לדלג לתוכן

יואל מילר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יואל מילר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 4 בנובמבר 1827
אוהרסקי אוסטרו, צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 בנובמבר 1895 (בגיל 68)
ברלין, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בווייסנזה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות בית המדרש הגבוה למדעי היהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב ד"ר יואל הכהן מילר (בכתיב היידי שהיה נהוג בזמנו: מיללער. בגרמנית: Joel (Julius) Müller. חשוון ה'תקפ"ח, 4 בנובמבר 1827 - כ' בחשוון ה'תרנ"ו, 6 בנובמבר 1895) היה רב וחוקר ספרות התלמוד והגאונים, מאנשי "חכמת ישראל". הוציא לאור כמה מספרי הגאונים והראשונים, חלקם לראשונה.

יליד העיר אוהרסקי אוסטרו (אנ') שבקיסרות האוסטרו הונגרית (כיום בצ'כיה), לאביו הרב משה לייב הכהן, שהיה רב העיירה ולאמו קתי. למד תורה מפי אביו, ולאחר מכן בבית המדרש לרבנים בווינה ובאוניברסיטת וינה (1851-1853). מילא את מקום אביו ברבנות משנת 1853 ועד 1867. בשנים אלו הוא הצטרף לחברת מקיצי נרדמים[1].

בין השנים 18671872 כיהן כרב בצ'סקה ליפה (אנ') שבבוהמיה. בשנת 1874 שב לווינה, ולימד בבית המדרש לרבנים שם ובבית ספר יהודי, והגיע לדרגת פרופסור. בווינה הוא התקרב לאהרן ילינק שקירב אותו והטיל עליו את מלאכת הוצאת מסכת סופרים[2]. בשנת 1884 החל ללמד בבית המדרש הגבוה ללימודי יהדות בברלין[3] ובו בזמן לימד בבית היתומים על שם אורבך[2].

בשנת 1885 כיהן כחבר "הועדה ההיסטורית לחקירת קורות היהודים בגרמניה", כחוקר ספרות השו"ת של חכמי אשכנז[4].

נישא לרגינה, ולהם נולדו ארבעה ילדים.

קברי הרב מילר ואשתו בבית הקברות היהודי בווייסנזה

נפטר בברלין ב-6 בנובמבר 1895[5], ונקבר בבית הקברות היהודי בווייסנזה. בלווייתו ליווהו בני משפחתו ומורי ותלמידי בית המדרש למדעי היהדות,[6] וכן תלמידי בית המדרש לרבנים בברלין.[7]

ספרים שהוציא לאור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ע"ד חברת מקיצי נרדמים, המגיד, 31 ביולי 1867
  2. ^ 1 2 עוד לתולדות הד"ר יואל מיללר, הצפירה, 18 בנובמבר 1895
  3. ^ יהודה רוזנטל, בית המדרש הגבוה לחכמת ישראל בברלין בתוך: שמואל קלמן מירסקי (עורך), מוסדות תורה באירופה בבניינם ובחורבנם, עגן, ניו יורק 1956, עמ' 663.
  4. ^ יהודה רוזנטל, "לקורות היהודים בפולין לאור שו"ת המהר"ם מלובלין", סיני לא, ה'תשי"ב. יצוין, ששנים ספורות לפני כן, הוציא לאור את "תשובות חכמי צרפת ולותיר".
  5. ^ טלגרמים להמגיד, המגיד, 7 בנובמבר 1895
  6. ^ יהודה ליב ווינץ, רבי יואל מיללער איננו, הצפירה, 15 בנובמבר 1895
  7. ^ נקרולוג, ד"ר יואל מילר ז"ל, המגיד, 14 בנובמבר 1895.
  8. ^ בינה בספרים, המליץ, 25 באוקטובר 1881