מנזר פראפונטוב

מנזר פראפונטוב
Ферапонтов Белозерский монастырь
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2000, לפי קריטריונים 1, 4
מידע כללי
סוג מנזר, סימן נוף עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום פראפונטוב עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה ?–1398
תאריך פתיחה רשמי 1398 עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 59°57′23″N 38°34′03″E / 59.956388888889°N 38.5675°E / 59.956388888889; 38.5675
ferapontov-monastyr.ru
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מראה המנזר
ניקולאי הקדוש - מגן המנזר (פרסקו מאת דיוניסיוס)

מנזר פראפונטוב (רוסית Ферапонтов монастырь) הוא מנזר במחוז וולוגדה ברוסיה, הממוקם כ-120 ק"מ צפונית-מערבית לעיר וולוגדה. המנזר משמש דוגמה מובהקת לאדריכלות הרוסית בימי הביניים ומשלב בין סגנונות אדריכלות מתקופות שונות. בשטח המנזר שוכן מוזיאון הפרסקות של דיוניסיוס, ובשנת 1997 הוא הוכרז בצו נשיאותי כאתר מורשת של עמי הפדרציה הרוסית. החל בשנת 2000 הכלל המנזר גם ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנזר הוקם בשנת 1398 על ידי פראפונט הקדוש שפעל ביחד עם קיריל בלאוזרסקי, שהיה גם הוא לקדוש. חשיבות המנזר גדלה בתקופת מרטיניאן הקדוש אשר התמנה בשנת 1447 לראש לאוורת השילוש-סרגייב. במחצית השנייה של המאה ה-15 ובתחילת המאה ה-16 הפך המנזר למרכז הדתי, התרבותי והאידאולוגי של האזור, ונודעה לו גם השפעה פוליטיקית. לצידו של מנזר קירילו-בלאוזרסקי היה מנזר פראפונטוב לאתר דתי אותו פקדו נציגי האצולה הרוסית וצארים, ומקרב נזיריו יצאו מנהיגי הכנסייה הרוסית באותה עת. בנוסף שימש המנזר כמקום גלותם של מתנגדי הממסד הדתי, כמו הפטריארך ניקון.

המנזר נכבש על ידי הפולנים בתחילת המאה ה-17 ולאחר שחרורו הוקמו בו מספר כנסיות חדשות. עם העברת שרידי גופתו של מרטיניאן הקדוש אל המנזר, חשיבותו גדלה, ובבעלותו היו אדמות רבות בסביבה. מנזר פראפטוב החל שוקע במהלך המאה ה-18 ולבסוף נסגר לחלוטין על ידי הצאר פאבל הראשון בשנת 1798. הוא נפתח שוב כמנזר לנזירות בשנת 1904 ותפקד משך 20 שנים עד שנסגר על ידי הסובייטים בשנת 1924. מאז 1975 משמש המנזר כמוזיאון.

מבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכלול המנזר הוא דוגמה נדירה של שימור הסגנון האדריכלי של מנזרים בצפון רוסיה, ולשילוב עם הטבע. במנזר שישה מבנים עיקריים:

  • כנסיית הולדת מרים, אם ישו הוא המבנה העתיק במנזר ונבנה על ידי אומנים מרוסטוב בשנת 1490. פנים הכנסייה מעוטר בפרסקות בשטח של כ-600 מ"ר מעשה ידיו של הצייר דיוניסיוס אשר צייר אותם בעזרת בניו בשנת 1502. פרסקות אלה השתמרו בשלמותם ללא צורך בעבודות חידוש, והמבנה מעוטר גם בחלק מקירותיו החיצוניים.
  • כנסיית הבשורה וחדר אוכל (1530-1531) - לפי השערת ההיסטוריונים נבנתה על בסיס תרומת הצר ואסילי השלישי לאחר הולדת בנו. השטח הפנימי כולל שלושה מפלסים והכנסייה עצמה ממוקמת במפלס המרכזי. בכנסייה נמצא גם ארכיון המנזר וחדר אוכל עם עיטורים פנימיים ששרדו עד היום.
  • כנסיית מרטיניאן הקדוש נבנתה ב-1641 מעל קברו של מרטיניאן הקדוש בצמוד לקיר הדרומי של הכנסייה המרכזית במנזר. חלונות הכנסייה ערוכים כך שקרני השמש מאירות את קבר מרטיניאן הקדוש.
  • במגדל הפעמונים מ-1680 17 פעמונים ושעון עתיק נקבע בו בשנת 1638.
  • בניין האוצר מ-1530שימש לשמירת כספי ומסמכי המנזר.
  • כנסית ההתגלות וכנסיית פראפונט הקדוש נבנו ב-1650 בסמוך לשערי המנזר הקדושים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מנזר פראפונטוב בוויקישיתוף