבר. בשנת 1294 התחתן עם אנה, בת נסיך רוסטוב. עם פטירת אנדרי השלישי, נסיך ולדימיר החל מאבק על כס הנסיכות בין מיכאיל לבין יורי, נסיך מוסקבה. מאבק זה שנמשך כל תקופת שלטונו של מיכאיל והיה סממן של עליית נסיכות מוסקבה. שני הנסיכים נסעו לאורדת הזהב אך אישור החאן התקבל על ידי מיכאיל. הוא חזר לרוסיה והפך לנסיך ולדימיר.

בחליפת מכתבים עם ראש הכנסייה מקונסטנטינופול תוארו של מיכאיל הוא "הנסיך הגדול של כלל רוסיה" זו הפעם ראשונה שתואר זה נמצא בכתובים, ומעריכים שהוא הוגדר בשנת 1305.

בשנת 1317 התחדש המאבק בינו לבין יורי, נסיך מוסקבה. בקרב בין הכוחות של מיכאיל והכוחות המשותפים של נסיכות מוסקבה והטטרים ניצחו כוחותיו של מיכאיל. אשתו ואחיו של יורי נלקחו בשבי. אשתו של יורי הייתה אחותו של חאן אורדת הזהב, ונפטרה בטבר בהיותה בשבי. שני הנסיכים הרבים נסעו לאורדת הזהב. לאחר משפט, הנסיך נלקח לכלא והוצא להורג לאחר כחודש. רק כעבור שנה הועברה גופתו לטבר, והוא נקבר בקתדרלה העירונית.

הוגדר כקדוש על ידי הכנסייה הרוסית בשנת 1549.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיכאיל מטבר בוויקישיתוף