אור עקיבא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אור עקיבא
OR Akiva COA.png
מרכז תרבות וחברה באור עקיבא
מרכז תרבות וחברה באור עקיבא
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה שמחה יוסיפוב (ממלא מקום)
גובה ממוצע[1] ‎15 מטר
תאריך ייסוד 1951
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1]
  - אוכלוסייה 18,972 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 112
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 4.0% בשנה עד סוף 2019
  - צפיפות אוכלוסייה 3,425 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 60
תחום שיפוט[2] 5,540 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 184
32°30′27″N 34°55′13″E / 32.5075478646609°N 34.9202031634278°E / 32.5075478646609; 34.9202031634278
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
5 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2018[2]
0.3867
    - דירוג מדד ג'יני 218
לאום ודת[2]
יהודים: 91.6%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 8.4%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2019
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 9.4%
גילאי 5 - 9 8.3%
גילאי 10 - 14 6.9%
גילאי 15 - 19 5.8%
גילאי 20 - 29 13.1%
גילאי 30 - 44 20.7%
גילאי 45 - 59 15.8%
גילאי 60 - 64 5.9%
גילאי 65 ומעלה 13.9%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2019
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 11
–  יסודיים 6
–  על-יסודיים 8
תלמידים 3,322
 –  יסודי 1,708
 –  על-יסודי 1,614
מספר כיתות 161
ממוצע תלמידים לכיתה 23.4
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ט (2018-‏2019)
פרופיל אור עקיבא נכון לשנת 2018 באתר הלמ"ס
אתר עיריית אור עקיבא
האקליפטוס הגדול ב"פארק האקליפטוס" באור עקיבא
מרכז המוזיקה באור עקיבא
הספרייה העירונית באור עקיבא
המרכז העירוני ההיסטורי עם בית הקולנוע (כיום שופץ והפך לקופת חולים "מאוחדת")

אוֹר עֲקִיבָא היא עיר בנפת חדרה של מחוז חיפה בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 2001.

העיר נמצאת במישור החוף הצפוני בין שני צירי תנועה עורקיים, כביש מס' 2 ממערב, וכביש מס' 4 ממזרח, שבהם נמצאות כניסות אל העיר. העיר ממוקמת דרומית-מזרחית ברצף היישובים המשתייכים למועצה האזורית חוף הכרמל, ובכלל זה שכנתה הצמודה ממערב, קיסריה. ככלל מצויה אור-עקיבא בסביבה כפרית או סמי עירונית, מזרחית לה המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה. גבולותיה המוניציפליים של העיר הורחבו בנובמבר 2004 והם עולים על 3,000 דונם, אך עדיין היא ישות מוניציפלית בעלת גבולות שיפוט מצומצמים בהשוואה לסביבתה. דרומית לאור עקיבא מתפרש שטח נרחב השייך ברובו לחברה לפיתוח קיסריה (אדמות פיק"א-הברון רוטשילד) ובו מוקמת שכונת "אור ים" בעלת 3,480 יחידות דיור, שיגרמו להכפלת אוכלוסיית העיר ל-30 אלף תושבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתה של אור-עקיבא בארבע משפחות שהועברו ממעברת "ברנדס" בחדרה על ידי הסוכנות היהודית באפריל 1951 אל דיונות החול בקיסריה כדי להקים יישוב במקום, הכנות להגעת מתיישבים החלו בתאריך 24.4.1951 ובתאריך 29.4.1951 הגיעו המשפחות הראשונות.[3] חמישה ימים לאחר מכן הגיעו עוד 38 משפחות שעלו מרומניה באוניה "טרנסילבניה".

בתחילה נקרא היישוב מעברת חוף הכרמל ואחר כך הוסב השם למעברת קיסריה. שנתיים לאחר מכן, בתאריך 2.9.1953 התכנסה המועצה הראשונה ובחרה ביחיאל (מישו) וייסנברג לראש המועצה הראשון, ביוני 1953, נקרא המקום "אור-עקיבא" על שם התנא רבי עקיבא שהיה מעשרת הרוגי מלכות, שעונה והוצא להורג בידי הרומאים בקיסריה הסמוכה, במאה השנייה לספירה.[4]

בתחילת שנות ה-50 עיקר הקליטה ביישוב הייתה של משפחות עולים מרומניה ומ-1956 עולים ממרוקו, ברית המועצות, ופולין. בתחילת שנות השישים הייתה קליטה מסיבית של משפחות מרומניה ומרוקו וגם עשרות משפחות מהודו מקרב עדת בני ישראל (הודו), קדמה להם משפחת יוסף (דיווקר), צאצאיי מנהיגי עדת בני-ישראל מהודו, צאצא למשפחה זו הוא הסופר אליעז ראובן-דנדקר בן העיר.

לקראת סוף שנות ה-70 הגיע גל עלייה גדול מהקווקז. בשנת 1992 חל מפנה משמעותי בהתפתחות העיר שמנתה עד אז כ־8,000 נפש עם הגעתו של גל עליה גדול מברית המועצות לשעבר. גל עליה זה הגדיל את אוכלוסיית המועצה ב-42% והביא לבנייה והקמה של שכונות חדשות, מוסדות ציבור ומגוון שירותים לתושבים. בשנת 2017 אושרה תוכנית המתאר החדשה של אור עקיבא, כאשר יעד האוכלוסייה הוא 35,000 נפש עד לשנת 2030.

בשנות ה-90, עם התפרקות ברית המועצות, העיר גדלה משמעותית עם העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר כאשר נוספו לה כ-6,700 עולים חדשים (גידול של כ-40% במספר התושבים בעיר לפני גל העלייה).

תוכנית המתאר כוללת את הפרויקטים הבאים של בנייה למגורים :

  1. שכונת יובל (השכונה הצפונית) – בתכנון עד 1,400 יחידות דיור.[5][6]
  2. שכונת נווה אילן (אזור התעשייה הישן) - בתכנון עד 1,425 יחידות דיור.[7]
  3. שכונת אור ים (השכונה הדרומית)- בתכנון עד 3,500 יחידות דיור.[8][9]
  4. אור עקיבא מזרחה - בתכנון עד 2,100 יחידות דיור.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2019, מתגוררים באור עקיבא 18,972 תושבים (מקום 112 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.0%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2019, לאור עקיבא דירוג של 5 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ט (2018-‏2019) היה 82.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 7,343 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,634 ש"ח).[10]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב

אור עקיבא היא העיר הקטנה בישראל מבחינת מספר התושבים.

על פי פרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחודש אפריל 2018, שיעור גביית הארנונה למגורים בעיר (נכון לשנת 2016) עומד על 25.6%, והוא הנמוך ביותר מבין היישובים המצויים באשכולות חברתיים 6 - 7.[11]

המסחר בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסחר השכונתי באור עקיבא סובל מרמת הכנסה נמוכה הנובעת מכוח הקנייה הנמוך של התושבים ומהתחרות עם קניון אורות. מרכזי המסחר השכונתי פזורים על-פני מרחב העיר: מרכז שווקים "קנדי", חנויות לאורך רחוב בלפור ומרכז קניות בכיכר אורות הבנוי כרחוב קניות סביב כיכר. מרכזים אלה נושאים אופי של מרכזים שכונתיים ומספקים לרוב מוצרים בסיסיים ומידיים. קניון אורות הוא מקור צריכה דומיננטי עבור אוכלוסיית האזור:

פרדס חנה, בנימינה, ג'סר א-זרקא ויישוביה הדרומיים של המועצה האזורית חוף הכרמל, ובכלל זה קיסריה, אך בשנים האחרונות סובל גם הוא מתחרות עזה ממרכזי קניות שנבנו בזכרון יעקב ופרדס חנה שהורידו מהדומיננטיות שלו.

ראשי היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת כהונה הערה
משנה עד שנה
שמחה יוסיפוב 2020 ואילך נבחר כממלא מקום ראש העיר בפועל בשל מעצרו של יעקב אדרי
יעקב אדרי 2013 2020
שמחה יוסיפוב 2003 2013
יעקב אדרי 1989 2003
שלום שבתאי 1983 1989
אליהו עמאר 1976 1983
עמוס מרדכי 1974 1975
צבי סנדר 1970
מנחם ציוני 1970
שלום שלמה 1970 המועצה פוזרה בסוף 1970
מנחם ציוני 1969 1970 שם קץ לחייו במהלך שירות מילואים ב-23 בנובמבר 1972 וקבור בבית העלמין הצבאי בקריית שאול
יוסף כהן 1967 1969
עמוס ברכה 1959 1967
יחיאל "מישו" וייסנברג 1953 1960 ראש המועצה הראשון נפטר ב-1 ביוני 1978 וקבור בבית העלמין בעיר
פרץ גל 1951 1953 יושב ראש ועד המעברה הראשון נפטר ב-1 במאי 1991 וקבור בבית העלמין שבעיר

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אור עקיבא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2019, אוכלוסייה במועצות אזוריות לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
  3. ^ דו"ח לקראת ביקור נשיא המדינה יצחק נבון באור עקיבא, הארכיון הלאומי, ‏27.5.1979
  4. ^ ילקוט הפרסומים 326, עמ' 355, רשימת שמות ישובים, ‏31/12/1953
  5. ^ עדינה חכם, שכונת היובל באור עקיבא: מי צריך את קיסריה?, באתר ynet, 10 במאי 2012
  6. ^ יעל בלקין, שכונה בשבוע: "אנשים הרימו גבה כששמעו שאני גרה פה", באתר TheMarker‏, 28 במאי 2020
  7. ^ דותן לוי, אושר: שתי שכונות חדשות עם 3,000 דירות ייבנו באור עקיבא, באתר כלכליסט, 6 ביוני 2019
  8. ^ ענת דניאלי, הוועדה המחוזית אישרה בניית 1,000 דירות בשכונת אור ים באור עקיבא, באתר כלכליסט, 30 באפריל 2020
  9. ^ ynet, בין קיסריה לאור עקיבא: השכונה החדשה, באתר ynet, 16 בינואר 2019
  10. ^ פרופיל אור עקיבא באתר הלמ"ס
  11. ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הרשויות המקומיות בישראל - 2016, ‏24 באפריל 2018