מעמד האישה בתאילנד

מעמד האישה בתאילנד כולל את תפיסתה של האישה בחברה התאילנדית בקרב נשים וגברים, יכולת ההשפעה שלהן, במסגרות התעסוקה, היצירה, המדיניות הציבורית והפוליטיקה.

הנשים בתאילנד היו בין הנשים הראשונות באסיה שקבלו את זכות ההצבעה בשנת 1932. אף על פי שהן בתת-ייצוג בפוליטיקה התאילנדית, בשנת 2011 נבחרה יינגלאק צ'ינוואט לראשות ממשלת תאילנד עד שנת 2014. תפקידיו של נשים בפיתוח הלאומי של תאילנד עדיין לא ממוסד באופן מלא. גורמים המשפיעים על השתתפותן של נשים בתחום החברתי-כלכלי כוללים "מודעות מגדרית מספקת בתהליך המדיניות ותכנון" וסטריאוטיפים חברתיים.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות היעדר מגבלות משפטיות על נשים המשתתפות בזירה הפוליטית של תאילנד, הגורמים שמנעו את עלייתן של נשים בפעילות פוליטית כוללים חסמים מבניים, מכשולים תרבותיים, הישגים חינוכיים נמוכים, מעמד סוציו-אקונומי נמוך ובעיות חלוקת הכוח עם המין השני. רק ב-5 ביוני 1949 הפכה לראשונה אישה בתאילנד לחברה בבית הנבחרים של האספה הלאומית של ממלכת תאילנד.

עסקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום היזמות, האוכלוסייה הנשית של תאילנד מרכיבה כ-47% מכוח העבודה במדינה, מה שהופך את האחוז הגבוה ביותר של נשים עובדות באזור אסיה-פסיפיק. עם זאת, נשים אלה חוות גם אפליה ואי שוויון מגדרי ביחס לשכר משום שהן מועסקות לרוב בעבדות בשכר נמוך.

ביחס לרווחתן של נשים, חלק מהנשים בתאילנד נוטות להפוך לקורבנות אונס בנישואים, סחר בבני אדם, זנות, וצורות אחרות של התעללות ופשעי מין על ידי המקומיים.

נישואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדברי המשרד הלאומי לסטטיסטיקה של תאילנד, נשים תאילנדיות נישאות בגיל מוקדם יותר מגברים, וכי 24% ממשקי הבית בתאילנד מזהים את הנשים כראש משק הבית. בשנת 2007, הניו יורק טיימס דיווח כי לאחר מלחמת וייטנאם, תאילנד הפכה ליעד תיירות "מנוחה ובילוי" ומין לגברים זרים, וכתוצאה מכך חלקם נישאים לנשים תאילנדיות. בין אלה שמיסדו נישואים כאלה הם גברים מאירופה וארצות הברית המחפשים חברותא והקלה כלכלית, במיוחד בתקופת הפנסיה. נשים תאילנדיות לעומת זאת, נכנסות לנישואין מסוג זה כדי לגאול את עצמן מהחיים הקודמים שלהן בזנות, מנטישה על ידי שותפים לשעבר, וכבריחה מעוני ואומללות. עם זאת, בהחלט לא כל הנשים התאילנדיות שנכנסו לסוג זה של נישואים היו זונות לשעבר.