משתמש:וולנד/דיונה

חזיונותיו ומותו

בנעוריו, בערך בגיל שלוש-עשרה, לדיק היה חלום שחזר ונשנה. הוא חלם כי הוא בחנות ספרים וכי הוא מנסה למצוא גליון של מגזין המד"ב Astounding Magazine. גליון זה, לכשימצא אותו, יכיל סיפור סיפור הנקרא "האימפריה מעולם לא תמה" ("The Empire Never Ended"), שיגלה בפניו את סוד היקום. בכל חזרה של החלום, ערימת המגזינים בה חיפש קטנה וקטנה, אך הוא מעולם לא הגיע לקרקעיתה. לבסוף, דיק נעשה מודאג כי גילוי המגזין יביא עמו אי שפיות. זמן קצר לאחר מכן, החלומות פסקו. הם מעולם לא חזרו, אך המשפט "האימפריה מעולם לא תמה" יופיע ביצירותיו המאוחרות יותר.

ב־20 בפברואר 1974 הוא התאושש מהשפעת סודיום תיופנטל (סם מרדים) שניתן לו לאחר הוצאת שן בינה פגומה. כשהוא ענה לדלת על מנת לקבל משלוח חדש של משככי כאבים, הוא שם לב כי האישה שמסרה את החבילה ענדה תליון ועליו מה שדיק כינה "vesicle pisces" (הוא התכוון ככל הנראה לקשתות המצטלבות של סמל הדג הקדום של הנוצרים, ה־Vesica piscis, הידוע גם בתור Ichthys). לאחר עזיבתה, דיק החל לחוות חזיונות. אמנם ניתן לייחס זאת לפעולתם של משככי הכאבים, אך לאחר שבועות של חזיונות כאלו, הסבר כזה פחות מתקבל על הדעת. לאורך פברואר ומרץ 1974 הוא חווה סדרה של חזיונות אליהם התייחס באופן קולקטיבי כ־2-3-74, קיצור לפברואר/מרץ 1974. הוא תאר את חזיונותיו המוקדמים בתור קרני לייזר ותבניות גאומטריות, ולעתים תמונות חטופות של ישו ורומא העתיקה. כשהתמונות גדלו באורכן ובתדירותן, דיק טען כי הוא החל לחיות חיים כפולים, אחד בתור עצמו ואחד בתור תומאס, נוצרי שנרדף בידי הרומאים במאה הראשונה לספירה. על אף שימושו המתמשך בסמים, דיק קיבל חזיונות אלו כמציאות, והאמין כי הוא בא במגע עם ישות אלוהית כלשהי, אליה הוא התייחס כ"זברה", אלוהים, ובאופן התדיר ביותר, "ואליס" (VALIS).

ואליס

ואליס (VALIS) הן ראשי תיבות באנגלית של "מערכת אינטליגנציה נרחבת חיה ואקטיבית" (Vast Active Living Intelligence System); דיק השתמש במונח זה ככותרת לספרו (והמשיך את התמה בלפחות שלושה ספרים נוספים שלו); מאוחר יותר, העלה השערה כי ואליס היא גם "גנרטור של מציאות" וגם אמצעי לתקשורת חוץ-ארצית. הוא תאר את ואליס כצומת אחת של רשת לווינים מלאכותיים שמקורם בכוכב Formalhaut שבקבוצת הכוכבים דגים. על פי דיק, הלויין המקיף את הארץ השתמש ב"קרני לייזר ורודות" על מנת להעביר מידע ולהקרין הולוגרמות על הארץ ועל מנת לבסס תקשורת בין מין חוצארצי לבין האנושות. דיק טען כי ואליס עשתה שימוש ב־"תמריצים משלחי־רסן" ("disinhibiting stimuli") על מנת להכין את הנשואים לתקשורת; באחד מהמקרים, נעשה שימוש בסמל ה־vesicle pisces שתואר לעיל. הוא כתב על החוויה הזו ועל אמונתו כי האימפריה הרומית מעולם לא תמה בפירוט במאמרו "כיצד לבנות יקום שלא יתפרק אחרי יומיים".

בנקודה מסוימת, במהלך מפגש עם ואליס, לדיק נודע כי לבנו הפעוט נשקפת סכנת מוות ממחלה לא ידועה. בדיקות שגרתיות על הילד לא הראו כל סימן למחלה כלשהי; אף־על־פי־כן, דיק התעקש כי ייערכו בדיקות יסודיות על מנת להבטיח את בריאות בנו. הרופא הסכים לבסוף, למרות היעדר תסמינים ברורים. במהלך הבדיקה הרופאים גילו שבר מפשעתי שהיה הורג את הפעוט לולא נערך ניתוח בהקדם. חייו של הילד ניצלו ודות לניתוח, מה שדיק ייחס להתערבותה של ואליס.

אירוע נוסף הוא מקרה שבו דיק דיבר בלשונות לא מוכרים לו (גלוסולליה). אשתו של דיק רשמה פונטית את הקולות אותם הפיק, וגילתה כי הוא דבר יוונית קוינה, סוג של יוונית עתיקה אותו לא למד מעולם. דיק גילה מאוחר יותר כי הברית החדשה ותרגום השבעים נכתבו במקור ביוונית קוינה. עם זאת, לא היתה זו הפעם הראשונה בה חווה דיק דיבור בלשונות זרים לו. עשור לפני כן, דיק טען כי הוא מסוגל לחשוב, לקרוא ולדבר לטינית שוטפת תחת השפעת LSD.

במאמרו "האם תשוכלל אי פעם הפצצה האטומית, ואם וכן, מי יהא עם רוברט היינליין?" (Will the Atomic Bomb Ever be Perfected, And if so, What becomes of Robert Heinlein?) דיק מזכיר כי הוא החל לראות אור ורוד במהלך חווית LSD שמונה שנים לפני שכתב וייחס את "קרני הלייזר הורודות" לואליס.

Exegesis

על אף ההרגשה כי הוא חווה, בצורה כלשהי, תקשורת אלוהית, דיק לא יכול היה לתרץ באופן מלא את האירועים. עד סוף ימיו הוא נאבק על מנת להבין באופן מלא את המתרחש, בהטילו ספק בשפיותו ובתפיסת המציאות שלו. הוא הצליח לרשום חלק ממחשבותיו ביומן בן 8000 מילה ומיליון עמודים שנקרא "הפרשנות" (Exegesis). הוא בילה לילות חסרות שינה בכתיבה מאומצת ביומנו, פעמים רבות תחת השפעת אמפיטמינים, מה שתרם ללא ספק לנימה האקלקטית של הכתוב. נושא חוזר ב"פרשנות" הוא ההשערה של דיק שההיסטוריה נעצרה במאה הראשונה לספירה, וש"האימפריה מעולם לא תמה". הוא ראה ברומא את פסגת החומרנות שלאחר שהדיחה את הגנוסטיקנים למחתרת לפני 1900 שנה, החזיקה את האנושות כעבד לרכוש חומרי. דיק האמין כי ואליס יצרה קשר ועם עוד מספר אלמונים על מנת לגרום להדחתו של ריצ'רד ניקסון, בו ראה ניק את התגלמותו של הקיסר.

ככל שעבר הזמן, דיק נהיה יותר ויותר פאראנויד, דמיין שנקשרו נגדו עלילות בידי הקג"ב או ה־FBI, והאמין כי אלו טומנים לו מלכודות ללא מנוחה. במקרה אחד הוא האמין כי אלו היו אחראים לפריצה לביתו בה נגנבו מסמכים שונים; מאוחר יותר טען דיק כי ככל הנראה הוא ביצע את הפריצה בעצמו ושכח מכך.

יצירתו המאוחרת יותר, בעיקר טרילוגיית ואליס, היתה אוטוביוגרפית במידה רבה, עם השפעות ואזכורים רבים ל־2-3-74. כמו כן, דיק קרא בשקיקה יצירות על דת, פילוסופיה, מטאפיזיקה וגנוסיס, ורעיונות אלו מצאו את דרכם לרבים מסיפוריו. הרומן האחרון פרי עטו שפורסם בימי חייו היה The Transmigration of Timothy Archer, אך רבים נוספים פורסמו לאחר מותו (בין אלו ראוי ביותר לציון הוא Lies, Inc.).

מותו והסבר אפשרי לחזיונותיו

פיליפ ק. דיק מת משבץ ב־1982 בלא שלמד מה גרם לחזיונותיו. יש המשערים כי דיק סבל מהתפרצויות אפילפטיות באונה הרקתית של המוח. דבר כזה יכול לגרום להתקפים עדינים ולא משתקים, שיכולים לגרום בתורם לרגשות הנעים מחוסר-התמצאות כללי ועד לחזיונות שמתפרשים לעיתים קרובות על ידי הקורבנות כחוויות "רוחניות" או כהתגלויות. האזור המסוים הזה במוח אחראי להפרדה בין מציאות לדמיון ורגיש מאוד לפעילות אפילפטית. התסמינים הנלויים לפעילות כזו דומים לתיאור העשור האחרון בחייו של פיליפ ק. דיק. חלק בלתי נפרד מהתקפים כאלו הוא תופעה התנהגותית הנקראת "היפרגרפיה", בה הקורבן מתעד בצורה אובססיבית את חוויותיו, בד"כ בצורת יומן.

כשתאומתו ג'יין מתה, גולפה מצבה עם שני השמות עליה, ומקום ריק לתאריך הפטירה של פיליפ. לאחר מותו (הוא נותק ממכונת ההחיאה ב־2 במרץ, אך רישום ה־EEG כבר היה איזואלקטרי חמישה ימים קודם לכן) אביו, אדגר, הביא את גופת בנו לפורט מורגן, קולורדו. לאחר חמישים-ושלוש שנה, התאריך השני נחצב גם הוא, ופיליפ ק. דיק נקבר לצד אחותו.