משה רסיוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משה רסיוק

משה רסיוק (נולד ב-1954) הוא מלחין ישראלי, מורה למוזיקה ולניצוח.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רסיוק נולד בחיפה והחל את לימודי המוזיקה אצל המלחין צבי הרי נדל. הוא בוגר האקדמיה למוזיקה על שם רובין בתל אביב והמחלקה למוזיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב. באקדמיה למד קומפוזיציה אצל פרופסור אבל ארליך ובשנת 1980, לאחר קבלת התואר, המשיך בלימודיו אצל פרופסור יוסף טל בירושלים.

בשנת 1982 זכתה יצירתו "קדים" בפרס ראשון בתחרות למלחינים צעירים, ביוזמת הסינפונייטה הישראלית באר שבע בניצוח מנדי רודן. מאז נוגנה היצירה על ידי התזמורות המובילות בארץ ובכללן התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח זובין מהטה, לרבות בסיור קונצרטים באוסטרליה. במלאת יובל למדינת ישראל ב-1998, נוגנה "קדים" בקונצרט חגיגי בפינלנד בניצוח אוסמו וונסקה, ובהמשך הוקלטה לשירות השידור של מערב גרמניה.

יצירתו של רסיוק "עבודה זרה" זכתה ב-1991 בפרס אקו"ם, ונוגנה מאז בידי התזמורת הסימפונית חיפה, תזמורת "המאה" באוסקה, יפן, התזמורת הפילהרמונית הישראלית והתזמורת הפילהרמונית של נובוסיבירסק, רוסיה.

בין יצירותיו הקוליות של משה רסיוק "רחוב השוק", למקהלה, שבוצעה בידי "זמרי קאמרן" בניצוח אבנר איתי ולאחר מכן בידי זמרי הBBC בלונדון, "כיכר סדום" למקהלה ולכלי נקישה, זוכת פרס אנגל ליצירה ישראלית מקורית (1991), "חזון העצמות היבשות", בהזמנת הזמריה השש-עשרה, "נביא בשער" לטנור סולו, מקהלה ותזמורת, "צפרירים", למקהלת ילדים, ואחרות.

הינו מרצה במדרשה למוזיקה שבמכללת לוינסקי ומנצח על מקהלת כפר שמריהו.

בתשנ"א 1991 זכה בפרס אנגל.

משה רסיוק הוא חתן פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים לשנת 1995.

באוגוסט 2012 קיבל דוקטורט מטעם אוניברסיטת תל אביב, נושא העבודה הוא "יחזקאל בראון והשפעת הזמרה הגרגוריאנית על יצירתו".

רסיוק שר במשך שנים במקהלת קאמרן של אבנר איתי. הוא מלמד מוזיקה וניצוח.

בתו היא השחקנית, הזמרת והחלילנית רות רסיוק.

מבחר מיצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות אינסטרומנטליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "עבודה זרה", ביצוע ראשון על ידי תזמורת חיפה בניצוח סטנלי ספרבר ב-1993.

יצירות קוליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חמישה שירי ילדים למילים של המשורר ע. הלל ביצוע ראשון: מקהלת קאמרן, 1981
  • "חזון העצמות היבשות" למקהלה מעורבת ללא ליווי. טקסט: ספר יחזקאל ל"ז. בוצעה לראשונה במסגרת הזמריה ה-16 בשנת 1992.
  • "למדני אלוהי" למקהלה מעורבת (או קולות שווים) ופסנתר בוצעה לראשונה בשנת 2000.
  • "שירי פילגשים" לסופרן וארבעה צ'לים. טקסט: ש. שפרה. בוצעה לראשונה בערב שהוקדש למשוררת בשנת 2002.
  • "ובשמי העיר העתיקה - עפיפון" לאנסמבל קולי וטימפני. טקסט: יהודה עמיחי. בוצעה לראשונה בשנת 2004.
  • "נביא בשער" לטנור סולו, מקהלה מעורבת ותזמורת בוצעה לראשונה ב-2011.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]