מיכאל בן-יוסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיכאל בן יוסף
לידה רומניה
תאריך עלייה 1932
כינוי "מימי"
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
Israeli Air Force - Coat of arms.svg חיל האוויר
דרגה רב-סרן (אוויר) רב-סרן
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מיכאל בן יוסף (Michael Ben-Joseph) (1932) - ניצול שואה, שירת כטייס חיל האוויר (קרב ותובלה), לשעבר קברניט באל-על, שנים רבות טייס ראשי ב"אל על" ומנהל צי בואינג 200–747, ויינן.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן יוסף יליד רומניה, גדל בעיר יאשי, היה ילד בתקופת מלחמת העולם השנייה, בין השנים 1939 עד 1944 חי תחת משטר גרמני נאצי ובהמשך תחת משטר קומוניסטי עד עלייתו ארצה.

כילד, בן יוסף היה עד לפוגרום שהיה בעיר. בן יוסף שהה אצל דודתו בעיירה קרובה שבה נעצרה רכבת שבה היו כ‑3,000 יהודים שמתו מצימאון ומחום. ברכבת היו שני אחים של אמו, אחד מהם שרד והשני מת ברכבת. כילד עזר לחלק מהם כי אמר להם לא לשתות את מי הביוב והבריכה שהייתה במקום, מי ששתה מת כמעט מיד.

בתקופת השואה הועבר בן יוסף לבית ספר יהודי (תלמוד תורה) שם המשיך ללמוד עד לשחרור הסובייטי באוגוסט 1944. בשנה האחרונה של המלחמה משפחתו התגוררה במרתף שליד הבית עקב הפצצות של בנות הברית ומאוחר יותר הפצצות של הגרמנים והרוסים.

בגיל 17–18 עבר בן יוסף קורס טיס ראשוני מטעם השלטונות הקמוניסטיים ברומניה. לאחר כמאה שעות טיסה קיבל בן יוסף רישיון טייס אזרחי, סיים את לימודי הבגרות ולמד שנה ראשונה בטכניון הרומני, ביאשי בפקולטה להנדסת מכונות.

חיל אוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

[2]

בשנת 1951 בגיל 19 עלה בן יוסף עם אימו למדינת ישראל, באוניה "טרנסילבניה" שעגנה בחיפה ב-19 באוגוסט 1951. בן יוסף ואימו הופנו למעברת "נחלת יהודה" מספר חודשים עבד כפועל בניין, ולאחר גיוסו לצה"ל התחיל קורס טיס מספר 10.

באפריל 1953 הוסמך בן יוסף כטייס, ביחד עם עוד 6 חניכים (מתוך 76 חניכים). בן יוסף שירת בשרות חובה וקבע 6.5 שנים ועוד 20 שנה במילואים.

במהלך השנים הטיס בן יוסף: סטירמן, הרווארד, ספיטפייר, איירספיד אוקספורד, מוסקיטו, דקוטה, נורד והרקולס

בשנת 1956 יצא מיכאל בן יוסף לצרפת בראש משלחת של 20 טייסים, כדי להביא לארץ את מטוסי ה"דקוטה"[3]

בשנת 1956, במבצע קדש, השתתף כטייס מוביל בהצנחת הצנחנים במיתלה ובפינוי הצנחנים הפצועים.

במבצע אנטבה שובץ בן יוסף כטייס בהרקולס השני[4]

הוענקה לבן יוסף תעודה "פרח ניצול" מצבא הגנה לישראל על תרומתו להמשך קיום העם היהודי.

אל על[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם שחרורו של בן יוסף מחיל האוויר, עבר לאל על, שם שירת כטייס במשך כ- 40 שנה. בגיל 32 הוסמך לקברניט. בין המטוסים שהטיס: קונסטליישן, בריטניה, בואינג 707, בואינג 200–747, בואינג 400–747.

במשך השנים מונה בן יוסף לטייס ראשי ומנהל צי 200–747.

בן יוסף צבר 32,000 שעות טייס.

בן יוסף היה אחד מטייסי אל על שהטיסו את דוד בן-גוריון לבורמה.

בהיותו קברניט, סיים בן-יוסף תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב ובהמשך תואר מאסטר ב"טעימת יינות" מאקדמיה של נאפה שבקליפורניה

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן יוסף מתגורר בלב תל אביב, נשוי לאביבה, אותה הכיר בזמן שירותה הצבאי בחיל האוויר, אב לשתי בנות ובן וסב לתשעה נכדים.

בן יוסף עבר מבחנים לרישיון משיט. רכש ספינה באנגליה, ובהמשך הוסמך לקברניט מוביל ספינות, מפינלנד ומצרפת לארץ.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "ספר היין" - הוצאת כתר, 1991, עריכה: נירה רוסו, 220 עמ',[5][6]
  • "יינות ישראל (אלבום)", 1997, 240 עמ'[7]
  • "יינות ישראל + מדריך", 1997 (132 עמודים) הוצאת משכל (חמד + ידיעות אחרונות)[8]
  • "יינות ישראל (אלבום+מדריך)", הוצאת משכל (ידיעות אחרונות), תרגום מאנגלית: נורית דנגוט[9]
  • "The bible of israeli wines", הוצאת מודן, 1977 (238 עמודים)[10]
  • פרק בספר "Wine" של "Andre Dominé" (צר')[11] (מחבר שותף בספר הבינלאומי wine שהודפס מעל 2 מיליון עותקים באנגלית (ועוד 11 שפות).

יינן[עריכת קוד מקור | עריכה]

[12]

בן יוסף בעל תואר "WINE MASTER" מטעם האקדמיה הבינלאומית ליין בסן-פרנסיסקו, קליפורניה.

בן יוסף השתתף בקורסים לטעימת יין באקדמיות הצרפתיות הגרמניות והבריטית.

בן יוסף עוסק בהדרכה לתרבות וגסטרונומיה. בן יוסף שופט בתחרויות יין בינלאומיות. ספרו "ספר היין" נמכר בכ-30,000 העתקים ("ספר זהב").

בן יוסף מכהן כעורך המקצועי של המגזין "יין" (בשיתוף עם המגזין הבריטי דקנטר).

בן יוסף מפרסם מאמרים בנושאי "יינות" ב: מגזין "סיגאר", "מגזין יין וגורמה", ובג'רוסלם פוסט.

בערב הגאלה שחתם את תחרות היין הבינלאומית – TERAVINO 2015, הוכרז מיכאל (מימי) בן יוסף לאיש השנה בתעשיית היין הישראלית.[13]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]