מעבר ח'ייבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מעבר ח'ייבר
פשטו: د خیبر درہ
אורדו: درۂ خیبر
KhyberPassPakistan.jpg
מעבר ח'ייבר מצד פקיסטן
גובה 1,070 מטר
מיקום גבול אפגניסטןאפגניסטן  אפגניסטן - פקיסטןפקיסטן  פקיסטן בצפון פרובינציית ח'ייבר פח'טונח'ווה
רכס הרים סאפד קו
מסלול ההעפלה הקל כביש
מחבר בין אפגניסטן ופקיסטן
קואורדינטות 34°6′4″N 71°8′44″E / 34.10111°N 71.14556°E / 34.10111; 71.14556קואורדינטות: 34°6′4″N 71°8′44″E / 34.10111°N 71.14556°E / 34.10111; 71.14556
מנהיגים פתאנים וקצין בריטי, קפטן טאקר, במצודה בפתח מעבר ח'ייבר, 1878

מעבר ח'ייבר (פשטו: د خیبر درہ; אורדו: درۂ خیبر) (גובה: 1,070 מטר) הוא מעבר הרים המחבר בין פקיסטן ואפגניסטן.

מעבר ח'ייבר היה לאורך כל ההיסטוריה האנושית נתיב מסחר חשוב בין מרכז אסיה ובין דרום אסיה והיווה חלק מדרך המשי.[1] המעבר הוא גם נקודה צבאית אסטרטגית שעליה ניטשו קרבות לאורך ההיסטוריה. הנקודה הגבוהה במעבר נמצאת חמישה קילומטרים בתוך פקיסטן בלנדי כותל. המעבר מפלס את דרכו בהר ספיד כוה המהווה שלוחה דרום-מערבית של רכס הינדו-כוש.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכמה מגרסאות תאוריית הנדידה ההודו-ארית נטען כי ההודו-ארים נדדו להודו דרך מעבר ח'ייבר. הפלישות דרך המעבר שתועדו בהיסטוריה הן של דריווש הראשון ושל אלכסנדר מוקדון. מאוחר יותר פלשו המוסלמים דרך המעבר להודו והקימו את האימפריה המוגולית ב-1526. הצבא הבריטי פלש לאפגניסטן דרך מעבר ח'ייבר ונלחם באפגניסטן שלוש מלחמות; במלחמה האנגלו-אפגנית הראשונה (1839-1842), ב-1878-1880 וב-1919. ג'ורג' מולסוורת', איש הצבא הבריטי ב-1919, אמר: "כל אבן בח'ייבר נספגה בדם". הסופר רודיארד קיפלינג כינה את המעבר: "חיתוך חרב דרך ההרים".

מצפון למעבר ח'ייבר נמצא אזור שבט המולאגורי ומדרום למעבר נמצא אזור שבט האפרידי של חבל טירה. תושבי המעבר עצמו משתייכים לשבט אפרידי. במשך השנים מאז הגעת הפתאנים לאזורים הסמוכים למעבר התייחסו מטות השבטים הפתאנים, במיוחד האפרידי והשינווארים האפגניים, אל שטח המעבר כנחלתם וגבו מס מהנוסעים שביקשו לעבור בביטחון במעבר. מאחר שגביית המס הייתה מקור ההכנסה העיקרי של השינווארים, ניסיונות של שליטי האזור להפסיק את גביית המס נתקלו בהתנגדות עזה מצד אנשי השבטים.

בשל סיבות אסטרטגיות סללו הבריטים אחרי מלחמת העולם הראשונה, תוך כדי עבודות הנדסיות נרחבות, מסילת ברזל מג'רמוד שליד פשאוור ועד לגבול האפגני, סמוך ללנדי קוטל. המסילה נפתחה לתנועת רכבות ב-1925. במלחמת העולם השנייה הוצבו במעבר שיני דרקון מאחר שהבריטים חששו מפלישה גרמנית להודו.[2]

עימותים נוכחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן מלחמת אפגניסטן הנוכחית שימש מעבר ח'ייבר כנתיב אספקה מרכזי לכוחות נאט"ו שבזירה האפגנית של העימות. בהכירם בחשיבות המעבר, ניסו כוחות הטליבאן לחסום אותו בשלהי 2008 ובתחילת 2009 וכך יצרו עימות נוסף, בין הטליבאן ובין השלטונות בפקיסטן.[3]

בפברואר 2009 פוצץ גשר בנתיב המוליך למעבר, 24 קילומטר ממערב לפשאוור. מבצעי הפיצוץ המשוערים הם כוחות המזוהים כתומכים בטליבאן. על אף שפיצוץ הגשר לא גרם לשיבוש חמור במאמץ המלחמתי של כוחות הקואליציה המערביים, הוא הביא כנראה להאצת המאמץ למצוא נתיבי אספקה חלופיים. אם דרך איראן ואם דרך מספר מדינות במרכז אסיה שבהן יעבור הנתיב ויגיע לצפון אפגניסטן.[4]

מצביאים וצבאות שחצו את מעבר ח'ייבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל המפקדים שהנהיגו כוחות שחצו את מעבר ח'ייבר נעו מזרחה במגמה לכבוש חלקים מהודו; רק הכוחות בפיקוד צ'נדרגופטה מאוריה, ג'ורג' פולוק ורנג'יט סינג נעו מערבה בכיוון ההפוך.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מעבר ח'ייבר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]