מפרץ הא לונג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפרץ הא לונג
Vịnh Hạ Long
Halong ensemble (colour corrected).jpg
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1994, לפי קריטריונים 7, 8
שטח האתר 150,000 הקטאר (אתר מורשת עולמית) עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
סוג מפרץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
שטח 150,000 הקטאר
מידע נוסף
קואורדינטות 20°54′N 107°12′E / 20.9°N 107.2°E / 20.9; 107.2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מפרץ הא לונגווייטנאמית: Vịnh Hạ Long) הוא מפרץ בצפון וייטנאם, הידוע בשל אלפי האיים הקרסטיים הפזורים בו. ייחודיות נופיו של המפרץ הביאה את אונסק"ו להכריז עליו, בשנת 1994, כעל אתר מורשת עולמית. המפרץ הוכרז גם כ"אתר נוף לאומי" על ידי משרד התרבות הווייטנאמי בשנת 1962, ובשנת 2011, לאחר תהליך בחירה שנמשך ארבע שנים, נבחר המפרץ לאחד משבעת פלאי עולם הטבע.

פירוש השם "הא לונג" הוא "המקום בו הדרקון שקע". לפי המסורת הווייטנאמית, כאשר פלשה סין לווייטנאם, שלחו האלים משפחה של דרקונים להגן עליהם. הדרקונים ירקו מפיהם אבני ירקן, שהפכו לשרשרת של איים שיצרו חומה שהסינים לא הצליחו לעבור. לאחר מכן החליטו הדרקונים להמשיך לחיות במקום בשלווה, ושקעו בים. לפי גרסה אחרת, שמו של המפרץ חדש יחסית, ומקורו בעדותו של קצין צרפתי צעיר מ-1898, לפיה חזה במקום בדרקון.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרץ הא לונג הוא חלק ממפרץ טונקין שבים סין הדרומי, לחופו של מחוז קוואנג נין (Quang Ninh) בצפון-מזרח וייטנאם. אורכו של חוף המפרץ 120 ק"מ, שטחו 1,553 קמ"ר ויש בו 1,969 איים. החלק שהוכרז כאתר מורשת עולמית משתרע על פני 434 קמ"ר, ובו יש 775 איים.

האיים עשויים אבן גיר, והם מכוסים בצמחייה סבוכה. חוקרים סבורים שהאיים נוצרו במהלך 500 מיליון השנים האחרונות בשל תהליכים של אורוגנזה ושל סחיפה עקב השינויים בגובה פני הים. גובהם של האיים נע בין 50 ל-200 מ'.

כמה מהאיים חלולים, ויש בהם מערות. הגדולה שבהן, האנג דאו גו (Hang Đầu Gỗ - "מערת מוטות העץ") כוללת מספר רב של זקיפים ונטיפים. על מערה זו אמר ב-1957 הו צ'י מין כי "אף מבקר לא יכול לתאר טוב מספיק את יופיו של המקום, ולכן על כל אחד לבוא למערה ולחזות בה בעצמו".

האקלים במפרץ טרופי, ויש בו שתי עונות עיקריות: קיץ חם וגשום וחורף קר ויבש יחסית. הטמפרטורה הממוצעת נעה בין 15 ל-25 מעלות צלזיוס, ומדי שנה יורדים בו בין 2,000 ל-2,200 מ"מ גשם.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני האיים הגדולים, טוּאַן צַ'אוּ וקאט בָּה, מיושבים דרך קבע, ויש בהם גם תשתית תיירותית. איים אחרים אינם מיושבים דרך קבע, אך הדייגים העוגנים את סירותיהם במים הרדודים שסביבם יוצאים מעין "כפרים צפים". בסך הכול, מתגוררים באיים 1,600 תושבים. בעיר הא לונג שביבשה, לחוף המפרץ, התגוררו בשנת 2001 כ-185 אלף תושבים.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יופיו של המפרץ מהווה מקור משיכה לתיירים, וחברות מקומיות מפעילות טיולי שיט בין האיים. המפרץ הופך בהדרגה לאתר תיירות פופולרי. בשנת 1996 ביקרו בו 236 אלף תיירים, ב-2003 זינק מספר המבקרים ל-1.3 מיליון, ולפי התחזיות, עד 2010 הוא עשוי להגיע ל-3 מיליון, מה שיהפוך אותו לאתר התיירות המוביל במדינה[1].

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]