מקהלת נווה שיר
מקהלת נווה שיר הייתה מקהלת ילדות ונערות שפעלה בפתח תקווה בניצוחו של נתן מרגלית בין השנים 1961-1988. ב-2006 הוקמה המקהלה מחדש על ידי בוגרות מקהלת הילדים בניצוחה של ענת דור-מרגלית.
מייסד ומנצח המקהלה, נתן מרגלית, עלה לארץ מפולין בשנת 1948 באוניה אקסודוס. כבוגר החוג למוזיקה באוניברסיטת בר-אילן, עסק בהוראת מוזיקה בבתי ספר והיה חבר במקהילת רינת. לצד מקהלת נווה שיר, הקים גם את מקהלת המבוגרים רון ובשנותיו האחרונות שימש המפקח על החינוך המוזיקלי באזור המרכז.[1]
המקהלה הוקמה על ידי מרגלית בבית הספר 'נווה כיבוש' בפתח תקווה, ופעלה כחלק ממחלקת הנוער של עיריית פתח תקווה.[2] המקהלה הייתה בין מקלות הילדים והנוער הראשונות בישראל.[3]
המקהלה ביצעה יצירות קלאסיות עם תזמורות רבות בהן התזמורת הפילהרמונית והתזמורת הסימפונית של רשות השידור בניצוחם של גארי ברתיני, יורי אהרונוביץ' וסטנלי ספרבר, בהן הילד והקסמים של מוריס ראוול, הארטוריה 'אליהו' של פליקס מנדלסון, הסימפוניה השישית של מאהלר, 'אש וההרים' של אהרון חרל"פ, 'תהילים' של אנדרה היידו והסימפוניה מספר 6 (כינור יהודי) של מייצ'יסלב ויינברג.[4][2]
המקהלה ייצגה את ישראל בפסטיבלים ומשלחות בינלואמיות באוסטריה, בגרמניה,[5] בשוודיה ובדנמרק[6] וכן בכנסי 'הזמריה' הבינלאומיים שנערכו בישראל. כמו כן, נטלה חלק באירועים ממלכתיים כמו טקס הענקת פרסי ישראל בבית הנשיא, טקסי יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם והדלקת המשואות ביום העצמאות בהר הרצל, קונגרסים וימי חילות בצה"ל.[7][8][2] המקהלה התארחה גם בתוכניות טלוויזיה והשתתפה בין היתר במופע 'ניגון חוזר' של רשות השידור ב-1983.[9][2]
מרגלית הוסיף לנצח על המקהלה עד מותו בשנת 1988, ולאחר מותו פסקה פעילות המקהלה.[1] בשנת 2006 המנצחת ענת דור-מרגלית, אחייניתו של נתן שהשתתפה בעצמה במקהלה כילדה, כינסה את חברות המקהלה לדורותיהן לקונצרט לזכרו של המנצח. בהמשך לקונצרט זה, ובסיוע עיריית פתח תקווה, החלה המקהלה לפעול מחדש תחת ניצוחה, כשהיא מתבססת בעיקר על בוגרות מקהלת הילדים. המקהלה המחודשת חברה בארגון המקהלות 'הלל' ופועלת כחלק מאגף התרבות של עיריית בפתח תקווה. היא מבצעת יצירות קלאסיות לצד יצירות מודרניות וישראליות, וכן יצירות פולקלור יהודיות ואחרות בעיבודים שחלקם נכתבו במיוחד עבורה.[7]
בשנת 2014 הוציאה המקהלה אלבום, 'סובב עולם - טעמים וטעימות'.[10] ב-2016 הכין הבמאי אורי רוזנברג את הסרט 'מקהלת נשים' העוסק במקהלה ובהקמתה מחדש. סרטו השתתף בתחרות הסרטים הבינלואמית אפוס.[3]
ביולי 2017 זכתה המקהלה המחודשת במדליית זהב (במקום ה-3) בתחרות הפולקלור כחלק מהפסטיבל הבינלאומי למקהלות European Choir Games בריגה.[7][11]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מקהלת נווה שיר
מקהלת נווה שיר, ברשת החברתית פייסבוק- מקהלת נשים - סרטו של אורי רוזנברג על המקהלה
- על הסרט מקהלת נשים והמקהלה בבלוג 'נושנות' של אורי רוזנברג
- מקהלת נווה שיר באתר זמרשת
- היצירה תהילים לאנדרה היידו בביצוע ג'ונסון דוד וילסון, התזמורת הסימפונית ירושלים ומקהלת נווה שיר, באתר הספרייה הלאומית
- איזה פלא/נתן אלתרמן בלחן עממי בביצוע מקהלת רינת ומקהלת נווה שיר, באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 חנה ידור, פרידה בשיר, מעריב, 6 בדצמבר 1988
- ^ 1 2 3 4 מקהלת נשים - סרטו של אורי רוזנברג על המקהלה
- ^ 1 2 אתר המקהלה - מקהלת הילדים
- ^ לקראת שידור, מעריב, 13 באפריל 1984
- ^ בון היא בירה זמנית - האמיתית: ברלין, מעריב, 16 באוגוסט 1984
- ^ מקהלות ולהקות סובבות בעולם, דבר, 25 בספטמבר 1978
- ^ 1 2 3 אתר המקהלה - מי אנחנו
- ^ אוליה זילברמן, הזמריה התשיעית, מעריב, 8 ביולי 1975
- ^ מודעה, כל העיר, 18 בפברואר 1983
- ^ סובב עולם - טעמים וטעימות באתר הספריה הלאומית
- ^ ידיעה בעיתון מלאבס
