משתמש:Rafa1478/בקעת ערד

בקעת ערד היא אזור גאוגרפי באזור הנגב. בקעת ערד היא חלק מבקעת הנגב (או נגב יהודה או בקעת באר שבע-ערד) שכוללת בתוכה גם את בקעת באר שבע ובקעת חטיל. בקעת הנגב מפרידה בין הרי יהודה להרי הנגב ומהווה בקעת משנה של הרי השבר הסורי אפריקני (כמו: עמק יזרעאל, מעבר חומס ובקעת צין) למרות שלא כמו כל הבקעות, היא איננה מתחברת ויוצאת מהשבר הסורי אפריקני אלא אל מישור החוף. הבקעה קרויה כך על שם העיר המרכזית והעתיקה ביותר שנמצאת בתחומה-ערד. בקעת הנגב ובקעת ערד שבתוכה היא חלק מהנגב המקראי. אותו נגב שבו חיו אבות העם היהודי. בניגוד למה שמקובל כיום שהאזורים שמדרום לבקעת הנגב הם המשך הנגב, במקרא אזורים אלו היו נקראים ארץ צין, ארץ פארן וארץ הערבה. בקעת ערד משתפלת ממזרח למערב מגובה של 615 מטר מעל גובה פני הים בעיר ערד עד לגובה של 350 מטר מעל גובה פני הים בנקודת המעבר של נחל באר שבע מבקעת ערד לבקעת באר שבע. בקעת ערד גבוהה יותר משכנתה המערבית- בקעת באר שבע שיורדת על לגובה של 243 מטר מעל גובה פני הים. במרכז בקעת ערד, מצפון מערב לעיירה כסייפה נמצאים שרידים של הר געש כבוי.

בקעת ערד

טבע

גבולות

• בקעת ערד גובלת ממזרח בהמשכה-בקעת באר שבע.
• מצפון מערב גובלת הבקעה בהרי עירא (חלק מהרי יהודה) ומעט יותר מזרחה בקצה הדרומי של הר עמשא.
• מצפון מזרח גובלת הבקעה בהרים של מדבר יהודה.
• ממזרח גובלת הבקעה גם במדבר יהודה, מצפון מזרח מזרח ברכס כידוד ומדרום מזרח מזרח ברכס זוהר.
• מדרום מזרח גובלת הבקעה בקצה הצפון מזרחי של הרי הנגב, ובמקרה הזה בהרי דימונה (חלק מהרי הנגב).
• מדרום מערב גובלת הבקעה בקצה הצפון המזרחי של גבעות שפלת הנגב.

מים

מקורות המים בבקעה הם בארות מי תהום ומי גשמים שזורמים בנחלי האכזב. בכל בקעת הנגב חסר מקורות מים קבועים שזמינים לא רק בימי שיטפונות ולכן הנגב נקרא כך, מכיוון שהוא "מנוגב" ממים. כמעט כל המים של בקעת ערד מתנקזים לנחל באר שבע. נחל באר שבע יורד מהרי חברון דרומה, פונה מערבה ונכנס לבקעת באר שבע מדרום להרי עירא דרך לאחר שכל מימיה של בקעת ערד נוקזו אליו. במהלך זרימתו של הנחל בבקעת ערד הנחל אוסף אחריו יובלים ונחלים רבים אליהם נוקזו מים משאר חלקי הבקעה, אלה הם:

הנחלים המנוקזים בבקעת ערד- ניתן לראות את הנחלים בכחול שמנוקזים לנחל באר שבע ומשם לים התיכון ובשחור את היובלים של הנחלים שמנוקזים לנחל הרדוף במדבר יהודה ומשם לים המלח

1. נחל ערוער
2. נחל עדרים
3. נחל פלט (הנחל נכנס מבקעת ערד אל בקעת באר שבע כאשר איננו נוקז עדיין אל נחל באר שבע, הנחל מתנקז לנחל באר שבע רק לאחר היכנסו לבקעת באר שבע)
4. נחל טלה
5. נחל קובה
6. נחל מלחתה
7. נחל קטמית
8. נחל מרעית
9. נחל כסיף
10. נחל כוחל
11. נחל פוך
12. נחל דרגות
13. נחל קריות
14. נחל אזובית
15. נחל בר
16. נחל רחלים
17. נחל מסך

בנוסף לנחל באר שבע ולנחלים המנוקזים אליו בבקעת ערד, ישנם עוד מספר נחלים מועט בבקעה שזורם אל מדבר יהודה ומשם אל ים המלח. קטעים מגבולה המזרחי והצפון מזרחי של בקעת ערד עם מדבר יהודה מהווה קו פרשת מים אזורי ולכן באזורים מעטים על גבול הבקעה, מתחילים להיאסף יובליהם של נחל צאלים, נחל דבשת ונחל טוב שביחד מנוקזים אל נחל הרדוף ומשם לים המלח.

האפשרות השנייה לאגירה וצריכה של מים היא חפירת בארות. באזור נמצאו עשרות בארות שנחפרו בעבר על ידי תושבי הבקעה בעבר מפלס מי התהום היה מאוד גבוה והיה מאוד קל להגיע על המים הטהורים. כיום בעקבות שאיבת יתר מפלס מי התהום ירד וכל הבארות ששרדו נשארו ריקות. למרות זאת בקעת ערד נשארה מקום עם פוטנציאל מאוד גבוה לשאיבת מי תהום וחפירת באר בקרבת נחל באר שבע יכולה להניב פירות.

אקלים

האקלים בבקעת ערד הוא צחיח למחצה (סוג אקלים חצי מדברי וחצי ים תיכוני), האמצע בין האקלים המדברי שמדרומה והאקלים הים-התיכוני שמצפונה. בבקעת ערד יש בין 100 ל-200 מילימטר משקעים בשנה לאורך עשרים עד ארבעים ימי גשם בשנה. לרוב יורדים המשקעים בבקעת בערד רק בצורת גשם ולעתים גם בצורת ברד. בבקעת ערד תועדו מקרים נדירים של כמויות שלג מאוד מועטות אך תופעה זו לא אופיינית כלל לאזור, מה גם שהוא מאוד נמוך ובשל כך ירידת שלג לא מתאפשרת (המקום הכי גבוה בבקעת ערד גבוה כמעט ב-400 מטרים מהמקום הכי נמוך בבקעת באר שבע ולכן למרות שהסיכוי לירידת שלג בבקעת ערד נמוך, הוא יותר גבוה מהסיכוי שבו ירד שלג בבקעת באר שבע). טמפ' המינימום בחודש ינואר (החודש הכי קר) בבקעת ערד נעה בין 5 ל-7 מעלות. לעומת זאת טמפ' המקסימום בחודש אוגוסט (החודש הכי חם) בבקעת ערד נעה בין 32 מעלות ל-34 מעלות ולעתים יכולה להגיע ל-36 מעלות. הכמות השנתית הממוצעת של מים שמתאדים בבקעת באר שבע היא 1600-1800 מ"מ. הלחות היחסית הממוצעת בשיא הקיץ היא 50% ובמזרח הבקעה גם 45%. כמות הטל השנתית הממוצעת בבקעת ערד היא בין ארבעים לשישים מילימטר ובשטחים מעטים בצפון מערב הבקעה הכמו היא בין שישים לשמונים מיליטמטר. על גבול בקעת ערד עם מדבר יהודה ממזרח כמות הטל השנתית הממוצעת היא בין עשרים לארבעים מילימטר. הרוחות העזות בשטח המישורי, הקרקע הלסית והיובש בהיעדר משקעים גורמים לעתים לתופעה של סופות חול.

בקעת ערד במקרא

בקעת ערד כחלק מבקעת הנגב כולה מוזכרת לראשונה בספר בראשית, בסיפורי אברהם אבינו. אברהם אבינו מגיע מחרן לארץ ישראל ומתיישב בבאר שבע שבבקעת באר שבע, בשכנות לבקעת ערד:

ט וַיִּסַּע אַבְרָם, הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה

— ספר בראשית, פרק י"ב, פסוק ט'

כעבור מאות שנים מספר יוצא עם ישראל ממצרים ומגיע להור ההר ושם מת אהרון הכהן. כבר מנקודה זו מתחיל הסיפור של מלחמות כיבוש הארץ והמקום הראשון בו נערכת מלחמה הוא בקעת ערד. המלחמות בערד ובבקעת ערד בין עם ישראל ליושבי הנגב הכנענים והעמלקים נלחמות במשך תקופה ארוכה של כמה עשרות שנים, ממות אהרון בהור ההר עד מלחמות בני ישראל לאחר מות יהושע בן נון. הקרב הראשון נערך מיד לאחר החודש בו אבלו בני ישראל על מות אהרון הכהן. מלך ערד שמע על התקדמותם של בני ישראל בכיוון ארצו והיה מודאג מכך. מלך ערד לחם בבני ישראל, ניצח ושבה שבויים. לאחר ההפסד עם ישראל נשבע לאלוקים כי אם ינצחו בקרב את הכנענים הם יחרימו את עריהם ואלוקים נתן לעם ישראל לנצח. על כך מסופר בספר במדבר:

א וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ-עֲרָד, יֹשֵׁב הַנֶּגֶב, כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל, דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים; וַיִּלָּחֶם, בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ, שֶׁבִי. ב וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לַיהוָה, וַיֹּאמַר: אִם-נָתֹן תִּתֵּן אֶת-הָעָם הַזֶּה, בְּיָדִי--וְהַחֲרַמְתִּי, אֶת-עָרֵיהֶם. ג וַיִּשְׁמַע יְהוָה בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל, וַיִּתֵּן אֶת-הַכְּנַעֲנִי, וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם, וְאֶת-עָרֵיהֶם; וַיִּקְרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם, חָרְמָה.

— ספר במדבר, פרק כ"א, פסוקים א'–ט'

בפרק ל"ג בספר במדבר מתואר מסעם של בני ישראל במדבר בסיכום על ידי משה ושם מוזכרת שוב במשפט אחד התקרית עם מלך ערד:

מ וַיִּשְׁמַע, הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד, וְהוּא-יֹשֵׁב בַּנֶּגֶב, בְּאֶרֶץ כְּנָעַן--בְּבֹא, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

— ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק מ'

בספר יהושע לא מתואר קרב כלשהו של יהושע בן נון בבקעת ערד, אך בסיכום הקרבות מוזכרות הערים של בקעת ערד אותם הכניע עם ישראל:

יד מֶלֶךְ חָרְמָה אֶחָד, מֶלֶךְ עֲרָד אֶחָד.

— ספר יהושע, פרק י"ב, פסוק י"ד

כאשר מחלק יהושע את הארץ לשבטים הוא נותן נחלה גדולה לשבט יהודה וזה מתחלק בנחלתו עם שבט שמעון. אלה הם הערים הנמצאות בנחלת שבט שמעון לפי ספר יהושע:

א וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַשֵּׁנִי, לְשִׁמְעוֹן--לְמַטֵּה בְנֵי-שִׁמְעוֹן, לְמִשְׁפְּחוֹתָם; וַיְהִי, נַחֲלָתָם, בְּתוֹךְ, נַחֲלַת בְּנֵי-יְהוּדָה. ב וַיְהִי לָהֶם, בְּנַחֲלָתָם--בְּאֵר-שֶׁבַע וְשֶׁבַע, וּמוֹלָדָה. ג וַחֲצַר שׁוּעָל וּבָלָה, וָעָצֶם. ד וְאֶלְתּוֹלַד וּבְתוּל, וְחָרְמָה. ה וְצִקְלַג וּבֵית-הַמַּרְכָּבוֹת, וַחֲצַר סוּסָה. ו וּבֵית לְבָאוֹת, וְשָׁרוּחֶן: עָרִים שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. ז עַיִן רִמּוֹן, וָעֶתֶר וְעָשָׁן: עָרִים אַרְבַּע, וְחַצְרֵיהֶן. ח וְכָל-הַחֲצֵרִים, אֲשֶׁר סְבִיבוֹת הֶעָרִים הָאֵלֶּה, עַד-בַּעֲלַת בְּאֵר, רָאמַת נֶגֶב: זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-שִׁמְעוֹן--לְמִשְׁפְּחֹתָם. ט מֵחֶבֶל בְּנֵי יְהוּדָה, נַחֲלַת בְּנֵי שִׁמְעוֹן: כִּי-הָיָה חֵלֶק בְּנֵי-יְהוּדָה, רַב מֵהֶם, וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי-שִׁמְעוֹן, בְּתוֹךְ נַחֲלָתָם.

— ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים א'–ט'

גם בספר דברי הימים מובאת רשימה של הערים שבנחלת שבט שמעון עם מעט שינויים ביחס לרשימה בספר יהושע:

כח וַיֵּשְׁבוּ בִּבְאֵר-שֶׁבַע וּמוֹלָדָה, וַחֲצַר שׁוּעָל. כט וּבְבִלְהָה וּבְעֶצֶם, וּבְתוֹלָד. ל וּבִבְתוּאֵל וּבְחָרְמָה, וּבְצִיקְלָג. לא וּבְבֵית מַרְכָּבוֹת וּבַחֲצַר סוּסִים, וּבְבֵית בִּרְאִי וּבְשַׁעֲרָיִם; אֵלֶּה עָרֵיהֶם, עַד-מְלֹךְ דָּוִיד. לב וְחַצְרֵיהֶם עֵיטָם וָעַיִן, רִמּוֹן וְתֹכֶן וְעָשָׁן; עָרִים, חָמֵשׁ. לג וְכָל-חַצְרֵיהֶם, אֲשֶׁר סְבִיבוֹת הֶעָרִים הָאֵלֶּה--עַד-בָּעַל.

— ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוקים כ"ח–ל"ג

את אותם ערים מקראיות כמו מולדה, ערד וחרמה הוצע לזהות באתרים הארכאולוגיים בבקעת ערד, בין השאר ב: תל ערד, תל מלחתה, תל משוש ועוד...

בספר שופטים מתוארת המערכה האחרונה של מלחמות ישראל בכנענים בבקעת ערד, בה שבט יהודה ושבט שמעון נלחמים את הקרבות אותם יהושע לא סיים. כך מתוארים הקרבות בבקעת ערד:

א,יז וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה, אֶת-שִׁמְעוֹן אָחִיו, וַיַּכּוּ, אֶת-הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב צְפַת; וַיַּחֲרִימוּ אוֹתָהּ, וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הָעִיר חָרְמָה.

— ספר שופטים, פרק א', פסוק י"ז

בספר שמואל א' מתואר כיצד דוד מחלק שלל לזקני שבט יהודה ואת השלל הוא מחלק לפי ערים, בין הערים מוזכרת גם חרמה שבבקעת ערד:

כו וַיָּבֹא דָוִד אֶל-צִקְלַג, וַיְשַׁלַּח מֵהַשָּׁלָל לְזִקְנֵי יְהוּדָה לְרֵעֵהוּ לֵאמֹר: הִנֵּה לָכֶם בְּרָכָה, מִשְּׁלַל אֹיְבֵי יְהוָה. כז לַאֲשֶׁר בְּבֵית-אֵל וְלַאֲשֶׁר בְּרָמוֹת-נֶגֶב, וְלַאֲשֶׁר בְּיַתִּר. כח וְלַאֲשֶׁר בַּעֲרֹעֵר וְלַאֲשֶׁר בְּשִׂפְמוֹת, וְלַאֲשֶׁר בְּאֶשְׁתְּמֹעַ. כט וְלַאֲשֶׁר בְּרָכָל, וְלַאֲשֶׁר בְּעָרֵי הַיְּרַחְמְאֵלִי, וְלַאֲשֶׁר, בְּעָרֵי הַקֵּינִי. ל וְלַאֲשֶׁר בְּחָרְמָה וְלַאֲשֶׁר בְּבוֹר-עָשָׁן, וְלַאֲשֶׁר בַּעֲתָךְ. לא וְלַאֲשֶׁר, בְּחֶבְרוֹן; וּלְכָל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר-הִתְהַלֶּךְ-שָׁם דָּוִד, הוּא וַאֲנָשָׁיו.

— ספר שמואל א', פרק ל', פסוקים כ"ו–ל"א

הערות שוליים

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קטגוריה:ארץ ישראל: אזורים קטגוריה:ארץ ישראל: בקעות ועמקים קטגוריה:הנגב