משתמש:Ofir michael/רפאל ביטון

רפאל ביטון
מדינה	ישראל
השכלה	הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

רפאל (רפי) ביטון (נולד ב-30 בדצמבר 1970) הוא משפטן, מומחה למשפט פלילי, משפט ציבורי ולמשפט בינלאומי,^[1] מרצה במכללה האקדמית ספיר וראש לימודי משפט במערך אשכול באוניברסיטת חיפה. חבר בדירקטוריון גלובס.^[1] ביטון משמש גם כפרשן משפטי בערוץ 14 בתוכנית של אראל סג"ל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביטון נולד וגדל באור עקיבא כבן שלישי לעולים ממרוקו. בצה"ל שירת ביחידת עורב ולאחר שירותו במערך האבטחה הממלכתי. ביטון למד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב תואר ראשון בשנים 1993–1997. בשנים 1999–2001 סיים תואר שני במשפט אזרחי. ב-2013 זכה במלגאת צגלה במסגרת מרכז צבי מיתר וסיים דוקטורט העוסק בעיצוב והצדקה של מסגרת תאורטית ומשפטית כוללת להסדרת איסוף מודיעין וריגול בין מדינות. ריגול בין מדינות בהנחיית פרופ' חיים גנז.^[2] היה חוקר אורח באוניברסיטת ברקלי. מונה לשיפוט מאמרים בתחומי המודיעין, הביטחון הלאומי והמשפט ובאתיקה של יחסים בינלאומיים ומשפט ציבורי בכתב העת היוקרתי American Political Science Review. בין השנים 1997–2001 כיהן כסגן נשיא לפיתוח עסקי בחברת AdvantEDGE International הקנדית וכמנכ״ל של חברת המחשוב הישראלית Modusys Systems בין השנים 2008-2001.^[3] מ-2009 מרצה ביטון באוניברסיטת חיפה. בין השנים 2011–2015 עבד כמרצה באוניברסיטת תל אביב ומ-2015 במכללה האקדמית ספיר. ביטון גם משמש כיועץ במשרד עורכי דין בר-און ושות'.^[4]

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקריו, ביטון מתמקד בנושאים הקשורים להיבטים משפטיים של מלחמה וריגול. הוא עושה במסגרתם שימוש בפילוסופיה של יחסים בינלאומיים ומשפט בינלאומי וכן בפילוסופיה של משפט פלילי. בחלק מעבודותיו, עושה שימוש גם בניתוח כלכלי של המשפט. בין היתר, עסקו מחקריו בנושאים:

הצעת מסגרת נורמטיבית לריגול בין מדינות
הצעת מודל המסביר את כללי המידתיות במלחמה בטרור והמציע הסבר וניבוי של התנהגות מדינות בתבנית מאבק מן הסוג של ישראל-חזבאללה וישראל-חמאס (עם ד"ר אלון כהן)
היבטים משפטיים של הפעלת יחידות מסתערבים ויחידות שלא במדים
ניתוח פילוסופי-משפטי של יחסי סוכן-מפעיל
חיסולים והפיקוח על שירותי מודיעין

ביטון אף חוקר תופעות של ביטחון ויחב"ל במנותק מן ההקשר המשפטי. אחד ממאמריו של ביטון מציע ניתוח תאורטי של תהליך המחקר המודיעיני בארגוני טרור מדינתיים למחצה. במסגרתו, מציע ביטון טיעון לפיו קיימות הטיות פסיכולוגיות וארגוניות מובנות אל תוך אופי ארגונים דוגמת חמאס וחזבאללה. ההטיות האלו מעלות את ההסתברות לכשלי הערכה מודיעיניים, אשר בתורם מעלים את ההסתברות למלחמה ובכללה מלחמה לא רצויה.

ביקורת מערכת המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביטון מבקר באופן חריף את תפיסת המשפט ותפיסת תפקיד השופט בבית המשפט העליון. הוא אף מבקר את מדיניות היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונות יחד עם כלל מערך הייעוץ המשפטי ופרקליטות המדינה. בראיונותיו ובטורים שפרסם, ביטון מבקר את תפיסת הסמכויות בידי היועץ המשפטי לממשלה.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רפאל ביטון, דיני המלחמה כמסגרת כוללת להסדרת הריגה מוסדית, משפט וצבא יט' (התשס"ז) 245 [1]

Raphael Bitton, The Legitimacy of Spying Among Nations, 29(5) AMERICAN UNIVERSITY JOURNAL OF INTERNATIONAL LAW (2014) 1009 [2]
Alon Cohen and Raphael Bitton, A Game Theory Analysis of the Threshold Requirement in Armed Conflicts, 16(1) CHICAGO JOURNAL OF INTERNATIONAL LAW (2015) 43 [3]
Raphael Bitton, Rethinking the Law and Ethics of Undercover Warfare, 2 INT’L COMP., POLICY & ETHICS L. REV. (2018) 593 [4]
Raphael Bitton, Intelligence Agents, Autonomous Slaves and the U.S. Supreme Court’s Wrong (and Right) Concept of Personal Autonomy, 7(1) EUROPEAN JOURNAL OF LEGAL STUDIES (2014) 5. [5]
Raphael Bitton, In Law We Trust – The Israeli Case of Overseeing Intelligence, in Sam Rascoff and Zach Goldman (eds.), GLOBAL INTELLIGENCE OVERSIGHT – GOVERNING SECURITY IN THE TWENTY-FIRST CENTURY (Oxford University Press) (2016), 141-174
Raphael Bitton, Getting the right picture for the wrong reasons: intelligence analysis by Hezbollah and Hamas, 34 INTELLIGENCE AND NATIONAL SECURITY (2019) 1027