מריו קואומו
![]() | |||||||
מריו קואומו | |||||||
לידה |
15 ביוני 1932 ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית ![]() | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
1 בינואר 2015 (בגיל 82) ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית ![]() | ||||||
שם מלא | מריו מת'יו קואומו | ||||||
מדינה |
![]() | ||||||
מקום קבורה | בית הקברות סנט ג'ון, ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית | ||||||
השכלה | |||||||
מפלגה |
המפלגה הדמוקרטית ![]() | ||||||
בן או בת זוג |
Matilda Cuomo ![]() | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
חתימה |
![]() ![]() | ||||||
![]() ![]() |
מריו מת'יו קואומו (באנגלית: Mario Matthew Cuomo; 15 ביוני 1932 – 1 בינואר 2015) היה פוליטיקאי אמריקאי וחבר המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל ניו יורק בשנים 1983–1995. לפני כן כיהן כסגן מושל ניו יורק בשנים 1979–1982.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קואומו נולד ברובע קווינס בניו יורק למשפחה ממוצא איטלקי. קאומו למד בבית הספר למכינה סנט ג'ון, משפחתו ניהלה חנות מכולת.
קריירה פולטית מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בינואר 1975 מונה למזכיר מדינת ניו יורק. בשנת 1977 התמודד בפריימריס של המפלגה הדמוקרטית על המועמדות של המפלגה לראשות עיריית ניו יורק ועלה לסיבוב השני בו הפסיד לאד קוץ'[1].
הוא נודע בשל דעותיו הליברליות, בפרט בשל נאומו המפורסם בכנס הוועידה הדמוקרטית הלאומית בשנת 1984 בו מתח ביקורת על מדיניותו של רונלד רייגן[2]. נאום זה הביא לתהודה ציבורית סביבו, והוא נחשב למועמד מוביל למועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ב-1988 וכן ב-1992, אך בסופו של דבר לא התמודד.
מושל ניו יורק[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שלוש כהונות כמושל, הפסיד קואומו למועמד הרפובליקני ג'ורג' פטאקי בבחירות בשנת 1994 ולאחר מכן פרש מהפוליטיקה.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קואומו היה אב לחמישה ילדים, בהם מושל ניו יורק לשעבר אנדרו קואומו והעיתונאי כריס קואומו מרשת CNN.
קואומו נפטר מאי-ספיקת לב בביתו שבמנהטן, ניו יורק, ביום השנה החדשה ב-1 בינואר 2015. ביום זה גם הושבע בנו אנדרו לכהונה שנייה כמושל.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מריו קואומו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- מריו מתיו קואומו (1932-2015), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראש עיר יהודי שני בניו יורק?, דבר, 21 בספטמבר 1977
- ^ יעקב ארז, קואמו הדליק את הועידה, מעריב, 18 ביולי 1984