אור עקיבא

אור עקיבא

מרכז תרבות וחברה באור עקיבא
מדינה
מחוז	חיפה
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	יעקב אדרי
גובה ממוצע	‎15 מטר
תאריך ייסוד	1951
סוג יישוב	יישוב 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יוני 2022 (אומדן)
- אוכלוסייה	20,331 תושבים
- דירוג אוכלוסייה	110
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎2.2% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	3,670 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות	60
תחום שיפוט	5,540 דונם
- דירוג שטח שיפוט	184
(למפת הכרמל מוגדלת)   אור עקיבא (למפת הכרמל רגילה)   אור עקיבא (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אור עקיבא (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אור עקיבא 32°30′27″N 34°55′13″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017	5 מתוך 10
מדד ג'יני לשנת 2019	0.3635
- דירוג מדד ג'יני	221
לאום ודת   יהודים: 91.2%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 8.8% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 9.1% גילאי 5 - 9 8.5% גילאי 10 - 14 6.9% גילאי 15 - 19 6.2% גילאי 20 - 29 12.6% גילאי 30 - 44 20.7% גילאי 45 - 59 15.8% גילאי 60 - 64 5.9% גילאי 65 ומעלה 14.3% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
חינוך סה"כ בתי ספר 12 –  יסודיים 6 –  על-יסודיים 9 תלמידים 3,531  –  יסודי 1,773  –  על-יסודי 1,758 מספר כיתות 168 ממוצע תלמידים לכיתה 23.5 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תש"ף (2019-‏2020)
פרופיל אור עקיבא נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס
אתר עיריית אור עקיבא

מרכז מסחרי באור עקיבא, 1970. בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית

רחוב באור עקיבא, 1970. בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית

האקליפטוס הגדול ב"פארק האקליפטוס" באור עקיבא

מרכז המוזיקה באור עקיבא

הספרייה העירונית באור עקיבא

המרכז העירוני ההיסטורי עם בית הקולנוע (כיום שופץ והפך לקופת חולים "מאוחדת")

אוֹר עֲקִיבָא היא עיר בנפת חדרה של מחוז חיפה בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 2001.

העיר נמצאת במישור החוף הצפוני בין שני צירי תנועה עורקיים, כביש מס' 2 ממערב, וכביש מס' 4 ממזרח, שבהם נמצאות כניסות אל העיר. העיר ממוקמת דרומית-מזרחית ברצף היישובים המשתייכים למועצה האזורית חוף הכרמל, ובכלל זה שכנתה הצמודה ממערב, קיסריה. ככלל מצויה אור-עקיבא בסביבה כפרית או סמי עירונית, מזרחית לה המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה. גבולותיה המוניציפליים של העיר הורחבו בנובמבר 2004 והם עולים על 3,000 דונם, אך עדיין היא ישות מוניציפלית בעלת גבולות שיפוט מצומצמים בהשוואה לסביבתה. דרומית לאור עקיבא מתפרש שטח נרחב השייך ברובו לחברה לפיתוח קיסריה (אדמות פיק"א-הברון רוטשילד) ובו מוקמת שכונת "אור ים" בעלת 3,480 יחידות דיור, שיגרמו להכפלת אוכלוסיית העיר ל-30 אלף תושבים.

היסטוריה

אפריל 1951 - מאי 1955 המתיישבים הראשונים - מעברת קיסריה

ראשיתה של אור-עקיבא בשתי משפחות שהועברו ממעברת "ברנדס" בחדרה על ידי הסוכנות היהודית ב-17 אפריל 1951 אל דיונות החול בקיסריה ושיבה אותם באוהלי בד כדי להקים יישוב במקום. ב-24 באפריל 1951 הגיעו 4 משפחות נוספות ובתאריך 29 באפריל 1951 הגיעו משפחות נוספות כך שהיו 38 משפחות שעלו ארצה מרומניה באוניה טרנסילבניה. מחצית מהמשפחות באוניה זו הגיעו לעיירה ירוחם ומחציתם הגיעו למעברת קיסרי. החל משנת 1952 החלה עלייה לאור עקיבא ממדינות שונות - מרוקו, לוב, איראן הודו ועוד. בתחילה, העבודות היזומות על ידי המדינה הספיקו לתושבי המקום, אך ככל שהמעברה הלכה וגדלה החלו תביעות עבודה ותלונות על כך שהשכר לא שולם תושבי המעברה שכן עבדו, הועסקו בדרך כלל בעבודות דחק והמעטים שכן עבדו בעבודות פרודוקטיביות עבדו מחוץ למעברה.

מתכנני העיר קיוו שאור עקיבא תהיה כמו קיסריה בימי תפארתו של הורדוס, אך המחסור במקומות תעסוקה הביאו לכך שרבים התדפקו על לשכת הסעד ושוכני המעברה סבלו מעוני.

ביוני 1953 הוחלף שמה של מעברת קיסרי לאור עקיבא על שם התנא רבי עקיבא שהיה מעשרת הרוגי מלכות, שעונה והוצא להורג בידי הרומאים בקיסריה הסמוכה, במאה השנייה לספירה.

ב-2 בספטמבר 1953 נבחר יחיאל (מישו) וייסנברג לראש המועצה. המועצה כללה 9 חברים - 4 נציגי מפא"י, 2 נציגי הפועל המזרחי, 2 נציגים לציונים הכלליים ו-2 נציגים למפ"ם.

1955-1959 התמקמות בעיר החדשה - אור עקיבא

החל מ-1955 התחילו לעבור תושבי המעברה למבני הקבע באור עקיבא. תושבי המעברה עברו לבתי עמידר שנבנו עבורם ומעטים נשארו במעברה. באותו זמן הוקמו אזבסטונים לעולי פולין ומרוקו, שהגיעו באותן שנים במקום בו הייתה המעברה.

1959-1969 מהפך שלטוני

בשנת 1959 נבחר עמוס ברכה, נציג הפועל המזרחי לכהן כראש המועצה לאחר ש-5 מתוך 9 חברי המועצה תמכו בו. באותה עת, ברבים מהיישובים החדשים היו ראשי המועצות נציגי מפא"י וברכה היה ראש המועצה היחיד שהיה נציג הפועל המזרחי. כיוון שהשלטון המונציפלי באור עקיבא לא היה מזוהה עם מפלגת השלטון במדינה, הועלו טענות שמוסדות השלטון מפלים את תושבי היישוב בגלל שהתושבים בו לא הצביעו למפא"י.

בתקופה זו הייתה עלייה משמעותית מקרב יוצאי הודו ובעיקר מקהילת בני ישראל (הודו), קדמה להם משפחת יוסף (דיווקר), צאצאי נשיאי הקהילה ופעילים פוליטיים בשנים הראשונות ביישוב.

למרות כל הקשיים, חלה צמיחה של ממש בעיר בתקופה זו. משפחות רבות גרו בשיכונים, בדירות שבאותם ימים הוגדרו כמרווחות. יחד עם זאת, כמה מאות משפחות נמנו עם מקבלי קצבאות הסעד. עבודות הדחק כמעט ונעלמו מהעיר והוקמו שני מפעלים ב-1962 מפעל הצמיגים אליאנס ושטיחי כרמל.

שנות ה-70 - חוסר יציבות שלטונית

בשנת 1970 התחלפו 5 ראשי מועצה, מה שגרם לזעזועים פנימיים בעיר. מצבה של העיר הגיע לשפל חסר תקדים. כמו כן, מצבה הכלכלי של העיר התדרדר. בסוף שנת 1970 הוחלט במשרד הפנים על קביעת ועדה קרואה לעיר וזו פעלה עד שנת 1974 על מנת לשקם את העיר ואת מצבה הכלכלי.

לקראת סוף שנות ה-70 הגיע גל עלייה גדול מהקווקז.

פרויקט שיקום שכונות

בשנת 1977 הכריז ראש ממשלת ישראל מנחם בגין, על הפרויקט הלאומי-חברתי חדש של מדינת ישראל – פרויקט שיקום השכונות. מטרת הפרויקט, שהובל על ידי שר הבינוי דוד לוי, הייתה להתמודד באופן מקיף עם תופעת הפער החברתי המתרחב בשכונות הסובלות מהתבלות פיזית וממצוקה חברתית.

התוכנית כללה שיקום פיזי של בתי המגורים וכן השקעה בפיתוח סביבתי וחינוכי, שמומנה בחלקה על ידי הממשלה ובחלקה על ידי הסוכנות היהודית (קהילות תאומות).

מדינת ישראל החליטה שאור עקיבא כולה תהיה תחת פרויקט זה ולא רק שכונה אחת. בפועל, לאחר כ-5 שנים שבו פעל הפרויקט, הוא הקיף 24 יחידות דיור בלבד בהשקעה של משרד הבינוי והשיכון דרך החברה הממשלתית "עמיגור" בעלות ממוצעת של 60,000 שקלים. דבר שהספיק לשיפוץ קוסמטי חיצוני בלבד.

עיירות הפיתוח והיישובים, הוקמו בדרך כלל על אדמות לאום או אדמות מדינה. אור עקיבא, בניגוד אליהן הוקמה על קרקע פרטית בבעלות יק"א. דבר זה הקשה על פיתוחה והתרחבותה של העיר כפי שציין ראש המועצה אליהו עמאר בעת ביקור סגן ראש הממשלה יגאל ידין ביוני 1978: "למועצה אין מעמד מיוחד של עיר, כפר או עיירת פיתוח המזכה בתקציבים מיוחדים ובכללם כניסה לפרויקט "שיקום שכונות". אין תוכנית מתאר המאפשרת הרחבה והתחדשות. כחלק מבעיית הקרקעות מול פיק"א ובהמשך 'החברה לפיתוח קיסריה' ".

לאור המצב הסוציו כלכלי של האוכלוסייה במועצה המקומית (הכנסה פנימית 16% מהתקציב) לא ניתן לבצע פיתוח עצמי.

שנות ה-90 - היום

בשנת 1992 חל מפנה משמעותי בהתפתחות העיר שמנתה עד אז כ־8,000 נפש עם הגעתו של גל עליה גדול מברית המועצות לשעבר. גל עליה זה הביא ל-6,700 עולים חדשים והגדיל את אוכלוסיית המועצה ב-42% והביא לבנייה והקמה של שכונות חדשות, מוסדות ציבור ומגוון שירותים לתושבים. בשנת 2017 אושרה תוכנית המתאר החדשה של אור עקיבא, כאשר יעד האוכלוסייה הוא 35,000 נפש עד לשנת 2030.

ביולי 2007, ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק של יו"ר השדולה החברתית בכנסת, חבר הכנסת אליהו גבאי (האיחוד הלאומי-מפד"ל) לאחד את אור-עקיבא וקיסריה. לבסוף, האיחוד לא יצא לפועל. ב-2011, נפתחה ישיבת הסדר בעיר.

בשנת 2017, אושר הקמתה של שכונה חדשה בעיר, אור ים ובתחילת 2019, החלה הבנייה. ב-10 בנובמבר 2020 נעצר ראש העיר, אדרי יחד עם שלושה בני אדם נוספים, בחשד לשורת עבירות על טוהר המידות ובהן שוחד, מרמה והפרת אמונים, בקידום מכרזי עירייה. במהלך חקירתו וימי מעצרו התקבלה תלונה במשטרה על אונס שביצע לכאורה באישה שעמה היה בקשר במשך שנים, לפני 17 שנה, ועלה החשד כי לפני שבע שנים ביצע עבירות אלימות. ביוני 2021 הודיעה המשטרה כי נמצאה תשתית ראייתית להעמדתו לדין בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, גניבה בידי עובד ציבור, אלימות ועבירות מס. באוקטובר 2021, החליט בית המשפט המחוזי להשיב את אדרי לתפקידו תחת מגבלות קשות, ביניהן: הוא לא יוכל לעסוק בענייני תכנון ובניה, לכהן בתאגידים עירוניים, או בוועדות מינהליות, לא יוכל להפעיל סמכות בנושא כוח אדם ולא יעסוק בהתקשרויות והתחייבויות של הרשות המקומית. בנובמבר, שב אדרי לתפקידו.

באוקטובר 2021, אושרה תוכנית "פינוי-בינוי" בשכונת שז"ר בעיר.

תוכנית המתאר

התכנית כוללת את הפרויקטים הבאים של בנייה למגורים :

1. שכונת יובל (השכונה הצפונית) – בתכנון עד 1,400 יחידות דיור.
2. שכונת נווה אילן (אזור התעשייה הישן) - בתכנון עד 1,425 יחידות דיור.
3. שכונת אור ים (השכונה הדרומית) - בתכנון עד 3,500 יחידות דיור.
4. אור עקיבא מזרחה - בתכנון עד 2,100 יחידות דיור.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יוני 2022 (אומדן), מתגוררים באור עקיבא 20,331 תושבים (מקום 110 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.2%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2020, לאור עקיבא דירוג של 5 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תש"ף (2019-‏2020) היה 86.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,343 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב

אור עקיבא היא העיר הקטנה בישראל מבחינת מספר התושבים.

על פי פרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחודש אפריל 2018, שיעור גביית הארנונה למגורים בעיר (נכון לשנת 2016) עומד על 25.6%, והוא הנמוך ביותר מבין היישובים המצויים באשכולות חברתיים 6 - 7.

המסחר בעיר

המסחר השכונתי באור עקיבא סובל מרמת הכנסה נמוכה הנובעת מכוח הקנייה הנמוך של התושבים ומהתחרות עם קניון אורות. מרכזי המסחר השכונתי פזורים על-פני מרחב העיר: מרכז שווקים "קנדי", חנויות לאורך רחוב בלפור ומרכז קניות בכיכר אורות הבנוי כרחוב קניות סביב כיכר. מרכזים אלה נושאים אופי של מרכזים שכונתיים ומספקים לרוב מוצרים בסיסיים ומידיים. קניון אורות הוא מקור צריכה דומיננטי עבור אוכלוסיית האזור: פרדס חנה, בנימינה, ג'סר א-זרקא ויישוביה הדרומיים של המועצה האזורית חוף הכרמל, ובכלל זה קיסריה, אך בשנים האחרונות סובל גם הוא מתחרות עזה ממרכזי קניות שנבנו בזכרון יעקב ופרדס חנה שהורידו מהדומיננטיות שלו.

ראשי היישוב

ראש היישוב	תקופת כהונה		הערה
	תחילה	סיום
פרץ גל	1951	1953	יושב ראש ועד המעברה הראשון נפטר ב-1 במאי 1991 וקבור בבית העלמין שבעיר
יחיאל "מישו" וייסנברג	1953	1959	ראש המועצה הראשון נפטר ב-1 ביוני 1978 וקבור בבית העלמין בעיר
עמוס ברכה	1959	1967
יוסף כהן	1967	1969
מנחם ציוני	1969	1970	שם קץ לחייו במהלך שירות מילואים ב-23 בנובמבר 1972 וקבור בבית העלמין הצבאי בקריית שאול
שלום שלמה	1970		המועצה פוזרה בסוף 1970
מנחם ציוני	1970
צבי סנדר	1970
חיים קופלמן	1970	1974	יושב ראש הוועדה הקרואה
עמוס מרדכי	1974	1975
אליהו עמאר	1976	1983
שלום שבתאי	1983	1989
יעקב אדרי	1989	2003	ראש העיר הראשון, במהלך כהונתו הפכה המועצה לעירייה בשנת 2001
שמחה יוסיפוב	2003	2013
יעקב אדרי	2013	2020
שמחה יוסיפוב	2020	2021	נבחר כממלא מקום ראש העיר בפועל בשל מעצרו של יעקב אדרי
יעקב אדרי	2021	ואילך

אישים בולטים

• מנחם מנדל חכם-שימש כרב הראשי
• יעקב אדרי-חבר כנסת לשעבר וראש העירייה למשך הזמן הרב ביותר
• שמחה יוסיפוב-ראש העיר לשעבר, מילא מקום כראש העיר בשל נבצרות יעקב אדרי, כשנה עד נובמבר 2021
• יהודה וגמן-אלוף-משנה במילואים
• יניב סוויסה-שחקן
• אליעז ראובן-דנדקר-סופר, שחקן ואמן (צאצא למשפחת יוסף-דיווקר)
• יגאל כרמל-מוזיקאי
• מרקו כרמל-יוצר קולנוע
• אמיר אדרי-כדורגלן עבר
• רפי דהן-כדורגלן עבר
• ערן לוי (כדורגלן)
• ליאור רפאלוב-כדורגלן

ערים תאומות

• חינצ'שט, מולדובה
• קסטולה, צרפת (מ־1988)
• מיאמי, ארצות הברית (עם הקהילה היהודית בעיר משנת 2000)

לקריאה נוספת

• הדרך אל האור-50 שנה לאור עקיבא, שלום שבתאי, 2001, הוצאת העירייה.
• הדרך אל האור-60 שנה לאור עקיבא, שלום שבתאי, 2011, הוצאת העירייה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אור עקיבא בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אור עקיבא

• פרופיל אור עקיבא נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס

• היכל התרבות אור עקיבא
• המקומון מגדלור ניוז - אור עקיבא
• חגי עמית, נעה נבט, אור עקיבא: ים, גולף ושכר ממוצע של 5,600 שקל, באתר TheMarker‏, 30 באוגוסט 2013
• נמרוד בוסו, אור עקיבא מתחילה לקרב את מחירי הדירות להישג ידם של תושביה, באתר TheMarker‏, 5 ביוני 2015