מנטליות עדר
מנטליות עדר (מכונה גם מנטליות המון או מנטליות להקה) היא מונח המתייחס לאופן שבו הפרט עשוי להיות מושפע מהרוב. הרעיון הוצג לראשונה במאה ה-19 ונחקר לאורך השנים תחת דיסציפלינות שונות ביניהן פסיכולוגיה, סוציולוגיה וכלכלה.
בפסיכולוגיה חברתית כיום, נחקרים נושאים קשורים למנטליות עדר, ביניהם התנהגות העדר, אינטליגנציה קבוצתית, חוכמת ההמונים, חשיבת יחד ודה-אינדיבידואציה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גבריאל דה טארד וגוסטב לה בון, פסיכולוגים חברתיים מהמאה ה-19, היו הראשונים שהציגו רעיונות הנוגעים ל"תודעה קבוצתית" או "התנהגות ההמון". גם זיגמונד פרויד והנוירוכירורג וילפרד טרוטר התעניינו בהתנהגות העדר בחברות אנושיות. ספרו של טרוטר "אינסטינקט העדר בשלום ובמלחמה", העוסק בנושא, נחשב לספר מכונן בתחום הפסיכולוגיה החברתית.
הסוציולוג והכלכלן תורסטן ובלן תיאר בספרו "התאוריה של מעמד הפנאי" (1899) כיצד פרטים מחקים את התנהגותם הצרכנית של אחירם החברים בקבוצתם, שלהם סטטוס גבוה יותר. מאה שנים לאחר מכן, מלקולם גלדוול בחן בספרו "נקודת המפנה" איך גורמים תרבותיים, חברתיים וכלכליים משתלבים ליצירת מגמות בהתנהגות צרכנית.
חוקרים בתחומים אקדמיים במאה ה-21, כמו שיווק וכלכלה התנהגותית, מנסים לזהות ולצפות מראש התנהגויות עדריות של משקיעים, בין אם הן הגיוניות ובין אם אינן הגיוניות (ביניהם דניאל כהנמן, רוברט שילר, ורנון סמית' ועמוס טברסקי). בפרט, מומחים בכלכלה התנהגותית חוקרים בקפידה התנהגויות עדריות, בניסיון לחזות מראש קריסות כלכליות עתידיות. תופעה אחת הנחקרת בהקשר זה, לדוגמה, היא האופן שבו משקיעים נוטים להצטרף לרכישות ולמכירות של מניות מתוך תגובות רגשיות כגון תאוות בצע ופחד, וכתוצאה מכך יוצרים בועות כלכליות העלולות להוביל לקריסת שוק המניות. [1]
ביטוי במסגרת ניסויים מחקריים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניסויי הקונפורמיות של אש (1951) היו סדרה של מחקרים בניהולו של הפסיכולוג האמריקאי סולומון אש. המחקרים בדקו את הדרכים בהן פרטים בקבוצה מושפעים מאמונות ודעות של הרוב. במסגרת הניסויים, חמישים סטודנטים גברים ממכללת סווארת'מור השתתפו במבדק ויזואלי בו התבקשו לשפוט אורך יחסי של קווים. כל נבדק הוכנס לחדר עם שבעה שחקנים ששיתפו פעולה עם החוקרים, והסכימו מבעוד מועד על תשובה אחידה. הנבדק לא ידע זאת, ונאמר לו שכל שבעת הנבדקים זולתו הנם משתתפים "רגילים" כמותו. בקבוצת הביקורת היו רק נבדקים, ללא שחקנים. בקבוצת הניסוי, השחקנים ענו בכוונה תשובה לא נכונה ב-12 מתוך 18 הניסויים. תוצאות המחקר הראו כי ברוב המקרים הנבדק התאים את עצמו לקבוצה וענה תשובה לא נכונה. ב-18 הניסויים שנערכו, אש מצא כי שליש מהמשתתפים שאינם שחקנים בחרו בתשובות שבהן בחר הרוב למרות היותן שגויות באופן ברור. מנגד, פחות מ-1% מהממשתתפים מהמשתתפים בקבוצת הביקורת השיבו תשובות שגויות.[2][3]
בניסוי נוסף, חוקרים באוניברסיטת לידס ערכו ניסוי קבוצתי בו התבקשו המתנדבים לשוטט ברחבי אולם גדול בלי לדבר זה עם זה. בהמשך, מיעוט נבחר מבין המשתתפים קיבלו מהחוקרים הוראות סודיות, מפורטות יותר, למסלול ההליכה באולם. המדענים גילו שבסופו של דבר, אנשים נוטים ללכת בצורה עיוורת בעקבות אחד או שניים מבין המשתתפים המודרכים, שנראים כאילו הם יודעים לאן הם הולכים. תוצאות הניסוי הראו ש-5% מהקבוצה, קומץ המשתתפים שהודרכו ונראו בטוחים בעצמם, היו די והותר בשביל להשפיע על הכיוון של 95% הנותרים. 200 הנבדקים עשו זאת באופן אוטומטי, מבלי לשים לב למעשיהם.[4][5]
חוקרים באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת ניו יורק ובמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, חקרו התנהגות עדר במרחבים וירטואליים. בתוך אתר ששמו לא פורסם, במשך חמישה חודשים, החוקרים הגיבו באופן ראשוני חיובי או שלילי בנוגע לפוסטים שפורסמו באתר - כלומר היו הראשונים שהצביעו "בעד" או "נגד" פרסום מסוים. קבוצת הביקורת כללי פוסטים שלא נעשתה כל התערבות ביחס אליהם. החוקרים מצאו כי הסיכויים שהאדם הראשון שקרא את הפרסום יצביע "בעדו" היה גבוה ב-36% במקרה אם כבר ניתנה לפרסום תגובה חיובית ראשונית על ידי החוקרים. לאורך חמשת החודשים, פוסטים שניתנה להם תגובה חיובית ראשונית על ידי החוקרים הראו הראו ציון גבוה יותר ב-25% בממוצע ביחס לקבוצת הביקורת, כאשר הציון מתייחס לסכימת ההצבעות בעד ונגד הפרסום. לעומת זאת, תגובה ראשונית שלילית (הצבעה נגד) לא הניבה תוצאות מובהקות מבחינה סטטיסטית. החוקרים מצאו כי הצבעות קודמות יצרו הטיה משמעותית בהתנהגות הדירוג של פרטים, וכי השפעות חברתיות שליליות וחיוביות יצרו השפעות "עדר" שאינן סימטריות. [6][7]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Fromlet, Hubert, "Predictability of Financial Crises: Lessons from Sweden for Other Countries.", Business Economics 47.4, 2012
- ^ David Willer, Henry A. Walker, Building experiments: testing social theory, Stanford, Calif: Stanford Social Sciences, 2007, Stanford social sciences, ISBN 978-0-8047-5246-6
- ^ Solomon E. Asch, EFFECTS OF GROUP PRESSURE UPON THE MODIFICATION AND DISTORTION OF JUDGMENTS, 1961-12-31, עמ' 222–236, ISBN 978-0-520-31351-4
- ^ University of Leeds | News > Society & Politics > Sheep in human clothing - scientists reveal our flock mentality, web.archive.org, 2021-03-03
- ^ John R.G Dyer, Anders Johansson, Dirk Helbing, Iain D Couzin, Jens Krause, Leadership, consensus decision making and collective behaviour in humans, Philosophical Transactions of the Royal Society B: Biological Sciences 364, 2009-03-27, עמ' 781–789 doi: 10.1098/rstb.2008.0233
- ^ Lev Muchnik, Sinan Aral, Sean J. Taylor, Social Influence Bias: A Randomized Experiment, Science 341, 2013-08-09, עמ' 647–651 doi: 10.1126/science.1240466
- ^ Chang, Kenneth (2013-08-08). "'Like' This Article Online? Your Friends Will Probably Approve, Too, Scientists Say". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-07-03.