משתמש:Rapapalgi/תעסוקת אנשים עם מוגבלות
תעסוקת אנשים עם מוגבלותיצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדם עם מוגבלות מוגדר בחוק כאדם עם לקות המגבילה את תפקודו באופן משמעותי. הלקות יכולה להיות מתמשכת או זמנית ולבוא לידי ביטוי באופן קוגניטיבי, שכלי, או פיזי.
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי אנשים עם מוגבלות מועסקים בשיעור נמוך יותר ביחס לאנשים ללא מוגבלות. מטרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התשנ"ח 1998), לקדם השתתפות אנשים עם מוגבלות בחברה תוך מתן הזדמנות שוויונית. החוק קובע שיש למעביד אחריות לביצוע התאמות הנדרשות לצרכי עבודת אדם עם מוגבלות, ואוסרת על אפליה תעסוקתית בשל מוגבלות. בנוסף עפ"י חוק זה המעסיק יכול לפרסם משרות המיועדות לאנשים עם מוגבלות בלבד, ורשאי לתת עדיפות בקבלת אדם עם מוגבלות לעבודה על פני אחרים. כמו-כן נקבעו יעדים להעסקת אנשים עם מוגבלות לטובת ייצוג הולם.[1]
התפתחויות מרכזיות בתחום תעסוקת אנשים עם מוגבלות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שינויי החקיקה בנוגע לתעסוקת אנשים עם מוגבלות משקפים את נקודת מבטה של החברה כלפי קבוצה זו ואת התמורות שחלו בהקשר זה. בתחילת הדרך החקיקה התמקדה בעיקר במנגנון תשלומים עבור אי יכולת עבודה ( קצבת נכות כללית), תאונת עבודה וכדומה ועם השנים התפתחה חקיקה מקיפה שנגעה בשילובם בחברה כשווים ובעלי זכויות.
הדבר בא לידי ביטוי בחקיקת "חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות"(1998)[1] ושנתיים לאחר מכן וכנגזרת מהחוק קמה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות[2]. החקיקה מתייחסת לזכות של אדם עם מוגבלות להשתלב במקום העבודה ולקיים אורח חיים עצמאי תוך שמירה על כבודו. כחלק מתקנות החוק נקבע ב- 2006 כי המדינה צריכה לשאת במימון חלקי של התאמות במקום העבודה עבור אנשים עם מוגבלות. במסגרת חוק זה ב-2016 התווסף הייצוג ההולם הקובע יעד העסקה של אנשים עם מוגבלות בגופים הציבורים.
בנוסף, בשנת 2000 חוקק "חוק שיקום נכי נפש בקהילה" הכולל שיקום וליווי מקצועי לקליטה במקומות עבודה עבור אנשים עם מוגבלות נפשית. ב- 2002 תוקן החוק לשכר מינימום מותאם באופן שיקדם העסקת עובדים עם מוגבלות שלהם תפוקת עבודה נמוכה, וב- 2009 תוקן חוק ביטוח לאומי (חוק לרון) במטרה לעודד השתתפות בשוק העבודה תוך הפחתת הפגיעה (בצורה הדרגתית) בקצבת הנכות . בנוסף, הוקם ב- 2005 המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה, כגוף האחראי לקשר עם המעסיקים והעסקים. ב 2014 נחתם "צו ההרחבה" לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בקרב העובדים בגופים הפרטיים.
ברמה התפיסתית חלה הבנה שיש לעבור מתעסוקה מוגנת- תעסוקה ייעודית נפרדת לאנשים עם מוגבלות אל תעסוקה נתמכת[3]- השתלבות בעבודה ב"שוק הפתוח" תוך מתן תמיכה בהתאם לצרכי האדם עם המוגבלות.
נתוני תעסוקת אנשים עם מוגבלות בישראל- לשכה מרכזית לסטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנתוני הסקר החברתי של הלמ"ס,[2] עולה כי בישראל כמיליון וחצי אנשים עם מוגבלות וכמחציתם (784,500 איש) בגילאי העבודה. קיימים פערים משמעותיים ברמת אחוזי המועסקים וברמת ההכנסה בין אנשים עם מוגבלות לאנשים ללא מוגבלות כך שהראשונים מועסקים פחות ( 53% לעומת 80% בהתאמה) ומשתכרים פחות למרות שאין שונות משמעותית בהיקפי המשרה.[3]
נתוני העסקה ושכר בקרב אנשים עם וללא מוגבלות (2020)-
| שיעור מועסקים | עבודה במשרה חלקית | הכנסה מתחת ל-5000 ₪ בחודש | הכנסה מעל 7,500 ₪ בחודש | מעריכים כי הסיכוי למציאת עבודה חלופית באותה רמת שכר הינו נמוך מאוד | |
| אנשים עם מוגבלות | 53% | 20% | 31% | 41% | 42% |
| ללא מוגבלות | 80% | 18% | 25% | 49% | 26% |
תעסוקת אנשים עם מוגבלות לאורך השנים
בעשור האחרון אחוזי תעסוקת אנשים עם מוגבלות נעים בין 50% ל- 60% לעומת האוכלוסייה הכללית בה אחוזי התעסוקה נעים בין 74% ל- 80%.[3]
השוואת אחוז המועסקים עם וללא מוגבלות (2011-2019) [4]
| שנה | אחוז המועסקים בקרב
אנשים עם מוגבלות |
אחוז המועסקים בקרב
אנשים ללא מוגבלות |
| 2019 | 53% | 80% |
| 2018 | 60% | 79% |
| 2017 | 60% | 79% |
| 2016 | 52% | 79% |
| 2015 | 51% | 79% |
| 2014 | 55% | 78% |
| 2013 | 57% | 78% |
| 2012 | 60% | 76% |
| 2011 | 50% | 74% |
נתוני תעסוקת אנשים עם מוגבלות- ביטוח לאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]
כ- 470,000 אלף אנשים עם מוגבלות מוכרים בביטוח לאומי עם נכות רפואית של לפחות 20% (נכון לשנת 2016). [5]
מתוכם, 260 אלף איש (בשנת 2019 ) מקבלים קצבת נכות כללית מהביטוח הלאומי. קצבת הנכות משולמת רק עד גיל פרישה.
שיעור המועסקים מבין האנשים עם מוגבלות אשר נקבעה להם ע"י המוסד לביטוח לאומי 20% נכות רפואית לפחות, עומד בשנת 2015 על 40%.[6]
שיעור המועסקים מבין מקבלי קצבת נכות כללית עמד בשנת 2017 על 24% .
השכר הממוצע לשכירים המקבלים קצבת נכות כללית בשנת 2018 עמד על כ- 4,024₪ לחודש. השכר הנמוך ביותר הינו בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית -3,019 ₪. [4]
שכר ממוצע (שכירים) של אנשים עם מוגבלות לפי ליקוי עיקרי (2018)
| גובה השכר הממוצע החודשי | ליקוי עיקרי (עפ"י הבטל"א) |
| ₪ 4596 | פנימי |
| ₪ 4549 | אורוגינטלי |
| ₪ 4474 | לוקומוטורי |
| ₪4439 | שמיעה |
| ₪4405 | אחר |
| ₪4245 | נוירולוגי |
| ₪4068 | ראיה |
| ₪3620 | נפשי |
| ₪3019 | שכלי |
מבין האנשים עם מוגבלות, האחוז הגבוה ביותר של המועסקים (35.7%) הינו בקרב אנשים עם מגבלת שמיעה. האחוז הנמוך ביותר של המועסקים (18.10%) הינו מבין האנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. [4]
שיעור המועסקים מקרב מקבלי קצבת נכות כללית, לפי ליקוי עיקרי ( יולי 2018)
| שיעור המועסקים | מקבלי קצבת נכות-
לפי לקות |
| 18.10% | שכלי |
| 18.30% | נוירולוגי |
| 21.00% | ראייה |
| 22.00% | אורוגניטלי |
| 23.00% | לוקומוטורי |
| 23.40% | פנימי |
| 25.40% | נפשי |
| 26.60% | אחר |
| 35.70% | שמיעה |
השוואה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניתן לראות כי קיימת שונות גדולה בקרב מדינות אירופה בהעסקת אנשים עם מוגבלות. איסלנד ושוויץ (נכון ל 2011) הן מבין המדינות המובילות עם שיעור תעסוקה של כ- 65% בעוד אירלנד עומדת על 22% בלבד.[7] בהשוואה לישראל בה ממוצע המועסקים עם מוגבלות נע בין 50%-60% במדינות אירופה הממוצע עומד (2011) על 38%. השונות באחוזי התעסוקה בין המדינות נובעת ממגוון גורמים, בין היתר אופן מתן התמיכות, הליווי התעסוקתי, קצבאות הנכות וקצבאות האבטלה.[8]
שיעור המועסקים עם וללא מוגבלות, השוואה בין מדינות באירופה 2011
| שיעור המועסקים בקרב
אנשים ללא מוגבלות |
שיעור המועסקים
בקרב אנשים עם מוגבלות | |
| איסלנד | 84.00% | 66.80% |
| שוויץ | 81.60% | 65% |
| דנמרק | 78.10% | 41% |
| שוודיה | 75.70% | 61.50% |
| ברטניה | 75.40% | 36.00% |
| פינלנד | 73.20% | 50.60% |
| גרמניה | 72.10% | 35.80% |
| צ'כיה | 68.50% | 34.50% |
| ממוצע איחוד אירופי | 66.90% | 38.10% |
| בלגיה | 66.40% | 33.40% |
| צרפת | 66.10% | 59.60% |
| פולין | 63.90% | 26.20% |
| אירלנד | 60.90% | 21.60% |
| איטליה | 58.90% | 37.00% |
| יוון | 58.50% | 29.80% |
ייצוג הולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
על מנת לקדם העסקתם של אנשים עם מוגבלות במדינת ישראל נקבעו יעדי ייצוג הולם לגוף המעסיק מעל 100 עובדים. על המעסיק לפעול לעמידה ביעדי ייצוג הולם אלו. יעדי הייצוג ההולם משתנים בהתאם לגוף כדלהלן.
גופים פרטיים: על גופים פרטיים חלה החובה לייצוג הולם של 3% מועסקים עם מוגבלות. חובה זו חלה מתוקף צו ההרחבה 2014.
מכיוון שאין העובד עם המוגבלות מחויב לדווח למעסיק אודות מוגבלותו, לא קיים מידע מדויק אודות אחוז העסקה בגופים הפרטיים.
גופים ציבוריים: בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, נקבע שיעור ייצוג הולם של 5% של אנשים עם מוגבלות משמעותית. נתונים אלו מעובדים ע"י המוסד לביטוח לאומי ומפורסמים באתר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. כ 60% מהגופים הציבוריים הגדולים מעסיקים לפחות 5% אנשים עם מוגבלות. כך בשנים 2017 2018, 2019.[9] גופים ממשלתיים: עבור גופים אלו נקבע שיעור ייצוג הולם של 5% של אנשים עם מוגבלות משמעותית. מידע זה מועבד ע"י המוסד לביטוח לאומי ומתפרסם באתר נציבות שירות המדינה. רק 14% מבין משרדי הממשלה ויחידות הסמך עומדים בייעדי הייצוג ההולם של 5% .[10]
השפעת התעסוקה על המצב הכלכלי חברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקרים מוכיחים כי עבודה משמעותית עבור האדם בהיבטים כלכליים, תורמת לבריאות הנפשית, לקידום קשרים חברתיים, מאפשרת תחושת שייכות, סיפוק עצמי ומשמעות ומהווה מקור להגדרה עצמית ולתרומה חברתית.[11]
אחוז המועסקים בקרב אנשים עם מוגבלות נמוך יותר ביחס לאוכלוסייה הכללית וכך גם מצבם הסוציואקונומי. פחות מצליחים לכסות את הוצאותיהם החודשיות ומדווחים יותר על תחושת בדידות. (הנתונים מתייחסים לאוכלוסייה בגילאי העבודה בלבד):[3]
שביעות רצון כללית בקרב בעלי מוגבלות (2020)
| אי עמידה בהוצאות חודשיות שוטפות (מזון, חשמל, טלפון וכיוצא בזה) | חוסר יכולת לרכוש תרופות | אי שביעות רצון כלכלית | תחושת בדידות | |
| אנשים עם מוגבלות | 14% | 29% | 60% | 12% |
| אנשים ללא מוגבלות | 5% | 3% | 36% | 3% |
השפעת גידול העסקת אנשים עם מוגבלות על כלל המשק[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקר הנערך ע"י התוכנית לכלכלנים חברתיים, העריך את תוספת התוצר למשק ב 320-440 מיליון ₪ עם עליה של נקודת האחוז בשיעור העסקת אנשים עם מוגבלות. עוד העריך מחקר זה, כי עליה בשיעור זה תגדיל את הכנסת המדינה ב 48 מיליון ₪ כתוצאה מתשלומי הביטוח הלאומי ודמי הבריאות.[12]
חסמי התעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חסמים שכיחים העומדים בפני אנשים עם מוגבלות והשתלבותם בשוק העבודה:
סטיגמה חברתית: תפיסות ועמדות חברתיות המרתיעות מפני העסקת עובדים עם מוגבלות. רתיעה זו מלווה באי הכרות של המעסיק עם אופני העסקה נגישה ועם יכולות העובדים עם מוגבלות לבצע את העבודה בהינתן התאמות נדרשות. קיימות סטיגמות אודות חוסר יכולות וחוסר יעילות בעבודה, וחשש מפיטורי עובד עם מוגבלות.
סטיגמה חברתית עלולה להיות בעלת השלכות שליליות על אנשים עם מוגבלות תוך הפנמת הסטיגמה החיצונית ולגרום לאי אמון אישי של האדם עם המוגבלות ביכולתו שלו. לכך מתווספים הקשיים והתסכול אשר חווים אנשים עם מוגבלות במהלך אי הקבלה לעבודה הגורמים להם לעיתים לייאוש וחוסר אמונה כי יצליחו למצוא עבודה.
נגישות: על אף חובת הנגישות וחובת מתן ההתאמות לעובד עם מוגבלות, חלק ניכר ממקומות העבודה אינם נגישים לעובדים עם מוגבלות, והם אינם מקבלים את ההתאמות להם הם זקוקים על מנת להשתלב במקום העבודה.חסמי הנגישות הינם גם אחד מן הגורמים לפערי השכלה .
השכלה גבוהה: אחד הגורמים המשפיעים על תעסוקה ואיכותה הינה מידת ההשכלה. שיעור בעלי השכלה אקדמאית, בגילאי העבודה, בקרב אנשים ללא מוגבלות גבוה ב 16% משיעורם בקרב אנשים עם מוגבלות (36%, 20% בהתאמה). לעומת זאת אחוז הלומדים בקורסים להכשרה מקצועית הינו זהה (29%).[3]
אפשרויות תעסוקה: שיעורי התעסוקה הנמוכים גורמים לכך שלרבים מבין האנשים עם המוגבלות לא ניתנת ההזדמנות לצבירת ניסיון תעסוקתי, ומכאן אף לקידום והתקדמות לדרגות גבוהות יותר. רישות חברתי נמוך יותר משפיע אף הוא על ההזדמנות לפתיחת דלתות ומתן הזדמנות לעבודה.
קשיי תפקוד: חלק מן האנשים עם מוגבלות אינם פנויים לעבודה בשל הימצאותם בהליכים רפואיים או טיפוליים. לחלק מן האנשים עם מוגבלות קשיים במסוגלות תעסוקתית.[12]
תעסוקת אנשים עם מוגבלות בתקופת הקורונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מגפת הקורונה פגעה בשוק העבודה ויצרה עלייה במספר המובטלים בכל שכבות האוכלוסייה. עם זאת, אוכלוסיות חלשות, כגון אנשים עם מוגבלות, נפגעו באופן קשה יותר. עפ"י נתוני הלמ"ס ערב משבר הקורונה 81% מהאנשים ללא מוגבלות ו- 41% מהאנשים בעלי מוגבלות היו מועסקים. באפריל נרשמה הירידה החדה ביותר בשיעורי התעסוקה כך שרק 55% בקרב אנשים ללא מוגבלות ו- 24% בקרב אנשים עם מוגבלות היו מועסקים.[13]
בסקר שקיים מכון ברוקדייל באוקטובר 2020 נמצא כי מרבית האנשים עם מוגבלות אשר איבדו את עבודתם ציינו כי מה שבעיקר היה מקל עליהם לעבוד בתקופת הקורונה זה משאבים טכנולוגים ואפשרות לעבודה מהבית.[14]
- ^ חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח 1989
- ^ נתוני הסקר החברתי של הלמס מבוססים על ההגדרה הסוביקטיבית של האדם. בהגדרת אנשים עם מוגבלות יכללו מי שענה בחיוב על 2 השאלות: א. האם יש לך בעיה בריאותית או פיזית כלשהי למעלה מ 6 חודשים ? ב. האם בעיה זו מפריעה לך בפעולות יומיומיות?
- ^ 1 2 3 4 ליטל ברלב, יערה פור (ורד), יניב אורן, אנשים עם מוגבלות בישראל 2020: נתונים סטטיסטיים נבחרים., באתר מכון מאיירס ג'וינט ברוקדייל, 2020
- ^ 1 2 3 מנהל המחקר התכנון-המוסד לביטוח לאומי., דיווח לכנסת בהתאם להוראות סעיף 18 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200) התשע"ח-2018 - הגדלת קצבאות הנכות,
- ^ הגדרת הביטוח לאומי נקבעת בהתאם לוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי. אוכלוסייה זו מצומצמת יותר מההגדרה הרחבה של המוגבלות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ומהמדידה בהתאם לסקר הלמ"ס.
- ^ אופיר פינטו, נטליה גיטלסון, אורן הלר, מירי אנדבלד, רבקה פריאור, דניאל גוטליב, אנשים עם מוגבלות בישראל: אוכלוסייה, תעסוקה ועוני – נתונים מנהליים, מינהל המחקר והתכנון - המוסד לביטוח לאומי, הביטוח הלאומי, 2018, עמ' 10
- ^ eurostat, Employment rate of people by type of disability, sex and age, לשכת הסטטיסטיקה של הנציבות האירופית, 2011
- ^ Dunacn MacDonalnd, Christopher Prinz, Herwing Immervoll, Can disability benefits promote (re)employment? Considerations for effective disability benefit design, OECD Social, Employment and Migration Working Papers,No. 253
- ^ נציבות לשיוויון אנשים עם מוגבלות, עמידת המעסיקים הציבוריים הגדולים ביעד הייצוג - ניתוח הנתונים שפורסמו ב-2020, 23.08.2020
- ^ נציבות שירות המדינה, ייצוג הולם אנשים עם מוגבלות - 2019 יחידות שירות המדינה, 24.08.2020
- ^ מיכל אלפסי הנלי, שילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה מודלים היסטוריים, נקודות מפנה, מגמות ונתונים. משרד הכלכלה. 2015, מינהל מחקר וכלכלה
- ^ 1 2 התכנית לכלכלנים חברתיים, הערכת התרומה למשק משילוב עם אנשים עם מוגבלות בשוק התעסוקה, באתר נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, 23.12.2019
- ^ חגית סופר פורמן, דליה בן רבי, אנשים עם מוגבלות: חסמים וצורכי סיוע לתעסוקה מנקודת מבטם, באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, 2.12.2020
- ^ ליטל בר לב, יעל בכר, השפעת משבר הקורונה על אנשים עם מוגבלות: דיווחי אנשים עם מוגבלות ודיווחי הורים לילדים או לבוגרים עם מוגבלות, באתר מכון מאיירס ג'וינט ברוקדייל, 2020