אור עקיבא

אור עקיבא

מרכז תרבות וחברה באור עקיבא
מחוז	חיפה
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	תמיר לזמי (ממלא מקום)
גובה ממוצע	‎15 מטר
תאריך ייסוד	1951
סוג יישוב	יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019
- אוכלוסייה	18,972 תושבים
- דירוג אוכלוסייה	112
- שינוי בגודל האוכלוסייה	4.0% בשנה עד סוף 2019
- צפיפות אוכלוסייה	3,425 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות	60
תחום שיפוט	5,540 דונם
- דירוג שטח שיפוט	184
(למפת הכרמל מוגדלת)   אור עקיבא (למפת הכרמל רגילה)   אור עקיבא (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אור עקיבא (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אור עקיבא 32°30′27″N 34°55′13″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015	5 מתוך 10
מדד ג'יני לשנת 2017	0.3796
- דירוג מדד ג'יני	218
לאום ודת   יהודים: 91.6%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 8.4% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2018
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 9.6% גילאי 5 - 9 8.0% גילאי 10 - 14 6.5% גילאי 15 - 19 6.2% גילאי 20 - 29 13.5% גילאי 30 - 44 20.6% גילאי 45 - 59 16.1% גילאי 60 - 64 5.8% גילאי 65 ומעלה 13.7% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2018
חינוך סה"כ בתי ספר 11 –  יסודיים 6 –  על-יסודיים 8 תלמידים 3,045  –  יסודי 1,556  –  על-יסודי 1,489 מספר כיתות 136 ממוצע תלמידים לכיתה 22.4 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ח (2017-‏2018)
פרופיל אור עקיבא נכון לשנת 2018 באתר הלמ"ס
אתר עיריית אור עקיבא

האקליפטוס הגדול ב"פארק האקליפטוס" באור עקיבא

מרכז המוזיקה באור עקיבא

הספרייה העירונית באור עקיבא

המרכז העירוני ההיסטורי עם בית הקולנוע (כיום שופץ והפך לקופת חולים "מאוחדת")

אוֹר עֲקִיבָא היא עיר בנפת חדרה של מחוז חיפה בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 2001.

העיר נמצאת במישור החוף הצפוני בין שני צירי תנועה עורקיים, כביש מס' 2 ממערב, וכביש מס' 4 ממזרח, שבהם נמצאות כניסות אל העיר. העיר ממוקמת דרומית-מזרחית ברצף היישובים המשתייכים למועצה האזורית חוף הכרמל, ובכלל זה שכנתה הצמודה ממערב, קיסריה. ככלל מצויה אור-עקיבא בסביבה כפרית או סמי עירונית, מזרחית לה המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה. גבולותיה המוניציפליים של העיר הורחבו בנובמבר 2004 והם עולים על 3,000 דונם, אך עדיין היא ישות מוניציפלית בעלת גבולות שיפוט מצומצמים בהשוואה לסביבתה. דרומית לאור עקיבא מתפרש שטח נרחב השייך ברובו לחברה לפיתוח קיסריה (אדמות פיק"א-הברון רוטשילד) ובו מוקמת שכונת "אור ים" בעלת 3,480 יחידות דיור, שיגרמו להכפלת אוכלוסיית העיר ל-30 אלף תושבים.

היסטוריה

ראשיתה של אור-עקיבא בארבע משפחות שהועברו ממעברת "ברנדס" בחדרה על ידי הסוכנות היהודית באפריל 1951 אל דיונות החול בקיסריה כדי להקים יישוב במקום, הכנות להגעת מתיישבים החלו בתאריך 24.4.1951 ובתאריך 29.4.1951 הגיעו המשפחות הראשונות. חמישה ימים לאחר מכן הגיעו עוד 38 משפחות שעלו מרומניה באוניה "טרנסילבניה".

בתחילה נקרא היישוב מעברת חוף הכרמל ואחר כך הוסב השם למעברת קיסריה. שנתיים לאחר מכן, בתאריך 2.9.1953 התכנסה המועצה הראשונה ובחרה ביחיאל (מישו) וייסנברג לראש המועצה הראשון, ביוני 1953, נקרא המקום "אור-עקיבא" על שם התנא רבי עקיבא שהיה מעשרת הרוגי מלכות, שעונה והוצא להורג בידי הרומאים בקיסריה הסמוכה, במאה השנייה לספירה.

בתחילת שנות ה-50 עיקר הקליטה ביישוב הייתה של משפחות עולים מרומניה ומ-1956 עולים ממרוקו, ברית המועצות, ופולין. בתחילת שנות השישים הייתה קליטה מסיבית של משפחות מרומניה ומרוקו וגם עשרות משפחות מהודו מקרב עדת בני ישראל (הודו), קדמה להם משפחת יוסף (דיווקר), צאצאיי מנהיגי עדת בני-ישראל מהודו, צאצא למשפחה זו הוא הסופר אליעז ראובן-דנדקר בן העיר.

לקראת סוף שנות ה-70 הגיע גל עלייה גדול מהקווקז. בשנת 1992 חל מפנה משמעותי בהתפתחות העיר שמנתה עד אז כ־8,000 נפש עם הגעתו של גל עליה גדול מברית המועצות לשעבר. גל עליה זה הגדיל את אוכלוסיית המועצה ב-42% והביא לבנייה והקמה של שכונות חדשות, מוסדות ציבור ומגוון שירותים לתושבים. בשנת 2017 אושרה תוכנית המתאר החדשה של אור עקיבא, כאשר יעד האוכלוסייה הוא 35,000 נפש עד לשנת 2030.

בשנות ה-90, עם התפרקות ברית המועצות, העיר גדלה משמעותית עם העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר כאשר נוספו לה כ-6,700 עולים חדשים (גידול של כ-40% במספר התושבים בעיר לפני גל העלייה).

תוכנית המתאר כוללת את הפרויקטים הבאים של בנייה למגורים :

1. שכונת יובל (השכונה הצפונית) – בתכנון עד 1,400 יחידות דיור.
2. שכונת נווה אילן (אזור התעשייה הישן) - בתכנון עד 1,425 יחידות דיור.
3. שכונת אור ים (השכונה הדרומית)- בתכנון עד 3,500 יחידות דיור.
4. אור עקיבא מזרחה - בתכנון עד 2,100 יחידות דיור.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2019, מתגוררים באור עקיבא 18,972 תושבים (מקום 112 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.0%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2018, לאור עקיבא דירוג של 5 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ח (2017-‏2018) היה 74.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 7,343 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,388 ש"ח).

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב

אור עקיבא היא העיר הקטנה בישראל מבחינת מספר התושבים.

על פי פרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחודש אפריל 2018, שיעור גביית הארנונה למגורים בעיר (נכון לשנת 2016) עומד על 25.6%, והוא הנמוך ביותר מבין היישובים המצויים באשכולות חברתיים 6 - 7.

המסחר בעיר

המסחר השכונתי באור עקיבא סובל מרמת הכנסה נמוכה הנובעת מכוח הקנייה הנמוך של התושבים ומהתחרות עם קניון אורות. מרכזי המסחר השכונתי פזורים על-פני מרחב העיר: מרכז שווקים "קנדי", חנויות לאורך רחוב בלפור ומרכז קניות בכיכר אורות הבנוי כרחוב קניות סביב כיכר. מרכזים אלה נושאים אופי של מרכזים שכונתיים ומספקים לרוב מוצרים בסיסיים ומידיים. קניון אורות הוא מקור צריכה דומיננטי עבור אוכלוסיית האזור:

פרדס חנה, בנימינה, ג'סר א-זרקא ויישוביה הדרומיים של המועצה האזורית חוף הכרמל, ובכלל זה קיסריה, אך בשנים האחרונות סובל גם הוא מתחרות עזה ממרכזי קניות שנבנו בזכרון יעקב ופרדס חנה שהורידו מהדומיננטיות שלו.

ראשי היישוב

• פרץ גל: 1951-1953 (יושב ראש ועד המעברה, טרום הקמת המועצה)
• יחיאל ("מישו") וייסנברג: 1953-1959
• עמוס ברכה: 1959-1967
• יוסף כהן: 1967-1969
• מנחם ציוני: 1969-1970
• שלום שלמה: 1970
• מנחם ציוני: 1970
• צבי סנדר: 1970
• מנחם ציוני: 1970
• המועצה פוזרה בסוף 1970
• עמוס מרדכי: סוף 1974–1975
• אליהו עמאר: 1976-1983
• שלום שבתאי: 1983-1989
• יעקב אדרי: 1989–2003
• שמחה יוסיפוב: 2003–2013
• יעקב אדרי: 2020-2013
• שמחה יוסיפוב: 2020 (נבחר כממלא מקום ראש העיר בפועל בשל מעצרו של יעקב אדרי).

יושב ראש ועד המעברה הראשון, פרץ גל (נפטר ב-1 במאי 1991 וקבור בבית העלמין שבעיר), ראש המועצה הראשון, יחיאל וייסנברג (נפטר ב-1 ביוני 1978 וקבור בבית העלמין בעיר).

ראש המועצה הרביעי, מנחם ציוני (27 במרץ 1942 – 23 בנובמבר 1972) שם קץ לחייו במהלך שירות המילואים ונקבר בבית העלמין הצבאי בקריית שאול.

ערים תאומות

• חינצ'שט, מולדובה
• קסטולה, צרפת (מ־1988)
• מיאמי, ארצות הברית (עם הקהילה היהודית בעיר משנת 2000)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אור עקיבא בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אור עקיבא

• פרופיל אור עקיבא נכון לשנת 2018 באתר הלמ"ס

• היכל התרבות אור עקיבא
• המקומון מגדלור ניוז - אור עקיבא
• חגי עמית, נעה נבט, אור עקיבא: ים, גולף ושכר ממוצע של 5,600 שקל, באתר TheMarker‏, 30 באוגוסט 2013
• נמרוד בוסו, אור עקיבא מתחילה לקרב את מחירי הדירות להישג ידם של תושביה, באתר TheMarker‏, 5 ביוני 2015