לדלג לתוכן

דיפ סטייט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף Deep state)

דיפ סטייט, או מדינת צללים,[1] (מכוּנה גם: מדינה בתוך מדינה; באנגלית: Deep state[א]) הוא מושג המתאר אוסף מאורגן של רשתות כוח נסתרות שמשפיעות בחשאי ובעוצמה על הממשל במדינה, מחוץ למסגרת הפוליטיקה הציבורית ותוך עקיפת ההנהגה החוקית הנבחרת, בניסיון לקדם את מטרותיהן. במושג זה נעשה שימוש במדעי המדינה ובפוליטיקה. במדעי המדינה משמש המונח לניתוח מבני כוח אוטונומיים בתוך ממשלות, במיוחד במשטרים אוטוריטריים. בפוליטיקה העכשווית נעשה במושג שימוש ברטוריקה קונספירטיבית על ידי פוליטיקאים שנמצאים בעמדות כוח פוליטיות. רטוריקה קונספירטיבית זו מציגה כל ביקורת כלפיהם וכל מגבלה על כוחם כאילו הייתה פעולה של גורמים חתרניים שמטרתם לערער את רצון העם. בעוד שלמושג יש יישומים לגיטימיים במדע המדינה, בתחום הפוליטיקה אומץ השימוש בו כנשק פוליטי לדה-לגיטימציה לאופוזיציה ולהגברת חוסר אמון במוסדות המדינה[2][3][4][5]

תאוריית הקשר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיפסטייט היא מוטיב מרכזי בתיאוריות קונספירציה ובפופוליזם, המתאר רשת חשאית של בירוקרטים, פוליטיקאים מקצועיים וסוכנויות של המדינה אשר שולטות בחברה מאחורי הקלעים.[6] תאוריית הקונספירציה דיפ סטייט טוענת שקבוצת אנשים רבי-עוצמה מנהלת הסדרים סודיים כדי לפגוע באחרים[7]

על פי תאוריית קונספירציה זו, הגורמים שמרכיבים את רשתות הכוח מתנהלים בפועל כאילו היו הריבון האמיתי, וחוברים יחד לנהל את המדינה, מעל ראש העם ומנהיגיו. דוגמאות לגורמים כאלו הם עובדי מדינה בכירים ברשויות המדינה, כוחות הביטחון (צבא וסוכנויות מודיעין), מערכת אכיפת החוק (משטרה והרשות השופטת), ארגוני פשע מאורגן, חברות ממשלתיות, או תאגידים פרטיים הפועלים באופן עצמאי משליטה ממשלתית או רגולטורית.[8] הם פועלים לשבש את ייעוד תהליך הבחירה הדמוקרטית, מטעמים כגון המשכיות המדינה, ביטחון תעסוקתי לחבריה, כוח מוגבר וסמכות, קביעת סדר יום, ומרדף אחר מטרות אידאולוגיות.[דרוש מקור]

לאמונה בתאוריית קשר זו, השלכות בהקשר לאלימות פוליטית. לדוגמה, תאוריות קשר לפיהן כוחות "דיפ סטייט" זייפו בחירות דמוקרטיות, נקשרו באופן ישיר להתקפות האלימות על הקפיטול בארצות הברית ב-2021 ולהתקפה על הקונגרס הברזילאי בשנת 2023.[9] רטוריקת הדיפ סטייט משמשת כנשק תעמולתי בידי מדינות כמו רוסיה וסין כדי לערער על יציבותו של המודל הדמוקרטי.[10]

מרחבים ברשתות החברתיות, המאופיינים בנרטיב קיצוני, משלבים רעיונות קונספירטיביים שונים וביניהם רעיונות קונספירטיביים על דיפ סטייט.[11]

בעלי חשיבה קונספירטיבית מחזיקים בתפיסת עולם שלפיה מזימות נסתרות עומדות מאחורי כמעט כל אירוע מורכב בחברה[12] מאמיני קונספירציות עשויים לזהות בעיה אמיתית או אירוע חריג שדורש הסבר, אך במקום לאמץ הסבר הגיוני ופשוט, הם בוחרים לנסח תאוריית קשר קיצונית ומופרכת על מזימות של הדיפ סטייט.[13]

מנהיגים פופוליסטים מרבים להשתמש ברטוריקה קונספירטיבית הנשענת על תפיסת הדיפסטייט, כדי לשמר תחושת איום מתמדת ולתרץ חוסר תפקוד, לערער את הלגיטימיות של מוסדות דמוקרטיים, ולחזק נאמנות בקרב בוחריהם.[14][15][16]

על פי פרופסור ג'ון טירני, מהמכון ללימודי פוליטיקה עולמית, השימוש בביטוי "דיפס טייט" משמש נשק פוליטי בידי השלטון, כאמצעי להדיפת ביקורת בעת משבר או איום, להצגת הסברים פשוטים לסוגיות מורכבות, או להטלת האחריות על אחרים. בתחילת המאה ה-20, על רקע מלחמות וחוסר יציבות כלכלית, ממשלות החלו לנצל את החשש של האזרחים מ"כוחות נסתרים" שפועלים מאחורי הקלעים. משטרים ומנהיגים החלו לפעול לחיזוק כוחם ולדיכוי כל התנגדות, תוך העצמת השליטה במוסדות המדינה, במסווה של הגנה על המשטר הדמוקרטי. דוגמאות בולטות לכך הם הרודנים הפשיסטים בניטו מוסוליני ופרנסיסקו פרנקו, שקידמו נרטיבים של "דיפ-סטייט" כדי לחזק את שלטונם[17]

על פי האנתרופולוג ד"ר אדם קלין אורון, תאוריות הקונספירציה של הדיפ סטייט מופצות כמעט תמיד על ידי אנשים בעלי כוח פוליטי, ובשנים האחרונות על ידי מנהיגים פופוליסטיים. הוא מציין שהשימוש שהם עושים במושג מהווה סכנה לחברה, מכיוון שהוא בנוי על טענת קיום בוגדים בקרב העם, טענה שעלולה לפגוע משמעותית בחוסן החברתי. על פי תאורית הקונספירציה המופצת על ידי בעלי הכוח הפוליטי, לא הפוליטיקאים אחראים להתרחשויות במדינה ולמצוקות החברתיות, כי אם גורמים הקיימים מתחת לפני השטח שמהווים את הדיפ סטייט. אותם הפוליטיקאים הם המייצגים האותנטיים של העם בניגוד לדיפ סטייט.

תאוריית הקונספירציה של הדיפ סטייט דומה במידת מה לתאוריות הקונספירציה של הסדר העולמי החדש (אנ'), אך בעוד שהאחרונות הן תאוריות קונספירציה גלובליות המתארות כוח אחד ששולט מאחורי הקלעים בכל העולם, הרי שתאוריות הקונספירציה של הדיפ סטייט הן ממוקדות מדינה.[18]

מדינת הצללים יכולה לפעול בניגוד לסדר היום של הנבחרים, על ידי חסימה, התנגדות וחתירה כנגד המדיניות שלהם או הנחיותיהם. במובן הרחב של הקשר זה, היא עשויה ללבוש צורה של עובדי מדינה בשירות הציבורי ורשויות השלטון השונות, אשר גם אם אינם פועלים כקנונייה, הם נוקטים מדיניות לעומתית כלפי הדרג הפוליטי הנבחר, ומנסים לכפות את דעותיהם וערכיהם על המדינה, בכלים של בירוקרטיה ומשפט.

מדינת הצללים היא, על פיה, ארגון היברידי, שפושט צורה ולובש צורה. הישות הזאת אוחזת במוקדי הכוח והשליטה, וקוראת תיגר על יכולתם של נבחרי הציבור לשלוט.[19] בהמשך לזאת, בשיח הציבורי של העשור השני של המאה ה-21, לעיתים מבלבלים בינה לבין מושגים שונים. למשל, היא מופיעה כמרכיב בתאוריות קשר הטוענות לחתירה משותפת להפלת הממשל.[20][21][22][23] עם זאת, היא נבדלת מהפיכה שלטונית גלויה (כגון הפיכה צבאית), בכך שהיא אינה מפילה את השלטון באופן רשמי, אלא חותרת תחתיו בחשאי, תוך יצירת מראית עין שהדרג הפוליטי הנבחר הוא עדיין השולט.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון של רשתות נסתרות האוחזות בשליטה חשאית על ממשלות הוא בעל תקדימים היסטוריים קדומים, אשר הטרימו את תפיסה המודרנית של דיפ סטייט, כגון הפרוטוקולים של זקני ציון וציד מכשפות. לאורך ההיסטוריה, חברות שונות הביעו חששות מפני אויבים נסתרים, קבוצות חשאיות וכוחות בירוקרטיים או צבאיים חשאיים המערערים את הממשל הלגיטימי. למרות שהפחדים הללו פשטו ולבשו צורה לאורך ההיסטוריה, הם חולקים מרכיבים משותפים של חשדנות כלפי כוח אפל, קנוניות, ושליטה של האליטות.[24]

ווינסטון ברג ערך מחקר על מקורות תאוריית קשר זו, והראה כיצד מייסד אגודת ג'ון בירץ', רוברט וולש, שילב בשנות ה-60 בין תאוריות קשר שונות, כמו האילומינטי והסכנה הקומוניסטית, כדי ליצור קטגוריית-על של מאבק בקנוניות שסללה את הדרך למושג כיום.[25]

ציד מכשפות וקנוניות שטניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באירופה של ימי הביניים וכן בתקופת הרנסאנס באירופה המודרנית המוקדמת, הפחד מפני אויבים נסתרים התבטא לעיתים קרובות בחשדות לכישוף ולמזימות שטניות. הספר פטיש המכשפות משנת 1487, שהיווה את אחת המסות המשפיעות ביותר על ציד מכשפות, קידש את הרעיון שמכשפות יצרו רשת מאורגנת וחשאית הפועלת לחתור תחת יסודות החברה הנוצרית. רעיון זה עורר בהלה המונית, והוביל למשפטי מכשפות ואינקוויזיציות ברחבי אירופה וכן בצפון אמריקה הקולוניאלית, שם השתמשו הרשויות בהאשמות אלה כדי לדכא התנגדות ולחזק את שליטת המדינה והכנסייה.[26]

מכשפות המציעות בובות שעווה לשטן כחלק מטקס מרושע, מתוך תולדות המכשפות והקוסמים (1720)

פחד זה מפני אויבים נסתרים מקביל לכמה תיאוריות קונספירציה מודרניות אודות דיפ סטייט, במיוחד QAnon, שמתארות באופן דומה רשת סודית, זדונית, העוסקת בטקסים שטניים, הקרבת ילדים, ומאמץ להשחית את החברה. בדיוק כפי שהספר פטיש המכשפות טען שמכשפות יצרו בריתות עם השטן כדי לחטוף ולהקריב ילדים, QAnon טוענת שהאליטות הפוליטיות משתתפות במעגלי סחר עולמיים בילדים כדי לקצור "אדרנוכרום", חומר פיקטיבי שעל פי אמונתם מעניק להן כוח. שני הנרטיבים מסתמכים על נימוק מעגלי, שבו ההכחשה נתפסת כהוכחה נוספת לאשמה, ומצדיקים פעולות קיצוניות. תיאוריות הקונספירציה הללו מושרשות בחשיבה אפוקליפטית ודואליסטית, הממסגרות קונפליקטים פוליטיים כקרבות בין טוב לרע, ומחזקות את הסמכות על ידי תיעול חרדות חברתיות לפאניקה מוסרית הדורשת טיהור של אויבים נסתרים.[26] התנועה משתמשת בתאוריית קשר על קיומו של דיפסטייט כדי להסביר, להתנגד ולתלות אשמה בשינויים החלים בנורמות המגדריות בחברה המודרנית.[27]

אגודות סודיות וחתרנות פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך עידן הנאורות, פחדים קמאיים מפני אויבים על טבעיים התפתחו לכדי דאגות מפני רשתות עילית המשפיעות על הממשל. הבונים החופשיים והאילומינטי הבווארי הפכו למוקד של תיאוריות קונספירציה, לאחר שהואשמו במניפולציה של מערכות פוליטיות מאחורי הקלעים.[24]

תעלומת הבונים שהוצאו לאור על ידי הגורמגונים של ויליאם הוגארת' (1724) מתארת את הבונים החופשיים במהלך תהלוכה כאוטית בראשות קיסר סין וקונפוציוס. התחריט לועג לטענות הבונים החופשיים על חוכמה עתיקה והשפעה סודית באמצעות טקסים אבסורדיים ודימויים מוגזמים.

ההוגה הגרמני כריסטוף מרטין וילנד חקר חששות אלה ביצירתו משנת 1788 "סוד מסדר הקוסמופוליטיים", בה העלה וילנד השערות בשאלה כיצד ארגונים חשאיים, שלעיתים קרובות טוענים כי הם פועלים למען האינטרס הציבורי, עשויים להפוך למדינה בתוך מדינה, ולערער מוסדות פוליטיים לגיטימיים. עבודתו משקפת דאגה על-תקופתית לגבי השפעתן של חברות חשאיות על הממשל. בעוד שוילנד לא תמך בתיאוריות קונספירציה, הוא בחן באופן ביקורתי את המתח בין מבני כוח סודיים ואחריות ציבורית.[28]

חששות אלה התגברו לאחר המהפכה הצרפתית (1789–1799), כאשר חלק מהפלגים הפוליטיים האשימו אגודות סודיות בתכנון והפקה של מהפכים פוליטיים. ממשלות ברחבי אירופה וצפון אמריקה הגיבו במדיניות מגבילה נגד אחוות וקבוצות פוליטיות מחתרתיות, ששיקפה חרדות לגבי כוחות נסתרים המעצבים את העניינים הלאומיים.

קפיטליזם, מוסדות פיננסיים ואנטישמיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאה ה-19 סימנה נקודת מפנה בהיסטוריה האנושית, כאשר הקפיטליזם והמוסדות הפיננסיים העולמיים עיצבו מחדש את הכוח הפוליטי. כפי שטוען יובל נח הררי בספרו קיצור תולדות האנושות, הקפיטליזם שגשג על רקע האמונה המשותפת במערכות פיננסיות, אשראי וצמיחה כלכלית - שינוי שאיפשר לבנקים, לתאגידים ולהון פרטי להפעיל השפעה חסרת תקדים על ממשלות וחברה.[29] שינוי זה הוביל לחששות נרחבים מכך שהאליטות הפיננסיות החליפו את הסמכות הפוליטית המסורתית, והטמיעו את עצמן כמעמד שליט קבוע שאינו מחויב במתן דין וחשבון.[30] משבר פיננסי כמו המשבר של 1873 חיזק את החשש שאליטות פיננסיות לא נבחרות הכתיבו מדיניות כלכלית, תוך עדיפות לאינטרסים שלהן על פני יציבות לאומית.[30][31]

כרזת תעמולה אנטישמית מסרביה הכבושה בידי הגרמנים (1941), המתארת דמות יהודית סטריאוטיפית המחזיקה מאזנים המאזנים קומוניזם וקפיטליזם. הטקסט המתורגם: "מי יהיה הכבד ביותר? אף אחד! כי היהודי מחזיק את המשקל". דימויים כאלה קידמו נרטיבים מזיקים של קונספירציה הטוענים לשליטה יהודית נסתרת בענייני העולם.

בעוד שחששות מוקדמים יותר מפני דיפ סטייט התרכזו בעיקר באגודות סודיות כמו הבונים החופשיים והאילומינטי, נרטיבים חדשים ושקריים טענו כי אנשי כספים יהודים ואליטות בנקאיות שולטים בפוליטיקה ובכלכלה הגלובלית. הפרוטוקולים של זקני ציון, מסמך אנטישמי מפוברק שהופץ לראשונה בסוף המאה ה-19, חיזק את הטענות הללו על ידי תיאור קנונייה יהודית סודית המתמרנת את ענייני העולם.[32] במהלך המהפכות האירופיות של 1848 והקומונה הפריזאית של 1871, קבוצות ריאקציונריות האשימו בנקאים יהודים - במיוחד משפחת רוטשילד - בשימוש בהשפעה פיננסית כדי לערער את היציבות בממשלות ולקדם שינוי מהפכני. האשמות אלו הוטחו במקביל לחששות רחבים יותר מכך שאליטות לא נבחרות הפעילו שליטה החורגת מתחום אחריותם.[33]

כוח כלכלי היה ועודנו מרכיב מרכזי בתאוריות הדיפ סטייט בנות ימינו. הפדרל ריזרב, קרן המטבע הבינלאומית והפורום הכלכלי העולמי (WEF) זוכים לביקורת תכופות על עיצוב מדיניות פיננסית גלובלית החורגת מפיקוח דמוקרטי.[34][35]

התנועה הניאו נאצית "ההתנגדות הנורדית", מזוהה עם אמונה ב"קונספירציה יהודית עולמית". חברי התנועה מאמינים שהדיפ סטייט שולט במדינות ובמוסדות הדמוקרטיים במטרה מכוונת ליישם את אג'נדת "ההחלפה הגדולה" והכחדת האדם הלבן.[36]

דוגמאות מהעולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרביה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מחקר משנת 2025 תאוריית הקשר "דיפסטייט" בנוסף לתאוריות קשר על ניסיונות הפיכה והתערבות של ארצות הברית והאיחוד האירופי, מהווים כלי מרכזי בידי נשיא סרביה, אלכסנדר ווצ'יץ', ומפלגתו (SNS). זאת במטרה להפיץ פחד וחשדנות כדי ללכד את ציבור הבוחרים תחת דמות המנהיג המשמש בו-זמנית כ"קורבן" וכ"מושיע" של האומה. על פי החוקרים אסטרטגיה זו מייצרת אווירה של קמפיין בחירות מתמיד, מחלקת את החברה ל"פטריוטים" מול "בוגדים", ומאפשרת לממשל לדכא את האופוזיציה ולהחליש את המוסדות הדמוקרטיים ללא נשיאה באחריות. השימוש בנרטיב זה סייע לווצ'יץ' להבטיח קדנציה נשיאותית נוספת ב-2022 ולנצח בבחירות לפרלמנט ב-2023, כחלק מאסטרטגיה פוליטית של שימור וביסוס כוחו.[37]

ארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאוריית הקונספירציה של דיפ סטייט בארצות הברית הפכה לנרטיב מרכזי בתקופת נשיאותו של טראמפ.[38] מאז תחילת כהונתו בשנת 2016 נעשה שימוש במונח Deep State לתיאור "איגוד היברידי של אלמנטים ממשלתיים וחלקים של התעשייה העליונה ברמה הפיננסית, המניח כי הוא מסוגל למעשה לשלוט בארצות הברית ללא התייחסות להסכמה של הנשלט כפי שבאה לידי ביטוי באמצעות התהליך המדיני הרשמי". סוכנויות המודיעין כמו ה-CIA הואשמו על ידי גורמים בממשל דונלד טראמפ בניסיון לסכל את מטרות המדיניות שלו.[39][22] נרטיב זה, שכלל מסר על פיו כוחות דיפסטייט זייפו בחירות דמוקרטיות, ליבה את זעמם של תומכיו, הופץ באופן נרחב ברשתות החברתיות, והוביל ישירות להתקוממות האלימה ולפריצה לקפיטול ב-6 בינואר 2021, אירוע שבו השתתפו בין היתר פעילים שקידמו באופן מוצהר את תאוריית הדיפסטייט. בנוסף, סרובו של טראמפ לגנות את תנועת QAnon שנפוצה בקרב חוגי הימין הקיצוני, נתן רוח גבית לתאוריה של התנועה. לפי תאוריית הקונספירציה QAnon, ה"דיפ סטייט" מורכב מפדופילים קניבלים וסוגדי-שטן המנהלים רשת של סחר בבני אדם ופועלים בחוגי האליטה של הוליווד והמפלגה הדמוקרטית. קיימת כת שטנית ששולטת בארצות הברית מבפנים ושבכיריה כוללים את הילרי קלינטון, ברק אובמה וג'ורג' סורוס שניזונה מדם של ילדים, ואשר טראמפ ודמות עלומה בשם Q מנהלים נגדה מלחמת צללים.[9][40][41] מאמר אקדמי משנת 2024 מציין את הדיפסטייט כדוגמה בולטת לזינוק העצום בשיח הקונספירטיבי במהלך נשיאותו של דונלד טראמפ. החוקר מדגיש כי לאחר שניצח בבחירות ב-2016, טראמפ יצא בחריפות נגד האופוזיציה העוצמתית שלטענתו ניצבה מולו מתוך הממסד, אותה כינה ה"דיפסטייט".[42]

דוקטור אלי קוק, ראש התוכנית ללימודי ארצות הברית באוניברסיטת חיפה והיסטוריון של הקפיטליזם האמריקאי, מתאר: ״אחד הדברים הראשונים שקרו כשטראמפ הגיע לבית הלבן זה שהוא נכנס ראש בראש ב־FBI, וזה החריף מאוד את הרעיון של הדיפ סטייט, שלכאורה מנסים להפיל את טראמפ מבפנים. מהבחינה הזאת, הרעיון של דיפ סטייט בארצות הברית לקח פנייה חדה ימינה".[22]

טורקיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המדינה העמוקה (טורקיה)

הביטוי נטבע ככל הנראה בטורקיה של המאה ה-20, בהקשר לרשת הסודית שהוקמה בשנת 1923 על ידי מוסטפא כמאל אטאטורק.[43] שם זה נקרא “Derin Devlet” והתייחס לקבוצות חשאיות בצבא, במשטרה ובביורוקרטיה שפעלו לשמר את הסדר הקיים ולחבל בממשלות דמוקרטיות שלא התאימו להשקפת עולמן.[5] תאורית קונספירציה זו התפתחה מאז שנות ה־70, ועל פיה כוחות שונים מנהלים "מדינה בתוך מדינה" במטרה לשמר את מורשתו של אבי האומה הטורקית המודרנית, כמאל אטאטורק, ואת עקרונות שלטונו, בראשם עיקרון החילוניות והפרדת הדת מהמדינה.[44]

ברית המועצות לאחר העידן הסובייטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשטרה החשאית הסובייטית – ק.ג.ב – תוארה לעיתים קרובות על ידי היסטוריונים כ"מדינה בתוך מדינה". לדברי יבגניה אלבץ, רוב מנהיגי הק.ג.ב, כולל לברנטי בריה, יורי אנדרופוב ו-ולדימיר קריוצ'קוב, התחרו תמיד על השלטון עם המפלגה הקומוניסטית והפעילו את המנהיגים הקומוניסטים.[45]

הממלכה המאוחדת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בממלכה המאוחדת, שירות המדינה מתואר לעיתים כ'מדינה עמוקה' של עובדי מדינה בכירים. ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, אמר על שירות המדינה, "אתה לא יכול לזלזל בכמה הם מאמינים שזה התפקיד שלהם לנהל את המדינה בפועל, כדי לעמוד בפני השינויים שהוצגו על ידי פוליטיקאים שהם מזלזלים בהם בטענה: 'נמצאים כאן היום, ילכו מחר'. הם באמת רואים את עצמם כאפוטרופוסים האמיתיים של האינטרס הלאומי, וחושבים שתפקידם הוא פשוט להתיש אותך ולחכות שתלך".[46] מאמצי השירות הציבורי לתסכל פוליטיקאים נבחרים הוא הנושא של הקומדיה הפוליטית הסאטירית הפופולרית של BBC TV, "כן, אדוני השר".

ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, תאוריית הקונספירציה דיפסטייט מופנית לעיתים קרובות כלפי גורמים שונים - מערכת המשפט (בג"ץ), פקידים בכירים, גורמי אכיפת החוק, המשטרה, התקשורת ועוד.[47] בדומה לתאוריות קונספירציה אחרות, השאלה מי שותף לאותו דיפ סטייט משתנות לפי הדוברים השונים. גם המוטיבציה לקיום הדיפסטייט משתנה מדובר לדובר, ומסגרת הזמן שבה לכאורה קשירת קשר כזו קיימת היא עמומה.

אחת הגרסאות של תאוריית הקונספירציה דיפ סטייט טוענת שמערכת המשפט – בית המשפט העליון בעיקר בשבתו כבג"ץ, היועץ המשפטי לממשלה, מערך הייעוץ המשפטי, פרקליטות המדינה ולעיתים גם המשטרה – כופה את דעותיה וערכיה על הדרג הפוליטי הנבחר ומונעת ממנו ליישם את המדיניות שלו; וזאת היא עושה לכאורה באמצעות אקטיביזם שיפוטי המתואר כקיצוני, הטלת וטו של יועצים משפטיים על החלטות שרים[48] ו"תפירת תיקים".

תאוריית קונספירציה נוספת וקשורה היא תאוריית הקשר לתפירת תיקים בישראל לפי המנגנון המשפטי "תופר תיקים" לפוליטיקאים שמכריזים על רצונם לבצע רפורמות במערכת המשפט, ומובאות הדוגמאות של יעקב נאמן,[49] אביגדור קהלני[50][51][52] וראובן ריבלין.[53][54] תאוריית הקונספירציה של תפיקת תיקים נקשרה עוד בעבר לפוליטיקאים אחרים - שלא הביעו רצון לשנות את מערכת המשפט כמו אריה דרעי או חיים רמון. גם המוטיבציה מדוע לכאורה תופרים תיקים משתנה מדובר לדובר - לדוגמה לפי חלק מהגרסאות מדובר במאבק של "ישראל הראשונה" לבין "ישראל השנייה".[55]

גרסאות נוספות מייחסות את שלטון הדיפ-סטייט לגורמים נוספים, ביניהם שלדון אדלסון, הטייקונים ובנק ישראל שמנסים להטות את השלטון לטובתם, או גורמים אחרים כמו חששות מפני ניסיונות השתלטות של החרדים, המתנחלים או יהודי ארצות הברית על המציאות הפוליטית.[23]

הנשיא יצחק הרצוג אמר שאין דיפ-סטייט בישראל. גם השר משה ארבל ציין כי לא קיימת בישראל תופעה כזו.[56] חברת הכנסת לשעבר סתיו שפיר טענה כי "לא רק שבישראל אין דיפ־סטייט במובן המקורי, אלא שקיימת תופעה הפוכה: רתימת הדרגים המקצועיים על ידי הקואליציה לעקיפת ההסדרים הדמוקרטיים, למניעת פיקוח ולשימוש מופקר ומזיק בכספי ציבור."[57]

פרופסור יואב דותן אמר על מערכת המשפט: "אין דיפ סטייט בישראל, ואם יש, המערכת המשפטית לא רק שאינה חלק ממנה, אלא היא אחד המנגנונים שמגנים על הדמוקרטיה ועל שלטון החוק מפניה".[22]

פרופסור מרדכי קרמניצר ציין כי "הימין רוצה שלטון אוטוריטרי, וכדי להגיע לשם הוא צריך לספר את סיפור הבדיה של הדיפ סטייט". הוא ציין כי איילת שקד הובילה למינוי שופטים ימניים ודתיים וכי מערכת המשפט גיבתה בעקביות את מדיניות ממשלות הימין בכל הנוגע לנעשה בשטחי יהודה ושומרון.[22]

על פי סקירת מאמרים שבוצעה ב-TheMarker מדובר במונח מפוקפק, המקושר בעולם לתאוריות קונספירציה על שלטון צללים, מונח שלא היה בשיח הציבורי של ישראל לפני שנת 2016, והחל לצבור תאוצה בשנים שלאחר מכן.[22]

על פי מאמרים וכתבות באתר "מידה",[58][59][60][61][62][58][59] גורמים שונים העלו לאורך השנים את התפיסה לפיה קיימת בישראל "מדינת עומק" בעלת מטרות מוסוות, שלא בהכרח תואמות את המטרות המוצהרות של הממשלה, ולעיתים אף חותרות תחתיה. במאמרים מתואר "דיפ סטייט" במערכת המשפט, בשירות הציבורי[48] ובמערכת הביטחון.[63] העיתונאי אמנון לורד כתב בפברואר 2018 ב"ישראל היום" כי קיימת בישראל "מדינת עומק" המורכבת משילוב של אנשי שב"כ, קציני משטרה ואנשי תקשורת שחברו יחד להפיל את ראש הממשלה בנימין נתניהו. בין השאר פרסם ריאיון עם הסוציולוג אורי כהן התומך בתאוריית קונספירציה זו.[64]

בתקופת כהונת דונלד טראמפ, החלו קולות בולטים בימין הישראלי, רובם מקורבים לנתניהו, לטעון לקיומה של דיפ סטייט בישראל, ביניהם ארז תדמור, ממייסדי "אם תרצו",[65] אראל סג"ל,[22] גדי טאוב,[66][67]וד"ר רן ברץ מייסד אתר מידה.[22]

בשנת 2020 בנימין נתניהו הביע תמיכה בתאוריית הקונספירציה "דיפ סטייט" ואמר: "אין כאן דמוקרטיה אלא שלטון פקידים ומשפטנים".[68] במרץ 2025, לאחר פרסום פרטים חדשים על פרשת הקשר בין לשכת נתניהו לממשלת קטר ועל הקשיים המשפטיים לגרום לפיטוריו של ראש שב"כ רונן בר[69], שוב טען כי קיים דיפ סטייט היוצא נגדו. הוא השמיע טענה זו בנאום בכנסת,[70] בישיבת הממשלה,[71] בסרטון בטיקטוק[72] ובציוץ שבו כתב: "באמריקה ובישראל, כשמנהיג חזק מהימין מנצח בבחירות, הדיפ סטייט בשירות השמאל משתמש באופן מעוות במערכת הצדק כדי לסכל את רצון העם."[73] באפריל 2025 השתמש בביטוי בביקורו אצל אורבן. בתקופה זו תאוריית הקשר "דיפ סטייט" הודהדה בידי חשבונות שונים המזוהים עם נתניהו.[74] בינואר 2026 האשימה מפלגת "הליכוד" את "הדיפ סטייט" ו"עושי דבריו בפרקליטות, במשרד היועמ"ש ובמשטרה" בניסיון להפיל את הממשלה באמצעות חקירות של אנשי לשכת ראש הממשלה.[75] באפריל 2026 מינה נתניהו לראש הסגל שלו, את עדו נורדן, שמאמין בתאוריית קונספירציה זו, מפיץ אותה, ואף כתב עליה ספר.[76][58][77][78]

השר לשעבר דן מרידור אומר שהטענה על דיפ סטייט היא מופרכת. הוא מציין כי השימוש במושג "דיפ סטייט" נועד לבזות את תפקיד אנשי המקצוע בשרות המדינה ונובע מהרצון של הפוליטיקאים להפוך את אנשי המקצוע לאנשים מטעמם, כך שהכוח יהיה בידי השלטון ולא יהיו איזונים ובלמים. הוא מדגיש את גישתם השונה של מנחם בגין ויצחק שמיר בנוגע למינוי אנשי מקצוע בשירות המדינה.

בבדיקה שערך עיתון דה-מרקר מול אישים נוספים שמזוהים עם הימין והתבטאו בנושא, דוגמת העיתונאי קלמן ליבסקינד ושר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן – התנערו כולם מתמיכה בתזת הדיפ סטייט בישראל, אולם ביטאו מחאה כלפי תופעה שונה בשם "שלטון הפקידים", שלטענתם אמיתית בניגוד לתאוריית הדיפ-סטייט. דוקטור ברץ אמר: "ברור שיש אנשים שמשתמשים במונח דיפ סטייט בצורה לא אחראית, אבל אי אפשר לשלול את הרעיון שלפקידות יש אינטרסים משל עצמה, ושהיא מקדמת אותם על חשבון המדיניות שקובע הדרג הפוליטי. זה מוכח וברמת המובן מאליו במחקר".[22]

לדברי העיתונאי בן כספית מושג הדיפ סטייט עלה סביב חקירות נתניהו ומי שמדבר על דיפ סטייט, מעוניין בפועל בדיקטטורה כאוטית. הוא טען גם כי כשפורטים את הטיעון בנוגע לקיום דיפ סטייט לרמת האנשים, עולה כי בתפקידים המדוברים נמצאים אנשים שממונו על ידי נתניהו, אנשי ליכוד וחובשי כיפות סרוגות.[22]

פרופסור ירון זליכה טען: "אין דיפ סטייט אחת בישראל, אלא יש כמה דיפ סטייטס. אבל הן לא מנהלות את המדינה, אלא את האינטרסים של עצמן. אלה הן כמה קבוצות אינטרס חזקות בשירות המדינה: קבוצה אחת היא המשפטנים של הפרקליטות והיועצים המשפטיים במשרדי הממשלה; קבוצה שנייה היא הקבוצה של אגף התקציבים באוצר; הקבוצה השלישית היא בכירי מערכת הבריאות. כביכול הממסדים האלה מנהלים את המדינה, אבל הם לא מנהלים שום דבר, אלא רק את האינטרסים של עצמם".[22]

על פי מאמר של גייל טלשיר שפורסם בכתב העת האקדמי Israel Affairs, הטענה כי קיים בישראל דיפ סטייט התעצמה משמעותית על רקע משפטו הפלילי של בנימין נתניהו.[79]

על פי מאמר שפורסם בתוכנית לפרשנות ותרבות, אוניברסיטת בר־אילן, רעיון הדיפסטייט בישראל קשור לעלייתו של ימין רדיקלי בעל עוינות עמוקה לליברליזם, ולסגנון פוליטי פופוליסטי ומפר מוסכמות של בנימין נתניהו.[47]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ "דיפ־סטייט", מילולית: "מדינה עמוקה", בהוראה: חבויה תחת פני השטח.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ מְדִינַת צְלָלִים במילון מדע המדינה (תשפ"ב), 2022, באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ↑ Rebecca Ingber, Bureaucratic Resistance and the Deep State Myth, Just Security, ‏2019-10-18 (באנגלית אמריקאית)
  3. ↑ Tyler Johnson, Depth Charges: Does “Deep State” Propagandizing Undermine Bureaucratic Reputations?, Journal of Applied Social Theory 1, 2021-04-08
  4. ↑ Godwin Chikaodi Ehochi, THE CONCEPT OF THE ‘DEEP STATE’ AND PRESIDENT TRUMP'S EMERGENCE: AN EXPLORATION, JOURNAL OF POLITICAL DISCOURSE Vol. 2, Issue 4, No. 1, 2024, עמ' 166-176
  5. 1 2 מנהל האתר, מהו "Deep State" דיפסטייט (מדינה עמוקה)? הסבר, מקורות ודוגמאות מהעולם, באתר הגאון, ‏2025-04-08
  6. ↑ האיווי של תיאוריות קונספירציה - שוקי מאירוביץ | תיאוריה וביקורת, באתר מכון ון ליר בירושלים
  7. ↑ Lotte Pummerer, Lukas Fock, Kevin Winter, Kai Sassenberg, Conspiracy beliefs and majority influence, Journal of Social Psychology 165, 2025-11, עמ' 825–840 doi: 10.1080/00224545.2024.2397491
  8. ↑ דניאל דה ליאון : "אימפריום ב-impio" ב: אנשים יומי, 4 ביוני 1903.
  9. 1 2 Daniel Toribio‐Flórez, Ricky Green, Karen M. Douglas, Belief in conspiracy theories and satisfaction in interpersonal relationships, Journal of Applied Social Psychology 54, 2024-10, עמ' 603–627 doi: 10.1111/jasp.13061
  10. ↑ רשימת תוצאות: THE CONCEPT OF THE ‘DEEP STATE’ AND PRESIDENT TRUMP'S EMERGEN...: The Wikipedia Library., באתר eds.p.ebscohost.com
  11. ↑ Line Nybro Petersen, Mikkel Bækby Johansen, The violence of online conspiracy theories, New Media & Society 28, 2026-04, עמ' 1464–1481 doi: 10.1177/14614448251336431
  12. ↑ Melinda Wenner Moyer, People Drawn to Conspiracy Theories Share a Cluster of Psychological Features, Scientific American, ‏2019-03-01 (באנגלית)
  13. ↑ Patrick Brooks, On the origin of conspiracy theories, Philosophical Studies 180, 2023-12, עמ' 3279–3299 doi: 10.1007/s11098-023-02040-3
  14. ↑ האיווי של תיאוריות קונספירציה - שוקי מאירוביץ | תיאוריה וביקורת, באתר מכון ון ליר בירושלים
  15. ↑ S. Harris Ali, The Convergence of Populism, Conspiracy Theories, and Social Media in the Construction of Threats to Democracy, Journal of Canadian Studies 59, 2025-11, עמ' 386–395 doi: 10.3138/jcs-2024-0702
  16. ↑ THE CONCEPT OF THE ‘DEEP STATE’ AND PRESIDENT TRUMP'S EMERGENCE: AN EXPLORATION
  17. ↑ קים גלוזמן, מציד מכשפות ועד לרדיפת יהודים | שורשי הקונספירציה שמקדם גם נתניהו, באתר ynet, 17 במאי 2025
  18. ↑ כשביבי אומר 'דיפ-סטייט', למה הוא מתכוון?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 במרץ 2025
  19. ↑ אלעד רזניק: דיפ סטייט.vs דיפ שטעטל, באתר ידע
  20. ↑ Medical Expert Who Corrects Trump Is Now a Target of the Far Right, The New York Times
  21. ↑ Trump Lawyer Hints Comey Part of ‘Deep State’ Conspiracy, The New York Times
  22. 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 אתר למנויים בלבד נדן פלדמן, האם באמת יש "דיפ סטייט" בישראל, באתר TheMarker‏, 4 בספטמבר 2019
  23. 1 2 אתר למנויים בלבד ירון כהן צמח, המדינה שמעבר, באתר TheMarker‏, 15 בינואר 2019
  24. 1 2 team, NeuroLaunch editorial (2024-09-15). "Secret Societies and Psychological Warfare: Unveiling Hidden Influences on Society". NeuroLaunch.com (באנגלית אמריקאית).
  25. ↑ Adam John Koper, A critical conceptualization of conspiracy theory, Constellations: An International Journal of Critical & Democratic Theory 31, 2024-06, עמ' 218–232 doi: 10.1111/1467-8675.12683
  26. 1 2 Harari, Yuval Noah (10 בספטמבר 2024). Nexus: A Brief History of Information Networks from the Stone Age to AI. Random House. ISBN 978-0593734223.
  27. ↑ Adam John Koper, A critical conceptualization of conspiracy theory, Constellations: An International Journal of Critical & Democratic Theory 31, 2024-06, עמ' 218–232 doi: 10.1111/1467-8675.12683
  28. ↑ Wieland, Christoph Martin (2025). Terhorst, Bastian (ed.). The Secret of the Order of Cosmopolitans. epubli. ISBN 9783819044144.
  29. ↑ Harari, Yuval Noah (10 בפברואר 2015). Sapiens: A Brief History of Humankind. Harper. ISBN 978-0062316097.
  30. 1 2 Magazine, Smithsonian. "Conspiracy Theories Abounded in 19th-Century American Politics". Smithsonian Magazine (באנגלית).
  31. ↑ "Banking Panics of the Gilded Age | Federal Reserve History". www.federalreservehistory.org.
  32. ↑ "Protocols of the Elders of Zion | Summary & Facts | Britannica". www.britannica.com (באנגלית). 2025-02-01.
  33. ↑ Waxman, Olivia B. (2023-09-13). "The History of Antisemitic Conspiracy Theories". TIME (באנגלית).
  34. ↑ "Davos: The 'conspiracy' hiding in plain sight?". Newsweek (באנגלית). 2023-01-18.
  35. ↑ Yglesias, Matthew (2017-08-14). "The real "deep state" sabotage is happening at the Fed". Vox (באנגלית אמריקאית).
  36. ↑ Christer Mattsson, Thomas Johansson, The neo-Nazi doxa, the deep state, and COVID-19: neo-Nazis' ambivalent relations to Big Pharma and the anti-vaccine movement, Social Identities 28, 2022-11, עמ' 716–729 doi: 10.1080/13504630.2022.2138310
  37. ↑ Vladimir Vučković, Branislav Radeljić, Vladimir Đorđević, Power Preservation, No Matter the Means: Populism and Conspiracy Theory as Instruments of Political Consolidation in Serbia, Communist & Post-Communist Studies 58, 2025-12, עמ' 29–51 doi: 10.1525/cpcs.2025.2458747
  38. ↑ רשימת תוצאות: THE CONCEPT OF THE ‘DEEP STATE’ AND PRESIDENT TRUMP'S EMERGEN...: The Wikipedia Library., באתר eds.p.ebscohost.com
  39. ↑ להרחבה, ראו Deep state conspiracy theory in the United States
  40. ↑ S. Harris Ali, The Convergence of Populism, Conspiracy Theories, and Social Media in the Construction of Threats to Democracy, Journal of Canadian Studies 59, 2025-11, עמ' 386–395 doi: 10.3138/jcs-2024-0702
  41. ↑ קים גלוזמן, מציד מכשפות ועד לרדיפת יהודים | שורשי הקונספירציה שמקדם גם נתניהו, באתר ynet, 17 במאי 2025
  42. ↑ Zim Nwokora, Ignore, Rebut or Embrace: Political Elite Responses to Conspiracy Theories, Political Studies Review 22, 2024-05, עמ' 280–288 doi: 10.1177/14789299231193570
  43. ↑ Filkins, Dexter (12 במרץ 2012). "The Deep State" (PDF). The New Yorker.
  44. ↑ Afsaneh Najmabadi, "Is Our Name Remembered?", Jama'a: an Interdisciplinary Journal of Middle East Studies 4, 1999-01-01, עמ' 94–124 doi: 10.64166/cgpxrz86
  45. ↑ Yevgenia Albats and Catherine A. Fitzpatrick. The State Within a State: The KGB and Its Hold on Russia--Past, Present, and Future. 1994. ISBN 0-374-52738-5.
  46. ↑ Khan, Shehab (6 בפברואר 2018). "David Cameron's former director of strategy says Tony Blair warned him about a 'deep state' conspiracy". The Independent.
  47. 1 2 [https://theory-and-criticism.vanleer.org.il/wp-content/uploads/2023/12/MEIROVITCH_NEW.pdf אי־אפשר להיות קונספירטיביים מדי: רצח רבין והאיווי של תיאוריות קונספירציה בישראל]
  48. 1 2 מאמרים על הדיפ סטייט באתר מידה
  49. ↑ איך איבדה הממשלה את זכותה לייצוג משפטי אוולין גורדון, תכלת, קיץ התשנ"ח 1998,
    , נאמן לדרכו: שר המשפטים שובר שתיקה, באתר nrg נועם שרביט, קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל 7 בפברואר 2012, מוסף סופשבוע - מעריב,
    קרול ניקאו, "נאמן רמז בעדותו: הפרקליטות הזמינה את הגשת העתירה נגד מינויי לשר משפטים", הארץ, 1 במאי 1997,
    קרול ניקאו, "מלכתחילה לא הייתה לנאשם כוונה להטעות את ביהמ"ש", הארץ, 16 במאי 1997
  50. ↑ ת"פ (ת"א) 12121/00 מדינת ישראל נגד קהלני אביגדור, ניתן ב-31 ביולי 2002
  51. ↑ ורד לוביץ', "זיכוי קהלני מבוסס על נורמות התנהגות לא ראויות", באתר ynet, 9 ביולי 2001
  52. ↑ התביעה מערערת: זיכוי קהלני מבוסס על נורמות לא ראויות, באתר הארץ, 11 במאי 2001
  53. ↑ ריבלין: בג"ץ מוביל הפיכה שלטונית, באתר ערוץ 7, 25 במאי 2003
  54. ↑ פרשת מזרחי דיון טלוויזיוני, נובמבר 2004 (יוטיוב)
  55. ↑ אבישי בן חיים, פֶּרֶק מִסֵּפֶר – "ישראל השנייה" מאת אבישי בן חיים, באתר "דיומא", 17 ביוני 2022
  56. ↑ קים גלוזמן, מציד מכשפות ועד לרדיפת יהודים | שורשי הקונספירציה שמקדם גם נתניהו, באתר ynet, 17 במאי 2025
  57. ↑ סתיו שפיר, אנחנו מגש הכסף: התקציב הסודי ששובר את הדמוקרטיה – ואיך נציל אותה, סדרת אתגרי הדמוקרטיה, כנרת, זמורה, דביר 2025, הפרק "מי עומד מאחורי הדיפ־סטייט", עמ' 47–54
  58. 1 2 3 אורנה ישר, "הדיפסטייט" 1: כיצד צמרת הבטחון עלולה להשפיע על תוצאות הבחירות? – עדו נורדן, באתר מידה, 26 בנובמבר 2024
  59. 1 2 עידו נורדן, הדיפ סטייט נלחם על חייו, באתר מידה, 18 בנובמבר 2024
  60. ↑ שניאור ובר, יובל בלומברג: מלחמת הקיום של מערכת המשפט והדיפ-סטייט, באתר מידה, 10 באפריל 2025
  61. ↑ משה איפרגן, הדיפ-סטייט הובס בבחירות, שי ניצן צריך ללכת הביתה, באתר מידה, 18 באפריל 2019
  62. ↑ אמיר לוי, שלטון הצללים: השמאל הישראלי למד לאהוב את הדיפ-סטייט, באתר מידה, 7 באפריל 2019
  63. ↑ עירית לינור, דעה | בלי ששמתם לב: בישראל מתקיימת הפיכה צבאית שקטה, באתר ישראל היום, 7 בנובמבר 2024
  64. ↑ אמנון לורד, החוקר שמשוכנע: יש דיפ סטייט - וככה תזהו אותו, באתר ישראל היום, 26 במרץ 2025
  65. ↑ Afsaneh Najmabadi, "Is Our Name Remembered?", Jama'a: an Interdisciplinary Journal of Middle East Studies 4, 1999-01-01, עמ' 94–124 doi: 10.64166/cgpxrz86
  66. ↑ קטע קול הקונגרס #069 - גדי טאוב, בערוץ היוטיוב של "הקונגרס", 22 בספטמבר 2018
  67. ↑ פוסט ששיתף גדי טאוב בדף הפייסבוק שלו, 23 ביולי 2019,
    פוסט על החשש שיתפרו לו תיק בגלל עמדותיו נגד ה"דיפ סטייט" של מערכת המשפט בפייסבוק, 21 ביולי 2019
  68. ↑ אתר למנויים בלבד גידי וייץ, נתניהו בשיחות סגורות: בישראל אין דמוקרטיה אלא דיפ סטייט, באתר הארץ, 3 באפריל 2020
  69. ↑ גילי כהן יערה שפירא, "איבד את זה לחלוטין": הציוץ של נתניהו על ה"דיפ סטייט" בישראל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 במרץ 2025
  70. ↑ סיון חילאי, מול משפחות שכולות, נתניהו תקף את הדרישה לוועדה ממלכתית: "יש דיפ סטייט", באתר ynet, 3 במרץ 2025;
    הישיבה המאתיים-ושישים-וארבע של הכנסת העשרים-וחמש, באתר הכנסת, 3 במרץ 2025
  71. ↑ מיכאל שמש, הנאום הזועם של נתניהו מול היועמ"שית: "עומק הדיפ-סטייט - כאוקיינוס", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 במרץ 2025
  72. ↑ מה זה דיפ סטייט?, סרטון של בנימין נתניהו בטיקטוק, 20 במרץ 2025
  73. ↑ ציוץ של בנימין נתניהו, 19 במרץ 2025
  74. ↑ https://shakuf.co.il/56647
  75. ↑ הודעת הליכוד, טוויטר, 31 בינואר 2026;
    אנה ברסקי, ‏"מסע ציד בלתי חוקי": אחרי ההודעה החריגה - גורם בליכוד מסביר את התזמון, באתר מעריב אונליין, 31 בינואר 2026
  76. ↑ ירון אברהם, "החמיא" לעצמו בטוויטר וכינה את השב"כ "משמרות המהפכה": מינוי הבכיר המסתמן בלשכת רה"מ, באתר מאקו, 6 באפריל 2026
  77. ↑ אורנה ישר, הדיפסטייט 2: "פלדשטיין ורוזנפלד? דובר צה"ל והרמטכ"ל גנבו את המסמך", באתר מידה, 25 בדצמבר 2024
  78. ↑ אורנה ישר, הדיפסטייט פרק 3: הסיפור האמיתי (והלא יאמן) שמאחורי תקציב המדינה – עדו נורדן, באתר מידה, 29 במרץ 2025
  79. ↑ Gayil Talshir, Which 'Israel before all'? From the Palestinian-Israeli conflict to the Jewish/democratic Left-Right axis, Israel Affairs 28, 2022-12, עמ' 896–916 doi: 10.1080/13537121.2022.2134378
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דיפ_סטייט&oldid=43447545"