מילא אהל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מילא אהל
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

מילא אהל (24 במרץ 19252005) היה סופר, אנתרופולוג, וארכאולוג ישראלי שהתמחה בחקר הפרהיסטוריה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילא אהל נולד בשם ירחמיאל נאמיוט בווילנא, שבליטא. בשנת 1935 עלה עם הוריו, ציונים-סוציאליסטים נלהבים, לארץ ישראל. הוא גדל בכפר סבא ובתום לימודיו התגייס למשטרת היישובים העבריים והדריך בגדנ"ע, שפעל אז, בשלטון המנדט הבריטי, במחתרת. במלחמת העולם השנייה שירת בצי הבריטי בתפקיד אלחוטאי ואחרי קום המדינה היה מן האלחוטאים הראשונים בחיל הים. בשנים 1946 עד 1950 חי בקיבוץ סוללים, שם התחתן עם תמר דודזון.

בשנת 1953 החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים, בחוג לספרות עברית ובהמשך בחוג לארכאולוגיה. במשך השנים כתב לפרנסתו סיפורי ילדים בעיתונים דבר לילדים ובעל המשמר וכן עבד במשרד העבודה בימיה של גולדה מאיר, לימד בבית ספר ושימש כתב ספורט בקול ישראל.

בשנת 1962 עבר לגור בראשון לציון, שם עבד כאיש יחסי ציבור של חברת מקורות, בתקופת הקמתו של המוביל הארצי. תקופה מסוימת התגורר בקיבוץ גשר שבעמק הירדן ובשנת 1973 יצא ללימודי דוקטורט באנתרופולוגיה בתחום הארכאולוגיה הפרהיסטורית באוניברסיטת שיקגו. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בתרבות הקלאקטונית של התקופה הפלאוליתית התחתונה בבריטניה. הוא ביצע מחקר בתר-דוקטורט באוניברסיטת סינסינטי. משנת 1978 היה בסגל ההוראה של אוניברסיטת חיפה, בחוגים לאנתרופולוגיה וסוציולוגיה ובחוג ללימודי ארץ ישראל, שם לימד אנתרופולוגיה וארכאולוגיה פרהיסטורית. אהל חקר אתרים ומאספים של כלי אבן מסותתים מן התרבות האשלית, בעיקר ברמת יראון בגליל העליון, ופרסם מאמרים בכתבי עת מובילים בנושאים אלה. בשנות השבתון שלו עסק בחקר אבוריג'ינים באוסטרליה ובחקר שימפנזים מסוג בונובו בגן החיות בסן דייגו, קליפורניה.

מילא אהל כתב 16 ספרים ותרגם את ספרה של האנתרופולוגית מרגרט מיד, "מין ומזג בשלוש חברות פרימיטיביות".

ארכיונו נשמר בארכיון גנזים - אגודת הסופרים, תל אביב.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מחלקה בצהוב" "סיפורו של מומבו: גורילה בשבי"

  • "גשר"
  • "איש נדהם"
  • "הדרך עמדה מלכת"
  • "פרקים לארץ גשר"
  • "אייפים: קופי על כבני אדם"
  • "המגינים הצעירים" (ספר ילדים)
  • Ohel, M. Y. (1986). "The Acheulean of the Yiron Plateau, Israel". British Archaeological Report Series.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]