משתמש:נווד/הכוזרי

ספר הכוזרי, שער מהדורת ורשה 1880

קובץ:ספר הכוזרי.jpg

עטיפת ספר הכוזרי בתרגומו של יהודה אבן שמואל, בהוצאת דביר

ספר ההוכחה והראיה להגנת הדת הבזויה (ערבית: كتاب الحجة والدليل في نصر الدين الذليل, כִּתָּאבּ אלחַגׇ'ה ואלדׇּלִיל פִי נַצְר אלדִּין אלדַ'לִיל) הידוע כספר הכוזרי, הוא חיבורו הפילוסופי של רבי יהודה הלוי (ריה"ל), שנכתב בשנת 1139 בערבית יהודית. בתרגומו העברי של יהודה אבן תיבון, התרגום העברי הראשון של הספר, כונה "ספר הכוזרי" וכך רכש את שמו המפורסם. הספר כתוב בצורת שיחה בין מלך הכוזרים וחכם יהודי על יסודות היהדות. סיפור גיורם מרצון של הכוזרים כמה דורות קודם לכן, משמש את המחבר כרקע ובסיס לדמות מלך כוזר. ספר הכוזרי נחשב אחד מעמודי התווך של הפילוסופיה היהודית בפרט, ושל מחשבת ישראל בכלל.

תוכן הספר

הספר, המורכב מחמישה חלקים הנקראים מאמרים, מתאר את עיקרי אמונת היהדות ומגן עליהם, בתקופה בה היהדות נתונה בין הפטיש הנוצרי ובין הסדן המוסלמי, ובמתקפה הן מצד הפילוסופיה והן מצד הקראות. הספר עושה שימוש חיצוני-מסגרתי במתודולוגיה האפלטונית של הדיאלוג, עם פרשנות מעט שונה למושג דיאלוג. מבחינה פנימית-תפיסתית מרבה ריה"ל לעשות שימוש בתפיסות האריסטוטליות, על אף התנגדותו העקרונית אליהן, לטובת המחשת הרעיונות אותם הוא מציג.

בדרך של דיאלוגים בין מלך הכוזרים שמחפש לו דת חדשה, לבין החכם היהודי (רבי יצחק אלמנגרי, בעברית: המנגרי, או בנוסחאות אחרות: רבי יצחק הסנגרי, המכונה "החבר", שיש המייחסים לו את יסודו של ספר הכוזרי) שמתאר לו את היהדות, מראה ריה"ל בנין שלם של אמונה יהודית שאיננה מתבססת על לוגיקה פילוסופית קרה, אלא על התגלות נבואית היסטורית, שאיננה סותרת את החשיבה הרציונלית, ואסור לה שתסתור אותה. באמצעות שאלותיו וחקירותיו של מלך כוזר, מתעמת ריה"ל עם דתות, אמונות ודעות פילוסופיות שונות, ומציג את עמדת היהדות בנושאים אלו, על פי תפיסתו. בניגוד לספרים פילוסופיים תאורטיים, ספר זה תוסס וחי, ומאתגר את הקורא להמשיך לקרוא בו בשל צורניותו, סגנונו ותוכנו. בספר ניכרת ידיעתו העמוקה של ריה"ל במכמני היהדות, השכלתו הפילוסופית הרחבה, כמו גם הבנתו המדעית וכן ברפואה, שהייתה מקצועו.

הספר פותח בחלומו של מלך כוזר, בו הוא רואה מלאך המודיע לו: "כוונתך רצויה, אך המעשה אינו רצוי". חלום זה חוזר אליו מספר פעמים. מכיוון שהמלך מקיים את דת הכוזרים בשלמותה, הוא מבין שיצטרך לחפש את המעשה הרצוי במקומות אחרים. תחילה הוא נפגש עם הפילוסוף. מלך כוזר מסכים עם דבריו ההגיוניים והעקביים אך הם סותרים את דברי החלום, שכן המלך מחפש את המעשה הרצוי ואילו הפילוסוף טוען שהאל אינו בעל רצון ואינו משגיח על בני האדם. מבין הדתות האחרות, מקדים המלך את המפגש עם הנוצרי. תשובות הנצרות אינן מתיישבות על ליבו, שכן הן אינן תלויות בהגיון וחכמה, וראויות למי שהתחנך על פיהן מילדותו או חזה בעיניו באותם אותות. במפגשו עם החכם המוסלמי הוא לא מקבל את האפשרות לקיום דת אוניברסלית הכתובה בשפה לאומית. בלית ברירה, ובראותו שהדתות הגדולות יונקות ממנה, הוא בוחן את היהדות – "הדת הבזויה" – ונפגש עם החבר היהודי. הוא מוצא טעם בדבריו ומרבה לחקור ולשאול אותו שאלות. בהמשך המלך וכל עמו מתגיירים. לאחר מכן המלך ממשיך לדון עם החבר.

השפעת הספר

ספר זה הפך כבר בתחילת דרכו להיות לאבן דרך חשובה של ההגות היהודית לדורותיה, והיה נפוץ אצל הוגי דעות רבים, ואף במסגרת הלימוד המסורתי. באגרת לרמב"ם מרבי יהונתן וחכמי לוניל הם פונים בבקשה שישלח אליהם את ספר מורה נבוכים ומפרטים כי בסדרי לימודים הם עוסקים - לצד הספרים חובות הלבבות, אמונות ודעות, מחבר פנינים ועוד - גם בספר הכוזרי . לעומת שאר ספרי ההשקפה שמאותה התקופה, שבוקרו מחמת נטייתם לפילוסופיה, התקבל הספר באהדה רבה בקרב גדולי היהדות. ראה לדוגמה מה שהביא רבי יהודה מוסקאטו מפרקי ר' ברכיאל (שהיו תחת ידו), מקובל שחי במאה הארבע-עשרה, כי "דברי הרמב"ם קרובים אל האמת יותר מן השקר, דברי הרלב"ג קרובים אל השקר יותר מן האמת, ודברי ה"ר יהודה הלוי (נ.ב. הכוזרי) כולם אמת".
דברי הגאון מווילנא מצוטטים בפי תלמידו, רבי ישראל משקלוב: "(הגר"א) היה אומר ללמוד ספר הכוזרי, שהוא קדוש וטהור, ועיקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו".
כאשר ייסד הרב קוק את ישיבת "מרכז הרב" בירושלים, קבע שיעורים בספר זה. בנו, הרב צבי יהודה קוק הקנה חשיבות גדולה ללימוד הספר, וחזר פעמים רבות על דברי הגאון מווילנא. בעקבותיו של הרצי"ה הלכו תלמידיו, שייסדו לימוד קבוע ושיטתי בספר הכוזרי בישיבותיהם. כיום, ספר הכוזרי תופס מקום מרכזי בלימודי האמונה והמחשבה בישיבות הציוניות.
הסופר ש"י איש הורוויץ כתב על ספר זה "ספר הכוזרי אינו ספר במובן הרגיל הוא יותר מספר, זוהי השתפכות נפש, אלה הם געגועים של אוהב בשעה שהוא מדבר על ארוסתו, זוהי פאוימה אלהית, שיר השירים של היהדות".
בעקבות הכוזרי, חיבר הרב דוד ניטו ספר בסגנון דומה הנקרא מטה דן המכונה גם "הכוזרי השני", ובו הוויכוח הוא בעיקר נגד הקראים. בתחילת המאה ה-20 חיבר הרב יצחק ברויאר את ספר הכוזרי החדש. בו יש התייחסות להשקפות ושאלות מתחילת המאה ה-20. כמו כן נמצא ספרו לבני הנעורים של הסופר היהודי-גרמני זליג שכנוביץ "בממלכת כוזר היהודית" (1920), שנכתב במקור בגרמנית, ותורגם לעברית ולאנגלית.

טיעון הכוזרי, ההוכחה המפורסמת לאמיתות היהדות המבוססת על העדות ההיסטורית העוברת מדור לדור על מעמד הר סיני שבו נכחו, לפי המקרא, שישים ריבוא גברים מפורשת בכוזרי. דבר זה הביא חוקרי מחשבת ישראל לעשות שימוש נרחב בספר.

מוטיבים מרכזיים בספר

שרשרת הקבלה

בהמשך

ארץ ישראל

במאמר שני

מרכזיותה של ארץ ישראל בעיני רבי יהודה הלוי מתגלה גם בחתימת הספר, בבחירתו של החבר לעלות לארץ על אף הסכנות ובברכת הדרך מאת מלך כוזר. חפצו של ריה"ל לעלות לארץ ישראל מתבטא בשיריו, והוא שהניע אותו למסעו הגדול לארץ.

הפרישות הנכונה

בתחילת המאמר השלישי דוחה החבר על הסף את הנהגות הפרישות הקיצוניות.

תרגומים ופירושים

פירושים

כספר יסוד במחשבת ישראל, זכה הכוזרי לפרשנים רבים שהרחיבו ופירשו את דבריו. הפרשן הקדמון ביותר לספר הכוזרי הוא פירוש "חשק שלמה" לרבי שלמה בן יהודה מלוניל והוא מתבסס על תרגום רבי יהודה אבן תיבון. הפירוש הנדפס הראשון חובר על ידי רבי יהודה מוסקטו, "קול יהודה". עם .... לעתים נוקט המפרש עמדה עצמאית לצד דברי החבר. כך למשל, בדברי החבר כי עם ישראל הוא היחיד הראוי לקבל נבואה, אמר: "בלתי השאיר לו שריד כמעט להימצא שם אפילו גר אחד עולה אל מדרגת נבואה לאיזו סיבה שתהיה ואם רבה, על כן חוששני לו מחטאת הנטייה מדעת חז"ל". בשנת .... נדפס גם פירוש "אוצר נחמד" מאת רבי ישראל זמושץ, מחבר הפירוש "טוב הלבנון" על חובות הלבבות. לעומת הקודמים, פירושו על פי רוב תמציתי ומתמקד בפירוש המילים ויש בו מעט משא ומתן רעיוני. פירוש נוסף חובר על ידי רבי גדליה ברֶכֶּר בשנת ...... וכונה בפשטות "פירוש חדש".

בעת החדשה התרבה העיסוק בספר הכוזרי, וזכה ספר לפירושים חדשים, מהבולטים שבהם:

• פירוש הרב שלמה אבינר, "ספר הכוזרי - פירוש", ארבעה כרכים, הוצאת ספריית חוה, תשס"ה.
• הרב דוד כהן "הנזיר", "הכוזרי המבואר", הוצאת אריאל, .
• הרב מרדכי גניזי, "הכוזרי המפורש", הוצאת , .
• הרב מרדכי נויגרשל, "הכוזרי עם פירוש מדרכי הלב היהודי", הוצאת , .

רשימת דפוסים

מעת שנחתמה עבודת רבי יהודה הלוי בכתיבת ספר הכוזרי, הופץ ספרו בעולם היהודי במשך כ-340 שנה בכתבי יד על ידי מעתיקים. מהמצאת הדפוס החלה הפצתו הרחבה והוא זכה למהדורות רבות.

• דפוס ראשון, שונצינו, רס"ו (1506), תחת הכותרת "ספר הכוזר".
• דפוס שני, וויניציאה, ש"ז (1547), תחת הכותרת "הכוזרי".
• דפוס שלישי, וויניציאה, שנ"ד (1599), תחת הכותרת "הכוזרי". במהדורה זו נדפס לראשונה פירוש "קול יהודה" של רבי יהודה מוסקאטו, וכן סומנו לראשונה סימני המאמרים באותיות אלף-בית, נערכו שינויי נוסח וניכרה התערבות הצנזור בהדפסה.
• דפוס רביעי, באזיליאה, ת"כ (1600), נערך התרגום הלטיני לכוזרי על ידי יוהן (יוחנן) בוכסטרוף. במהדורה זו נוספו חליפות המכתבים בין רב חסדאי אבן שפרוט ליוסף מלך הכוזרים מתוך הספר "קול מבשר" של עקריש.
• דפוס חמישי, אמשטרדם, תכ"ג (1603) נערך התרגום הספרדי על ידי רבי יעקב אבן דנה.