לב לבייב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לב לבייב
Лев Авне́рович Лева́ев
לב לבייב
לב לבייב
לידה 30 ביולי 1956 (בן 67)
ברית המועצותברית המועצות טשקנט, אוזבקיסטן הסובייטית, ברית המועצות
שם לידה לב אבנרוביץ' לבייב (אנ')
מדינה ברית המועצות, ישראל, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים לונדון, מוסקבה, סביון, פלורידה עריכת הנתון בוויקינתונים
ידוע בשל יו"ר דירקטוריון לשעבר של אפריקה ישראל להשקעות
מקצוע איש עסקים
בת זוג אולגה לבייב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לב אבנרוביץ' (לוי) לֶבַיֶיב (נולד בכ"ב באב תשט"ז, 30 ביולי 1956) הוא איש עסקים מיליארדר ופילנתרופ ישראלי, ממוצא בוכרי, המשתייך למגזר החרדי. עומד בראש פדרציית הקהילות היהודיות של רוסיה ובראשות הקונגרס העולמי של יהודי בוכרה. לשעבר גם יו"ר לשכת המסחר והתעשייה רוסיה-ישראל-חבר המדינות. היה יו"ר קבוצת אפריקה ישראל להשקעות בין השנים 1997-2018[1]. לבייב התגורר בישראל 36 שנים מ-1971 עד 2007 אז עבר להתגורר בלונדון ומשנת 2017 עד ספטמבר 2022 התגורר ברוסיה, כיום מתגורר בישראל. על פי המגזין "פורבס", נכון לשנת 2018, הונו מוערך בכמיליארד דולר.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבייב נולד בטשקנט, בירת אוזבקיסטן הסובייטית (אז חלק מברית המועצות)[2] לאבנר וחנה לביוב. חסידי חב"ד, מהקהילה הבוכרית המקומית, אשר היוותה דומיננטיות בתוכה. לב הוא חרדי בעל זיקה חזקה לחסידות חב"ד. אביו היה סוחר טקסטיל מצליח ואספן של שטיחים פרסיים. לפני שעלתה המשפחה לישראל ב-1971, המירה את נכסיה ביהלומי גלם בשווי מיליון דולר, ששימשו בסיס ראשוני לעסקי היהלומים שלהם כשהגיעו לישראל. ב-1971, בגיל 15, לאחר שעלה לישראל עם משפחתו השתקעו בעיר נתניה, והוא החל ללמוד בישיבת תומכי תמימים בלוד. בגיל 16 החל לעבוד כשוליה בליטוש יהלומים בנתניה. לאחר שירותו בצה"ל ברבנות הצבאית. עבד כקבלן משנה של חברת סטאר דיאמונד[3]. לאחר תקופה עבר לגור בעיר בני ברק.

לבייב מדגיש את יהדותו, והתייחס לכך בראיון:

אנחנו מתביישים במה שאנחנו, בגלל זה אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים להיפטר מהערכים של ההיסטוריה המפוארת שלנו ורצים ללמוד ממדינות חדשות אחרות. אני לא נראה לך איש העולם הגדול? אני לא אחד שמדבר עם אנשי עסקים המובילים ביותר בעולם? ולא מפריע שאני יהודי ויהודי גאה וחובש כיפה בכל מקום, וזה הסמל והזהות שלי. היו יהודים שאמרו לאנשים פה, אל תלבשו טלית, אל תלכו כמו יהודים, תתנהגו בשקט. אבל זה מה שמביא את האנטישמיות, כשיהודי מנסה להידמות לגוי. כשיהודי מתנהג כמו שהוא, יהודי, גם גוי מתחיל לכבד אותו. כשהוא לא מתבייש, אז מכבדים אותו. אני מגיע לאכול עם אנשים מאוד חשובים בעולם ואני אומר 'רק כשר', ותמיד עם כיפה. אני לא זוכר אי פעם שסבלתי מזה בעסקים שלי.

[4]

בסוף דצמבר 2007 העתיק את מגוריו מבני ברק לשכונת המפסטד בלונדון שבאנגליה[5], והפך לתושב בריטניה[6].

בעקבות המשבר העולמי של שנת 2008, הירידה החדה במניות אפריקה-ישראל, והחובות הכבדים שצברו החברות שבבעלותו, הוערך כי הונו ירד ל-1.5 מיליארד דולר (על פי "פורבס")[7].

באפריל 2016 חשפה איילה חסון בערוץ 10 הקלטות שבהן מביע לבייב זלזול בבנקים בישראל[8].

בספטמבר 2018 עבר לבייב מאנגליה לרוסיה. לפי פרסומים הוא עשה זאת בשל חקירה סמויה נגדו מצד שלטונות המס באנגליה[9].

פעילות עסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עסקי יהלומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1977, פתח לבייב מפעל קטן לליטוש יהלומים. בשנת 1980 רכש באמצעות משפחת חותנו אלישיוב 12 מפעלים מתחרים שסבלו ממצוקת אשראי בשל המיתון בענף. לבייב השתמש בטכנולוגיות לייזר ותוכנות חיתוך חדשות כדי לחלץ שווי רב ככל האפשר ממלאי יהלומי הגלם שלו. בשנת 1987, הזמינה דה בירס את לבייב להפוך ל"סייט-הולדר" (sightholder), אחד מכמה קונים ישירים בלעדיים של יהלומי הגלם. בשנת 1989, ביקשה ממנו אלרוסה (חברת היהלומים הממשלתית הרוסית) לסייע לה להקים מפעלי ליטוש יהלומים עצמאיים משלה, במסגרת מיזם משותף בשם רוס (Ruis). בהמשך רכש לבייב את הבעלות המלאה על רוס, המחזיקה פעילויות ליטוש ברוסיה ובארמניה. באותה תקופה טיפח קשרים עם ואלרי רודאקוב, שניהל את אלרוסה שהעניקה לו נתח מאספקת יהלומי הגלם של רוסיה. וגרם לדה בירס להפסיק לספק לו יהלומים בשנת 1995. בשנות ה-90 של המאה ה-20, בזכות קשריו הפוליטיים, הבטיח לעצמו מלאי יהלומים גולמיים מגוקראן (Gokhran), גנזך האבנים, הזהב של רוסיה[10]. בשנת 1997, השקיע לבייב 56 מיליון דולר במכרה היהלומים הגדול ביותר באנגולה תמורת 18% מהבעלות. בהמשך רכש עוד מכרה באנגולה. לבייב העיד כי בפגישותיו עם נשיא אנגולה שוחח עמו ברוסית וכך הפשיר הקרח ביניהם ויצר את הקשרים העסקיים שם. אך לטענת ארקדי גאידמק הוא שפתח לפניו את דלתות אנגולה מכיוון שהיה ידיד אישי של הנשיא (לתקופה מסוימת השקיע גאידמק בחברת אפריקה-ישראל של לבייב, אבל מכר את החזקותיו אחרי שנה)[11]. גאידמק הגיש תביעה נגד לבייב על חלקו בעסקי יהלומים באנגולה[12].

בסוף שנות ה-90 היה לבייב לקניין הישראלי הבלעדי של יהלומי גלם מרוסיה והחזיק גם זיכיון בלעדי ליצוא יהלומים מאנגולה. עד 1998, היה שותף עם גיסו, דוד אלישיוב, בחברת L.I.D ישראל בע"מ לסחר יהלומים. בשנה זו הקים את חברת LLD - Lev Leviev Diamonds שהייתה בין השנים 2001 ל-2010 יצואן היהלומים הגדול בישראל. בשנת 2005 איבד זיכיון הבלעדי יהלומי גלם מרוסיה ואנגולה[13]. המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008 ריסק את ענף היהלומים בישראל, והיצוא של חברת LLD נחתך בכ-60%, משיא של 611 מיליון דולר בשנת 2004[14] ל-241 מיליון דולר בלבד ב-2009[15].

אפריקה ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אפריקה ישראל להשקעות

ב-1996 רכש את גרעין השליטה בחברת ההחזקות אפריקה ישראל להשקעות. עיקר השקעותיה של החברה הם בתחומי נדל"ן, אנרגיה, תקשורת והיי טק. בראיון שהעניק בתחילת 2007 העריך לבייב שעד סוף 2007 יגיע שווי החברה ל-7 מיליארד דולר - כפול משוויה בעת מתן הראיון[16]. בפועל הדברים התגלגלו אחרת, ובשנת 2008 הציגה החברה הפסד של 4.9 מיליארד ש"ח, שבעקבותיו ירד שוויה בצורה תלולה, והיא התקשתה לפרוע את איגרות החוב שלה[17]. לבייב מחזיק בחברת ממורנד הפרטית, דרכה הוא מחזיק בכ-50% ממניותיה של חברת אפריקה ישראל להשקעות.

לבייב מחזיק ב-1.6 אחוז ממניות פז אותן רכש בהנפקה מוסדית בהשקעה של כ-75 מיליון ש"ח. ומבעלי גוטקס, בבעלותו גם שני אחוז מחברת קמור, יבואנית BMW בישראל, והוא אף רכש באמצעות חברה פרטית מניות בשווי כ-50 מיליון שקל בהנפקת סלקום, שהתבצעה בניו יורק בשנת 2007.

לבייב ביחד עם אברהם קוזניצקי פנו לעסקי הכליאה, במיזם משותף להקמת בית סוהר פרטי ראשון ישראל, בדרום הארץ. לימים פסל בג"ץ את החוק שאיפשר הקמת בית סוהר פרטי בישראל ולמקימיו ניתן פיצוי כספי.

פעילות חברתית, יהודית ופילנתרופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב ולבייב חונכים מרכז חינוכי של קרן אור אבנר בעיר באקו, 2010
ערכים מורחבים – קרן אור אבנר, פדרציית הקהילות היהודיות של רוסיה

לבייב הוא תורם בולט של חסידות חב"ד. בין היתר סייע בהקמה מחדש של פעילות חב"ד בחבר המדינות: בתי ספר, בתי כנסת, בתי תמחוי, בתי חב"ד ועוד. הוא עומד בראשות קרן אור אבנר על שם אביו שעוסקת בפעילות פילנתרופית וחינוכית במדינות ברית המועצות לשעבר. לבייב גם עומד בראשות פדרציית הקהילות היהודיות של רוסיה, ארגון גג המאגד מספר ארגונים יהודיים ומספר רב של קהילות יהודיות. כמו כן הוא עומד בראשות הקונגרס העולמי של יהודי בוכרה, אותו הקים.

לבייב הוא יו"ר לשכת המסחר והתעשייה רוסיה-ישראל-חבר המדינות.

חשד לפלילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2018, נעצרו בישראל כמה מקורבים ללבייב, בהם בנו זבולון, בחשד להברחת יהלומים בשווי מאות מיליוני שקלים במשך שנים. לבייב עצמו העתיק את מקום מגוריו לרוסיה כמה חודשים קודם, ולכן לא נעצר למרות היותו החשוד המרכזי בפרשה[18]. לפי החשד, במסגרת הפרשה, שכונתה "יהלום שחור", בלדרים הבריחו בגופם יהלומים בשווי מוערך של 300 מיליון שקלים מבלי לדווח לרשויות המס. המשטרה עצרה שישה חשודים וגייסה עד מדינה[19].

בספטמבר 2022, לאחר ארבע שנים בהן היה דרוש לחקירה, הגיע לבייב לישראל ונלקח לחקירת משטרה.[20]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבייב נשוי לאולגה, ואב לחמישה בנים ולארבע בנות.

אחוזות לבייב[עריכת קוד מקור | עריכה]

סביון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף 2006, רכש לבייב מגרש ביישוב האמיד סביון ששטחו 23 דונם תמורת כ־61 מיליון שקל. עליו בנה אחוזה שהיא אחת מהגדולות בישראל, בשטח בנוי של 2,324 מ"ר על מגרש של 15 דונם (יתר השטח כולל מגרשים שלבייב מייעד לילדיו) וכוללת, בין היתר, 10 חדרי שינה, ספא ובריכת שחייה. עלות הבנייה הייתה כ־50 מיליון שקל. במרץ 2015 רכש לבייב גם את הווילה של נוני מוזס, בעל השליטה ב"ידיעות אחרונות", ברחוב הגבעה שבסביון תמורת 10.5 מיליון שקל[21].

לונדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2008 רכש לבייב באזור היוקרתי המפסטד בלונדון שבאנגליה תמורת כ-70 מיליון דולר, בית, הכולל שבעה חדרי שינה, בריכה המעוטרת באריחי זהב ופסיפסים, מועדון לילה, חדר כושר עם סאונה, ספא ומספרה[22].

כחובב גולף, הוא מחזיק גם בית בריזורט החוף של פונטה ודרה, פלורידה שבארצות הברית.[23]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר למנויים בלבד מיכאל רוכוורגר, לבייב נפרד מאפריקה עם תספורת נוספת של מאות מיליוני שקלים, באתר TheMarker‏, 16 ביוני 2018
  2. ^ לב לבייב
  3. ^ אתר nfc, לבייב לב
  4. ^ אנשיל פפר, לב לבייב: אם אנסה להיכנס לפוליטיקה - מיד אוזמן לחקירה על מתן שוחד בשביל לקבל איזה עסק, באתר TheMarker‏, 5 במרץ 2008
  5. ^ רעידת אדמה בעולם העסקים הישראלי: לב לבייב - האיש העשיר בישראל - עוזב את הארץ ועובר ללונדון, באתר TheMarker‏, 27 בדצמבר 2007
    יהודה שרוני, עכשיו כבר לא יטרידו אותו, באתר nrg, nrg מעריב, 18 בינואר 2008
  6. ^ מרגיש בבית: לב לבייב הפך לתושב בריטי רשמי ב-1 בינואר, באתר TheMarker‏, 6 בינואר 2008
  7. ^ Lev Leviev, Forbes, 11.3.2009
  8. ^ לב לבייב: "אני מחרבן על הבנקים, משתין עליהם, גם על רקפת רוסק עמינח"
  9. ^ יואב יצחק, לבייב נמלט מאנגליה לרוסיה עקב חקירה בעבירות מרמה והלבנת הון, באתר News1 מחלקה ראשונה, 21 בספטמבר 2018
  10. ^ Forbes SEP 2003 Cracked De Beers
  11. ^ אקונומיסט, "לבייב מאיים לחסל את קרטל דה-בירס", באתר הארץ, 27 באפריל 2004
  12. ^ אתר למנויים בלבד חגי עמית, מאיפה מגיע הכסף שלו? "את לבייב לא יוציאו מהווילה", באתר TheMarker‏, 24 ביוני 2016
  13. ^ יוסי מלמן, נשיא אלרוסה: נספק יהלומים לכולם, לא רק ללבייב, באתר הארץ, 1 במאי 2005
  14. ^ אורה קורן, לבייב בראש יצואני היהלומים של ישראל ב-2004 עם יצוא של 611 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 12 בינואר 2005
  15. ^ נעמה סיקולר, יצוא היהלומים של לבייב מישראל התכווץ ב-2009 ב-42%, באתר כלכליסט, 20 בינואר 2010
  16. ^ גיא רולניק, לב רחב, עיניים גדולות: הראיון המדובר של לב לבייב ל-TheMarker, שהוסיף אתמול 1.1 מיליארד שקל לאפריקה ישראל, באתר TheMarker‏, 29 בינואר 2007
  17. ^ טל לוי, מתווה ההסדר הכולל של אפריקה: הסדר חוב תוך שימור השליטה בידי לב לבייב וללא הזרמת כספים, באתר TheMarker‏, 23 בספטמבר 2009
  18. ^ מתן ברניר, אלה לוי-וינריב, ‏פרטי החקירה נחשפים: בנו של לב לבייב וקרוב משפחה נוסף - בין החשודים המרכזיים בפרשת היהלומים, באתר גלובס, 6 בנובמבר 2018
  19. ^ עמרי מילמן, בעקבות פרשת לבייב: למי יש אינטרס להבריח יהלומים, באתר כלכליסט, 6 בנובמבר 2018
  20. ^ לב לבייב נחת בישראל וזומן מיד לחקירה במשטרה, באתר Ice;
    תומר גנון, לב לבייב והפרקליטות הגיעו להסדר טיעון בפרשת הברחת היהלומים, באתר כלכליסט, 21 בספטמבר 2022
  21. ^ אתר למנויים בלבד לבייב לא מסתפק באחוזה: קנה גם את הווילה של נוני מוזס בסביון ב-10.5 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 26 ביוני 2016
  22. ^ הבית החדש של לבייב בלונדון: 70 מיליון דולר קנו אולם נשפים בבריכה וחדר משפחה שהופך לאולם קולנוע, באתר TheMarker‏, 8 בינואר 2008
  23. ^ Rochvarger, Michael (27 בדצמבר 2007). "Lev Leviev, Israel's richest man, to leave country for London". Haaretz. אורכב מ-המקור ב-23 באפריל 2009. נבדק ב-24 במרץ 2009. {{cite news}}: (עזרה)