דולינה (עיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דולינה
Долина
Coat of Arms of Dolyna.svg
סמל דולינה
Dolina gerb.png
דגל דולינה
Dolyna3.jpg
בניין העירייה
מדינה אוקראינהאוקראינה  אוקראינה
אובלסט מחוז איוונו-פרנקיבסקמחוז איוונו-פרנקיבסק איוונו-פרנקיבסק
ראש העיר וולודימיר גאזארד
תאריך ייסוד 979
שטח 27 קמ"ר
גובה 373 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 20,619 (נכון ל־2017)
קואורדינטות 48°58′51″N 24°0′9″E / 48.98083°N 24.00250°E / 48.98083; 24.00250
אזור זמן UTC +2
אתר העירייה

דולינה (אוקראינית: Долина; יידיש: דאלינע) היא עיר במחוז איוונו-פרנקיבסק אוקראינה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי סיפורי העם המקומיים היישוב הוקם ב-979 כשבמקום התגלה מלח. ב-מאה ה-15 במקום שלטו הפולנים, אז השם המלא של העיר היה "עיר המלך החופשית דולינה". המלך היה ממנה סטרוסטות שבדרך כלל היו פולנים.

ב-1525 מלך פולין זיגמונט הראשון העניק לעיר זכויות מגדבורג, כמו כן זכויות להפקת מלח וייצור וודקה. ב-מאה ה-16 בעיר נבנה בית החולים. ב-1648 תושבי העיר השתתפו במרד של בוגדן חמלניצקי כנגד פולנים. ב-1668 באזור התרחש "מרד דולינה", הוא החל כשאחד האדונים הפולנים רצה להחרים רכוש מאחד הכפריים האוקראינים, המרד התגלגל לכל האזור, ודוכא בסופו של דבר על ידי פולנים.

ב-1772 לאחר חלוקת פולין דולינה עברה לידיה של האימפריה האוסטרו-הונגרית. ב-1886 בעיר השתוללה שרפה שהשמידה 320 בתים והשאירה אלפיים איש ללא קורת גג. ב-1902 החלה בנייתו של בית חולים חדש והושלמה ב-1904. לאחר מלחמת העולם הראשונה הייתה דולינה תחת שליטתה של הרפובליקה העממית של מערב אוקראינה. לאחר המלחמה הפולנית-סובייטית נכללה העיר בתחום פולין.

עם פלישת הסובייטים לפולין בספטמבר 1939 נכבשה העיר על ידי הצבא האדום. ביולי 1941 העיר נכבשה על ידי הגרמנים, והייתה תחת שליטתם עד 31 ביולי 1944.

יהודי דולינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיעוד הראשון לישיבת יהודים בדולינה הוא מהמאה ה-15.

בעיר פעלו רבי צבי הירש מנדבורנה, תלמיד המגיד ממזריטש, רבי אברהם נח הלר (אחיו של רבי משולם פייבוש הלר) ורבי משה שוהם, תלמיד הבעל שם טוב. בהמשך פעלו בעיר חצרות חסידיות משושלת זידיטשוב. החצר הראשית הייתה בראשות רבי ישכר בעריש אייכנשטיין, בנו של רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין. אחריו כיהנו בנו רבי יהודה צבי, שחצרו מנתה אלפי חסידים, וחתנו רבי פנחס רוקח, בנו של רבי משה מקארוב בנו של רבי שלום רוקח מבעלז. אחרי רבי יהודה צבי כיהן חתנו רבי יהושע הלברשטאם, בנו של רבי משה מברדיוב נכדו של רבי חיים מצאנז. רבי יהושע נשרף עם בני משפחתו בשואה, בתוך בית הכנסת של הקהילה.

בעיר נולד הרב יצחק יעקב וייס, לימים גאב"ד העדה החרדית. אביו הרב יוסף יהודה כיהן כדיין בעיר.

בין מלחמות העולם התקיימה בעיר פעילות ציונית, ופעל בה בית ספר עברי. בסוף שנות השלושים סבלו יהודי העיר ממספר תקיפות אנטישמיות. בשנים אלו נמנו בעיר כ-2,500 יהודים, קרוב לשליש מסך תושביה.

בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 ביולי 1941 נכבשה העיר בידי צבא הונגריה, וכעבור מספר שבועות הועברה לידי הגרמנים. בתקופה זו העבירו הגרמנים דרך העיר משלוח גדול של יהודים מהונגריה, אשר רובם הוטבעו בנהר דניסטר, וחלקם שניסו להסתתר בדולינה, נתפסו ונורו בידי הגרמנים. עד מהרה הוקם בדולינה יודנרט, בראשות יוליוש ויינרב, אשר נצטווה לספק לגרמנים כוח אדם לעבודות כפייה, כסף ודברי ערך, וכן לכסות את עלות הובלתם והריגתם של יהודי הונגריה. בד בבד, ביצעו הגרמנים מעשי התעללות ביהודי העיר, ובהם גזיזת זקנים, ושילחו גברים יהודים לעבודות כפייה באזור הקרפטים, שם נספו מרעב ומקור.

בקיץ 1942 הובאו לעיר יהודים רבים מעיירות הסביבה, ומספר יהודי המקום הגיע לכ-4,000, כאשר רובם נאלצו ללון תחת כיפת השמיים. בסוף יולי 1942 נערכה בעיר אקציה בידי שוטרים גרמנים ואוקראינים, תוך רצח יהודים ברחובות ובבתים, והובלת היהודים הנותרים לבורות ירי בבית העלמין היהודי בעיר, שם צוו להתפשט, ונורו. יהודים שהצליחו להימלט מהעיר ליערות הסביבה, הוסגרו ברובם לגרמנים בידי איכרים מקומיים. כמה עשרות מבין המסתתרים היהודים הצטרפו לקבוצת פרטיזנים שביצעה פעולות חבלה באזור דולינה, ואשר חוסלה בידי הגרמנים בנובמבר 1943.

לאחר שחרור העיר בידי הצבא האדום ב-30 ביולי 1944, שבו אליה 3 יהודים בלבד.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת ותעשיית העיר מבוססות בעיקר על הפקת נפט ומלח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דולינה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]