Deep state

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Deep state (מילולית: מדינה עמוקה, כלומר מדינה שחבויה מתחת לפני השטח, לעיתים מכונה גם מדינה בתוך מדינה) הוא מונח מתחום מדעי המדינה המתאר מצב בו קבוצה חשאית, המורכבת מרשתות נסתרות של כוח הפועלות עצמאית מחוץ למנהיגות הפוליטית הנבחרת של המדינה, בניסיון לקדם את סדר היום והמטרות שלהן. במובנו הרחב יותר, מתייחס המונח לבכירים ופקידים בשירות הציבורי ורשויות השלטון השונות שנוקטים מדיניות לעומתית כלפי הדרג הפוליטי הנבחר ומנסים לכפות באמצעות בירוקרטיה ומשפטים את דעותיהם וערכיהם על המדינה. בשיח הציבורי של העשור השני של המאה ה-21, לעיתים משוייך מושג הדיפ-סטייט לתאוריות קונספירציה סביב חתירה משותפת כביכול להפלת הממשל, ולעתים חל בלבול בינו לבין מושגים שונים[1][2][3][4].

על פי התיאוריה זהו מצב שבו עובדי המדינה הבכירים בשירותי המודיעין, הצבא, הביטחון, המשטרה, הרשות השופטת, ואפילו הפשע המאורגן, "מתבלבלים" לחשוב שהם הריבון האמיתי, וחוברים יחד לנהל את המדינה, מעל ראשם של הדרג הנבחר (הפוליטיקאים) והעם; ולשבש את תהליך הבחירה הדמוקרטית, מטעמים כלשהם. זהו ארגון היברידי, שפושט צורה ולובש צורה. הישות הזאת שולטת על השירות הציבורי, וקוראת תיגר על יכולתם של נבחרי הציבור לשלוט[5].

דוגמאות כוללות את רשויות המדינה, כגון הכוחות המזוינים או הרשויות הציבוריות (סוכנויות מודיעין, הרשות השופטת, שוטרים, משטרה חשאית, סוכנויות מינהליות ובירוקרטיה ממשלתית). המדינה העמוקה יכולה גם ללבוש צורה של עובדי מדינה הפועלים באופן לא קונספירטיבי, כדי לקדם את האינטרסים שלהם.

מטרות המדינה העמוקה יכולות לכלול המשכיות של המדינה עצמה, ביטחון תעסוקתי לחבריה, כוח מוגבר וסמכות, ומרדף אחר מטרות אידאולוגיות. היא יכולה לפעול בניגוד לסדר היום של הנבחרים, על ידי חסימה, התנגדות, וחתירה כנגד המדיניות שלהם או הנחיותיהם. היא יכולה גם ללבוש צורה של תאגידים בבעלות ממשלתית או חברות פרטיות הפועלות באופן עצמאי משליטה רגולטורית או ממשלתית[6].

ה-Deep State נבדל מהפיכה שלטונית גלויה (כגון הפיכה צבאית) בכך שהוא לא מפיל את השלטון באופן גלוי ורשמי, אלא חותר נגדו בחשאי תוך יצירת מראית עין שהדרג הפוליטי הנבחר הוא עדיין השולט.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המדינה העמוקה (טורקיה)

המושג המודרני של מדינה עמוקה קשור לטורקיה, ולרשת הסודית שהוקמה בשנת 1923 על ידי מוסטפא כמאל אטאטורק[7].

ברית המועצות לאחר העידן הסובייטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשטרה החשאית הסובייטיתק.ג.ב – תוארה לעיתים קרובות על ידי היסטוריונים כ"מדינה בתוך מדינה". לדברי יבגניה אלבטס (אנ'), רוב מנהיגי הק.ג.ב, כולל לברינטי בריה, יורי אנדרופוב ו-ולדימיר קריוצ'קוב, התחרו תמיד על השלטון עם המפלגה הקומוניסטית והפעילו את המנהיגים הקומוניסטים[8].

צ'צ'ניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדברי ג'וליה יופה (אנ'), תחת שלטונו של ראמזן קדירוב, הפכה צ'צ'ניה למדינה בתוך מדינה[9].

הממלכה המאוחדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בממלכה המאוחדת, שירות המדינה מתואר לעיתים כ'מדינה עמוקה' של פוליטיקאים בכירים. ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, אמר על שירות המדינה, "אתה לא יכול לזלזל בכמה הם מאמינים שזה התפקיד שלהם לנהל את המדינה בפועל, כדי לעמוד בפני השינויים שהוצגו על ידי פוליטיקאים שהם מזלזלים בהם בטענה: "נמצאים כאן היום, ילכו מחר". הם באמת רואים את עצמם כאפוטרופסים האמיתיים של האינטרס הלאומי, וחושבים שתפקידם הוא פשוט להתיש אותך ולחכות שתלך"[10]. מאמצי השירות הציבורי לתסכל פוליטיקאים נבחרים הוא הנושא של הקומדיה הפוליטית הסאטירית הפופולרית של BBC TV, "כן, אדוני השר".

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית מקובל שכל נשיא חדש ממנה את אנשי אמונו לתפקידים בשירות המדינה, ובעיקר הבכירים שבהם, במקום אנשי אמונו של הנשיא הקודם. נוהג זה נועד למנוע תופעה של Deep State בשירות הציבורי ולהבטיח לנשיא יכולת משילות.

מאז תחילת כהונתו של ממשל טראמפ נעשה שימוש במונח Deep State לתיאור "איגוד היברידי של אלמנטים ממשלתיים וחלקים של התעשייה העליונה ברמה הפיננסית, המניח כי הוא מסוגל למעשה לשלוט בארצות הברית ללא התייחסות להסכמה של הנשלט כפי שבאה לידי ביטוי באמצעות התהליך המדיני הרשמי". סוכנויות המודיעין כמו ה-CIA הואשמו על ידי גורמים בממשל דונלד טראמפ בניסיון לסכל את מטרות המדיניות שלו[11][3].

דוקטור אלי קוק, ראש התוכנית ללימודי ארצות הברית באוניברסיטת חיפה והיסטוריון של הקפיטליזם האמריקאי, מתאר, "אחד הדברים הראשונים שקרו כשטראמפ הגיע לבית הלבן זה שהוא נכנס ראש בראש ב־FBI, וזה החריף מאוד את הרעיון של הדיפ סטייט, שלכאורה מנסים להפיל את טראמפ מבפנים. מהבחינה הזאת, הרעיון של דיפ סטייט בארצות הברית לקח פנייה חדה ימינה"[3].

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים העלו גורמים שונים את התפיסה לפיה קיימת במדינת ישראל "מדינת עומק" בעלת מטרות מוסוות, שלא בהכרח תואמות את המטרות המוצהרות של הממשלה, ולעיתים אף חותרות תחתיה. יש המאמינים בקיומו של מנגנון מסוג זה, המתבטא בעיקר במערכת השלטונית, במערכת המשפט ובשירות הציבורי[12]. עם זאת, תפיסות אלה נותרו נחלתם של גורמי שוליים ולא תפסו מקום בולט בכלי תקשורת מרכזיים. על פי סקירת מאמרים שבוצעה בדה-מרקר, המושג לא היה בשיח הציבורי של ישראל לפני שנת 2016, והחל לצבור תאוצה בשנים שלאחר מכן[3].

אחת הגרסאות של תאוריית ה-Deep State טוענת שמערכת המשפטבית המשפט העליון בעיקר כשבתו כבג"ץ, היועץ המשפטי לממשלה, מערך הייעוץ המשפטי, פרקליטות המדינה ולעיתים גם המשטרה – כופה את דעותיה וערכיה על הדרג הפוליטי הנבחר ומונעת ממנו ליישם את המדיניות שלו; וזאת היא עושה באמצעות אקטיביזם שיפוטי קיצוני, הטלת וטו של יועצים משפטיים על החלטות שרים[12] ו"תפירת תיקים". כך נטען שהמנגנון המשפטי "תופר תיקים" לפוליטיקאים שמכריזים על רצונם לבצע רפורמות במערכת המשפט, ומובאות הדוגמאות של יעקב נאמן[13], אביגדור קהלני[14][15] וראובן ריבלין[16][17], כולם אנשי ימין שהיו מועמדים לתפקיד שר המשפטים או השר לביטחון פנים, הוגש נגדם אישום שהביא לביטול מינויים כשרים, אך הם זוכו מכל אשמה מאוחר יותר בבית המשפט. גרסאות נוספות מייחסות את שלטון הדיפ-סטייט לגורמים נוספים, ביניהם שלדון אדלסון, הטייקונים ובנק ישראל שמנסים להטות את השלטון לטובתם, או גורמים אחרים כמו חששות מפני ניסיונות השתלטות של החרדים, המתנחלים או יהודי ארצות הברית על המציאות הפוליטית[18].

השנים שהחל לפרוץ המושג לשיח הישראל, היו תחת שלטונו של בנימין נתניהו, ומרבית העיסוק התקשורתי בנושא הדיפ-סטייט היה בקרב כתבים או כלי תקשורת המזוהים עם הימין הפוליטי שהביעו חשש שהדיפ-סטייט יוביל להפלת נתניהו. אנשי ציבור המחזיקים בתפישה שקיים "דיפ סטייט" בישראל ברמה זו או אחרת הם העיתונאים אראל סג"ל[3], גדי טאוב[19][20], ובן-דרור ימיני וכן ד"ר רן ברץ מייסד אתר מידה[3], וח"כ בצלאל סמוטריץ'[דרוש מקור]. בבדיקה שערך עיתון דה-מרקר מול אישים נוספים שמזוהים עם הימין והתבטאו בנושא, דוגמת העיתונאי קלמן ליבסקינד, השר לשעבר דן מרידור, ושר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן – התנערו כולם מתמיכה בתזת הדיפ סטייט בישראל, אולם ביטאו מחאה כלפי תופעה שונה בשם "שלטון הפקידים", שלטענתם אמיתית בניגוד לתאוריית הדיפ-סטייט. דוקטור ברץ אמר ש: "ברור שיש אנשים שמשתמשים במונח דיפ סטייט בצורה לא אחראית, אבל אי אפשר לשלול את הרעיון שלפקידות יש אינטרסים משל עצמה, ושהיא מקדמת אותם על חשבון המדיניות שקובע הדרג הפוליטי. זה מוכח וברמת המובן מאליו במחקר"[3].

גורמים אחרים מתבטאים באופן שונה. פרופסור יואב דותן אמר על מערכת המשפט: "אין דיפ סטייט בישראל, ואם יש, המערכת המשפטית לא רק שאינה חלק ממנה, אלא היא אחד המנגנונים שמגנים על הדמוקרטיה ועל שלטון החוק מפניה". פרופסור מרדכי קרמניצר מותח ביקורת בנושא: "הימין רוצה שלטון אוטוריטרי, וכדי להגיע לשם הוא צריך לספר את סיפור הבדיה של הדיפ סטייט. התומכים בתזה הזו נמצאים במצב אידיאלי – גם להיות בשלטון, עם כל הכוח שהשלטון נותן לך וההשפעה על השקפות הציבור, שזה כוח עצום, וגם להתבכיין ולהיות קורבן. שולטים ובוכים". טענות נוספות נגד תאוריית הדיפ-סטייט טוענות שכל הגורמים בשרשרת שהייתה יכולה לגרום להפסקת כהונתו של נתניהו בעקבות החקירות – כולם גורמים שמזוהים פוליטית עם המחנה הפוליטי הימני[3].

פרופסור ירון זליכה טען "אין דיפ סטייט אחת בישראל, אלא יש כמה דיפ סטייטס. אבל הן לא מנהלות את המדינה, אלא את האינטרסים של עצמן. אלה הן כמה קבוצות אינטרס חזקות בשירות המדינה: קבוצה אחת היא המשפטנים של הפרקליטות והיועצים המשפטיים במשרדי הממשלה; קבוצה שנייה היא הקבוצה של אגף התקציבים באוצר; הקבוצה השלישית היא בכירי מערכת הבריאות. כביכול הממסדים האלה מנהלים את המדינה, אבל הם לא מנהלים שום דבר, אלא רק את האינטרסים של עצמם"[3].

בבחירות לכנסת ה-21 היו שטענו[21] כי קיימת מערכת של Deep State, שמנסה למנוע את בחירת בנימין נתניהו לראשות הממשלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Medical Expert Who Corrects Trump Is Now a Target of the Far Right, ניו יורק טיימס
  2. ^ Trump Lawyer Hints Comey Part of ‘Deep State’ Conspiracy, ניו יורק טיימס
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 נדן פלדמן, האם באמת יש "דיפ סטייט" בישראל, באתר TheMarker‏, 4 בספטמבר 2019
  4. ^ ירון כהן צמח, המדינה שמעבר, באתר TheMarker‏, 15 בינואר 2019
  5. ^ אלעד רזניק: דיפ סטייט .vs דיפ שטעטל, באתר ידע
  6. ^ דניאל דה ליאון : "אימפריום ב impio" ב: אנשים יומי, 4 ביוני 1903.
  7. ^ Filkins, Dexter (12 במרץ 2012). "The Deep State". The New Yorker. בדיקה אחרונה ב-31 בדצמבר 2018. 
  8. ^ Yevgenia Albats and Catherine A. Fitzpatrick. The State Within a State: The KGB and Its Hold on Russia--Past, Present, and Future. 1994. ISBN 0-374-52738-5.
  9. ^ Julia Ioffe (24 ביולי 2015). "Putin Is Down With Polygamy". Foreign Policy. בדיקה אחרונה ב-28 בינואר 2016. 
  10. ^ Khan, Shehab (6 בפברואר 2018). "David Cameron's former director of strategy says Tony Blair warned him about a ‘deep state’ conspiracy". The Independent. בדיקה אחרונה ב-26 באפריל 2018. 
  11. ^ להרחבה, ראו Deep state in the United States
  12. ^ 1 2 מאמרים על הדיפ סטייט באתר מידה
  13. ^ איך איבדה הממשלה את זכותה לייצוג משפטי אוולין גורדון, תכלת, קיץ התשנ"ח 1998,
    , נאמן לדרכו: שר המשפטים שובר שתיקה נועם שרביט, קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל 7 בפברואר 2012, מוסף סופשבוע - מעריב},
    "נאמן רמז בעדותו: הפרקליטות הזמינה את הגשת העתירה נגד מינויי לשר משפטים", קרול ניקאו, 1 במאי 1997, הארץ,
    "מלכתחילה לא הייתה לנאשם כוונה להטעות את ביהמ"ש", קרול ניקאו, 16 במאי 1997, 'הארץ'
  14. ^ ת"פ (ת"א) 12121/00 מדינת ישראל נגד קהלני אביגדור, ניתן ב-31 ביולי 2002
  15. ^ הפרקליטות: זיכוי קהלני - נורמות לא ראויות של ביהמ"ש, באתר ynet,
    התביעה מערערת: זיכוי קהלני מבוסס על נורמות לא ראויות, באתר הארץ
  16. ^ ריבלין: בג"ץ מוביל הפיכה שלטונית, באתר ערוץ 7, 25 במאי 2003
  17. ^ פרשת מזרחי דיון טלוויזיוני, נובמבר 2004 (יוטיוב)
  18. ^ ירון כהן צמח, המדינה שמעבר, באתר TheMarker‏, 15 בינואר 2019
  19. ^ קטע קול הקונגרס #069- גדי טאוב, בערוץ היוטיוב של "הקונגרס", 22 בספטמבר 2018
  20. ^ פוסט ששיתף גדי טאוב בדף הפייסבוק שלו, 23 ביולי 2019,
    פוסט על החשש שיתפרו לו תיק בגלל עמדותיו נגד ה"דיפ סטייט" של מערכת המשפט בפייסבוק, 21 ביולי 2019
  21. ^ משה איפרגן, הדיפ-סטייט הובס בבחירות, שי ניצן צריך ללכת הביתה, באתר מידה, 18 באפריל 2019.