משיח (דתות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף משיחיות)

משיח זו דמות המביאה גאולה, חמלה, תקווה לאנושות, ומשנה את פני העולם. היא המופיעה בדתות אחדות, כולל ביהדות.

המשיח ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משיח

ביהדות יש אמונה בסיסית ועל פיה בשלב מסוים בהיסטוריה יקום נצר לדוד המלך, יהפוך למלך המשיח, יביא גאולה לעם ישראל ויחולל תיקון עולמי, שיעשה את העולם טוב יותר. האדם הזה מכונה לרוב משיח, או "משיח בן דוד". הרמב"ם קבע אמונה זו כעיקר ה-12 מבין שלושה עשר העיקרים, וכך הוא כותב: "והיסוד השנים עשר - ימות המשיח, והוא להאמין ולאמת שיבא, ואין לומר שנתאחר, אם יתמהמה חכה לו, ואין לקבוע לו זמן". העיקר הזה נוסח מאוחר יותר בלשון קצרה יותר: "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא".

משיח הוא למעשה אדם, דמות משכמו ומעלה אך לא יצור שמימי ולא יצור על-אנושי. משיח על-פי היהדות הוא ילוד אישה, ואין הכרח שיחולל ניסים וישנה את מערכות הטבע. המסורת המקובלת גורסת כי משיח פוטנציאלי מצוי בכל דור, והוא יהפוך למשיח ממש, אם ההשגחה העליונה תחליט שהדור זכאי לכך.

ביסודה, התפיסה של היהדות לגבי המשיח מורכבת מכמה אמונות יסודיות שונות. א'- הברית שה' כרת עם דוד היא ברית נצחית, בלתי פוסקת. וגם אם בגלל החטאים המלוכה אבדה מזרע דוד למשך תקופה מסוימת- היא עתידה לחזור. וכפי שמוכח מכמה מקומות בנביאים, כגון דברי ה' לדוד "ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם לפניך כסאך יהיה נכון עד עולם". וכן בירמיה- "כה אמר ה' אם תפרו את בריתי היום ואת בריתי הלילה ולבלתי היות יומם ולילה בעתם, גם בריתי תפר את דוד עבדי מהיות לו בן מלך על כסאו ואת הלוים הכהנים משרתי". ב'-האמונה בגאולת עם ישראל. בספר התורה מתואר כמה פעמים שאם עם ישראל יחטא אזי הם יגלו מארץ ישראל ויורחקו מה'. אולם, התורה גם אומרת שבסופו של דבר ה' ישוב ויגאל את עם ישראל ויחזיר אותם לקרבתו, וישוב להיטיב עמם כאשר בראשונה ואף למעלה מזה- "ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלהיך שמה, אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלהיך ומשם יקחך, והביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבתיך וירשתה והיטבך והרבך מאבתיך...". במקומות מסוימים בנביאים גם יש קישורים בין גאולת עם ישראל לבין מלכות בית דוד, כגון הכתוב בספר יחזקאל- "והושעתי לצאני ולא תהיינה עוד לבז ושפטתי בין שה לשה. והקמתי עליהם רועה אחד ורעה אתהן את עבדי דויד הוא ירעה אתם והוא יהיה להן לרועה. ואני ה' אהיה להם לאלהים, ועבדי דוד נשיא בתוכם". ג'- אמונה בגאולה עולמית שבה העולם כולו יתוקן. אמונה זו מבוססת על שני דברים. מצד אחד- על כתבי הקודש, כגון הכתוב בספר ישעיה- "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים. והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים. ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה". ומעין זה יש נבואות רבות המתארות עתיד של חזרה בתשובה עולמית, כאשר במקומות רבים- חזרה בתשובה זו מיוחסת גם למנהיג משכמו ומעלה מזרע בית דוד, כגון- "והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גוים ידרשו והייתה מנחתו כבוד". ומצד שני- על התפיסה שבסופו של דבר בעולם שהאל מנהל אותו, הטוב חייב לנצח בסופו של דבר, וכל בני האדם יחזרו בתשובה.

הצירוף של שלוש האמונות הללו, מרכיב את התמונה המשיחית התורנית- מלך מזרע דוד, שינהיג את עם ישראל בצורה מתוקנת, ישפוט בצדק, וילמד תורה לכל הגוים- ועל ידי זה יביא לתיקון עולמי.

המשיח בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – ישו, הביאה השנייה

בניגוד ליהדות שמדברת על משיח עתידי שטרם הגיע, הנצרות מדברת על משיח שכבר הגיע - ישו, ועיקר מרכזי של אמונתה הוא שצריך להאמין שכבר בא, בנוסף לבואו העתידי. כינויו של ישו "כריסטוס" משמעו משיח. ביאה שנייה זו של ישו באחרית הימים היא אחת מהדוגמות הנוצריות ומופיע ב"קרדו" (אני מאמין) הנוצרי.

לפי הברית החדשה, הבטיח ישו לפני מותו לשוב ולהופיע, ומאמיניו מחכים מאז לשובו. הביאה השנייה מזוהה עם הארמגדון ועם מלחמת גוג ומגוג כאירועים שיסיימו את התקופה ה'טבעית' בבריאה. אף שהיא נזכרת מספר פעמים, חזרתו של ישו אינה מפורטת כל צרכה, (למעט בחזון יוחנן) ותיאורה שופע מטפורות ואלגוריות. מסיבה זו צמחו לתיאורים אלה פרשנויות רבות. ברם, על רוב הנוצרים מוסכם שישו ישוב לעולם הגשמי באחרית הימים כדי לשפוט את החיים והמתים (אשר יקומו לתחייה) ביום הדין ולהקים את מלכות האל, שאליה יורשו להיכנס רק הצדיקים ואשר תימשך לעולמי עד. בכך, על-פי הנצרות, תבואנה נבואות אחרית הימים שב"ברית הישנה" (התנ"ך) לידי קיום.

חלק מהזרמים בנצרות (אוונגליסטים בעיקר) רואים בגאולת ישראל נדבך מרכזי בביאתו המחודשת של ישו, ולכן הם מעודדים את הריבונות היהודית על ארץ ישראל ותורמים כספים למדינת ישראל ולארגוני ימין יהודיים.

המשיח באסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מהדי

המהדיערבית: مهدي, שפירושו: המונחה (בידי האל), המונחה נכונה) הוא גואל העולם והמקביל המוסלמי למשיח ביהדות. המידע על המהדי אינו מופיע בקוראן אלא רק בחדית' - מקבץ המסורות שבעל-פה ועל כן גילו, מוצאו ולטענת מספר חוקרים סונים עצם קיומו, שונים בין שני הפלגים העיקריים באסלאם - הסונה והשיעה.

במהלך ההיסטוריה, הציפייה למהדי התעצמה בעת שגברו קשייה של הקהילה השיעית, בשל רדיפת השליטים הסונים את התומכים במשפחת עלי, שראו את עצמם מנושלים מעמדת הכוח הראויה להם. האמונה במהדי שיחזור לעולם ויעשה צדק, הקלה על המאמינים להתמודד עם קשיי היום-יום.

מעת לעת ניצלו אנשים שונים (בעיקר ממשפחתו של מוחמד) את מצבם הקשה של השיעים, הכריזו על עצמם כמהדי, וניסו למרוד בשלטונות הסוניים (בשתי המאות הראשונות לאסלאם היו מספר התמרדויות סוניות תחת דגלו של "מהדי", אולם לאחר מכן, השיעים היו היחידים שעשו שימוש באמונה הזו במרידות). לפיכך, כדי להוכיח כי הם אכן המהדי, המורדים השונים זייפו מסורות רבות על מוצאו, שמו, ועת הגעתו של המהדי.

בדתות ותרבויות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]