מעמד האישה - משפט ושיפוט, מסורת ותמורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מעמד האישה : משפט ושיפוט, מסורת ותמורה
מעמד האישה-1.jpg
כריכת הספר הקדמית
מידע כללי
מאת מנחם אלון עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור עברית
הוצאה
הוצאה הוצאת הקיבוץ המאוחד
שנת הוצאה 2005
מספר עמודים 490
קישורים חיצוניים
מסת"בISBN 310003970 ISBN
הספרייה הלאומית 002494359
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מעמד האישה: משפט ושיפוט, מסורת ותמורה הוא ספר עיון מאת השופט פרופ' מנחם אלון (המשנה ה-11 לנשיא בית המשפט העליון), העוסק במעמד האישה כפי שהוא מתבטא במשפט העברי ובחוק במדינת ישראל. כותרת המשנה של הספר היא: "ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית". הספר פורסם בהוצאת הקיבוץ המאוחד במסגרת ספריית "הלל בן-חיים" למדעי היהדות ומצוטט לעיתים בפסקי דין וחוות דעת משפטיות.

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר נפתח בהקדמה ארוכה המתארת את הליכתה של ההלכה לאחר האמנציפציה ביהדות אירופה ובמרכזים היהודיים שבארצות המזרח וצפון אפריקה. אלון דן במרחב שבין יצירתיות ואיפוק (אקטיביזם והימנעות) בנושא מעמד האישה בספרות השו"ת.

חלק גדול מן הספר מוקדש להצגת ניתוח חוקים ופסקי דין במערכת המשפטית. אלון מרבה להציג חילוקי דעות בדרך פסיקת בתי המשפט ובתי הדין הרבניים ולהשוות את דין המשפט העברי למשפט האנגלי ופסיקות בית המשפט בארצות הברית. בין השאר נידונים חוק שיווי זכויות האישה (תשי"א -1951), פסק הדין ברנט-אפלשטיין, פסק הדין בפרשת נגר, פרשת אזוגי, פסק דין פדידה (התעללות האיש באשתו), פסק דין וייל (הזכות לקיום יחסי אישות) ופרשת בבלי אותה מבקר אלון הן מצד פסיקת בית הדין הרבני והן מצד פסיקתו של השופט אהרן ברק.

אלון מנתח את סוגיית מתן זכות בחירה לנשים בראשית המאה ה-20 דרך עמדתו השלילית של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, פסיקתו היצירתית של הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, ועמדות נוספות של הרב יחיאל יעקב וינברג והרב משה פיינשטיין. בתוך כך נידונים סוגיית לימוד תורה לנשים, הסמכת נשים כטוענות רבניות, והכללת נשים בגוף הבוחר של רבנים. בנושא זה דן אלון בהרחבה בפסק הדין שנתן בפרשת לאה שקדיאל החלטה שאפשרה את ישיבתה במועצה דתית.

סוגיות נוספות שנסקרות: ירושת הבת והאישה, מניעת עגינות האישה, הפקעת קידושין (אפקעינהו רבנן לקידושין מיניה) ודיני ההרחקות. סוגיות תפילת נשים בציבור נפרשת תוך התבוננות בפסק הדין "פרשת נשות הכותל", מהמצב ההיסטורי של בית הכנסת ברחבת הכותל ועד דברי הנשיא מאיר שמגר ודעת המיעוט של השופט שלמה לוין בפסק הדין.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]