מרילין וורינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרלין וורינג, 2012

מרילין וורינגאנגלית: Marilyn Joy Waring;‏ נולדה ב-7 באוקטובר 1952) היא פעילה למען זכויות הנשים מניו זילנד. וורינג נודעה כפמיניסטית, פוליטיקאית, סופרת ואשת אקדמיה ופעילה לזכויות נשים וסוגיות סביבתיות. וורינג נודעה בעיקר כאחת ממייסדות הכלכלה הפמיניסטית.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וורינג, חברה במפלגה הלאומית השמרנית של ניו זילנד, הפכה בשנת 1975, בהיותה בת 23, לחברת הפרלמנט הצעירה ביותר בתולדות ניו זילנד והאישה היחידה בממשלה. כחברת פרלמנט היא שמשה במספר תפקידים וביניהם חברה בוועדת הפיקוח ופירוק הנשק. היא הייתה האישה היחידה בשדולה הממשלתית. וורינג זרזה את הבחירות הכלליות בניו זילנד בשנת 1984 כאשר איימה להצביע בעד החקיקה האנטי-גרעינית הניו זילנדית הנתמכת על ידי האופוזיציה. זוהי יוזמה שהובילה לקריאת ראש הממשלה, רוברט מולדון, לקיום בחירות חפוזות. מהלך זה הוביל לחקיקה כנגד נשק גרעיני, על ידי ממשלת הלייבור החדשה, חקיקה שהפכה לאחת מאבני היסוד של מדיניות החוץ של ניו זילנד.

עם עזיבת תחום הפוליטיקה, וורינג רכשה תואר דוקטור בכלכלה פוליטית (1989). ספרה הראשון, "אילו נשים היו נחשבות" (If Women Counted), הוא למעשה ניתוח פמיניסטי של הכלכלה המודרנית,[2]אשר הטיעון הבסיסי שלו הוא שעבודתן של נשים, וערכו של הטבע, אינם נלקחים בחשבון. חלק הארי של עבודת הייצור והשעתוק (הרבייה) של הנשים, הופכת מחצית העולם לבלתי נראית.

החל מ-2006 כיהנה וורינג כפרופסורית למדיניות ציבורית באוניברסיטה הטכנולוגית של אוקלנד (Auckland University of Technology - AUT) באוקלנד, אשר מתמקד בממשל ומדיניות ציבורית, כלכלה פוליטית, ניתוח מגדרי וזכויות אדם. וורינג הייתה חברה באוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת ראטגרס ושמשה כחברה במועצת המנהלים של בנק הרזרבות של ניו זילנד. במסגרת תפקידיה השונים עסקה רבות בפיתוח בינלאומי במסגרות שונות ובכללן האו"ם.

חייה ועבודתה של וורינג היו השראה לרבים בתחום הפמיניזם בכלל והכלכלה הפמיניסטית בפרט ואף הסרט: "מי סופר – מרילין וורינג על מגדר, שקרים וכלכלה גלובלית" שזכה באוסקר, נוצר בהשראתה.[3] וורינג הפכה חברה במסדר ההצטיינות של ניו זילנד ובשנת 2011 היא נכללה ברשימת ה-50 אנשים המשפיעים ביותר, שעתידים לשנות את העולם, של מגזין Wired.[4][5] "מרילין וורינג מציגה יכולת חשיבה בהירה ביותר באשר להשלכות הרות האסון של שימוש במדדים כדוגמת תוצר מקומי גולמי כתחליפים ל'קדמה' או 'רווחה' במדינה. בנוסף, היא נתחה כיצד הכלכלה, כפי שהיא נתפסת קונטמפורנית כ'מדע', היא פגומה ביותר, וכיצד היא מניעה החלטות בתחום הגלובליזציה, שנודעות להן השלכות איומות, אם-כי לא מכוונות, על העולם כולו. אנו חייבים להבין כי איננו יכולים להתמודד עם בעיות הקשורות לבריאות הציבור, לסוגיות סביבתיות, לבעיות הקשורות לביטחון המזון (food security), דמוקרטיה וזכויות נשים באופן מבודד ובנפרד זו מזו. שומה עלינו להתייחס לסוגיות הללו כאל מערך של סוגיות המקיימות קשר של תלות וגומלין, וכל מי שמעוניין ליצור שינוי כלשהו במצבם של בני האדם חייב להתייחס לכל הגורמים הללו".[6]

עשייה פוליטית 1975–1984[7][עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1975 זכתה וורינג להיות חברת פרלמנט במפלגה הלאומית של ניו זילנד. הייתה מהנשים הבודדות בפרלמנט ואחת משתיים בלבד בממשלה. לאחר הבחירות של 1978 כיהנה כחברת פרלמנט. עם היבחרה לפרלמנט הקפידה וורינג להתמקד בסוגיות של זכויות אזרח בכלל וזכויות נשים בפרט. במסגרת פעילותה הפוליטית הייתה חברה בוועדת הפיקוח והפרוק של הנשק וכן יושבת ראש הוועדה להוצאות ציבוריות. מינויה כחברה בוועדה זו נחשב להישג ראוי עבור חברת פרלמנט המכהנת שלוש שנים. מולדון, ראש הממשלה, ידע שערכיה ועמדותיה של וורינג בנושאי כלכלה דומים לשלו.[8] וורינג אף שמשה משקיפה בוועדת האו"ם לזכויות נשים מטעם ניו זילנד ויושבת ראש המשלחת של ניו זילנד לוועידת ה-OECD - The Organisation for Economic Co-operation and Development שנערכה ב-1978 בנושא תפקיד הנשים בכלכלה.[9]

וורינג הציגה לאורך השנים ביקורת על שיטות החשבונאות וחישוב התוצר המקומי הגולמי שלא לוקח בחשבון את עבודתן של נשים. החישוב בו השתמש האו"ם לקח בחשבון תהליכי מלחמה ודליפות נפט כגורם צמיחה בעוד שחינוך, גידול ילדים וניהול משק בית לא נכלל כלל. במהלך זה יצרה וורינג את התשתית לכלכלה פמיניסטית בה עצם קיומן של נשים אפילו בבמה החברתית נלקח בחשבון בחישוב והבנת תהליכי כלכלה עולמיים.

כבר בהיותה חברת פרלמנט פעלה רבות לזכויות ההומואים והלסביות ואף תמכה בגלוי בנישואין של בני אותו מין.[10] בראשית דרכה הפוליטית חשף[11] עיתון מקומי את העדפותיה המיניות. היא זכתה לתמיכה מראש הממשלה שטען שזהו עניין פרטי[12] עם עזיבתה את הפוליטיקה הכריזה וורינג באופן פומבי על זהותה המינית[13]

תרומתה לאקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1984 עזבה וורינג את הפוליטיקה וחזרה להרצות, כאשר המחקר שלה התמקד ברווחה, זכויות אדם ובגורמים הכלכליים המשפיעים על חקיקה וסיוע. ב-1988 פרסמה את ספרה "If Women Counted".

בשנת 1989 קיבלה תואר דוקטור בכלכלה פוליטית, מטעם אוניברסיטת וויקאטו (University of Waikato) והתזה שכתבה עסקה בשיטת החשבונאות הלאומית של האו"ם[14]

בין השנים 1991–1994[15] שמשה בתפקיד מרצה בכירה במדיניות ציבורית ובפוליטיקה של זכויות נשים במחלקה הפוליטית של אוניברסיטת וויקאטו בניו זילנד.

במאי 2006 מונתה לפרופסורית למדיניות ציבורית במכון למדיניות ציבורית (Institute for public policy) באוניברסיטה הטכנולוגית של אוקלנד. המחקר שלה התמקד בממשל ובמדיניות ציבורית, בכלכלה פוליטית, ניתוח מגדרי וזכויות אדם.

וורינג הייתה אחת מ-16 אינטלקטואלים בולטים אשר הוזמנו לתרום תרומה משלהם לפרסום צרפתי בנושא זכויות אדם ברחבי העולם בשנת 2007 ביניהם: קן לואץ', וולדן בלו (walden bello) וסוזן ג'ורג'.[16]

פרסים והוקרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "פרס הנשים המשפיעות" לשנת 2013 מטעם Westpac/Fairfax – זכייה בקטגוריית מדע וחדשנות.[17]
  • פרס על הגנה על זכויות אדם לשנת 2013 מטעם אמנסטי אינטרנשיונל, ניו זילנד.[18]
  • הענקת תואר לשם כבוד מטעם אוניברסיטת Glasgow Caledonian, בשנת 2011, בעבור "תרומתה הבינלאומית יוצאת הדופן להבנת הפמיניזם וזכויות נשים".[19]
  • חברה במסדר ההצטיינות של ניו זילנד, בשנת 2008, עבור "שירותיה למען נשים ותחום הכלכלה".
  • בשנת 2000 הקולג' לאחיות (Aotearoa) הכריז על ה"מלגה על שם מרילין וורינג"- פרס שנתי לצורך מחקרים בלימודי תואר שני.
  • יום הירושימה 1995: פרס מיוחד מטעם קרן NZ ללימודי שלום.
  • 1993 – מדלית יובל המאה לזכות בחירה לנשים.
  • 1990 – מדליית זיכרון.
  • 1977 – מדליית יובל הכסף השני של המלכה אליזבת.

מספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Who Cares?: The Economics of Dignity[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר עוסק בזכויותיהם של נשים וגברים הומואים, טרנס-סקסואלים ועוד. הטענה המרכזית העולה כי ניתן למקם את הזכויות שלהם, ניתוח כלכלי של מצבם והאמירות הטוענות כי גם להם, בדומה לכולנו, חייב להיות חופש הבחירה וחייבים להיות האמצעים לחיות את החיים שהם מסוגלים לחיות.

סיפורים של ניצולי תזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר עוסק במתן עצות מעשיות כיצד לשרוד את הדוקטורט או התזה של התואר השני. הספר נכתב על ידי פרופסור קייט קירינס וד"ר מרילין וורינג הספר בנוי מ-23 סיפורים קצרים. בין היתר ניתן למצוא: • סיפורים עשירים לגבי נקודות השיא והשפל של החיים כסטודנט לפני כתיבת התזה. • התנתקות מהמיתולוגיה המוצגת בטקסטים הקשורים ל"כיצד להכין תזה". • קריאה מומלצת עבור כי מי שחושב להכין תזה, כל מי שרשום כבר לתוכנית דוקטורט או תואר שני, או משמש כמנחה מחקר.

Managing Mayhem : Work Life Balance in New Zealand[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר בעריכתן של מרילין וורינג וכריסטה פוש (Christa Fouche ) בוחן את המשמעות, בחיי היומיום, של האיזון המתקיים בין עבודה וחיים ב-Aotearoa (ניו זילנד במאוריתׂׂ). השתיים מציגות מחקרים עכשוויים אשר מציגים את המורכבויות וההבדלים הדקים עמם אנשים מתמודדים בחייהם, בשעה שהם מנסים למצוא את האיזון בין עבודה ללא שכר ועבודה בשכר, ועדיין מוצאים את הזמן לחיות בין לבין. הספר חושף את הבעיות הנסתרות של נשים ממוצא מאורי, נשים החיות באיי האוקיינוס השקט, נשים אשר נותנות שירות ואינן מקבלות שכר בעבור כך, נשים מבוגרות יותר אשר הפכו לאימהות בפעם השנייה בחייהן, או נשים אשר מקימות עסק כלשהו או מתחילות קריירה שנייה, בשלב מאוחר יותר בחייהן. בנוסף, הספר בוחן את ההתנסויות והחוויות של גברים, אשר עד כה לא זכו לייצוג ראוי והולם בפולמוס.

1Way 2 C the world[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר הוא אסופה של מאמרים ורפלקציות על סוגיות עכשוויות חשובות רבות. וורינג מציגה פרשנות בסוגיות כדוגמת נישואין בין בני זוג מאותו המין, זכויות אדם, גלובליזציה, סביבה, יחסים בינלאומיים ופיתוח. האסופה כוללת גם כתבים המתייחסים לתקופה שלאחר מלחמת ה 11 בספטמבר.

Counting for nothing:What men value and what women are worth[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר עוסק בניתוח פמיניסטי קלאסי של מקומן של נשים בכלכלה העולמית. וורינג מציגה הסבר לשיטות החישוב הכלכלי הנוכחיות ומתווה דרכים אשר יבטיחו כי החשיבות של הסביבה ותרומתן של נשים בצורת עבודתן יזכו להכרה לה הם ראויים.

Three masquerades:essays on equality, work and human rights[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר זה בודקת וורינג את "העולם שמאחורי המסכה" בשלושה חיבורים העוסקים בנשים בפוליטיקה, כלכלה ועבודה, ובזכויות אדם. וורינג מקלפת את המסכות שנשים הנבחרות לכהן כחברות פרלמנט נאלצות לעטות. כיצד אנו, הנשים, מוצאות את עצמנו לכודות במשחקים שנקבעו על ידי המוסד? ואיזו השפעה יש לכך על יכולתנו להתקדם בסוגיות הרות גורל בעבורנו? כיצד הדבר משפיע על הדימוי העצמי שלנו? האם נוכל אי פעם להרשות לעצמנו להיות ערות ומודעות לכך? החיבור השני הוא המשך של הכתיבה בנושא כלכלה ומונח העבודה. היא מציגה בצורה עדכנית את המצב, בכלל העולם, אשר מתואר בספרה Counting for Nothing. בהסתמך על ניסיונה האישי באו"ם, היא חושפת את הפער בין הרטוריקה וההשלכות: כאשר את רוחצת את החזיר שלך, זוהי עבודה. כאשר את רוחצת את הילד שלך, זהו טיפול (welfare)וזה חסר ערך. החיבור האחרון מסיר את המסכה מעל נושא הרטוריקה של זכויות אדם. וורינג מראה כיצד מדינות לאום מנצלות ומשתמשות לרעה באמנות הנאום, ובמקביל מסבירות את ההזדמנויות הטמונות באמנות הללו לפעולה פוליטית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ a b Langeland, Terje (18 June 2013). "Women Unaccounted for in Global Economy Proves Waring Influence". Bloomberg. Archived from the original on 18 June 2013. Retrieved 18 June 2013
  2. ^ "Marilyn Waring joins AUT". Inside AUT. July 2006. Retrieved 4 May 2010.
  3. ^ "Who's Counting? Marilyn Waring on Sex, Lies and Global Economics". National Film Board of Canada . Retrieved 6 June 2011.
  4. ^ Jump up to: a b c "The Smart List 2012: 50 people who will change the world". Wired.co.uk. Retrieved 2012-05-24.
  5. ^ 8.Jump up ^ "Marilyn Waring makes Wired magazine 'Smart List'". Ipp.aut.ac.nz. 2012-03-23. Retrieved 2012-05-24.
  6. ^ Jump up to: a b c "The Smart List 2012: 50 people who will change the world". Wired.co.uk. Retrieved 2012-05-24.
  7. ^ McCallum, Janet (1993). Women in the House - Members of Parliament in New Zealand. Wellington: Cape Catley. ISBN 0-908561-41-5.
  8. ^ Gustafson, Barry (2000). His Way: A Biography of Robert Muldoon. Auckland: Auckland University Press. p. 264. ISBN 978-1-86940-243-3.
  9. ^ אוניברסיטת הרוואד באתר אוניברסיטת הרווארד
  10. ^ Duder, Karen (2001). "Waring, Marilyn". In Robert Aldrich and Garry Wotherspoon. Who's Who in Contemporary Gay and Lesbian History: From World War II to the Present. London: Routledge. p. 433. ISBN 0-415-29161-5.
  11. ^ Gianoulis, Tina (2006). "Waring, Marilyn". In Claude J. Summers. glbtq: An Encyclopedia of Gay, Lesbian, Bisexual, Transgender, and Queer Culture.
  12. ^ Gustafson, Barry (2000). His Way: A Biography of Robert Muldoon. Auckland: Auckland University Press. p. 196. ISBN 978-1-86940-243-3.
  13. ^ Young, Hugh (2002). "Gay, Lesbian, Bisexual and Transgender New Zealand History. Part 4". Queer History New Zealand. Retrieved 4 May 2010.
  14. ^ "Marilyn Waring biography". marilynwaring.com. Retrieved 22 March 2011.
  15. ^ "Marilyn Waring biography". marilynwaring.com. Retrieved 22 March 2011
  16. ^ Rebel voice of the world". Inside AUT. March 2007. Retrieved 10 May 2010
  17. ^ אליפות העולם בקריקט בניו זילנד באתר ווסטקאפ
  18. ^ פרס אמנסטי אינטרנשיונל להגנה על זכויות אדם באתר פסיפיק סקופ
  19. ^ up to: a b "Professor awarded with Honorary Degree from Scotland". Auckland University of Technology. May 24, 2011. Retrieved 26 May 2010.