אברל הארימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברל הארימן
Averell Harriman
William Averell Harriman.jpg
לידה 15 בנובמבר 1891
ניו יורק, מדינת ניו יורק, ארצות הברית
פטירה 26 ביולי 1986 (בגיל 94)
יורקטאון הייטס, מדינת ניו יורק, ארצות הברית
שם מלא ויליאם אברל הארימן
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה ארדן עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה בית הספר גרוטון, אוניברסיטת ייל
עיסוק פוליטיקאי, איש עסקים, דיפלומט
מפלגה Democratic Disc.svg המפלגה הדמוקרטית
בן או בת זוג מארי נורטון הארימן (21 בפברואר 193026 בספטמבר 1970)
פמלה הארימן (26 ביולי 1986) עריכת הנתון בוויקינתונים
תת מזכיר המדינה לעניינים מדיניים ה־4
4 באפריל 196317 במרץ 1965
(שנתיים)
תחת הנשיאים ג'ון פיצג'רלד קנדי, לינדון ג'ונסון
מושל ניו יורק ה־48
1 בינואר 195531 בינואר 1958
(3 שנים ו־4 שבועות)
מזכיר המסחר של ארצות הברית ה־11
7 באוקטובר 194622 באפריל 1948
(שנה ו־28 שבועות)
תחת הנשיא הארי טרומן
פרסים והוקרה
חתימה William Averell Harriman Signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ויליאם אברל הארימןאנגלית: William Averell Harriman‏; 15 בנובמבר 1891 - 26 ביולי 1986) היה פוליטיקאי, איש עסקים ודיפלומט אמריקאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארימן נולד בניו יורק לאיש העסקים אדוארד הנרי הארימן ולרעייתו מרי ויליאמסון הארימן. הוא למד בבית הספר גרוטון ובאוניברסיטת ייל. בייל הצטרף לאחוות הגולגולת והעצמות, ובעת לימודיו יצר קשרים שהובילו להקמת חברה בנקאית שהתמזגה בסופו של דבר עם "חברת האחים בראון, הארימן ושות'". הוא היה בעליהם של חלקים מחברות אחדות, בהן יוניון פסיפיק ותאגיד פולארויד. במהלך נשיאותו של פרנקלין דלאנו רוזוולט, שירת הארימן ב"מנהל השיקום הלאומי" (National Recovery Administration) ובמועצה המייעצת לעסקים, לפני שעבר לתפקידים הנוגעים למדיניות חוץ.

לאחר שעזר לתאם את תוכנית השאל-החכר, כיהן הארימן כשגריר ארצות הברית בברית המועצות והשתתף בפגישות בין מנהיגי בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה הפך לתומך בולט של תורת הבלימה של ג'ורג' קנאן. נוסף על כך, כיהן כמזכיר המסחר של ארצות הברית בקבינט בממשלו של הנשיא הארי טרומן ותיאם את יישום תוכנית מרשל. מ-30 באפריל עד 1 באוקטובר 1946 כיהן כשגריר ארצות הברית בממלכה המאוחדת.

ב-1954 ניצח הארימן את נציגה של מדינת ניו יורק בסנאט של ארצות הברית, אירווינג אייבס הרפובליקני, בבחירות למושלות ניו יורק. הוא שירת בתפקיד זה במשך תקופת כהונה אחת בעקבות תבוסתו לנלסון רוקפלר ב-1958. הארימן התמודד ללא הצלחה על המועמדות הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית בכינוס הוועדה הדמוקרטית הלאומית ב-1952 ובכינוס הוועדה הדמוקרטית הלאומית ב-1956. אף על פי שקיבל את תמיכתו של טרומן בוועידת 1956, הדמוקרטים בחרו את עדלי סטיבנסון למועמדם הנשיאותי.

לאחר תבוסתו בבחירות למושלות, הפך הארימן לבכיר בכל הנוגע למדיניות חוץ בתוך המפלגה הדמוקרטית. הוא סייע במשא ומתן על האמנה למניעת ניסויים גרעיניים באטמוספירה, בחלל החיצון, ותחת פני המים תחת הנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי, והיה מעורב עמוקות בניהול מלחמת וייטנאם בממשלם של קנדי ולינדון ג'ונסון. לאחר שג'ונסון עזב את הבית הלבן ב-1969, הארימן נקשר לארגונים שונים, כולל מועדון רומא והמועצה למדיניות חוץ. הוא נפטר ביולי 1986.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אברל הארימן בוויקישיתוף