משתמש:KerenMaya/טיוטה

מיה בכר (נולדה ב- 22 ביוני 1976 בירושלים) היא שחקנית תיאטרון, מדבבת, זמרת, יוצרת, ומורה למשחק ישראלית וצרפתית.

אחיה הגדול הוא המוזיקאי והמפיק שי בכר ואחותה נדיה בכר היא רקדנית ומורה בכירה לפילאטיס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיה בכר נולדה וגדלה בירושלים.

בגיל 8 הצטרפה למקהלת הילדים המקצועית של הקונסרבטוריון למוזיקה ולמחול שליד האקדמיה "אנקור" בניצוחו של ארנון מרוז ז"ל. במיסגרת המקהלה שרה ברפרטואר שירה קלאסית, והופיעה רבות בכל רחבי הארץ ובחו"ל. במיסגרת המקהלה היו חזרות תובעניות של שלוש שעות ביום.

בגיל 13 החלה את לימודי המשחק שלה עם שחקן התיאטרון החאן אבינועם מול חיים.

היא למדה במגמת תיאטרון בתיכון לאמנויות בירושלים.

כשהיתה בת 15 היתה לה פינה קבועה ברשת א' של קול ישראל בתכנית "בראש צעיר", בה הקריאה סיפורי ילדים שכתבה בעצמה.

את התכנית הנחתה השדרנית נאוה סביון.

לימודי משחק ומעבר לצרפת וניו יורק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1994 - 1997 למדה משחק בסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב (ז"ל). בתקופה בה למדה שם למדו גם יפתח קליין, חברי תיאטרון פסיק, שירלי פוטרמן, לירית בלבן, סמי סמיר, ליאור רז, אפרת ארנון, אלינור סלע ועוד.

בזמן לימודיה בסטודיו, השתתפה בהצגות "צייד המכשפות" שביים אבישי מילשטיין, "המעגל" שביים זאב שצקי, "טלמכוס קליי" שביים ג'ק מסינג'ר, "הלוויה חורפית" שביים יצחק (בבי) נאמן, "הביצה" (איתה גם במסגרת פסטיבל "פודיום" במוסקבה שברוסיה) שביימה לנה קריידלין, "סיפור פשוט" שביים משה קליף, "פו הדב" שביים צביקה פישזון בשיתוף עם בוריס סבידנסקי, איתה גם הופיעו בפסטיבל חיפה להצגות ילדים.

בשנה ג' זכתה כיתתה אף לעבור סדנת אורח עם השחקן ברוס מאיירס מתיאטרון "בוף דו נורד" בהנהלתו של פיטר ברוק.

לאחר לימודיה החלה מיה לעבוד כמדבבת באולפני תומיתות, בו דיבבה עשרות סרטים מצויירים.

בשנת 1998 נבחרה מבין שחקניות רבות לייצג בצרפת ובארצות דוברות צרפתית את ההצגה עטורת הפרסים "נקודת אור" (Louis, l"enfant de la Nuit" בצרפתית) שכתבה וביימה פטריסיה אודונובן מתיאטרון הקרון בירושלים.

עם ההצגה הופיעה מעל 450 פעם בכמאה תיאטראות שונים בכל רחבי צרפת, שוויץ, בלגיה ואף בגואדלופה שבאיים הקריביים.

בשנים בהן חיה בצרפת המשיכה מיה להשתלם בסדנאות משחק רבות, ביניהן "L'acteur et sa Voix" בהנחיית Catherine Hubeau, שחקנית התיאטרון הלאומי של צרפת ה - Comédie-Française, סדנת משחק מול מצלמה ב Studio Pygmalion ועוד.

לאחר שהות של חמש שנים בפריז נסעה מיה לניו יורק, שם שהתה על בסיס הויזה היוקרתית "ויזת אמן Artist Visa Individuals with Extraordinary Ability or Achievement.

במהלך השנים בהן גרה בניו יורק השתתפה בהצגות פרינג' רבות (Off Broadway), בהן תיאטרון תנועה עם הכוריאוגרפית ענת זוהר, רקדנית להקת ענבל, The Shirt שכתב וביים אברהם שלום לוי, The Dybbuk בעיבודו של ברוס מאיירס, בה גם שיחקה עם השחקן Duane Allen אותה גם הפיקה וביימה.

בשנות שהותה בחו"ל עסקה גם כקריינית ומדבבת בצרפתית, אנגלית ועברית

במהלך שהותה המשיכה להשתלם בסדנאות משחק, בין השאר בבית הספר היוקרתי Stella Adler, HB Studio ועוד.

החזרה לארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 חזרה מיה לארץ.

בסמוך לחזרתה כתבה והלחינה שירים רבים בשלוש שפות: אנגלית, עברית וצרפתית, כולם סביב נושא שאלת השייכות שלה לארץ, שנות שהותה בחו"ל וחזרתה לארץ. את השירים עיבד הפסנתרן יניב טובנהוז. שניים מהשירים - לכי ילדה ו I Heard a Voice נכללו בפלייליסט של תחנות רדיו שונות.

לאורך השנים מאז חזרתה לארץ שיחקה בהצגות פרינג' רבות, ביניהן בהצגה interact שביימה לליאה גרמזנו במסגרת פסטיבל Smallבמה של אוניברסיטת תל אביב, בהנהלתו של הבמאי יגיל אלירז, בה שיחקה בתפקיד הראשי, הצגת היחיד אשרי מאת ובבימויו של אודי בן סעדיה, במיסגרת פסטיבל תיאטרונטו, בהצגה סוניה ובובק מאת עודד ליפשיץ בבימויו של יגיל אלירז בתיאטרון תמונע, בהפקות רבות ושונות כולל בהפקות של תיאטרון רחוב שיצר תיאטרון פסיק, בהצגה פקידת הקבלה מאת אדם בוק בבימויו של אלחנן שפירא בתיאטרון צוותא ובתיאטרון הסימטה ועוד.

היא המשיכה לדבב עשרות סרטים מצוייירים באולפני דיבוב רבים, ביניהם את תפקיד מגדת העתידות בסרט "קונג פו פנדה 2", באולפני אלרום ובבימויו של שרון כהן.

סטודיו למשחק ואמנות ההופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2010 פתחה מיה את הסטודיו שלה "מיה בכר - סטודיו למשחק ואמנות ההופעה". הסטודיו הכשיר עד היום למעלה מ 1200 בוגרים מכל תחום. בסטודיו לומדים אנשים מכל מקצוע ומכל גיל אפשרי אשר מעוניינים להיחשף ולטעום את עולם המשחק ולאמץ ממנו כלים פרקטיים לטובת מינוף יכולות העמידה שלהם מול קהל, על כל סוגיו.

במהלך שנות הקורונה, עת הסגרים הרבים שלא איפשרו את קיום סדנאות המשחק הפרונטליות, מיה נחשפה לנתיב העברת השעורים אונליין ואף הוציאה קורס משחק דיגיטלי.

מאז תקופת הקורונה ועד היום היא מלמדת, לצד סודות הבמה, גם את סודות הדיבור מול מצלמה.

בנוסף לקהל המבוגרים שהיא מלמדת (20+), היא גם פותחת סדנאות משחק לנוער מעצימות ועשירות. בנוסף לסדנאות שהיא מקיימת בסטודיו היא גם עורכת סדנאות לחברות ואירגונים וכן מעבירה שעורים ואימונים פרטניים.

לאורך השנים מיה מתחזקת בלוג עשיר בו היא כותבת על כוחו המרפא של המשחק והקשר שלו לכל תחומי החיים, ולה קהל עוקבים אוהד.

הסטודיו שלה זכה לאורך השנים להתעניינות ענפה מצד התיקשורת וזוכה להמלצות חמות מצד תלמידיה.

בין המורים שהתארחו לסדנאות אמן בסטודיו - עידו מוסרי, אמנון וולף וירדן תוסייה כהן, שאף למדה אצל מיה בתחילת דרכה, עוד כשהיתה נערה.

משנת 2013 היא חברה באקטור סטודיו הישראלי מייסודם של אמנון מסקין ז"ל ועודד קוטלר.

לצד העיסוק בהוראה במיסגרת הסטודיו שלה, מיה ממשיכה לנהל חיים של שחקנית, קריינית ומדבבת ועוברת אודישנים בכוונה להשתלב בתעשיית המשחק בארץ ובעולם.

לאורך השנים מיה לא מחמיצה הזדמנות להשתלם באמנות ובתעשיית המשחק, וכך עברה השתלמויות אצל המורים, הבמאים והמלהקות: משה קליף, ציפי פינס, לימור שמילה, אלון נוימן, שרה פון שוורצה, מרב נחום, יובל שפרמן, עודד רז, גלית אשכול, ניר ברגמן, וכן ממשיכה לפתח את כישוריה כזמרת עם המורה חיים פנירי.