משתמש:Dash50/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניסים גוזלן
לידה 30 בינואר 1965 (גיל: 59)
לוד
מדינה ישראל
עיסוק ראש מועצה
מפלגה הליכוד
https://www.facebook.com/NissimGozlanPage/
ראש מועצת באר יעקב
אוקטובר 2003 – מכהן
(כ־20 שנה)
דירקטור חברה למשק וכלכלה
2004–מכהן
(כ־20 שנה)
גזבר וועדה מקומית מצפה אפק
2004–מכהן
(כ־20 שנה)

ניסים גוזלן (נולד ב- 30 בינואר 1965) הוא ראש המועצה המקומית באר יעקב. נבחר לראשונה לראשות המועצה בשנת 2003 [1] בשנת 2008 נבחר בפעם השנייה עם 77% מקולות הבוחרים [2] ובשנת 2013 נבחר לקדנציה שלישית עם רוב של 58%[3] מקולות הבוחרים.

מילא שורת תפקידים במגזר הציבורי במהלך שני העשורים האחרונים ובהם גזבר הועדה המקומית מצפה אפק, דירקטור בחברה למשק וכלכלה - החברה לפיתוח משאבי אנוש בשלטון המקומי[4] ובחברת הפיתוח שלה, חבר באיגוד ערים איילון לביוב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוזלן נולד גדל והתחנך בעיר לוד להורים עולים ממרוקו, דינה ויוסי גוזלן ז"ל. בנעוריו לקח חלק בתנועת הצופים בשבט אייל שבעיר לוד, התגייס לצה"ל, עבר גיבוש, שובץ לשייטת 13 ולאחר פציעה עבר לשרת בפלחה"ן גולני בלבנון שם החזיקה הפלוגה במלחמת לבנון הראשונה קו בנבטיה ובבופור. עם שחרורו מצה"ל הצטרף לשורות תנועת הליכוד בלוד, עיר הולדתו, בעת כהונתו של מר מקסים לוי ז"ל ושימש חבר בצוות ההסברה שלו. בתקופה זו התמחה ועסק בביטוח כשתחום התמחותו היה ביטוחן של רוב חברות האוטובוסים והמשאיות בארץ. גוזלן עבר להתגורר בבאר יעקב בשנת 1989, הוא נשוי למלי ואב לשני בנים: יוסי ועידן.

עם המעבר לבאר יעקב, הצטרף גוזלן לסניף הליכוד המקומי והיה מהפעילים המרכזיים בו. בבחירות שהתקיימו לראשות באר יעקב בשנת 1993 שימש גוזלן יו"ר מטה הצעירים של יואב רפאל ראש המועצה דאז. בבחירות שהתקיימו בשנת 1998 התמודד לראשונה לראשות המועצה ולחברות בה ברשימה עצמאית בשם ים - תושבים למען באר יעקב שזכתה לשני מנדטים[5]. בקדנציה זו כיהן באופוזיציה ופעל לקידום נושאים רבים בהם: מניעת הצבת אנטנות סלולריות ברחבי היישוב וביטול בניית שיכון ציבורי. גוזלן שזיהה את הפוטנציאל הגדול של באר יעקב בימים אלו יצא למאבק בהחלטת שר הפנים דאז מר אברהם פורז, לפרק את באר יעקב ולחלקה בין הערים רמלה ונס ציונה[6], בין נימוקיו טען כי לבאר יעקב יכולת פיתוח והתבססות כלכלית המאפשרים לה עצמאות.

ראש מועצת באר יעקב[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם כניסתו לתפקיד ראש המועצה, החל בתנופת בינוי ופיתוח נרחבים וקידם שורה ארוכה של פרויקטים. גוזלן העמיד בראש סדר העדיפויות את קידום החינוך במועצה המקומית באר יעקב, כאשר בראש ובראשונה הגדיל את תקציב החינוך, שעומד כיום על יותר מ-50% מתקציבה השוטף של המועצה[7]. גוזלן קידם תוכניות בינוי של מוסדות חינוך במאות מיליוני שקלים בהן למעלה משישים גני ילדים וארבעה בתי ספר.

בשנת 2011 הביא גוזלן לביצוען של מסקנות ועדת טרכטנברג בגני הילדים[8] באופן מלא כבר בשנה הראשונה (הרפורמה ניתנה להחלה בתוך 3 שנים) ובבאר יעקב בראשותו ניתן מענה לכל הילדים מגיל 3 כבר בשנה הראשונה לרפורמה, שנת 2011.

בתקופת כהונתו גדל מספר התושבים בבאר יעקב פי ארבעה, הוא מונה למעלה מ- 20,000 תושבים[9], הוגדר כיישוב בעל ההגירה החיובית הגדולה בארץ[10] וברבע הראשון של שנת 2015 כיישוב עם התחלות הבניה הגבוה בארץ[11]. עוד הוקמו בתקופת כהונתו 3 שכונות חדשות: חתני פרס ישראל, פארק המושבה וצמרות המושבה. הדרוג חברתי-כלכלי זינק מאשכול 5[12] לאשכול 7. כמו כן התעקש מר גוזלן שלא לחבר את היישוב לתאגיד מים על מנת לחסוך בזבזנות והוצאות מיותרות שהן חלק מהפעלת התאגיד.

כדי שוועדות התכנון יאפשרו הקמת שכונות חדשות בבאר יעקב, נדרשה רשת תשתיות של תעלות ביוב. לצורך כך חיבר גוזלן בשנת 2004 את באר יעקב למט"ש איילון[13], תוכנית שמומנה כולה מכספי המועצה המקומית בעלות של כ- 60 מיליון שקלים, כספים אותם דרש בהמשך בהסכם הגג.

הפיתוח המואץ, הביקושים הגדולים וההגירה הגדולה לצד ההוצאות הגדולות שנדרשו לצורך מתן מענה בשרותים לגידול באוכלוסיה, הביאו את המועצה המקומית למשבר כלכלי ובמאי 2013 מונה למועצה חשב מלווה, מר זאב ריקנטי, רו"ח. עם תחילת פעולות ההבראה בדצמבר 2013 הוצת רכבו של גוזלן[14] שלא נרתע והמשיך ברכבת ההתייעלות לצד גיוס שדרת ניהול מקצועית.

שנת 2008 בבאר יעקב התאפיינה באכלוסים הגדולים רובם ככולם של זוגות צעירים עם ילדים קטנים. גוזלן, בניגוד להנחיות משרד הפנים לא המתין לקבלת נחיצות משרה וקלט עובדים רבים כדי למלא את הצורך המידי בכוח אדם לפתיחת גני הילדים ובתי הספר. בשנה זו נקלטו במועצה המקומית מאות עובדים רובם זוטרים למחלקות החינוך והרווחה[15] דבר שהוער בדו"ח מבקר המדינה בשנה זו.

לבקשת גוזלן, אישר משרד הפנים בשנת 2011 תב"ר להקמת מרכז קהילתי לקהילה האתיופית בסכום כפול מזה שאושר במליאה שישמש גם כאולם אירועים לקהילה. בדיעבד הסתבר כי מספר ימים קודם לכן הוציא המשרד צו הריסה למבנה שכבר נבנה, ואף נקט בהליכים משפטיים כנגד המועצה ומנהליה בגין בניה בניגוד להוראותיו של חוק התכנון והבניה.[16] הבניה טרם שינוי יעוד הקרקע מדרך למבנה ציבור הביא את בית המשפט להרשיע את גוזלן באחריות שילוחית, את המועצה המקומית ומהנדס המועצה בעבירה על חוק התכנון והבניה בטענה שיש לשנות טרם הבניה.[17]לבסוף הוצא היתר בניה כחוק וצו ההריסה בוטל. גם על כך הוער בדו"ח מבקר המדינה בשנת 2015.

גוזלן הוביל במהלך כהונתו תכניות חינוכיות לכלל שכבות הגילאים בתחומי המדעים והטכנולוגיה, האומנות והספורט, תוך השקעה בסביבת לימודים חדשנית ובשנת 2017 פתח את שערי התיכון הראשון בבאר יעקב, תיכון עתיד נווה נחום[18] מרשת עתיד.

בשנת 2016 לאחר מאבק של 12 שנים מול עיריית ראשון לציון[19], משרד הפנים ורמ"י הביא גוזלן להסכם גבולות פורץ דרך בו קיבלה באר יעקב 76% משטחי מחנה צריפין[20]. הסכם הגבולות הוביל לחתימה על הסכם גג[21] היסטורי ביום 13 ביוני 2017, לבניית 12 אלף יחידות דיור חדשות בעיר לצד 1.5 מיליון מ"ר אזורי היי טק, תעסוקה ומלאכה שישמשו עוגן כלכלי ליישוב בצמיחה, הסכם המוערך בכ- 4 מיליארד שקלים שמתוכם ניכס גוזלן למעלה מ- 500 מיליון שקלים עבור תשתיות על והשקעות עבר (כמו חיבור למט"ש איילון) לתוך השכונות הקיימות להקמת פארקים, מוסדות חינוך ומבני ציבור, תרבות וספורט.

כמו כן, ניצל גוזלן את קשריו בצמרת השלטונית לבצע נגישות תעבורתית בתוך היישוב ובכבישים הסובבים אותו כדי שינגישו את היישוב למרכז הארץ מחד וימתנו את גודש התנועה ביישוב המתפתח מאידך[22]. בשנת 2006 יד אחת עם שר התחבורה דאז שאול מופז השתתף בוועדת ההיגוי של כביש 431[23] והביא לחיבורה של באר יעקב לכביש רוחב זה על ידי שתי נקודות מחברות על כביש 4313 מצפון וממערב ונקודה נוספת, דרומית בדרך מרגולין[24]. בנוסף, בשנת 2009 הושקע בפיתוח תשתיות פיזיות בתחום התחבורה והוקמו שתי הפרדות מפלסיות שהובילו למיתון התנועה ברחבי היישוב[25] . עוד לקח חלק בועדת היגוי של כביש 200 המחבר בין כביש 44 לכביש 431[26]. בנוסף פועל לקידום פרויקט הרכבת הקלה, הקו החום[27]המתוכנן לשרת את החלק הדרומי של מטרופולין תל אביב הכולל את היישובים לוד, רמלה, באר יעקב וראשון לציון בעלות של 5 מיליארד שקלים. גוזלן מקדם בימים אלו תכנית מתאר 2030[28] בוועדה המחוזית הכוללת עיר חכמה חדשנית עם למעלה מ- 100,000 תושבים[29] המהווה גידול של למעלה מ- 300 אחוזים.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ילקוט נבו, תוצאות הבחירות 2003
  2. ^ תוצאות בחירות 2008, וואלה חדשות
  3. ^ תוצאות בחירות 2013, YNET
  4. ^ דירקטורים במשכ"ל, אתר משכ"ל
  5. ^ נבו, ילקוט הפרסומים דצמבר 1998
  6. ^ איחוד רשויות מקומיות - הצעת חוק
  7. ^ באר יעקב באתר הלמ"ס
  8. ^ משרד החינוך, חינוך חינם מגיל שלוש
  9. ^ לשכה מרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיה ביישובים 2016
  10. ^ שלמה, גיל (2013-08-12). "איזו דירה מחפשים הישראלים וכמה יעבדו עבורה?". mako. נבדק ב-2017-10-05.
  11. ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התחלת הבנייה וגמר הבנייה ברבעון הראשון של 2015
  12. ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, דרוג חברתי - כלכלי 2006
  13. ^ איגוד ערים איילון
  14. ^ אלי סניור, הוצת רכבו של ראש מועצת באר יעקב, YNET
  15. ^ מבקר המדינה דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2009 עמ' 893
  16. ^ דו"ח מבקר המדינה לשנת 2015, תקציבי פיתוח ברשויות המקומיות
  17. ^ דותן לוי, ראש מועצת באר יעקב הורשע בעבירות על חוק התכנון והבנייה
  18. ^ ביה"ס תיכון "נווה נחום", הראשון אחרי 110 שנים, בבאר יעקב!
  19. ^ אמיתי גזית, לאחר 12 שנות דיונים: ראשל"צ ובאר יעקב חתמו על הסכם לחלוקת מחנה צריפין, כלכליסט
  20. ^ ניסים גוזלן: "יום היסטורי בחיי הישוב!"
  21. ^ משרד האוצר - הודעה לעיתונות
  22. ^ אריאל נוי, באר יעקב: הולכת בעקבות ראשל"צ ונס ציונה, כלכליסט
  23. ^ סיון הפקות, כביש 431
  24. ^ ויקיפדיה, מחלף נס ציונה
  25. ^ הפרדה מפלסית כביש מסירת רכבת - באר יעקב, נתיבי איילון
  26. ^ נתיבי איילון
  27. ^ הקו החום, נת"ע
  28. ^ הכירו: היישובים שיכפילו את עצמם עד 2030, YNET
  29. ^ באר יעקב: נחתם הסכם גג לבניית 11 אלף דירות חדשות, וואלה נדלן