משה לוין (רב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב משה לוין (תרס"ז, 1907תשל"ז, 1977) היה הרב הראשי של נתניה.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה דרעוונא שבליטא. למד בישיבת ברנוביץ אצל הרב אלחנן וסרמן, בישיבת ראדין ובישיבת מיר. בשנת 1935 עלה לארץ ישראל ולמד בכולל היכל התלמוד בתל אביב. נישא לאסתר, בתו של הרב אליהו אפשטיין, רבו של המושב בלפוריה. חתנו השני של הרב אפשטיין היה דוד מלמד, אביו של הרב זלמן מלמד.

לאחר פטירת חותנו התמנה הרב לוין לרבה של בלפוריה. כעבור זמן התמנה לרבה של קריית חיים.

בשנות ה-60 התמנה לרבה הראשי של נתניה. הקים את ישיבת תפארת נתניה, בראשה עמדו הרבנים שמעון משה דיסקין וצבי פרידמן. כמו כן עמד בראשות כולל שהקים בעיר. פרסם מאמרים תורניים בכתבי עת שונים ובהם ב"שבילין".

נפטר בשנת תשל"ז- 1977.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו, הרב עמיהוד לוין, משמש כראש כולל "בית המדרש הגבוה לתורה תפארת נתניה יד משה", הנקרא על שמו. הוא מוציא לזכרו את כתב העת התורני "אורייתא". בשנת 2011 ההדיר והוציא מחדש את הספר "אלה מסעי" המתאר את מסע הרבנים במושבות בשנת תרע"ד.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו נקרא על שמו רחוב בנתניה[1].

בביתו של הרב לוין פועל "מרכז תורני בית הרב".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שכונות, רחובות ואתרים, אתר עיריית נתניה