מעיין החינוך התורני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משרדי מעיין החינוך התורני בירושלים

רשת מעיין החינוך התורני - בני יוסף היא רשת בתי ספר, תלמודי תורה, וגני ילדים שהוקמה בישראל על ידי תנועת ש"ס ב-1984. בשנת 2016 למדו בה כ-60,000[דרושה הבהרה] תלמידים ב-173 מוסדות.[1] הרשת פועלת במסלול החינוך המוכר שאינו רשמי, בדומה לרשת החינוך העצמאי. בסוף שנת 1991 קיבלה הרשת הכרה כזרם חינוכי. יו"ר הרשת הוא הרב משה מאיה, המנכ"ל הוא חיים ביטון. ההכנסות של מרכז מעיין החינוך התורני, רשת החינוך של ש"ס הסתכמו ב-2009 ב-359.3 מיליון שקל.[2]

שם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמה הרשמי של רשת "מעיין החינוך התורני" הוא "מרכז מעיין החינוך התורני בארץ ישראל". רבים מכנים את הרשת בשם "אל המעיין" - שמה של תנועה בפני עצמה. ב-2015 מותגה הרשת כ"בני יוסף"[3] וסמלה של הרשת אף שונה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד להקמת מעיין החינוך התורני, בית יעקב הייתה הרשת היחידה של החינוך העצמאי שפעלה בקרב הציבור החרדי-ספרדי. אופי החינוך בה היה בסגנון "האגודאי" ו"חרדי ליטאי", ועלו טענות על קיפוח ואפליה על רקע עדתי.

את הקמת מעיין החינוך יזם הרב עובדיה יוסף, והרשת הוקמה על ידו, על ידי הרב בן ציון אבא שאול, והרב יהודה צדקה.

תוכן הלימודים ברשת דומה לזה שבחינוך העצמאי. נוסח התפילה וההלכות הנלמדות הן בהתאם לנוסח ולפסקים של הרב עובדיה יוסף. המורות חובשות מטפחת (ולא פאה).

חוק נהרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 אושר בכנסת ברוב גדול תיקון מס' 7 לחוק חינוך ממלכתי[4] (תיקון שנודע בשם חוק נהרי) המחייב רשויות מקומיות במימון "מוסדות מוכרים שאינם רשמיים" (שהם בעיקר מוסדות חרדיים, ובהם 'מעיין החינוך התורני'), בשיעור של 75 אחוזים מהמימון הניתן למוסדות חינוך רשמיים, עם אופציה למתן מימון של 100 אחוזים. ביולי 2013 בוטל התיקון.[5] במסגרת "חוק ההסדרים" לשנים 2015 ו-2016 תוקן שוב חוק חינוך ממלכתי, והוחלף בו סעיף 11א, לסעיף המחייב רשויות מקומיות במימון "מוסדות מוכרים שאינם רשמיים".[6]

במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2002 הוחלט מטעם הממשלה שיוצמד לרשת חשב מטעם משרד האוצר. אולם למרות זה נקלעה הרשת לחובות וקשיים כספיים. לאחר ביסוסה של הרשת, הצטרפו אליה כמה בתי ספר, כגון תלמוד תורה איתרי, ורשת בתי הספר אור אבנר של לב לבייב.[7]

נכון ל-2012, רשת גני הילדים כללה כ-300 גנים ובהם כ-13,000 תלמידים. גני הילדים של הרשת מאופיינים בכיתות קטנות ובמספר גבוה יחסית של אנשי סגל, וכן בשכר לימוד נמוך יחסית. על רקע זה נקלעה הרשת לגירעון, ובשנת 2012 זכתה למענק ממשלתי בסף 18 מיליון ש"ח, מעבר לתקצוב השוטף בסך 85 מיליון ש"ח. במקביל הוחלט על סגירת גני ילדים קטנים וצמצום מספר המשרות.[8]

לרשת ישנם בתי ספר לבנים ולבנות בנפרד. נכון ל-2016 קיימים כ-180 בתי ספר ברחבי הארץ.

תקנות מיוחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברשת ישנן תקנות מיוחדות אשר לא מצויות גם בבתי הספר בית יעקב של הציבור החרדי, לדוגמה:

  • בבתי הספר נוסח התפילה המחייב הוא נוסח הספרדים.
  • פסקי ההלכה יהיו לפי שיטת הספרדים. בחלק מבתי הספר ספר דינים הוא ילקוט יוסף.
  • בחלק מבתי הספר נוהגות הבנות לכסות את ראשן בשעת התפילה כפסק הרב עובדיה.
  • אסור למורות ללבוש פאה בתחומי בית הספר וחובה לבוא רק עם מטפחת, וזאת בהתאם לפסיקת נשיא הרשת הרב עובדיה יוסף האוסר את לבישת הפאה נכרית.
  • המורים חייבים לכבות את מכשיר הטלפון סלולרי בעת השיעור, ושלא יהיה גם במצב 'רטט'[9]
  • המורים מנויים לשבועון יום ליום, דמי המינוי יורדים מהמשכורת החודשית והמינוי אינו נתון לבחירת המורה. החל מ-2016 הדבר נתון לבחירת המורה.

מנכ"לי הרשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]