מיכאל שראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיכאל שראל
מיכאל שראל
מיכאל שראל
לידה 1962 (בן 57 בערך)
בוקרשט, רומניה
ענף מדעי כלכלה
ארצות מגורים רומניה, ארצות הברית, ישראל
עיסוק כלכלן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים ישראל, ארצות הברית
מנחה לדוקטורט רוברט בארו
מוסדות האוניברסיטה העברית, הרווארד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ד"ר מיכאל שראל הוא כלכלן ישראלי וראש פורום קהלת לכלכלה. לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר ולפני כן הכלכלן הראשי של קבוצת הראל.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שראל נולד ב-1962 בבוקרשט בירת רומניה, בנם השני של ראול ומוסאה סורין, אדריכל ומהנדסת כימיה. בשנת 1973 עלתה המשפחה לישראל והתגוררה בצפת. בהמשך עברו לתל אביב ואז לקריית אונו, ושראל למד בתיכון אורט סינגאלובסקי. בשנת 1982 התגייס לצה"ל ושירת בחיל האוויר, עד לשחרורו ב-1985 בדרגת רב-סמל.

לאחר שחרורו מצה"ל התגורר בירושלים ולמד מדעי המחשב וכלכלה באוניברסיטה העברית. ב-1988 השלים בהצטיינות את לימודי התואר הראשון והחל לעבוד כמהנדס תוכנה בחברת דייזי-קדנטיקס.

ב-1990 עבר להתגורר בבוסטון, ארצות הברית, לשם לימודי דוקטורט באוניברסיטת הרווארד. ב-1994 קיבל תואר דוקטור לכלכלה. נושא עבודת הדוקטורט שלו היה "על הדינמיקה של צמיחה כלכלית" והיא נכתבה בהנחייתו של פרופ' רוברט בארו.

באותה שנה עבר שראל להתגורר בוושינגטון הבירה כדי לעבוד בקרן המטבע הבינלאומית ככלכלן במחלקות שונות.

בשנת 2000 שב לישראל ועבד ככלכלן במחלקת המחקר של בנק ישראל. ב-2001 עבר למשרד האוצר ומונה לראש אגף כלכלה ומחקר, תפקיד אותו מילא עד שנת 2006. בשנה זו עבר לשוק הפרטי ושימש ראש אגף כלכלה ומחקר ב'קבוצת הראל'[1].

ב-2012 חזר לשירות המדינה כשמונה לכלכלן הראשי במשרד האוצר, והממונה על הכנסות המדינה, מחקר וקשרים בין-לאומיים[2]. בתפקידו ככלכלן הראשי במשרד האוצר התנגד שראל לתוכנית 'מע"מ אפס', יוזמת הדגל של שר האוצר יאיר לפיד לטיפול בעליית מחירי הדיור. לאחר שהתנגדותו לתוכנית לא התקבלה התפטר מתפקידו בשנת 2014. במכתב ההתפטרות כתב שראל כי ההחלטה לקדם את התוכנית "שטחית, לא נכונה ותקפיץ את מחירי הדירות"[3]. לאחר התפטרותו הוסיף לבקר את התוכנית במאמרים וראיונות לתקשורת[4].

באותה שנה הצטרף שראל לפורום קהלת, והקים את 'פורום קהלת לכלכלה', מכון מחקר כלכלי בראשו הוא עומד. הפורום הוקם בסיוע קרן תקווה ומקדם "מדיניות תומכת צמיחה, תחרות וחירות, באמצעות מחקר כלכלי וחברתי." במסגרת תפקידו שראל גם כותב ניירות מדיניות, מפרסם מאמרים בתחומי הכלכלה ומדיניות מס ממשלתית ומתראיין כפרשן בנושאים אלה[5].

שראל נשוי לשרית ומתגורר בשוהם.

עמדותיו ומחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיור[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בתפקידו ככלכלן הראשי במשרד האוצר וגם לאחר מכן ביטא התנגדות חריפה לתוכנית 'מע"מ אפס' שקידם שר האוצר יאיר לפיד. לפי שראל התוכנית הייתה צפויה להקטין את שיעור הצמיחה במשק, להגדיל את האי שוויון, להגדיל את הביקושים בענף הנדל"ן, ליצור אפליה בין קבוצות אוכלוסייה ולייצר מנגנון פיקוח מחירים יקר ומסורבל, שלא ימנע את העברת רוב הטבת המס לכיסי הקבלנים. הוא גם ביקר את עלותה הגבוהה של התוכנית: 2-3 מיליארד שקל לשנה, שיושתו על הציבור בדמות העלאת מיסים או הפחתת שירותים ממשלתיים[4].
  • שראל התנגד גם לתוכנית "מחיר למשתכן" שקודמה בתקופת שר האוצר משה כחלון. הוא סבר שהמשך עליית מחירי הדירות לאחר שנתיים של יישום התוכנית מלמד כי בניגוד להבטחות מצדדי התוכנית היא לא ריסנה את הביקושים, מה שהיה מביא לירידת מחירים מהירה, אלא דווקא הזינה אותם. בכך כשלה התוכנית בהשגת מטרתה, אך עלולה לעלות 25 מיליארד שקלים למשלמי המיסים, כאשר כמחצית מהסכום אף לא מגולם ברווח של הזוכים בהגרלות[6].
  • הצעה חלופית של שראל לפתרון משבר הדיור אותה ניסח בנייר מדיניות משנת 2014 היא החלת מס שבח מלא על הגידול הריאלי בשווי הדירות בבעלות, כלומר, ביטול הפטור ממס שבח על דירת מגורים, כך שמכירת דירת מגורים תחויב במס על הגידול בערך הדירה. מטרתו של ביטול ההטבה היא צמצום הביקוש המוגזם לדירות למגורים, הגדלה מהירה של ההיצע באמצעות יצירת לחץ על בעלי דירות למכור אותן לפני תחולתו של ביטול ההטבה. בנוסף תצומצם המוטיבציה להעלמת מיסים באמצעות תשלום במזומן לקבלן על חלק מהדירה או למבצעי שיפוצים בדירה, שכן תיעוד הוצאות אלה יידרש לבעלי הדירה לשם הקלת המיסוי על עליית ערך הדירה[7].

מיסוי וגירעון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנייר עמדה שכתב יחד עם יורם גבאי בדצמבר 2018 המליץ שראל להפחית את המס השולי העליון מ-50% ל-45%, בהתאם לממוצע במדינות המפותחות. כמו כן הוצע לבטל מספר הטבות מס ופטוׂרים[8][9].
  • בספטמבר 2017, על רקע הקריאות להפחתת המס על רווחי הון כדי לעודד את ההשקעות, סבר כי יש להתנות הפחתה כזו בהפחתה מקבילה במס הדיבידנדים ובמס השולי על יחידים, כדי למנוע עיוותים בפעילות העסקית שייוצרו כתוצאה משינוי א-סימטרי במיסוי[10].
  • שראל מתנגד להגדלת הגירעון הממשלתי בתקופות של יציבות כלכלית ואבטלה נמוכה. לשיטתו, דווקא מי שמעוניין להגדיל את הגירעון בתקופות משבר בהתאם לעקרונות הכלכלה הקיינסיאנית חייב לצמצם את הגירעון בתקופות גאות, כדי שיוכל להרחיב את הגירעון במקרה של משבר. לפי שראל, המניע להרחבת הגירעון כשאין לכך הכרח כלכלי מיוחד, הוא פוליטי ופופוליסטי ומי שישלם את המחיר על צעדים אלה הם הצעירים שיישאו בעתיד בעול הגירעון[11]

שירותים וקצבאות ממשלתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לפי שראל, הוויכוח בין ימין לשמאל בתחום הכלכלי איננו בשאלה "האם אנו רוצים שיהיו שירותים ציבוריים איכותיים" אלא בשאלה כיצד ניתן להגיע ליעד זה. כדוגמה הוא הביא את הגידול המשמעותי בתקציב החינוך ובשכר המורים בישראל שנעשה בשלהי העשור הראשון של המאה ה-21. לפי שראל, הגדלת ההשקעה התקציבית בחינוך לא הביאה לשיפור ברמתה של מערכת החינוך, משום שלא נלוותה לו רפורמה מבנית שתבטיח שיפור באיכות ההוראה[12].
  • בנייר מדיניות שכתב יחד עם אוׂרי כץ המליץ שראל לאמץ מודל רווחה של הכנסה בסיסית לכל בישראל. בין ההנמקות למעבר למודל זה: חיסכון ביורוקרטי משמעותי, ביטול הסטיגמה החברתית המתלווה לקבלת הקצבאות, הפחתת המעורבות הממשלתית בחיים האישיים של אזרחי המדינה, עידוד השתתפות בשוק העבודה והתאמת מערכת הרווחה לשוק העבודה המודרני במסגרתו מתקיים ניוד גבוה של עובדים בין מקומות עבודה, כולל תקופות הכשרה ממושכות במהלך הקריירה[13].

יחסי עבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנייר מדיניות שכתב שראל יחד עם אמיר פדר וצביה זיכרמן הומלץ להעלות את רף ההצטרפות לארגון עובדים משליש העובדים לרובם ולאפשר חופש מהתאגדות לעובדים הבוחרים בכך, להגביל את זכות השביתה בשירותים חיוניים, לאסור על שביתות הזדהות, ולבטל את מעמד האגודות העות'מאניות המתנהלות ללא שקיפות[14].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ארז וולברג, הכלכלן הראשי של הראל על הורדת הריבית המפתיעה: "בנק ישראל לא מפחד היום מפיחות חד" באתר גלובס, 07.10.2008
  2. ^ אמנון אטד, הממשלה אישרה: מיכאל שראל - הממונה על כלכלה והכנסות המדינה באוצר, כלכליסט, 12.08.12
  3. ^ אדריאן פילוט, שראל מתפטר מהאוצר בגלל הפטור ממע"מ על דירות, באתר גלובס, 19.03.2014
  4. ^ 4.0 4.1 מיכאל שראל, המשיחיות היא של לפיד ויועציו, באתר גלובס, 22.07.2014
  5. ^ מאמרים של מיכאל שראל באתר גלובס
    מאמרים של מיכאל שראל באתר דהמרקר
    מאמרים של מיכאל שראל באתר ישראל היום
    ד"ר מיכאל שראל: הגירעון עמוק אף יותר משפורסם קטע מתוכנית 'לונדון וקירשנבאום' באתר יוטיוב
    האם התחזקות השקל טובה או רעה? ד"ר שראל בתוכנית הכלכלית
  6. ^ מיכאל שראל, שנת הכישלון של מחיר למשתכן, באתר ישראל היום, 30.12.2017
  7. ^ מיכאל שראל, הביקוש לדירות מגורים ומדיניות המיסים הרצויה באתר פורום קהלת, יוני 2014
  8. ^ יורם גבאי וד"ר מיכאל שראל, המיסוי הישיר בישראל – מאפיינים, עיוותים והצעות לשינוי, דצמבר 2018, באתר פורום קהלת
  9. ^ אלי ציפורי, שר האוצר כחלון, תוריד את המיסים לעשירונים העליונים, באתר גלובס 27.10.2017.
  10. ^ מיכאל שראל, לא על צלע אחת לבדה, באתר גלובס, 20.11.2017
  11. ^ מיכאל שראל, דעה: הממשלה רוצה להגדיל הגירעון מטעמים פופוליסטיים, באתר גלובס, 02.06.2016
    מיכאל שראל, כלכלן שמרן עדיף על פופוליסט באתר פורום קהלת, 21.08.2018
    עמירם ברקת, ד"ר מיכאל שראל: זה לא הזמן להוריד את המע"מ, באתר גלובס, 03.09.2015
    מיכאל שראל, הצעירים ישלמו ביוקר על הנדיבות של כחלון, באתר פורום קהלת (פורסם לראשונה בדה מרקר), 19.01.2019
  12. ^ מתן ברניר, "איזה פער אדיר ובלתי נתפס בין נתוני המאקרו לבין החיים עצמם", באתר גלובס, 19.12.2018
  13. ^ אורי כץ ומיכאל שראל, הכנסה בסיסית בישראל, באתר פורום קהלת, אוגוסט 2018
  14. ^ אמיר פדר, מיכאל שראל וצביה זיכרמן, ארגוני עובדים בישראל: ניתוח כלכלי והמלצות חקיקה, באתר פורום קהלת, מרץ 2016