Deep state

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Deep stateעברית: מדינה עמוקה, ידועה גם כמדינה בתוך מדינה) היא סוג של ממשלה חשאית המורכבת מרשתות נסתרות או חשאיות של כוח הפועלות עצמאית מחוץ למנהיגות הפוליטית של המדינה, בניסיון לקדם את סדר היום והמטרות שלהן. במובנו הרחב יותר, מתייחס המונח לבכירים ופקידים בשירות הציבורי ורשויות השלטון השונות שנוקטים מדיניות לעומתית כלפי הדרג הפוליטי הנבחר ומנסים לכפות באמצעות בירוקרטיה ומשפטים את דעותיהם וערכיהם על המדינה.

הדיפ סטייט הוא מושג במדע המדינה, המתאר מצב שבו עובדי המדינה הבכירים בשירותי המודיעין, הצבא, הביטחון, המשטרה, הרשות השופטת, ואפילו הפשע המאורגן, "מתבלבלים" לחשוב שהם הריבון האמיתי, וחוברים יחד לנהל את המדינה, מעל ראשם של הדרג הנבחר (הפוליטיקאים) והעם; ולשבש את תהליך הבחירה הדמוקרטית, מטעמים כלשהם. זהו ארגון היברידי, שפושט צורה ולובש צורה. הישות הזאת שולטת על השירות הציבורי, וקוראת תיגר על יכולתם של נבחרי הציבור לשלוט[1].

דוגמאות כוללות את רשויות המדינה, כגון הכוחות המזוינים או הרשויות הציבוריות (סוכנויות מודיעין, הרשות השופטת, שוטרים, משטרה חשאית, סוכנויות מינהליות ובירוקרטיה ממשלתית). המדינה העמוקה יכולה גם ללבוש צורה של עובדי מדינה הפועלים באופן לא קונספירטיבי, כדי לקדם את האינטרסים שלהם.

מטרות המדינה העמוקה יכולות לכלול המשכיות של המדינה עצמה, ביטחון תעסוקתי לחבריה, כוח מוגבר וסמכות, ומרדף אחר מטרות אידאולוגיות. היא יכולה לפעול בניגוד לסדר היום של הנבחרים, על ידי חסימה, התנגדות, וחתירה כנגד המדיניות שלהם או הנחיותיהם. היא יכולה גם ללבוש צורה של תאגידים בבעלות ממשלתית או חברות פרטיות הפועלות באופן עצמאי משליטה רגולטורית או ממשלתית[2].

ה-Deep State נבדל מהפיכה שלטונית גלויה (כגון הפיכה צבאית) בכך שהוא לא מפיל את השלטון באופן גלוי ורשמי, אלא חותר נגדו בחשאי תוך יצירת מראית עין שהדרג הפוליטי הנבחר הוא עדיין השולט.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המדינה העמוקה (טורקיה)

המושג המודרני של מדינה עמוקה קשור לטורקיה, ולרשת הסודית שהוקמה בשנת 1923 על ידי מוסטפא כמאל אטאטורק[3].

ברית המועצות לאחר העידן הסובייטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשטרה החשאית הסובייטית - ק.ג.ב - תוארה לעיתים קרובות על ידי היסטוריונים כ"מדינה בתוך מדינה". לדברי יבגניה אלבטס (אנ'), רוב מנהיגי הק.ג.ב, כולל לברינטי בריה, יורי אנדרופוב ו-ולדימיר קריוצ'קוב, התחרו תמיד על השלטון עם המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות והפעילו את המנהיגים הקומוניסטים[4].

צ'צ'ניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדברי ג'וליה יופה (אנ'), תחת שלטונו של ראמזן קדירוב, הפכה צ'צ'ניה למדינה בתוך מדינה[5].

הממלכה המאוחדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירות המדינה בממלכה המאוחדת נקרא 'מדינה עמוקה' של פוליטיקאים בכירים בבריטניה. ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, אמר על שירות המדינה, "אתה לא יכול לזלזל בכמה הם מאמינים שזה התפקיד שלהם לנהל את המדינה בפועל, כדי לעמוד בפני השינויים שהוצגו על ידי פוליטיקאים שהם מזלזלים בהם בטענה: "נמצאים כאן היום, ילכו מחר". הם באמת רואים את עצמם כאפוטרופסים האמיתיים של האינטרס הלאומי, וחושבים שתפקידם הוא פשוט להתיש אותך ולחכות שתלך"[6]. מאמצי השירות הציבורי לתסכל פוליטיקאים נבחרים הוא הנושא של הקומדיה הסאטירית הפופולרית של BBC TV, "כן, אדוני השר".

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית מקובל שכל נשיא חדש ממנה את אנשי אמונו לתפקידים בשירות המדינה, ובעיקר הבכירים שבהם, במקום אנשי אמונו של הנשיא הקודם. נוהג זה נועד למנוע תופעה של Deep State בשירות הציבורי ולהבטיח לנשיא יכולת משילות.

מאז תחילת כהונתו של ממשל טראמפ נעשה שימוש במונח Deep State לתיאור "איגוד היברידי של אלמנטים ממשלתיים וחלקים של התעשייה העליונה ברמה הפיננסית, המניח כי הוא מסוגל למעשה לשלוט בארצות הברית ללא התייחסות להסכמה של הנשלט כפי שבאה לידי ביטוי באמצעות התהליך המדיני הרשמי". סוכנויות המודיעין כמו ה-CIA הואשמו על ידי גורמים בממשל דונלד טראמפ בניסיון לסכל את מטרות המדיניות שלו[7]. כמו כן נטען שהחקירות שנפתחו נגד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ היו ניסיונות להדיחו מתפקידו בצורה לא חוקית ונגד רצון הבוחר.

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים העלו גורמים שונים את התפיסה לפיה קיימת במדינת ישראל "מדינת עומק" בעלת מטרות מוסוות, שלא בהכרח תואמות את המטרות המוצהרות של הממשלה, ולעתים אף חותרות תחתיה. עם זאת, תפיסות אלה נותרו נחלתם של גורמי שוליים ולא תפסו מקום בולט בכלי תקשורת מרכזיים.

יש המאמינים בקיומו של מנגנון מסוג זה, המתבטא בעיקר במערכת השלטונית, במערכת המשפט ובשירות הציבורי[8]. בהקשר זה טבע שדרן הרדיו אראל סג"ל את הביטוי הפארודי "דיפ שטעטל" לתיאור ה-Deep State בישראל, כאשר שטעטל הוא הכינוי ביידיש לעיירה יהודית.

העיתונאי אמנון לורד כתב בפברואר 2018 ב"ישראל היום" כי קיימת בישראל "מדינת עומק" המורכבת משילוב של אנשי שב"כ, קצינים במשטרת ישראל ואנשי תקשורת שחברו יחד להפיל את ראש הממשלה בנימין נתניהו. בין השאר הוא מנה את יעקב פרי, יובל דיסקין, רוני אלשיך, רוני ריטמן ותוכנית הטלוויזיה "עובדה" כחלק מהגורמים הפועלים בקבוצה זו. לדברי לורד, "בישראל הרבה יותר קל להפעיל את המשטרה כדי שתפצח בחקירות נגד ראש הממשלה, כאשר ברור שחקירות מלוות בחשדות בלתי פוסקים יכולות להביא להפלתו." כדוגמה נוספת לפעילות הקבוצה בעבר הוא הזכיר את הניסיונות למנוע את מינויו של גל הירש למפכ"ל המשטרה.[9]

אחת הגרסאות של תאוריית ה-Deep State טוענת שמערכת המשפטבית המשפט העליון בעיקר כשבתו כבג"ץ, היועץ המשפטי לממשלה, מערך הייעוץ המשפטי, פרקליטות המדינה ולעיתים גם המשטרה – כופה את דעותיה וערכיה על הדרג הפוליטי הנבחר[10] ומונע ממנו ליישם את המדיניות שלו; וזאת היא עושה באמצעות אקטיביזם שיפוטי קיצוני, הטלת וטו של יועצים משפטיים על החלטות שרים[8] ו"תפירת תיקים". כך נטען שהמנגנון המשפטי "תופר תיקים" לפוליטיקאים שמכריזים על רצונם לבצע רפורמות במערכת המשפט, ומובאות הדוגמאות של יעקב נאמן[11], אביגדור קהלני[12][13] וראובן ריבלין[14][15], כולם אנשי ימין שהיו מועמדים לתפקיד שר המשפטים או השר לביטחון פנים, הוגש נגדם אישום שהביא לביטול מינויים כשרים, אך הם זוכו מכל אשמה מאוחר יותר בבית המשפט. אנשי ציבור בולטים המחזיקים בתפישה שקיים "דיפ סטייט" בישראל ברמה זו או אחרת הם הפובליציסט ד"ר גדי טאוב[16][17], שר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן, ח"כ בצלאל סמוטריץ', העיתונאי קלמן ליבסקינד[18] ובן-דרור ימיני.

במהלך הבחירות לכנסת ה-21 היו שטענו[19] כי קיימת מערכת של Deep State, אשר מנסה למנוע את בחירת בנימין נתניהו לראשות הממשלה. העתידן דוד פסיג טען בציניות כי ההסבר לתוצאות הבחירות לכנסת ה-21 נמצא בטענה כי אפשר לדמות את בנימין נתניהו לדון קישוט שנלחם בפירמידות הכלכליות – בתקשורת, במערכת המשפט ובמעגלי ה"דיפ סטייט" שאליהם לא הצליח להתקבל[20]. העיתונאי צור שיזף ביקר את העמדה הזו וטען בציניות כי "גם אחרי 42 שנות ליכוד ברוטו נאלץ ראש ממשלתנו האהוב להתמודד עם מזימת הסמול האפל, ששולט במדינה בזרועות התמנון המרושעות שלו"[21].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלעד רזניק: דיפ סטייט .vs דיפ שטעטל, באתר ידע
  2. ^ דניאל דה ליאון : "אימפריום ב impio" ב: אנשים יומי, 4 ביוני 1903.
  3. ^ Filkins, Dexter (12 במרץ 2012). "The Deep State". The New Yorker. בדיקה אחרונה ב-31 בדצמבר 2018. 
  4. ^ Yevgenia Albats and Catherine A. Fitzpatrick. The State Within a State: The KGB and Its Hold on Russia--Past, Present, and Future. 1994. ISBN 0-374-52738-5.
  5. ^ Julia Ioffe (24 ביולי 2015). "Putin Is Down With Polygamy". Foreign Policy. בדיקה אחרונה ב-28 בינואר 2016. 
  6. ^ Khan, Shehab (6 בפברואר 2018). "David Cameron's former director of strategy says Tony Blair warned him about a ‘deep state’ conspiracy". The Independent. בדיקה אחרונה ב-26 באפריל 2018. 
  7. ^ להרחבה, ראו Deep state in the United States
  8. ^ 8.0 8.1 מאמרים על הדיפ סטייט באתר מידה.
  9. ^ אמנון לורד, ‏חוזרים ללימודים, באתר ישראל היום, 8 בפברואר 2018
  10. ^ קלמן ליבסקינד, ‏חשוב להפסיק עם המחשבה הילדותית שלפיה מערכת אכיפת החוק נטולת פניות, באתר מעריב השבוע, 9 בפברואר 2019.
  11. ^ איך איבדה הממשלה את זכותה לייצוג משפטי אוולין גורדון, תכלת, קיץ התשנ"ח 1998,
    , נאמן לדרכו: שר המשפטים שובר שתיקה נועם שרביט, קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל 7 בפברואר 2012, מוסף סופשבוע - מעריב},
    "נאמן רמז בעדותו: הפרקליטות הזמינה את הגשת העתירה נגד מינויי לשר משפטים", קרול ניקאו, 1 במאי 1997, הארץ,
    "מלכתחילה לא הייתה לנאשם כוונה להטעות את ביהמ"ש", קרול ניקאו, 16 במאי 1997, 'הארץ'
  12. ^ ת"פ (ת"א) 12121/00 מדינת ישראל נגד קהלני אביגדור, ניתן ב-31 ביולי 2002
  13. ^ הפרקליטות: זיכוי קהלני - נורמות לא ראויות של ביהמ"ש, באתר ynet,
    התביעה מערערת: זיכוי קהלני מבוסס על נורמות לא ראויות, באתר הארץ
  14. ^ ריבלין: בג"ץ מוביל הפיכה שלטונית, באתר ערוץ 7, 25 במאי 2003
  15. ^ פרשת מזרחי דיון טלוויזיוני, נובמבר 2004 (יוטיוב)
  16. ^ קטע קול הקונגרס #069- גדי טאוב, בערוץ היוטיוב של "הקונגרס", 22 בספטמבר 2018
  17. ^ פוסט ששיתף גדי טאוב בדף הפייסבוק שלו, 23 ביולי 2019,
    פוסט על החשש שיתפרו לו תיק בגלל עמדותיו נגד ה"דיפ סטייט" של מערכת המשפט בפייסבוק, 21 ביולי 2019
  18. ^ קלמן ליבסקינד, ‏חשוב להפסיק עם המחשבה הילדותית שלפיה מערכת אכיפת החוק נטולת פניות, באתר מעריב השבוע, 9 בפברואר 2019,
    קלמן ליבסקינד, ‏מעצר סמוטריץ' בהתנתקות רק הוכיח כמה חשוב היה לנער את מערכת המשפט, באתר מעריב השבוע, 4 במאי 2019,
    קלמן ליבסקינד, ‏צריך לשאול כמה שאלות אודות התנהלותו של האיש מס' 2 בבית המשפט העליון, באתר מעריב השבוע, 1 ביוני 2019,
    קלמן ליבסקינד, ‏כשפרקליט המדינה, שי ניצן, הניף דגל לבן ונכנע לעבריין בניה מאום אל פאחם, באתר מעריב השבוע, 29 ביוני 2019.
  19. ^ משה איפרגן, הדיפ-סטייט הובס בבחירות, שי ניצן צריך ללכת הביתה, באתר מידה, 18 באפריל 2019.
  20. ^ פרופ' דוד פסיג, ‏ההסבר לתוצאות הבחירות לכנסת ה-21 שלא תמצאו במקום אחר, באתר גלובס
  21. ^ צור שיזף, ב. נתניהו ומלחמתו בטחנות הרוח של הדיפ סטייט, באתר ynet, 4 במרץ 2019