משתמש:Matanpapier/סרהיי
 סמל Matanpapier/סרהיי | |
 | |
| מדינה |
 ליטא |
|---|---|
| מחוז | אליטא |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 788 (2011) |
| קואורדינטות | 54°13′50″N 23°48′50″E / 54.23056°N 23.81389°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
סרהיי (בליטאית: Seirijai; בפולנית: Sereje, בגרמנית: Serrey, ביידיש סערהיי) היא עייריה קטנה במחוז אליטא שבדרום ליטא.
היא שוכנת כ-24 ק"מ מדרום מערב לבירת המחוז אליטא ומוקפת כבישים מכל עבריה. בשנת 2011 חיו בעיירה 788 אנשים.
היסטוריה
סרהיי נוסדה במאה ה- 16 ליד חווה באותו השם. בהמשך החווה הייתה בבעלות משפחת האצולה הפולנית רדזיוויל שבניה המירו את דתם לקלווניזם, מה שהפך את סרהיי למרכז הקלווניזם בליטא בסוף המאה ה- 16. בסוף המאה ה- 17 סרהיי קיבלה זכויות של עיירה (זכויות מגדבורג) ובהמשך אומנים גרמנים רבים התיישבו בה.
עד 1795 הייתה סרהיי חלק מהאיחוד הפולני-ליטאי, עד חלוקת פולין השלישית בידי שלושת מעצמות העל של הימים ההם - רוסיה, פרוסיה ואוסטריה, חלוקה שבה שטחי ליטא התחלקו בין רוסיה לפרוסיה. החלק של ליטא שמשמאל לנהר הניימן, ובו סרהיי, נמסר לפרוסיה ששלטה בו בין השנים 1795-1807. במהלך השנים האלה סרהיי קטנה ונחלשה בגלל ההפרדה המסחרית והכלכלית שנוצרה בינה לבין עיירות אחרות בליטא. בשנת 1797 חיו בסרהיי 1094 אנשים ב- 215 בתים.
לאחר שנפוליאון הביס את פרוסיה, לפי חוזה טילזיט שנחתם ביולי 1807, השטחים הפולנים (שהיו חלק מהאיחוד הפולני-ליטאי) הכבושים על ידי פרוסיה עברו לדוכסות וורשה שהוקמה באותו הזמן. מלך סקסוניה, פרידריך-אוגוסט הראשון, מונה לדוכס. קוד נפוליאון הפך לחוקת הדוכסות, ולפיו כל אזרחי הדוכסות היו שווים בפני החוק, פרט ליהודים, להם לא ניתנו זכויות אזרח. בין השנים 1807-1813, סרהיי הייתה חלק מדוכסות וורשה כעיירה במחוז ביאליסטוק. בשנת 1808 חיו בסרהיי 1100 אנשים.
ב- 1815, לאחר תבוסת נפוליאון, כל ליטא סופחה לרוסיה וסרהיי נכללה בנפת אוגוסטוב. ב- 1866 סרהיי נהפכה לחלק מנפת סובאלק כבירת הנפה. ב- 1827 חיו בסרהיי 2000 אנשים ובתקופה הזאת התקיימו ימי שוק וירידים שנתיים והמסחר פרח.
במהלך תקופת העצמאות של ליטא (1918-1940) סרהיי הייתה בירת מחוז.
פלישת הצבא הגרמני לעיירה ב- 1941 גרמה להרס של כמעט כל הבתים בעיירה.
יהודי סרהיי
ההתיישבות היהודית בסרהיי עד אחרי מלחמת העולם הראשונה
היהודים הראשונים התיישבו בסרהיי כנראה בתחילת המאה ה- 18. הם עסקו במסחר, חקלאות ודייג. מספר יהודים היו בעלי משקים גדולים, אחרים סחרו בדגנים ותבואות והרוויחו פרנסה נאה. משפחות רבות שמרו משקי עזר ליד בתיהם, שם הם נהגו לגדל ירקות.
בסוף המאה ה- 19, כשמיתון הכה בכלכלה, יהודים רבים (לפחות 11) הגרו למדינות אחרות (אנגליה, ארה"ב וכו').
בשנת 1856 אוכלוסיית סרהיי מנתה 2,138 אנשים, מהם, 1,492 יהודים. ב- 1897 היו 2,664 תושבים בסרהיי ובהם 1,614 יהודים.
ברוב הבתים גרה משפחה אחת, והם היו בנויים מעץ עם גגות של רעפי עץ או קש. הדבר גרם לתושבים לחיות בפחד מתמיד משריפות, ואכן ב- 1900 שריפה גדולה גרמה להאטה בכלכלה המקומית (/למיתון) לשנים רבות, וב- 1912 שרפה גדולה שרפה כמעט חצי מהעיר.
בית הכנסת בסרהיי נבנה כבר בשנת 1726, והוא היה בנוי מעץ. בתוכו היה ארון קודש עשוי עץ מהגוני ועליו גילופים אמנותיים מסובכים של אריות, איילים, כבשים, ענבים, שופרות, אתרוגים, לולבים ומלאכים.
לימודי הילדים
ילדים יהודים בדך כלל למדו בחדר, בתלמוד תודה ובישיבות. ב- 1887, לימדו בתלמוד התורה שם מתמטיקה ורוסית, בנוסף לנושאים הדתיים. ב- 1873 לימדו מקצועות בתלמוד תורה ו- 40 ילדים היו באים לאחר שעות הלימודים כדי ללמוד מלאכה ואומנות. יידיש גם היה נושא שנלמד שם. שני הדברים הללו היו יוצאי דופן בליטא של הימים האלו.
באותה שנה נוסד חדר מתוקן בבניין מוקף בגינה שנקנה במיוחד. 50 תלמידים, בארבעת חדרי בית הספר בהדרכתם של ארבעה מורים, למדו שם בנוסף לתנ"ך ולגמרא, גם מתמטיקה ורוסית.
נערים מחוננים שלא הייתה להם האפשרות או האמצעים להשיג ספרים חילוניים, קיבלנו מגוון ספרים מחברת מרבי השכלה בישראל. עיתון המליץ מתאריך 12 לדצמבר, 1880, שהתפרסם בסנט פטרסבורג, כלל מכתב ובו הוכרת תודה לחברה, מכתב שנחתם בשם הנערים.
הקשר עם ההתיישבות בארץ ישראל
תנועת חובבי ציון החלה את פעילותה בסרהיי בשנות השמונים של המאה 19. עם זאת, כבר ב- 1810, חתימת רב מסרהיי הייתה בין החתימות על מכתב ששלחו רבנים מארץ ישראל לאחיהם בליטא, בו ביקשו תרומות לארץ ישראל ולעיר צפת בפרט.
יהודי סרהיי אספו כסף בשביל ההתיישבות בארץ ישראל ובערב יום כיפור תרנ"ג (1893) הם אספו 50 רובל, סכום מכובד ביחס למספר היהודים שהם היו. הכסף הועבר למרכז חובבי ציון באודסה.
בשנים 1884, 1898, 1899 מאות יהודים מסרהיי תרמו להתיישבות בארץ ישראל, וגם בשנים שאחריהן הם המשיכו לתרום.
קישורים חיצוניים
- Mass Murder of The Jews of Seirijai, Holocaust Atlas of Lithuania.
- Execution of Jews in Seirijai, The Map of The Holocaust by Bullets.
- Serey (Seirijai), Written by Joseph Rosin, JewishGen.
[[קטגוריה:ליטא]]
[[קטגוריה:ליטא: עיירות יהודיות]]
[[קטגוריה:מחוז אליטא]]
[[קטגוריה:ליטא: עיירות]]