ציפי פינס
לידה |
12 באוגוסט 1944 (בת 80) סיביר, ברית המועצות |
---|---|
תאריך עלייה | 1949 |
שם לידה | פייגה יוזפוביץ' |
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | מ-1974 |
עיסוק | במאית, מנהלת ומפיקה |
מקום לימודים | |
צאצאים | גיא פינס |
פרסים והוקרה |
|
צפורה (ציפי) פרושן - פינס (נולדה ב-12 באוגוסט 1944 בסיביר, שבברית המועצות בשם פייגה יוזפוביץ') היא במאית, מנהלת ומפיקה ישראלית. מאז שנת 1993, משמשת כמנכ"לית והמנהלת האמנותית של תיאטרון בית ליסין.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פינס נולדה בסיביר להוריה שברחו מפולין בזמן השואה. לפני שהוריה נישאו, נספו באושוויץ פייגה אשתו הראשונה של אביה (פינס קרויה על שמה) ובתם-אחותה מלכה בת ה-11. אחותה למחצה השנייה גניה, נשארה בחיים ומתגוררת בישראל. ציפי עלתה לישראל בשנת 1949 עם הוריה וגדלה בכפר סבא. בגיל 20 סיימה סמינר למורים בבית ברל. מאוחר יותר למדה תיאטרון באוניברסיטת תל אביב, שם סיימה תואר שני בשנת 1974. במחזור שלה למדו בין השאר הלל מיטלפונקט, יונה אליאן וששון גבאי, שלימים הפכו לשותפיה בתחום התיאטרון[1].
קריירה מקצועית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנהלת בתיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1976 התקבלה לצוות התיאטרון לילדים ונוער בניהולם של אורנה פורת וגרי בילו[2]. בשנת 1981 מונתה למנהלת תיאטרון באר שבע[3], בהמלצת בילו, לאחר שביימה מספר הצגות בתיאטרון החל מ-1975[4]. שימשה כמנהלת התיאטרון במשך 12 שנים והרימה תרומה חשובה לפריחתו.
משנת 1993 מנהלת את תיאטרון בית ליסין בתל אביב[5]. תחת ניהולה של פינס הפך בית ליסין מתיאטרון הניזון מכספי ההסתדרות לתיאטרון השלישי בגודלו בארץ. ההשקפה האמנותית אותה קבעה לתיאטרון בית ליסין היא טיפול בחומרים מודרניים ועכשוויים, ודגש מיוחד על יצירות ישראליות, ובכך נהפכה לדמות מפתח בתיאטרון הישראלי[6].
בשנת 2007 התקיים קמפיין מחאה להחלפתה של ציפי פינס כמנהלת בית לסין לאחר שניהלה את התיאטרון 14 שנים ברציפות ושהגיע הזמן לפנים חדשות[דרוש מקור], אך ציפי פינס לא פינתה את מקומה והמשיכה בתפקידה כמנהלת בית לסין כללית ואומנותית עד היום כבר 27 שנים ברציפות[7].
בין ההצגות שביימה פינס בבית ליסין היו: "המלאך" מאת אפרים סידון (2009)[8], "רוחל'ה מתחתנת" מאת סביון ליברכט (2010)[9], שזכתה בפרס התיאטרון הישראלי בקטגוריית "הצגת המקור של השנה"[10], "אלה גרוסמן" מאת דפנה אנגל-מחרז (2015)[11], ו"האורחת" מאת סביון ליברכט (2016)[12].
בטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2007 התארחה כשופטת בתוכנית "כוכב נולד 5". בשנת 2008 שפטה בתוכנית "גריז", ששודרה בערוץ 2 ("רשת") הבוחרת את השחקנים לתפקידים של דני זוקו וסנדי להפקת המחזמר העולה בישראל[13].
ב-2018 לקחה חלק בתוכנית "אף פעם לא מאוחר" ברשת 13.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגיל 18 נישאה פינס לדן פינס, ולהם בן משותף יחיד השדר גיא פינס, אותו גידלה לבד בתל אביב לאחר גירושיה. ב-1981, עברה להתגורר בבאר שבע עם המינוי למנהלת התיאטרון שם, וגיא עבר לחיות עם אביו. נשואה בשנית לעמוס פרושן, רואה חשבון במקצועו. השניים מתגוררים בתל אביב[1].
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1995 – אות יקירת באר שבע
- 2008 – תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון[14].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שי להב, ציפורה לא נחמדת: ריאיון עם ציפי פינס, באתר nrg, 9 ביולי 2010
- ציפי שוחט, הזוג מהמכולת: ציפי פינס ונעם סמל אוהבים ושונאים, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2010
- חיים נגיד, היא לא רוצה אפליה מתקנת, ציפי פינס: דיוקן ושיחה, כתב העת "תיאטרון", מספר 5
- מרט פרחומובסקי, ריאיון עם ציפי פינס, מנהלת תיאטרון בית ליסין, באתר "במחשבה שנייה", 16 בספטמבר 2011, פורסם במקור בטיים אאוט תל אביב
- אייל מלובן, עכבר העיר , ציפי פינס: "בשביל המדינה התיאטרון זה מעמסה של שמאלנים ואוכלי חינם", באתר הארץ, 27 ביולי 2012
- יורם יובל, שיחת נפש עם ציפי פינס, הטלוויזיה החינוכית, 10 באוקטובר 2012
- תחיה ברק, "יודעת כמה פעמים קיבלתי מחמאות עם צביטה בישבן?", באתר גלובס, 9 באפריל 2014
- מיה סלע, ציפי פינס: "מיה דגן לא ראתה ממטר שהיא בת טיפוחיי", באתר גלובס, 5 באוגוסט 2016
- רפי רשף, "אינטימי" ראיון אחד על אחד עם ציפי פינס, באתר nana10, 29 בספטמבר 2016
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 יואב בירנברג, אנני אדם אמוציונלי. לא פוסעת מעדנות. אני נלחמת, ידיעות אחרונות 7 לילות גיליון 20.5.2022, עמ' 10-11
- ^ חוה נובק, שירתו של שלונסקי בתיאטרון לילדים, דבר, 22 באוקטובר 1976
בכורת השבוע: ,שרה גיבורת נילי" בתיאטרון לנוער, דבר, 16 בדצמבר 1976 - ^ ציפי פינס תנהל את תיאטרון באר שבע, דבר, 28 במאי 1981
- ^ חוה נובק, תיאטרון באר שבע - לילדים ול"אמנות לעם", דבר, 11 ביוני 1975
- ^ אבי אובליגנהרץ, ציפי פינס תנהל את בית ליסין, חדשות, 27 ביולי 1993
- ^ נרי ליבנה, תיאטרון פינס, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2003
- ^ יאיר אשכנזי, ציפי פינס הפכה את בית ליסין להצלחה מסחרית, אבל באיזה מחיר?, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2019
- ^ ציפי שוחט, ציפי פינס תביים מחזה לילדים, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2009
ציפי שוחט, מלאכים בשמי תל אביב, באתר הארץ, 21 בפברואר 2010 - ^ מיכאל הנדלזלץ, "רוחל'ה מתחתנת": האם אפשר להתגבר על הזכרונות?, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2010
ציפי שוחט, סביון ליברכט חוזרת הביתה, באתר הארץ, 2 ביולי 2010 - ^ טל אימגור, עכבר העיר אונליין, הפתעה בטקס פרסי התיאטרון: "רוחל'ה מתחתנת" ניצחה את "גטו", באתר הארץ, 13 במאי 2011
- ^ טל לוין, עכבר העיר, אלה גרוסמן: רבותיי, ההיסטוריה גדולה מדי, באתר הארץ, 21 ביוני 2015
מיכאל הנדלזלץ, "אלה גרוסמן": כשרון להרגיז, באתר הארץ, 18 ביוני 2015 - ^ מיכאל הנדלזלץ, "האורחת": לראות את עצמך על הבמה, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2016
- ^ שירה מן, עכבר העיר, הגמר של גריז: הבלונדה לקחה, באתר הארץ, 29 במרץ 2008
- ^ מרב יודילוביץ', דוקטור ציפי, באתר ynet, 18 בנובמבר 2008
- במאיות תיאטרון ישראליות
- במאי תיאטרון ישראלים
- מפיקות תיאטרון ישראליות
- מפיקי תיאטרון ישראלים
- יקירות באר שבע
- מנכ"ליות ישראליות
- מנכ"לים ישראלים
- מנהלי תיאטראות בישראל
- בוגרות המכללה האקדמית בית ברל
- בוגרי המכללה האקדמית בית ברל
- בוגרות אוניברסיטת תל אביב: החוג לתיאטרון
- בוגרי אוניברסיטת תל אביב: החוג לתיאטרון
- מקבלות תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- מנהלות ישראליות
- מנהלים ישראלים
- מנכ"לי תיאטרון באר שבע
- משתתפי אף פעם לא מאוחר
- ישראליות שנולדו ב-1944
- ישראלים שנולדו ב-1944