כפר שמריהו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כפר שמריהו
COA of Kfar Shmaryahu.svg
Kfarshmarjahu 059.jpg
בית לוין, בית העם הראשון של כפר שמריהו, שנחנך ב-1939. משמש משכן המועצה המקומית.
מחוז תל אביב
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה סרג' קורשיא
גובה ממוצע[1] ‎31 מטר
תאריך ייסוד 1937
סוג יישוב יישוב כפרי אחר
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2020[1]
  - אוכלוסייה 1,925 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 251
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-0.7% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 710 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 180
תחום שיפוט[2] 2,710 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 224
32°11′11″N 34°49′16″E / 32.1862603713679°N 34.8211036746062°E / 32.1862603713679; 34.8211036746062
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2017[2]
10 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2018[2]
0.5983
    - דירוג מדד ג'יני 1
לאום ודת[2]
יהודים: 96.1%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 3.9%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2019
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 5.6%
גילאי 5 - 9 6.9%
גילאי 10 - 14 8.2%
גילאי 15 - 19 8.7%
גילאי 20 - 29 10.4%
גילאי 30 - 44 12.8%
גילאי 45 - 59 19.4%
גילאי 60 - 64 6.1%
גילאי 65 ומעלה 21.9%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2019
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 1
–  יסודיים 1
תלמידים 348
 –  יסודי 348
מספר כיתות 13
ממוצע תלמידים לכיתה 26.8
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ט (2018-‏2019)
פרופיל כפר שמריהו נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס
http://www.kfar-shemaryahu.muni.il
מפת כפר שמריהו

כְּפַר שׁמַרְיָהוּ היא מועצה מקומית במחוז תל אביב בישראל. כפר שמריהו שוכנת בשרון הדרומי צפונית להרצליה סמוך לכביש 2 כ-9 קילומטר צפונית לתל אביב. היישוב גובל ברשפון בצפון ובהרצליה ביתר שלושת עבריו.

היישוב מדורג במקום גבוה מאוד בסולם החברתי-כלכלי (10 מתוך 10), ומתגוררים בו רבים מהתושבים העשירים ביותר בישראל.[3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפר שמריהו נוסד ב-20 במאי 1937 כיישוב חקלאי על ידי חברת רסקו עבור עולים מגרמניה, ונקרא "כפר שמריהו - התיישבות יהודי גרמניה על שם שמריהו לוין".[4] היישוב הוקם על שטח של 600 דונם שהחברה רכשה ויועד להקמת 40 משקים מלאים, שלושים משקי עזר ועשרים מגרשים לשיכונים. עוד לפני ההקמה הכינה החברה כביש פנימי, קדחה באר והחלה בבניית המשקים. החברה הדגישה את המרחק הקצר לתל אביב, אשר לאחר סלילת הכביש החדש יהיה 17 קילומטר בלבד.[5] בסוף שנת 1938 היו במקום כ-60 משפחות והשפה השלטת הייתה גרמנית. חיי התרבות התרכזו סביב בית הכנסת בו התקיימו חוגי לימוד בשבתות.[6] בשנת 1939 הקים משה פרנקנטל את מחלבת "נגה" בכפר. ב-1953 הפכה המחלבה לחברת "טנא נגה" כאשר לפרנקנטל חברה אגודת "טנא", אגודה שיתופית לשיווק תוצרת חקלאית. בשנת 1949 תיאר מאמר בדבר את היישוב:[7]

"לכאורה מראה חקלאי למושבה. משקים, רפתות, לולים - אך למעשה רק חלק קטן מתושביה הגשימו את החזון ... חזון ההפיכה מאיש העיר לעובד אדמתו. רובם לא עמדו בניסיון הגדול וחזרו לאמנותיהם הקודמות. ... חלקם עזבו את הכפר ועקרו העירה, ויש שהגרו לחוץ לארץ, לאמריקה. גם את חזונם המשותף הפרו ... חשבו ליצור צורה חדשה של התיישבות בארץ, מין מיזוג בין המושב והמושבה ... וכך הפך המושב הנאה למושבה רגילה שברגילות, ללא חזון."

חבר ועד הכפר הציג את הדברים כך:[8]

"אמנם רק 50 אחוז מתושבי המקום הם בעלי משקים המתפרנסים על חקלאות, שאר התושבים הם פועלים שכירים, בעלי מלאכה העובדים בכפר ומחוצה לו, אנשי תעשייה ובעלי מקצועות חופשיים שתעסוקתם היא בעיר. יש גם אמידים המתקיימים על הכנסות הונם, מקומות קיט ופנסיונים מספר, אף על פי כן החקלאות היא השולטת מבחינה כלכלית שליטה גמורה בכל חיי הכפר המתנהלים על יסודות קואפרטיביים."

בשנת 1949 קלט הכפר עולים חדשים בעלי אמצעים וחסרי אמצעים וכדי להתרחב ביקש שיוקצו לו קרקעות נוספות.[8] היישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1950.[9] באותה תקופה סופחו ליישוב שטחים מהכפר הערבי אל-חרם, שתושביו עזבו אותו במלחמת העצמאות ושהבעלות על אדמותיו נשללה מהם בחוק נכסי נפקדים.

תחילה היה ליישוב אופי חקלאי, אך ככל שחלפו השנים וביתר שאת, לאחר הסכם השילומים עם גרמניה ב-1958, התחזק אופייה העירוני של המועצה. זאת משום שרוב תושבי הכפר היו יוצאי יהדות גרמניה שעלו לפני מלחמת העולם השנייה והיו זכאים לרנטה גבוהה יחסית. הסכם השילומים הביא לכך שמרבית תושבי הכפר נשענו על הכנסה קבועה של רנטה מגרמניה ואט אט זנחו את החקלאות לטובת מקצועות חופשיים בעלי אופי עירוני יותר. כיום, כמעט כל בתי כפר שמריהו הם וילות יוקרתיות. למעלה ממחצית מתושבי כפר שמריהו אינם צאצאים של ראשוני היישוב אלא תושבים חדשים.

בשנת 1962 הוקמה בכפר שמריהו קהילה רפורמית, מהראשונות בישראל. הקהילה התקשתה למצוא מקום לתפילה בגלל התנגדות של ועד היישוב להימצאותה בכפר.[10] לקראת שמחת תורה חייב בג"ץ את המועצה להשכיר לקהילה הרפורמית את אולם ההתעמלות לצורך תפילה.[11]

כרבה של המועצה המקומית כיהן עד פטירתו בשנת 2005, הרב שמואל אבידור הכהן, שרבנותו נשאה אופי פלורליסטי. אחרי פטירתו, משך ארבע שנים, מילא את מקומו ברבנות הכפר בנו, הרב יעקב דוד הכהן, ומסר מדי שבוע שיעור ביהדות שמשך אליו קהל משתתפים רב, מכל גוני הציבוריות הישראלית. כיום רב הכפר הוא הרב אורי איינהורן.

בין השנים 1983 ו-1998 כיהן כראש המועצה שרגא מילשטיין. הוא האיץ את הפיתוח הסביבתי, נסללו רחובות חדשים וטופחו השטחים הציבוריים. הוא יזם את הקמת מרכז וייל במימון עזבון ראש המועצה לשעבר ברוך וייל. ביחד עם עמותת תושבים מקומית הביא לביטול הקמת גשר עילי בצומת כפר שמריהו והחלפתו המחלף משוקע.

בין השנים 1998 ו-2005 כיהן כראש המועצה שמואל בן-טובים, לשעבר בכיר במשרד התעשייה והמסחר וקונסול כלכלי בניו יורק, שכיהן לפני כן כסגן ראש המועצה (בהתנדבות). בתקופתו הושם דגש מיוחד על פיתוח חיי הקהילה, התרבות, החינוך והחברה בכפר שמריהו. לראשונה נפתחה תוכנית מנויים לתיאטרון ולמוזיקה במרכז וייל, הוקם "מועדון פלוס" עבור ותיקי הכפר, החלה לפעול סדנת תיאטרון, נפתח מרכז "כלנית"[12] האזורי לטיפול בליקויי למידה, התקיימו תערוכות של אמני היישוב ונחנך אתר האינטרנט הראשון של המועצה המקומית. בן-טובים יזם ועמד בראש מאבק משותף עם הערים השכנות הרצליה ורעננה להפסקת מטרדי הרעש והבטיחות שגרם שדה התעופה הרצליה. הוא הנהיג מאבק ציבורי ממושך למנוע את איחוד היישוב עם הרצליה, כפי שתכננה הממשלה[13].

ראש המועצה המקומית עד לשנת 2018 היה דרור אלוני, לשעבר מנהל הגימנסיה הרצליה בתל אביב ובנה של שולמית אלוני (שהתגוררה אף היא בכפר שמריהו עד מותה), שנבחר פעם נוספת, כמועמד יחיד, בבחירות 2013.

בבחירות לראשות המועצה בשנת 2018 נבחר לתפקיד סרג' קורשיא.

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתונים סטטיסטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2020, מתגוררים בכפר שמריהו 1,925 תושבים (מקום 251 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎-0.7%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2019, לכפר שמריהו דירוג של 10 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2018 היה 15,624 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,634 ש"ח).[14]

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית המועצה הישן שכן בתחנה של משטרת היישובים העבריים, הממוקמת מאחורי המרכז המסחרי, בדרומו של היישוב.
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית המועצה הישן בוויקישיתוף
  • בית הספר גשר - המשותף כפר שמריהו-רשפון. נמצא בגבול המשותף לשני היישובים ומשרת את ילדי שניהם, כיתות א' עד ו'.
  • בית ראשונים ברחוב הזורע 24 הוא אחד מבנייני המגורים הבודדים בכפר שנשמר כפי שהיה עם הקמתו. הבית היה ביתם של יוסטין ולילי קלימן שנמנו עם ראשוני העולים מגרמניה אשר יסדו את היישוב. יוסטין קלימן שימש כראש המועצה הראשון בין השנים 19501951, ובערוב ימיה תרמה אותו לילי קלימן למועצה, למען הנצחת דור המייסדים ומורשתם. הבית שלא הורחב ואשר בו ריהוט וחפצים מקוריים, שופץ יחד עם הרפת ובית אמון הצמודים לו, וביום העצמאות תשס"ז נחנך במקום מוזיאון לתולדות הכפר. בחצר מוצגים כלים חקלאיים.
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית הראשונים בוויקישיתוף
  • בית לוין הקרוי על שמו של שמריהו לוין – לאחר שהוחלט לקרוא ליישוב על שם שמריהו לוין, החליטו ידידיו להקים לזכרו בית עם וארכיון לזכרו.[15] ידידיו אספו את הכסף ונבנה מבנה גדול על גבעה במרכז גן כפר שמריהו שהתפרש על 12 דונם. המבנה נבנה מבטון מזוין, בשל מיקומו על גבעה חשופה לירי. הבית היה בין שתי קומות והקומה הראשונה נחנכה, עוד טרם שהקומה השנייה הושלמה, בדצמבר 1939.[16] במקום התקיימו קורסים של ההגנה והוא שימש כתחנת מעבר למעפילים. עד להקמת מרכז וייל שימש המבנה בעיקר כספריית היישוב בקומה הראשונה, וכאולם התכנסות והופעות, בקומה השנייה. לאחר חנוכת האגף המזרחי של מרכז וייל בשנת 1999 החליט ראש המועצה שמואל בן-טובים להעביר אליו את כל משרדי המועצה המקומית, שהיו פזורים עד אז במקומות שונים ביישוב. את המשרדים החדשים ואת שימור המבנה ההיסטורי תכנן האדריכל סעדיה מנדל והם נכנחו בשנת 2001. בחזית הבית פרוטומה של שמריהו לוין ושלט לאמור "הבית הזה, והכפר הזה, זיכרון הם, לשמריהו לוין". חזית המבנה מופיעה במרכזו של סמל המועצה המקומית.
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית לוין בוויקישיתוף
  • מרכז וייל לתרבות ולקהילה שוכן בצפונו של היישוב. הוא הוקם במימון עזבונו של ד"ר ברוך וייל ששימש כראש המועצה בין השנים 19511965. האגף המערבי שלו נחנך בשנת 1994, כמרכז קהילתי. בשנת 1999 נחנך האגף המזרחי, ובו ספרייה, אודיטוריום שבו 275 מקומות ישיבה, אוסף פסלוני שנהב שנתרמו על ידי לילי וזלמן דנקנר וגן פסלים המציג את פסליה של קטה אפרים מרכוס. סמוך למרכז וייל שוכן בית סניור הבנוי בצורת משושה והמשמש כמועדון. המבנה קרוי על שמו של ליאון סניור, טייס שנפל עם מטוסו במלחמת העולם השנייה ואחיו של בוריס סניור
  • אנדרטת הבנים – האנדרטה לזכר תושבי הכפר אשר נפלו במלחמות ישראל שוכנת ב"גן הזיכרון" בצפונו של היישוב. צורתה כשל חצי עיגול, היא בנויה אבן וחקוקים בה שמות הנופלים.
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדרטת הבנים בוויקישיתוף
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מערות שמריהו בוויקישיתוף
  • בריכת כפר שמריהו – בריכה עונתית ממזרח למסילת הרכבת ובקרבת רחוב המעפילים. בריכה זו היא המשך צפוני של בריכת החורף "הבאסה" בהרצליה, ומקיימת מגוון צמחייה ובעלי חיים.
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרכז וייל בוויקישיתוף
  • מועדון ספורט כפר שמריהו – ובו בריכה, מגרשי טניס, חדר כושר ומזנון. במועדון מקיימים שיעורי שחייה וטניס במסגרת בית הספר, בקיץ מקיימים שם קייטנות נופש.
  • הסקייט פארק של כפר שמריהו – ובו מסלולי אופניים ומסלולי גלישה אתגרית בסקייט בורד. הפארק נבנה בשנת 2017 ומומן בעזרת מפעל הפיס.
  • המרכז המסחרי – המרכז המסחרי בכפר שמריהו הוא מרכז מסחרי בשטח הכפר, במרכז יש חנויות בתי קפה מסעדות ועוד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הכפר - סיפורו של כפר שמריהו". כתב וערך אריה חשביה, ייעוץ מדעי ד"ר מרדכי נאור. 168 עמ'. בהוצאת המועצה המקומית כפר שמריהו, באמצעות הוצאת מלוא בע"מ, תשס"ד - 2003

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף אוקטובר 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2019
  3. ^ ליאור דטל, היישובים העשירים בישראל: סביון, כפר שמריהו ועומר, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2009
  4. ^ ישוב חדש – כפר שמריהו, על שם שמריהו לוין, דבר, 21 במאי 1937.
  5. ^ כפר שמריהו, דבר, 2 בפברואר 1937
  6. ^ כפר שמריהו, דבר, 12 בדצמבר 1938
  7. ^ אמתי עציוני, כפר שמריהו בן י"ב, דבר, 22 בפברואר 1949
  8. ^ 1 2 כפר שמריהו, דבר, 26 בדצמבר 1949
  9. ^ מעמד מועצה מקומית לכפר שמריהו, דבר, 28 בפברואר 1950
  10. ^ נחום פונדק, הריפורמיים בכפר שמריהו בנו בית תפילתם במו ידיהם, דבר, 19 באוקטובר 1962
  11. ^ ביהמ"ש העליון מנמק את הצו בעניין השכרת אולם ל"יהדות המתקדמת" בכפר שמריהו, דבר, 1 בינואר 1963
  12. ^ מועצה מקומית כפר שמריהו, מרכז "כלנית" כפר שמריהו, מועצה מקומית כפר שמריהו, ‏2001
  13. ^ חגי גלבוע, אורי גורן ומירב שלמה, התוכנית לאיחוד הרשויות המקומיות בשרון תופסת תאוצה, ynet, ‏20 באפריל 2003
  14. ^ פרופיל כפר שמריהו באתר הלמ"ס
  15. ^ בית שמריהו לוין, דבר, 12 באוקטובר 1937
  16. ^ חנוכת בית שמריהו לוין בכפר שמריהו, דבר, 17 בדצמבר 1939