משתמש:Stefnytr/גטו רוהאטין
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | גטו |
| מדינה | פולין (כיום אוקראינה) |
| מחוז | סטניסלבוב (כיום איוואנו-פרנקיבסק) |
| תאריכים | |
| תאריך הקמה | 1941 |
| תאריך סגירה | יוני 1943 |
| אוכלוסייה | |
| מספר אסירים בשיא | כ-5,000 אסירים |
| השתייכות האסירים | יהודים |
| נתונים | |
| מספר הנספים | כ-7,000 |
גטו רוהאטין (באוקראינית: Рогатинське гетто; בפולנית: Getto Rohatyńskie; ברוסית: Rogatin Гетто) הוקם בשנת 1941 על ידי הנאצים ועוזרים מקומיים לאחר כיבוש גליציה המזרחית בפולין (כיום אוקראינה) במסגרת מבצע ברברוסה. הגטו הוקם בחלק מהעיר רוהאטין שהייתה אז עיר במחוז סטניסלבוב שנקרא כיום איוואנו-פרנקיבסק.[1]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעיר רוהאטין הייתה קהילה יהודית בת 3282 איש בשנת 1939. האזור נכבש על ידי ברית המועצות במסגרת הסכם רבינטרופ-מולטוב. העיר נכבשה על ידי הנאצים ביולי 1941. לאחר הכיבוש הנאצי היא שויכה מנהלתית לאזור בז'ז'יני (Kreis Brzezany), דיסטריקט גליציה (Distrikt Galizien) בגנרלגוברמן.[2][3]
הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוגוסט 1941 הוקם בחלק מהעיר גטו פתוח. מאוחר יותר נצטוו יהודי כפרי הסביבה לעבור לגטו. תחילה גורשו יהודי הכפרים הבאים, רובם או חלקם, לגטו: פוטוק, זאליפיה, צ'רצ'יה, באבינצה ופידקאמין. מאוחר יותר גורשו לגטו יהודי העיירה בורשטין, בוקאצ'ובה, קנייהניטש(אנ'), חודורוב, בולשובצה, ליפיצה גורנה וליפיצה דולנה. לגטו הוכנסו גם פליטים יהודים שהגיעו לרוהאטין מאזורים אחרים בפולין. היודנראט והמשטרה היהודית שהוקמו לאחר הכיבוש פעלו בגטו.[4][5]
כוחות נאצים ובעלי בריתם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפעילות כנגד היהודים בגטו ובסביבתו עד מרץ 1942 הייתה תחת אחריות קצין הס"ס הנס קריגר שהיה ראש תחנת משטרת הביטחון (Sipo- Aussendienststelle) בעיר סטניסלבוב. לאחר מכן האחריות הועברה באפריל 1942 לקצין הס"ס הרמן מולר (Hermann Müller) מתחנת משטרת הביטחון בטירנופול. יחידה זו פעלה ברוהטין עד יוני 1944 ואז האחריות הועברה למחליפו של מולר קצין ס"ס בשם וילהלם קרוגר (Wilhelm Krüger).[6][7][8]
בונקרים ופעילות התנגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אקציות ומשלוחים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-20 במרץ נרצחו כ-2,000 יהודים בבורות ירי ליד תחנת הרכבת בעיר. ב-2 בספטמבר 1942 נשלח טרנספורט שבו היו כ-1,000 יהודים למחנה ההשמדה בלז'ץ. בדצמבר נשלח טרנספורט נוסף שבו היו 1,500 יהודים. השמדת היהודים בוצעה על ידי קצין הס"ס הנס קריגר (Kruger) ואנשיו מתחנת הס"ס בסטניסלבוב.[9][10]
חיסול הגטו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוני 1943 תקפו כוחות שהורכבו מנאצים ואוקראינים את הגטו במטרה לחסלו. במהלך השמדת הגטו התגלו מקומות מחבוא ובונקרים שהוכנו מבעוד מועד. הסוואת הבונקרים הקשתה על גילוים על ידי הגרמנים ורק בעזרת מלשינים נתפסו המסתתרים. הקושי של הגרמנים תועד בדו"ח של קצין האס אס הבכיר קצמן. הדו"ח שמציג את ניסיונם לחשוף בונקר מרכזי בשם "סטאלינגרד", הוצג במהלך משפט אייכמן. בונקר נוסף שהוכן במרתף מטה הגסטאפו ורוב יושביו הצליחו להינצל, נודע לאחר המלחמה. המסתתרים בבונקרים שנחשפו, שבחלקם היו חמושים, נלחמו בעת שהתגלו על ידי הגרמנים.[11][12]
ניצולים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתרבות ובמחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
[[:קטגוריה:]] קטגוריה:בורות ירי בשואה קטגוריה:גטאות בפולין קטגוריה:גטאות באוקראינה [[:קטגוריה:]] קטגוריה:יהדות פולין קטגוריה:גליציה