משתמש:ATDoron/עדול אל-דאולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עדול אל-דאולה
عضد الدولة
לידה 24 בספטמבר 936
אספהאן איראןאיראן
פטירה 26 במרץ 983 (בגיל 46)
בגדאד עיראקעיראק
מקום קבורה נג'ף
דת אסלאם שיעי
שושלת הבויהים
אב רוח אל-דאולה
אם אשת אצולה פירוזית
שאהנשאה
אמיר פארס
949983
(כ־34 שנים)
אמיר כרמאן
967983
(כ־16 שנים)
אמיר עיראק וג'זירה
978983
(כ־5 שנים)

פָּאנָה חֻ'וסְרוֹ (פרסית: فنا خسرو) מוכר יותר בתואר המלכותי עַדֹּל אַל-דְּאַוֵּלָה (ערבית: عضد الدولة; ניצב האומה[העבאסית]) היה לאמיר השושלת הבויהית, שלט בין השנים 949 ועד מותו בשנת 983. בשיאו שלט באימפריה אשר התמשכה מבלוצ'יסטן אל תימן ואל חופי הים התיכון. הוא נודע כגדול שליטי השושלת ובסוף שלטונו היה לאדם החזק ביותר במזרח התיכון.

שאהנשאה של פרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאנה נולד ב-24 בספטמבר 936 כבנו של רוח אל-דאולה, אחיו של עמאד אל-דאולה מקים השושלת הבויהית ומואיז אל-דאולה. שמה של אמו לא נודע, מה שכן ידוע כי מקורה מסביב לפארס בדרום פרס.

שלטון בפארס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 948 עמאד בחר בפאנה להיות לו ליורש משום שלא היו לא כל ילדים. בדצמבר שנה אחר כך עמאד נפטר ופאנה עלה לשלטון של השושלת הבויהית, כעת שולטת באזור פארס ודרום מסופוטמיה. מספר פקידי ממשל לא ראו בעין טובה את ירושת הכס של פאנה ומרדו נגדו. רוח אל-דאולה, בה בעת ממוקם בעיראק, מיהר לדרום פרס בשביל להציל את בנו. ביחד עם אחיו הוזיר מואיז הם הפילו את המרד ופאנה הוכתר בעודו בן 13 כמלך המלכים (שאהנשאה) בשיראז.

עם עלייתו לכס דרש פאנה מידי הח'ליף העבאסי אל התואר טאג' אל-דאולה (כתר האומה). מואיז חשש כי התואר מהווה סיכון על מעמדו בכוח ולכן פאנה התפשר לבסוף על התואר עדול אל-דאולה (ניצב האומה). חונכו של פאנה היה איש המדינה אבו א-פאדי אבן אל-אמיד. בעת תחילת שלטונו של פאנה נראו מרידות רבות ברחבי פרס. בשנת 967 עברה בהצלחה מערכה לכיבוש עומאן ומאוחר יותר מואיז נפטר ובנו איז ירש את אביו כמושל עיראק. באותה השנה יצא פאנה לראשונה בראש צבאו לכיבוש השושלת הזיארית וצפון פרס, בכך השיגה השושלת הבוהית חוף לעבר הים הכספי.

מערכות במזרח ומרידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדיין בשנת 967, פאנה ניצל את מאבק הכוח בכרמאן וסיפח אותה לעבר ממלכתו. לאחר מכן מינה פאנה את בנו, שאראף אל-דאולה לניצב המלך במחוז המסופח. שנה אחר כך, פאנה ניהל משא ומתן עם שליטה של השושלת הצפארית אשר זה זמן רב הייתה במעמד היחלשות. הצאפרים הסכימו להכיר בעליונות הבויהית וסופחו לידיהם. בשנת 970 החל מרד מחודש בכרמאן להשגת עצמאות הממלכה מחדש. עם הפלת המרד, פאנה הוסיף לכבוש את מצר הורמוז. לאחר מכן התקדם לעבר השבטים הבלוצ'ים וכבש מערבה מעומאן ומכרמאן.