משתמש:האזרח דרור/מהפכה משטרית

המהפכה המשטרית בישראל היא תאוריה לפיה רפורמת לוין וצעדים נוספים של נתניהו ושותפיו לקואליציה (במיוחד מצד הציונות הדתית) הם בגדר הפיכה עצמית או שחיקה דמוקרטית ונועדו לקדם תהליך של הפיכת מדינת ישראל ממדינה דמוקרטית למדינה דיקטטורית שנחזית לדמוקרטית עם מאפיינים של תאוקרטיה. זאת בדומה לתהליכי הפיכה עצמית שעברו על מדינות כמו הונגריה, פולין, טורקיה ורוסיה שנשלטות על ידי ספין דיקטטורים ובדומה לתהליכי שחיקה דמוקרטית שהתקיימו במדינות מערביות נוספות כמו ארה"ב ובריטניה.

לפי התאוריה הממשלה וכן גופים נוספים כמו פורום קהלת מקדמת ותקדם צעדים להחלשת כוחן של מוסדות שיכולים לרסן את כוחה של הממשלה ולפגוע בעקרון של הפרדת ראשויות - פגיעה בכוחן של הראשות השופטת (בג"ץ, יועצים משפטיים), הכנסת, העיתונות, הדרג המקצועי, האקדמיה, החברה האזרחית, וכן פגיעה בזכויות אדם וזכויות אזרח, במטרה להשיג כוח בלתי מוגבל לממשלה, ובאופן שירוקן את הדמוקרטיה מתוכן ויהפוך אותה לדמוקרטיה חלולה.

חשש מפגיעה קשה בדמוקרטיה של ישראל הושמע בעיקר מצד גופים בשמאל ובמרכז הישראלי, אבל גם בקרב מספר גורמים בימין. כמו כן שותפים לחשש אנשי משפט וכלכלה מהעולם וכן ממשלות מערביות בולטות כמו ארצות הברית, צרפת וקנדה וכן גופי כלכלה בינאלומיים כמו סוכנויות לדרוג אשראי. נסיונות אלה נתקלו בפני הפגנות המוניות של מאות אלפי אזרחים בישראל שיזמו עצומות, הפגנות, ומרי אזרחי בלתי אלים ברובו.

הממשלה והקואליציה, פורום קהלת וכן מספר מומחים טוענים כי טענות אלה מחוסרות יסוד בעליל. לפי הטענות הצעדים הללו נועדו להחזיר לממשלה יכולת משילות, והצעדים נועדו להחזיר איזון להפרדה בין הרשויות ולהקטין את "דיקטטורת בג"צ" או את ה"דיפ-סטייט" משום שישראל נמצאת בחוסר איזון לא בריא בכוחה של המערכת המשפטית מאז שנות ה-90. האליטות\ השמאל \ אשכנזים \ תומכי גלובלזיציה \ פרוגרסיבים נמצאות במוקדי כוח רבים וגם כאשר הימין זוכה הוא לא יכול לשנות דבר בגלל מרכזי כוח אלה. טענה זו דומה לטענות של שליטים פופליסטים ממדינות אחרות בעולם . הממשלה ותומכיה טוענים כי המתנגדים להפיכה המשטרית הם אנרכיסטים מסוכנים, האוחזים בתאוריית קונספריציה הזויה. הממשלה טוענת כי היות ויש לה רוב - זכותה לקדם מהלכים כרצונה - טענה שלפי המוחים היא דוגמה לעריצות הרוב.

מיכאל שראל, כלכלן מרכזי בפורום קהלת ביטא במרץ 2023 את החשש מפני הפיכה משטרית בהקשר של רפורמת לוין בטענה כי "כשלקואליציה יש כוח כמעט בלתי מוגבל, סביר להניח שהיא תרצה להשתמש בכח זה על מנת להגדיל את הסיכויים לשרידותה הפוליטית. הפיתוי לנקוט באמצעים שיגדילו את סיכויי המפלגות המרכיבות את הקואליציה להצליח בבחירות הבאות יהיה חזק מאד וקשה יהיה לעמוד בפניו".

לפי ההיסטוריון יובל נוח הררי, הממשלה לא מנסה להעביר רפורמה אלה הפיכה - כלומר לבצע הפיכה עצמית. קיימות שתי שיטות להפוך מדינה לדיקטטורה, האחת היא עם טנקים ברחובות, והשניה הוא עם עטים ניירות. עד שאנשים הבינו את המשמעות של הניירות כבר היה מאוחר מידי. קודם משתמשים בחוק כדי להשיג עוד כוח, ואז משתמשים בכוח כדי לעוות את החוק. לפי הררי, למכלול החוקים שהממשלה מנסה להעביר יש מטרה משותפת והיא להשיג כוח בלתי מוגבל. אם חוקים אלה יעברו הממשלה תוכל לחסל לגמרי את החופש של אזרחים בישראל באמצעות עריצות הרוב - רוב של 61 חברי כנסת יוכלו להעביר כל חוק - לא משנה כמה דכאני או גזעני החוק הוא יהיה. החשש הוא גם שהממשלה תוכל לשנות את שיטת הבחירות כך שמפלגות הקואליציה לעולם לא יפסיקו בבחירות. לדבריו כאשר שואלים את מנהיגי ההפיכה מה בכל זאת ירסן את כוחה של הממשלה במשטר החדש ומה ישמור על זכויות האדם התשובה היחידה היא "תסמכו עלינו" ד״ר אביחי מנדבליט, שהיה מזכיר הממשלה של נתניהו ולאחר מכן היועץ המשפטי לממשלה טען כי: “זו לא רפורמה זו הפיכה משטרית לחלוטין: יהיו אנשים משלנו, אנשים שאנחנו נמנה ויהיו נאמנים אישית לשליט, נאמנים אישית לשר. לא נאמנות למדינה – זה הדבר הכי מסוכן שיכול להיות. זו לא דמוקרטיה״

רקע

בשנים האחרונות מומחים בינלאומיים מזהים התחזקות של גופים פופליסטיים - גופים פופליטסיים שמאליים בדרום אמריקה וכן גופים פופליסטיים ימניים באירופה, רוסיה, אמריקה הצפונית והדרומית - דוגמאות לכך הן הונגריה, פולין, רוסיה, טורקיה, שלטון בולסנרו בברזיל, שלטונו של טרמפ בארצות הברית. מגמה זו היא בניגוד למגמה ארוכת טווח של כ-200 שנה של התחזקות הדמוקרטיות בעולם והתרחבותן ויש לה קשר גם לאי נחת כלכלי ושינוים חברתיים הנוגעים לגלובליזציה וכן מתחים בין שמרנים לפרוגרסיבים במגוון סוגיות כמו להט"ב, זכויות לנשים, מהגרים, זכויות אדם, מסורת דתית, וראייה הומיניסטית מול עמדות לאומיות, לאומניות ואנתנוצנטריות.

מזה מספר שנים שמומחים , עיתונאים ופעילים מזהירים מפני דרדור האיכות של הדמוקרטיה בישראל . דוגמה לכך היא פעילתו של המכון הישראלי לדמוקרטיה. בדרוג האקונוניסט לדמוקרטיה ישראל מוגדרת כדמוקרטיה פגומה. ארגוני זכויות אדם בינלואמיים מותחים ביקורת על ישראל בגלל הפעילות שלה בשטחים. אנשי שמאל ופעילי זכויות אדם טוענים כי הגישה המצדיקה את המשך שליטת ישראל בשטחים דורשת דיכוי של זכויות אדם בשטחים וכן ביקרות כלפי זכויות אדם באופן כללי.

צעדי הממשלה

צעדים שהממשלה מקדמות או ניסתה לקדם שמתאימים לתאוריה לפי תומכי התאוריה, כוללים:

פגיעה בעצמות מערכת המשפט

• פסקת התגברות שתאפשר לקואליציה להעביר כל חוק שברצונה להעביר, אלא אם יהיה קונצנזוס של 15 שופטים נגד חוק זה. (החקיקה בנושא זה עברה קריאה שניה והיא מוכנה להעברה בקריאה שלישית בהתרעה של שעות)
• קביעת חוקי יסוד ברוב של 61 מנדטים - הממשלה תוכל לכנות כל חוק בשם "חוק יסוד" וכל למנוע מבית המשפט כל אפשרות לפסול אותו.
• ביטול עילת הסבירות, כך שלממשלה יהיה קל לנקוט בצעדים נגד עיתונאים, גורמי אופוצזיה, ואזרחים בגלי שבית המשפט העליון יכול למנוע מהממשלה לנקוט צעדים בלתי ספבירים במשפט המנהלי - לדוגמה להחליט שכל אזרחי תל אביב יצביעו מאתה בקלפיות בבאר שבע.
• בחירת שופטים בידי הקואלציה ללא צורך להתחשב בבית המשפט, או במיעוט בכנסת, וזאת בניגוד לוועדה למינוי שופטים שהיתה עד כה מימי הקמת המדינה, שבה לנציגי שופטים, לשכרת עורכי הדין, הכנסת והממשלה היו נציגים ואף צד לא יכל למנות שופטים ללא השגת תמיכה מצד גורמים אחרים.
• נסיון של הממשלה להשתלט על לשכת עורכי הדין. לאחר שהממשלה נכשלה בדבר זה היא מקדמת חוק לביטול הלשכה. צעד שלישי הוא נסיון להוציא את הלשכה מלהיות חברה בוועדה למינוי שופטים. ההסבר לצעדים אלה היא מעורבות הלשכה בוועדה לבחירת שופטים.
• הפחתת כוחם של היועצים המשפטיים בממשלה והכפפה שלהם לדרג הפוליטי בממשלה.

הפגיעה בעצמאות מערכת המשפט היא אחד החששות המרכזיים בהקשר של הפרדת ראשויות וקיום מעצורים על כוחה של הממשלה. החשש הוא כי ללא מעצורים אלה הממשלה תוכל להשפיע בצורה לא הוגנות אל הבחירות ולרוקן אותן מתוכן.

פרופסור ינב רוזנאי הביא מסמך של ועידת הליכוד משנת 1993. במסמך מתייחבת הליכוד מתחייב לקדם להשלמת החוקה למדינת ישראל, יפעל להשלמת חוקי היסוד של זכויות האדם ויפעל לחקיקת חוק יסוד החקיקה. [1]

בזמן המחאה נגד רפורמת לוין טענו המפגינים וכן מומחי משפט כי הרפרומה עלולה ליצור מצב שבו אין יותר הפרדה בין שלוש רשויות. הממשלה שיש לה רוב בכנסת, תוכל גם למנות שופטים ככל רצונה וזה מצב בלתי דמוקרטי. באפריל 2023 הודה יריב לוין כי חשש זה הוא חשש נכון ועלול היה להוביל למשבר חוקתי עקב זה שמדובר בצעד אנטי-דמוקרטי.

פגיעה בעצמאות הדרג המקצועי

במדינות דמוקרטיות רבות קיים דרג מקצועי שאמור לקיים מדינות הן לפי מדיניות הממשלה והן לפי שיקולים מקצועיים. לדוגמה נגיד בנק ישראל קובע את גובה הריבית במשק ובכך משפיע על גובה האינפלציה. אנשי הדרג המקצועי באוצר משפיעים על גובה התקציב. היבטים אלה מקשים על הממשלה לקיים כלכלת בחירות. וכן מקשים על קשרי הון שלטון לקדם התערבות בוטה של השלטון בכלכלה. במהלך השנים קודמו בישראל מספר רשויות ממשלתית. רשויות אלה מתאפיינת בעצמאות גדולה יותר מאשר יחידה שהיא חלק מהמשרד הממשלתי שכן הממונה עליהן מתמנה אחת לכמה שנים והשר הממונה לא יכול לפטר אותו. דוגמה לרשויות אלה הן בנק ישראל הקובע את שיעור הריבית וקצב הדפסת הכסף, רשות התחרות, רשות החברות הממשלתיות, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו שאמורה לקים שידורים ופיקוח עליהם, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הספרייה הלאומית, ארכיון המדינה ועוד. חלק מפעילות של שליטים דיקטטורים או פופליסטים היא התקפה על אנשי הדרג המקצועי , ערעור על המומחיות שלהם והחלפתם באנשים מקורבים לשלטון, לפעמים בלי שיש להם אפילו כישורים מקצועיים, זאת מתוך ראיה כי אנשי מקצוע עלולים להפריע לשלטון וכן מתוך רצון לתגמל אנשים מקורבים להם ובכך לשמור על כוחם הפוליטי. דוגמאות לדבר זה היא מינוי קרובי משפחה לבכירים במשטרים דיקטטורים. דוגמה נוספת היא העימותים של טרמאפ עם רופאים ומדענים ביחס לנגיף הקורונה וכן עימותים של טרמאפ עם מדענים מסוכנות ההגנה על הסביבה ביחס לשינוי אקלים.

ביקורת על מדיניות נגיד בנק ישראל

עיתונאים כלכלנים כמו מירב אלרוזרוב הביעו חשש כי עוד לפני הרפורמה, תחושת הכוח הרב של הפוליטיקאים בממשלה תגרום לצמצום כוחו של הדרג המקצועי. היא התריעה כי פוליטיקאים החלו לצאת נגד נגיד בנק ישראל וניסו להשתיק אותו בטענה שהרפרומה לא קשורה לתחום האחריות שלו. הנגיד טען כי הרפרומה עלולה לפגוע בדרוג האשראי ובמעמדה של ישראל ולכן זה כן נוגע לו. ב-20 בפרבואר 2023 צייץ שר החוץ אלי כהן בטוויטר וקרא לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' להתערב בפעילות בנק ישראל באופן שיפסיק את העלאות הריבית.[2][3] דבר זה נתפס כאיום על פגיעה בעצמאות בנק ישראל וגרם לסערה תקשורתית בעולם. בנימין נתניהו פרסם הבהרה למחרת לפיה עצמאות הבנק לא תפגע [4] ב-27 בפרובאר 2023 הציע ח"כ משה גפני, הצעת חוק שנועדה למנוע מהעלאות הריבית של נגיד בנק ישראל מלהשפיע על בעלי דירה יחידה. מפלגת הליכוד פרסמה הבהרה כי עצמאות בנק ישראל לא תיפגע [5]

נסיון לבטל את "נבחרת הדירקטורים

נבחרת הדירקטורים היא מאגר של מועמדים לחברות בדירקטוריון של חברות ממשלתיות בישראל, שנוצרה כחלק מרפורמה ברשות החברות הממשלתיות בשנת 2013. מאגר זה נועד לאתר באופן שוויוני, פומבי ותחרותי מועמדים ראויים לדירקטוריונים של החברות הממשלתיות, שבמסגרתה ניתן למנות רק בעלי תארים ואישים בעלי כישורם בתחום אחריותה ופעילותה של כל חברה ממשלתית. נבחרת הדירקטורים לא מעוגנת בחקיקה אלא הוקמה על פי המלצות מבקר המדינה. במהלך השנים התקיימו נסיונות שונים לבטל אותה, בעיקר מצד הליכוד וש"ס, אשר סוכלו על ידי היועצים המשפטיים לממשלה. השר דודי אמסלם הביע את התנגדותו לנבחרת בטענה כי גם עקרות בית הן בעלות תובנה משלהן וכי הנבחרת היא ביטוי לאליטיזם. פרשנים וגורמים מקצועיים מתייחסים לנסיון לבטל את נבחרת הדירקטורים כמאבק של הליכוד באליטות על ידי מתן אפשרות למנות דירקטורים מ"כלל שדרות הציבור", אולם מזהירים שבפועל ביטול הנבחרת יוביל למינוי אליטה של מקורבים לשרי הממשלה. מבקר המדינה הזהיר בדצמבר 2017 מפני פגיעה בתפקוד החברות הממשלתיות ופגיעה באינטרס הציבורי אם תוחזר שיטת מינוי המקורבים כפי שהיתה נהוגה בעבר. הסכמים הקואליציוניים של ממשלת ישראל השלושים ושבע הוסכם על ביטולה של נבחרת הדירקטורים. משרד האוצר וגורמים נוספים כמו רשות החברות הביעו חשש כי הנסיון לבטל את הנבחרת נועד כדי לאפשר שורת מינויים של מקורבים ופעילים פוליטיים לכ-200 משרות פנויות של דירקטורים וראשי דירקטורים בחברות הממשלתיות.[6]

• התבטאויות חריפות של דודי אמסלם אל מנהלת רשות החברות מיכל רוזנבוים, האשמתה במעורבות בפוטש, וקידום תהליך של הדחתה. זאת על רקע מכתבי נזיפה שהיא שולחת אליו על רקע המאבק בנבחרת הדירקטורים ונסיון למנות מקורבים [7]

נסיון למנות גורם פוליטי לראשות הלמ"ס ולשנות את מבנה הגוף

ב-21 בפבוראר, 2023, פרסם מיכאל שמש, מערוץ 11 כאן, תחקיר לפיו ראש הממשלה בנימין נתניהו דרש למנות איש פוליטי לממלא מקום הסטטיסטיקאי הראשי הממונה על הלמ"ס. לפי התחקיר נתניהו תכנן למנות את מנכ"ל משרדו, יוסי שלי, שהיה מנהל קמפיין הליכוד, לממלא מקום הסטטיסטיקאי הראשי. ב-14 בפברואר 2023 סיים יואל פינקל, את תפקידו כממלא מקום ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לאחר שכיהן בתפקיד במשך שנה. התפקיד קצוב בזמן ונדרשת הארכה שלו אחת לכמה חודשים בידי ראש הממשלה. נתניהו סרב לאשר את הארכת כהונת פינקל עד למינוי קבוע. לאחר התחקיר נתניהו טען כי הוא חזר בו. ב-13 במרץ פנה שוב נתניהו אל נציבות שירות המדינה בבקשה לעצור מינויים ומיכרזים בלמ"ס. במרץ 2023 חשף שמש כי 10 ימים לפני סיום כהונת פינקל, כתב שלי לסמנכ"לית הון אנושי בלמ"ס והורה להקפיא הליכי גיוס בלמ"ס כי בכוונתו לבחון את המבנה הארגוני של הלמ"ס. במקביל הוא פנה לנציבות שירות המדינה וביקש למנות את עצמו לראשות הלמ"ס. אנשי נציבות המדינה טענו כי לא נראה כי אין לו את הידע המקצועי הרלוונטי לתפקיד. לתפקיד נדרש תואר דוקטורט, וניסיון של לפחות 7 שנים "בהובלה וביצוע של מחקרים מדעיים בתחומי הסטטיסטיקה, כלכלה או דמוגרפיה, כולל פרסום של מאמרים מדעיים בכתבי עת מקצועיים בינלאומיים". שלי התעקש כי יש לו רקע מתאים בשל תואר בהנדסת תעשייה וניהול, וידע רב בניתוח נתונים סטטיסטיים. הוא נזף בגורמי המקצוע בטענה שראש הממשלה תומך בצעדיו. לטענת שמש, נתניהו ניסה להשתלט על עמדות מפתח בלמ"ס במספר דרכים, מקורבו ניסה לכופף את היועצים המשפטיים. כאשר מאמצים אלה נחשפו ונכשלו, נתניהו התרחק מהאירוע, לשכתו שיקרה וטענה שלא עסק בעניין.

הפרשה עוררה חשש להתערבות פוליטית בעבודתו המקצועית של הלמ"ס. הלמ"ס הוא גוף חשוב לניהול כלכלת המדינה, משום שהוא מספק את עיקר הנתונים על בסיסן מתקבלות החלטות בידי משרדי הממשלה לרבות האוצר, בנק ישראל ואף חברות עסקיות רבות. אמינות של הלמ"ס חשובה במיוחד כדי להפיץ מידע בצורה יעילה. הלמ"ס מפרסם נתונים כלכליים חשובים כמו מדד המחירים לצרכן, נתוני האבטלה ונתוני צמיחה כלכלית. לעיתים, הנתונים לא נוחים לממשלה, לדוגמה מדד המחירים לצרכן שמראה על אינפלציה גבוהה. בינואר 2022, נשיא טורקיה רג'יפ טאיפ ארדואן הביא להתפטרות ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משום שלדעתו נתוני האינפלציה לא משקפים את המצב במציאות. פרופ' דרור פייטלסון הזהיר כי צעד כזה היה עלול לפגוע באמינות המידע על ישראל מול העולם, לגרור ההשפעות החמורות על תכנון התקציב ותאר כיצד שינוי בנתונים יכול ליצור רושם מוטעה בציבור לדוגמה ליצור רושם של הקלה במשבר הדיור.

נסיונות למנות מקורבים

בתוך כמה חודשים התפרסמו כמה כתבות על מינוי פעילים פוליטיים מהליכוד או על ניסיונות למנות מקורבים כאלה, למרות חוסר בידע מקצועי.

• נסיון למנות את אסנת מארק למנכ"לית משרד המדע ללא שיש לה רקע מקצועי
• מקורב למירי רגב למנכ"ל משרד התחבורה
• ביולי 2023 התרפסם כי מירי רגב מבקשת למנות את עו"ד עידן מועלם, אדם ללא ניסיון בתחבורה ציבורית או תחבורה בכלל לתפקיד ראש הרשות לתחבורה ציבורית, וזאת למרות שמולו מתמודדים בעלי ניסיון בתחום. [8]
• בפברואר 2023 התרפסם כי עו"ד אלעד ברדוגו, פעיל ליכוד, והאחיין של יעקב ברדוגו המקורב לרה"מ נתניהו, העפיל על 8 מועמדים שונים במרוץ לתפקיד היועץ המשפטי של חברת נתיבי ישראל, חברה ממשלתית האחראית על 7 מיליארד שקל. יו"ר דירקטוריון נתיבי ישראל, יגאל עמדי נבחר בעבר על יד ימירי רגב כשהתיה שרת התחבורה. ברדוגו גם ניסה להתמודד בקיץ אותה שנה לתפקיד דומה בחברת נתיבי איילון, שתקציבה קטן פי 3 מזה של נתיבי ישראל, אך לא הצליח להעפיל את המועמדים הסופיים. במהלך הליך הסינון של המועמדים לתפקיד בנתיבי ישראל, לא הצליח ברדוגו לחצות את השלב הראשון ווקודמו 8 מועמדים אחרים. לאחר ערעור הוא הצליח לעבור לשלב הבא שגם אותו עבר. אל ועדת האיתור בראשות מנכ"ל החברה ניסים פרץ, הגיע ברדוגו למקום השלישי ובפער משמעותי של 7 נקודות מהמועמד המועדף. לאחר מכן בחר בו דירקטריון החברה לתפקיד ברוב של 5 מול 4. כמחאה על המינוי, הדירקטורית לינדה בן שושן התפטרה מתפקידה, ורשות החברות פתחה בבדיקת המינוי, שהוקפא בינתיים. [9] ביוני 2023 מנהלת רשות החברות הממשלתיות מיכל רוזנבוים קבעה כי בהליך "נפלו פגמים משמעותיים חמורים" באופן שהיטיב עם אלעד ברדוגו והחליטה לפסול את ההליך בכפוף לשימוע. [10]

נסיון לחזק את כוחה של הממשלה בוועדות התכנון

מומחי סביבה קובלים על כך שהממשלה מקדמת מהלכים שפוגעים בדרג המקצועי בוועדות התכנון. ב-6 בפבוראר 2023 פורסם כי המשרד להגנת הסביבה מתנגד מתנגד להצעה בחוק ההסדרים לקיצוץ סמכויותיו בוועדות התכנון[11]

נסיונות לבצע פוליטיזציה של המשטרה

המשטרה היא גוף מקצועי שאמון על אכיפת החוק. הפעלת המשטרה במדינה דמוקרטית אמורה להתקיים לפי החוק, באופן שימור על זכויות אדם. במדינות דיקטטורויות השליטים משתמשים במשטרה כדי לדכא את חופש הביטוי, חופש העיתונות, חופש ההתאגדות וחופש ההתאספות וההפגנה בנסיון למנוע ביקורת על הממשלה. פוליטיציזה של המשטרה נחשבת סיכון לדמוקרטיה בגלל אפשרות שימוש בה לרעה על ידי הדרג הפוליטי בממשלה. צעדים שהממשלה קידמה בתחום כוללים:

• נסיונות להגביר את השליטה של שר המשטרה על המשטרה - בניגוד לכך שבעבר היתה בעלת יכולת עצמאית לפעול כגוף א-פוליטי שיכול גם לחקור שרים ופוליטיקאים. [12]
• הקמת גוף חדש של המשמר הלאומי של ישראל . התוכנית היתה קיימת משנת 2022 אולם לא קודמה. במרץ 2023 בן גביר לחץ על נתניהו לקדם את הנושא. הגוף אמור להיות מורכב בעיקר מכוח של משמר הגבול[13] החשש הוא שגוף זה יהיה כפוף ישירות לשר המשטרה שיוכל להשתמש בו כדי לדכא הפגנות נגד המשטר בצרה דרקונית. [14][15][16] עמדת מפכ"ל המשטרה היא שהמשמר הלאומי צריך לפעול רק תחת המשטרה. לפי קצין בכיר "אסור בתכלית האיסור לגייס ולהכשיר שוטרים לטובת מיליציה של פוליטיקאי. זה לא יהיה משמר ובטח לא לאומי". [17]
• מתן לגיטימציה לאלימות משטרית נגד מחאה לא אלימה. במהלך ההפגנות נגד פעילות הממשלה נחסמו צירי תנועה ראשיים בתל אביב. רב פקד מאיר סויסה משליך רימוני הלם לעבר מפגינים בת"א, באופן שגרם לכך שאחד מהם איבד את אוזנו.[18] הוא זומן לחקירה במח"ש. הנוהל של המשטרה קובע כי שימוש ברימון הלם מותר רק במקרה של הפרת סדר הכוללת התנגדות אלימה. [19] השר לביטחון לאומי בן גביר, גיבה את הקצין ותקף את מח"ש.[20] דבר זה הוא בניגוד לעמדה שהביע בעבר בה טען ששימוש ברימוני הלם נגד אוכלוסיה אזרחית הוא דבר פסול ומדובר באלימות משטרתית, בשנת 2020 [21] ובמרץ 2021 על רקע עימות אלים בין חרדים לבין שוטרים[22] [23] איתמר בן גביר שהיה אז באופוצייה גינה דבר זה בטענה כי מדובר באלימות משטרתית. [24]. נוסף לרימוני הלם המשטרה הפעילה מכת"זיות בכינון ישיר בניגוד לנוהל דבר שגרם לפציעות ראש של צלם ולכך שמוחה מבוגר כמעט איבד עין.

נציגי הממשלה מצידם טוענים כי המפגינים זוכים לטיפול בכפפות של משי על רקע חסימות צירים, ופעילות תקיפה של המשטרה מול חסימות דומות של צירים על ידי מתנחלים בזמן ההתנתקות או חרדים בזמן הקורונה. הם טוענים כי היות והמפגינים הם אשכנזים מהאליטה המשטרה נוהגת בהם ביד רכה. הטענה היא כי המפגינים הם "אנרכיסטים" וכי הם מפעילים "אלימות" בגלל חסימת צירים ראשיים. המפגינים מצידם טוענים כי ההפגנות הן בלתי אלימות וכי הפגנות אלימות של מתנחלים בשטחים הכוללים ירי, הצתת בתים ורכבים מתקבלות בהבנה בממשלה, חלק מהשרים תומכים בהם בפומבי, ואין כמעט מעצרים או נסיון רציני למנוע אותם. הטענה היא כי המשמר הלאומי לא ישמש לדיכוי הפגנות לא אלימות. וכי התנגדות המשטרה להקמת המשמר הלאומי היא על רקע חשש מפגיעה בכוחה.

נסיונות הפחתת כוחן של הרשויות המקומיות

רשויות מקומית הן נחשבות דרך נוספת לשם הפרדת ראשיות שכן הן מהוות "הפרדת רשויות אופקית", של חלוקת הסמכות בין השלטון הארצי לרשויות שלטון מקומיות (שעומדות בסטטוס נמוך מהשלטון הארצי). רשויות מקומיות מנהלות היבטים בתחומים כמו תחבורה, חינוך, תרבות ויש להן השפעה על מדיניות שיטור ואכיפה על ידי פקחים. באופן זה קבוצות מיעוט שנמצאות במתח מול השלטון המרכזי זוכות באוטונמיה מסויימת ביחס לממשל המרכזי. בנוסף אנשים וגופים ברשות המקומית, בעיקר ראשי ערים מרכזיות, עשויים לקרוא תיגר על הממשלה. כך לדוגמה קיים מאבק בין ויקטור אורבן לבין ראשי ערים כמו בודפסט כאשר אלו תוקפים את הממשלה והוא מצידו שולל מהם תקציבים ומנסה להחליף אותם בגורמים נאמנים לו. [25] מתח דומה התקיים בארה"ב בין טרמפ לבין מושלי מדינות.

• במרץ 2023 הודידו ראשי 15 הערים העצמאיות מבחינה תקציבית (פורום ה-15) כי הן צפויות להשבית את פעילות ועדות התכנון והבנייה על רקע חוק ההסדרים המתגבש. לפי הראשויות החוק כולל סעיפים "דורסניים" המאיימים לפגוע בעצמאות הרשויות בתחומי התשתיות, התכנון והבנייה. איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה-15 טען כי "לוקחים את יכולת התכנון מהערים המשמשות 85% מהאזרחים". התאחדות האדריכלים והתאחדות אדריכלי הנוף הצטרפו למאבק בטענה כי חוק ההסדרים, מקודם בצורה דורסנית וכי כולל פרק בנושא תכנון ובנייה פוגע קשות בסמכויות הרשויות המקומיות בפעילות ועדות התכנון והבנייה. התאחדות האדריכלים טוענת כי החוק מתעלמים לחלוטין מהמלצות אנשי המקצוע מתחומי התכנון, וכי חקיקת הקואלציה היא ללא שום התייחסות להערות מצד השלטון המקומי ומצד גורמים מקצועיים, לרבות פקידות מקצועית ממשלתית. [26]
• במרץ 2023 על רקע המחאה הנרחבת מול רפורמת לוין בהקשר של "עילת הסבירות" הכוונה לפטר את שר הבטחון גאלנט, כמה עשרות ראשי רשויות הקימו אוהל מחאה בירושלים והכריזו על שביתת רעב. הנהלת מרכז השלטון המקומי והאזורי הודיעו על הצטרפות לשביתה שעליה הכריזה ההסתדרות במחאה על המשך קידום החוקים להחלשת מערכת המשפט. יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש העיר מודיעין חיים ביבס, בכיר בליכוד, אמר: "על ראש הממשלה לחשב מסלול מחדש ולהגיע להידברות מיידית בין הצדדים שתביא להסכמה רחבה".[27] מחאה זו בולטה לאחר הודעת נתניהו על קיום שיחות על עילת הסבירות ועצירת החקיקה שלה.
• במאי 2023 הממשלה קידמה חקיקת קרן הארנונה, כך שהרשויות העשירות יפרישו יותר כספים לקרן שנועדה לקבוע חלוקה חדשה של רווחי הערים מארנונה לעסקים. ראשי הערים הגדולות התנגדו לחקיקה, והודיעו באמצע מאי על השבתת כלל השירותים המוניציפליים.[28] לפי טענתם הצד הוא "הכנסת היד לכיס" מצד הממשלה, ועל צמצום הסמכות והכוח של השלטון המקומי, תוך הגדלת כוחו של השלטון המרכזי. [29].[30] ב -24 במאי 2023 הקמת קרן הארנונה אושרה במליאת הכנסת.
• ביולי 2023 העבירה הקואליציה את "חוק הרשויות המקומיות" (או חוק "בועז יוסף"). החוק יאפשר ליו"ר ועדה ממונה להתמודד בבחירות המקומיות, ללא תקופת צינון משמעותית. הערכות הן כי החוק נועד לאפשר לבועז יוסף, יו"ר הוועדה הממונה בטבריה, מקורב ליו"ר ש"ס אריה דרעי, יוכל להתמודד בבחירות באוקטובר 2023 לראשות העיר. [31] זאת למרות שמינויו היה מקצועי מטעם משרד הפנים ונאסר על פי החוק עד כה. הטענה היא כי מצב זה יתן לו יתרון לא הוגן מול שאר המתמודדים וכי מדובר בחקיקה פרסונלית. נטען גם כי החוק מושחת והוא קשור לדחיית הבחירות ברבנות שקשור לדיל פוליטי של דערי. [32] התנועה לטוהר המידות, המועמדת לראשות עיריית טבריה עוה"ד שני אילוז ,תנועה ישראלית והתנועה לאיכות השלטון עתרו לבג"ץ כנגד החוק. [33] העיתונאי אבי בר-אלי טען כי אף שמדובר בחוק פרסונלי, מעתה הממשלה תוכל למנות ראשי ערים ובכך להשפיע במידה רבה על זהות ראשי ערים שיבחרו בבחירות המונציפליות. [34]

השפעת הממשלה על התקשורת

• נסיונות פגיעה בתאגיד השידור הציבורי. ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה לסגור את התאגיד פעמיים – בסוף 2016 ובתחילת 2017, זמן קצר לפני שהתאגיד החל לפעול, ולשקם את רשות השידור. את הקריאות לסגור את התאגיד ליווה הנימוק כי סגירתו תחסוך כספים למשלם המיסים, ובטענה כי רשות השידור התייעלה וניתן למנוע את סגירתה. ב-15 באוקטובר 2017 העלה השר אריה דרעי הצעה לסגירת תאגיד השידור הישראלי, בטענה כי סגירת התאגיד בין היתר תממן את העלאת קצבאות הנכות. רבים התייחסו לאמירתה של השרה מירי רגב משנת 2106 על התאגיד ""מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?[35] כאיתות לכך שהממשלה רוצה לשלוט בתקשורת בדומה למשטרים דיקטטורים. שלמה קרעי, שר התקשורת הודיעי כי הוא מתכוון לסגור את תאגיד השידור הציבורי "כאן", לבצע בו קיצוץ המסיבי בתקציבו וכל זאת "למען הציבור". הטענה של קרעי היתה כי מדובר למען קידום של "שוק חופשי" ותחרות בתחום התקשורת וכי השידור הציבורי לא מגדיל את המגוון בתכנים. לעומת זאת טענו עיתונים כי בחמש שנות פעילותו הניב "כאן" עושר של תכנים איכותיים ופופולריים, והמחיש לציבור כיצד נראה שידור ציבורי שלא נתון לשליטה פוליטית. וכי הסיבה שבגללה הממשלה רוצה לסגור את התאגיד היא רצונה בתקשורת שהיא כלי הסברה שהשלטון שולט בה ומכפיף אותה לצרכיו [36] על רקע מחאות נגד התוכנית פורסם בפברואר כי התוכנית להסגירת התאגיד הוקפאה הוקפאה, בהחלטת ראשי הקואליציה. [37]
• קידום ערוץ 14 כערוץ תעמולה - עיתונים פעילים ומפלגות טוענים כי ערוץ 14 משמש כערוץ תעמולה למען הממשלה. זאת בניגוד לכללי אתיקה עיתונאית .[38] כמו כן נטען כי הממשלה מקדמת את הערוץ על ידי העדפות שונות בהחזרי הוצאות שלו ובעלמת עין מהפרת תנאי השידור שלו.[39] [40] [41] [42] במרץ העלה הערוץ תשדיר שתואר כהסתה נגד המפגינים למען הדמוקרטיה. הרשות השניה טענה כי היא פותחת בחקירה בנושא. [43] עיתון הארץ אסר ביוני 2023 על עיתונאים מטעמו להתאריין בערוץ בטענה שמודבר בערוץ תעמולה ביביסטי. [44]

העיתונאי גיא רולניק, עורך דה מארקר, חושש מיצירת "סנדוויץ' תקשורתי, בדומה למה שלפי טענתנו נוצר באיטליה - מצד אחד גופי תקשורת המפעילים תעמולה גלויה למען השלטון, ומצד שני גופי תקשורת הנחזים ככאלה המבקרים את השלטון אבל מתפקדים בעיקר כתקשורת בידורית לצד תוכניות פוליטיות שבהן בעיקר יש רעש ומהומה ולא הצגת ביקורת מהותית". [45][46]

ביטויים חריפים ותארויות קונספריציה

לדגומה טענות כי המפגינים מגיעים עם רולס רולייס ושעוני יוקרה, כי הם במימון מדינות זרות ועויונות כמו איראן וגרמניה. טענות כי המפגינים הם אנרכיסטים וכי המחאה עצמה היא זו שמובילה לפגיעה כלכלית בישראל - ולא פעולות הממשלה.

קשרים חמים עם מנהיגים לא דמוקרטייים

הטענה היא כי ממשלת הימין שומרת ומטפחת קשרים עם משטרים אנטי דמוקרטיים במטרה ללמוד מהן ולהעניק לגיטימיות לצעדים דומים שהיא מבצעת בעצמה. הדגש הוא על קשרים עם ממשל טרמאפ ואימוץ הרטוריקה של ארגוני ימין קיצוניים בימין האמריקאי השמרני כולל סוגויות כמו הומופוביה, אנטי להט"ב, אנטי זכויות נשים, התנגדות לליבלרליזם, התנגדות למדע, וקידום תאוריות קונספריציה ושיטות עבודה דומות מול התקשרות על ידי שילוב של תעמולה וספינים. הקשרים כוללים גם קשרים עם הקהילה האוונגליסיטת הנוצרית אף שזו מאמינה בתאוריה לפי ישראל עתידה להמחק מהמפה בגוג ומגוג.

קשרים חמים אחרים מטופחים לפי הטענה עם משטרי אורבן בהונגריה, הממשל הפולנית ועם פוטין שליט רוסיה לפחות עד הפלישה לאוקרינה ב-2022.

טיעון קיום הבחירות

שמחה רוטמן טוען כי גם ללא מנגונים כמו עילת הסבירות, או מערכת משפט מתערבת, יוכל הציבור להחליף את הממשלה אם זו תנהג בצורה שמדכאת זכויות אדם. הטיעון הנגדי לטיעון זה הוא כי מדובר בטיעון המניח את המתבקש - אם ישמרו בישראל בחירות דמוקטריות והוגנות , אז האזרחים יוכלו להשתמש בבחירות אלה כדי להחליף שלטון דכאני. עם זאת קיום הבחירות לבדו, אינו באמת ערובה לדמוקריה - שכן מדינות כמו רוסיה, הונגריה פולין וטוריקה ואף מדינות כמו איראן סוריה וצפון קוריאה מקיימות גם הן בחירות. הבעיה היא שהשלטון עלול לגרום לכך שהבחירות אינן הוגנות והן כלי יח"צ כדי לטעת רושם בעיני חלק מהציבור, משקיעים או תיירים כי במדינה מתקיימת דמוקרטיה.

טיעון נוסף שבו משתמשת הממשלה היא שהיא הממשלה הנבחרת ולכן ההתנגדות לצעדיה היא אנטי-דמוקרטית. המענה לטיעון זה הוא כי גם ממשלה שנבחרה בצורה דמוקרטית עלולה להוביל מהלכים של הפיכה עצמית או שחיקת דמוקרטיה - היא מתשמשת בכוחה כדי לרוקן את הדמוקרטיה מתוכן. אם הממשלה תעביר חוק שמבטל את קיום הבחירות ברור שמדובר בצעד אנטי דמוקרטי אפילו אם יש למדינה רוב. באופן דומה צעדים הדרגתיים, "שיטת הסלאמי" עלולים ליצור השפעה דומה אך בצורה נסתרת יותר צעד אחר צעד - באופן דומה לצעדים שנקטו פוטין ואורבן שגם הם נבחרו בצורה דמוקרטית

תגובות מצד מדינות והשוואות לעולם

בינואר 2023 מזכיר המדינה של ארצות הברית, אנתוני בלינקן, נפגש עם המשתתפים במחאה ושיבח אותם , ובפגישתו עם נתניהו באותו חודש הדגיש כי יחסי המדינות מבוססים על שמירה על מוסדות דמוקרטיים. היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן הבהיר לנתניהו: "אם תהיה פגיעה בערכים הדמוקרטיים - נתקשה לספק תמיכה בלתי מעורערת לישראל". בתגובה טען נתניהו כי הרפרומה המשפטית תעבור בהסכמה רחבה.

נשיא צרפת, עמנואל מקרון, ביקר את הרפורמה בפגישתו עם נתניהו, בינואר 2023, והזהיר כי אם תעבור "צרפת תסיק שישראל מנותקת מתפיסת הדמוקרטיה".

נתניהו טען בראיון ב-CNN כי פסקת ההתגברות קיימת גם בקנדה. פרופ׳ אירווין קוטר, שר המשפטים לשעבר של קנדה טען כי טענה זו אינה נכונה. לדוגמה לקנדה יש שטר זכויות דומה לחוקה שמבטיח שהממשלה לא יכולה לחרוג מכוחה יותר מידי. כתב זה מבטיח זכויות אדם חשובות כמו חופש הביטוי, חופש דת, חופש התאגדות, חופש עיתונות, שוויון בפני החוק ועוד. כמו כן יש בקנדה מערכת פדרלית שמקשה על הממשלה להפעיל פסקת התגברות [47] שמחה רוטמן טען כי הצעדים שלו דומים לקנדה, בתגובה עשרות משפטנים בכירים מקדנה הזהירו ממהלכי החקיקה המשפטית ודחו את ההשוואה של רוטמן: "טיעון מסולף, החקיקה מסכנת את שלטון החוק" [48] נוסף לחוקה, לקנדה יש גם סנאט המייצג קבוצות מיעוט שתפקידו לאשר חקיקה

במשך מספר שנים פעל נתניהו כדי שישראל תתקבל לארגון ה-OECD דבר שיש לו השלכות על מעמדה המדיני של ישראל וכן השלכות כלכליות כמו דרוג האשראי שלה. בפבואר 2023 הזהיר הארגון את ישראל מפני קיום הרפורמה המשפטית וכי הוא מתכוון לכלול בדו"ח שלו על המדינה הזהרות כמו "עצמאות שיפוטית ובלמים ואיזונים שיפוטיים חיוניים למערכת חזקה נגד שחיתות ויושרה ציבורית, אמון בממשלה ובמוסדות הציבור וסביבה עסקית המושכת השקעות ומטפחת ביצועים כלכליים". [49] [50]

מחאה התנגדות

מול מאמצי המממשלה החלו בינואר 2023 עצומות ומחאות. אחד הצעדים הראשונים היתה עצומה של כלכלנים רבים שדאגו מפני ההשלכות הכלכליות של מהלכי הממשלה. כמו כן אנשי היטק , רפואה ואקדמיה חששו מפני השלכות צעדי הממשלה על עתידם. החלו הפגנות שהלכו וגדלו עד שהגיעו למעל 100 אלף אנשים. כמו כן המחאה הובילה לצעדים של מרי אזרחי לא אלים כמו סרבנות שירות וחסימת כבישים.

המוחים טענו כי אסור לאפשר לממשלה להשאר ללא בלם כלשהו על כוחה , שכן דבר זה עלול לאפשר לה לרסק את הדמוקרטיה בישראל. בעוד שחלק מהמוחים הסכימו שצריך שינויים בהסדרת כוחו של בג"צ, הם גם דרשו הוספה של שינויים אחרים כדי שיהיו בלמים נוספים על כוחה של הממשלה - כמו חוקה, בית מחוקקים נוסף, דרג ממשל פדרלי, יכולת של הנשיא להטיל וטו ומכשירים דומים שיש במדינות דמוקרטיות אחרות.[51]

ראו גם

• רפורמת לוין
• שחיקה דמוקרטית
• ספין-דיקטטורים
• תעמולה
• טראמפיזם

קישורים חיצוניים

• ריסטארט - ישראל - אתר ההתנגדות למהפכה המשטרית
• יובל נוח הררי, נאום בהפגנה נגד ההפיכה המשטרית, 4.3.2023
• גיא רולניק, המדריך להתנגדות: כיצד ניתן למנוע את הפיכת ישראל לדיקטטורה מודרנית 20 בינואר, 2023
• איילת שני, "כשאומרים פשיזם, אנשים חושבים על חיילים ברחובות. לא. זה לא ייראה ככה", ראיון עם ההיסטוריון דניאל בלטמן, מוסף הארץ, 01 בפברואר 2023
• יובל נוח הררי, הם ינסו שוב, בכוח גדול יותר, ואנחנו חייבים להגיע מוכנים. אז מה עושים?, הארץ, 29 במרץ 2023

הערות שולייפ

קטגוריה:פוליטיקה קטגוריה:ישראל