משתמש:Ziv12345/יחידת פלס"ר 401

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פלס"ר 401
סיכת לוחם בפלס"ר 401
סיכת לוחם בפלס"ר 401
סיכת לוחם בפלס"ר 401
עז כנמר וקל כנשר, רץ כצבי וגיבור כארי
פרטים
כינוי סיירת 401
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"לצה"ל צה"ל
סוג פלס"ר שריון
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1968 במלחמת ההתשה 1992 כפלס"ר סדיר – הווה
מקים היחידה רס"ן בני קצין
מלחמות
נתוני היחידה
ציוד עיקרי נשק קל, ציוד ייעודי, אמצעי תצפית מתקדמים
פיקוד
יחידת אם חיל השריון
מפקדים מפקדי הפלס"ר
פלס"ר 401 מדמה מלחמה 2013
פלס"ר 401 בתרגיל
פלס"ר 401 בצוק איתן

פלס"ר 401 (הידועה גם כ"סיירת 401") היא יחידת הסיור של חטיבת השריון 401.

הפלס"ר הוא יחידה מובחרת שמהווה את פלוגת הסיור בחטיבה 401. תפקידה היעודי הוא איסוף מודיעין קרבי מתוך שטח האויב, בזמן אמת ובצורה נסתרת, עבור חטיבת השריון והובלתה אל הלחימה. יחידה זו מבצעת גם משימות חי"ר, וסיור (רגלי ורכוב). נכון ל-2014 זכתה היחידה ב- 5 צלשי"ם רובם במהלך מלחמת לבנון השנייה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת ההתשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה הוקמה לראשונה בשנת 1968, בזמן מלחמת ההתשה. תפקידה העיקרי היה ביצוע פעילות מבצעית לאורך תעלת סואץ, כולל תצפיות ארוכות טווח, מארבים וסיורים. מסלול ההכשרה כלל אימוני חי"ר, רכב: ג'יפ סיור ונגמ"ש, סיירות, טופוגרפיה וניווט, ומודיעין שדה. אחד ממפקדיה הבולטים באותה תקופה היה רס"ן בני קצין. בסוף שנת 1972 פורקה היחידה לראשונה.

מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למלחמת יום הכיפורים יצאה חטיבה 401 ללא פלס"ר. אלא שבמסגרת איגוד כוחות, הועברה פלוגת הסיור של חטיבה 14 לפיקוד חטיבה 401. ערב המלחמה, דיווחו תצפיות הפלס"ר על סימני מלחמה בצד המצרי: פינוי מוקשים, חבישת קסדות וסיורי מפקדים. היחידה השתתפה בקרבות הבלימה הקשים, כולל התקפת הנגד עם גדוד 52 בששה באוקטובר. במקביל פרסה היחידה רשת תצפיות בגזרה הדרומית של תעלת סואץ, ודיווחה על כחות אויב. ב-14 באוקטובר במהלך קרב ואדי מבעוק תצפית הפלס"ר שמוקמה על ידי קמ"ן החטיבה רס"ן עמיחי בוכוול, מול הוואדי, ותוגברה באנשי מודיעין פיקוד דרום, דיווחה על התקפה מצרית אוגדתית. התקפה זו נעה במסתור הוואדי, וניסתה לאגף את אוגדה 252 מדרום. כוחות טנקים של החטיבה הוזעקו למקום, פתחו באש, השמידו כלי רק"מ מצרים רבים, ועצרו את ההתקפה. בהמשך השתתפה היחידה בצליחת התעלה, והגיעה עם חטיבה 401 עד לאזור הקילומטר ה-101 על כביש סואץ-קהיר, שם שהתה קרוב לחצי שנה. בקרבות מלחמת יום כיפור איבד הפלס"ר שבעה מלוחמיו ומפקדיו, בהם מפקד הפלוגה רב סרן נחום שמר. לאחר הסדר הביניים והנסיגה מהגדה המערבית של התעלה, פרס הפלס"ר רשת תצפיות ארוכות טווח באזור טסה, כשהוא מתוגבר ביחידות פלס"ר מילואים. בסוף שנת 1974 פורק גם פלס"ר זה.

הלחימה בלבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה הוקמה שוב על ידי יוצאי מחלקות סיור מגדודי הח"יר תחת השם פלס"ר 401 (מילואים ) בשנת 1992, וזאת כדי לתת מענה לצורך הצה"לי ביצירת נתיב התקדמות של כלים כבדים ומגושמים (דוגמת טנקים) אל תוך שטחי אויב ולצורך תצפיות וטיווח ארטילרי של מטרות בשטחים עוינים.

האינתיפאדה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה מפעולות היחידה היחידות שזכו לפרסום היו תפיסתם של רוצחי השר רחבעם זאבי, תפיסתו של מרואן ברגותי (ראש התנזים) ולקיחת חלק במבצע הבאת ביכורים.

בדצמבר 2003 פורקה חטיבה 500 אשר לה היה פלס"ר 500(סדיר) והיחידה שינתה את שמה והפכה להיות פלס"ר 401.

מלחמת לבנון השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת לבנון השנייה ביצעה היחידה, בפיקוד מפקדה היוצא, רס"ן שלומי צן, ומפקדה הנכנס, רס"ן יוסי פנסו, יוצאחטיבת גולני, מספר רב של פעילויות בעומק שטח האויב, ובכלל זה מארבי תצפית ארוכי טווח שכללו שהייה בשטח מעל למאה שעות, וכן פשיטות על כפרים בשליטת החיזבאללה. במהלך הקרב בסלוקי חילצו לוחמי הפלס"ר את הפצועים של גדוד 9 מתוך הטנקים וסייעו לחילוץ הנפגעים שלחטיבת הנח"ל‏. לאחר המלחמה קיבלו חמישה מלוחמי היחידה צל"שים על פועלם במהלכה, ובהם סמ"ר איתי שטיינברגר, שנפל בקרב ברנדוריה בגזרה המזרחית, בעודו רץ לחלץ פצועים תחת אש, ויותם שש, מפקד צוות בסיירת, אשר קיבל את צל"ש הרמטכ"ל‏.

פלס"ר 401 בתרגיל 2014

מבצע עופרת יצוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבצע עופרת יצוקה ביצעה הפלס"ר, בפיקוד רס"ן ארז טל, תצפיות מקדימות לזיהוי מטרות בעבור כוחות חטיבה 401, וניתבו את כוחות החטיבה ליעדיה. כמו כן ביצעה הפלס"ר פשיטות על מעבדות נפץ ברצועת עזה‏.

מבצע צוק איתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבצע צוק איתן פעלה היחידה בעומק מרחב בית חנון ובית להייה, פשטה על בתי מחבלים, סרקה מנהרות בגזרתה. במבצע זה פיקד על היחידה א.ר

מיון, קבלה והכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופיל נדרש - 82 ללא סעיפים פוסלים.

מיון- גיבוש שאורכו 5 ימים (אחרי גיוס לשריון), שכולל מסעות, מבדקי עבודה וצוות ומוטיבציה.

קבלה- מעבר גיבוש לאחר גיוס לחיל השריון או דרך שבוע ראיונות לנופלי יחידות התנדבותיות (שייטת 13, סיירת מטכ"ל, שלדג, טיס וכו')

הכשרה- מסלול הכשרת הלוחם ביחידה נמשך כ-14 חודשים ונחשב לאחד הקשים בצה"ל. המסלול מתחיל ב-4 חודשים של טירונות חי"ר ולאחר מכן 3 חודשים של אימון מתקדם בבא"ח נחל עם שייטת 13. ולאחר מכן טירונות יחידה שכוללת: שבועות לחימה ייעודיים (לוחמה בשטח בנוי, סבוך, פתוח, מבולדר, אימוני קרב מגע, אימוני לוחמה זעירה ועוד). מקצועות הסיור נלמדים לעומק – ניווט רגיל ורכוב, בלילה ללא אור ירח, באזורים קשים, תוך שימוש באמצעי התמצאות מועטים; פתיחת צירים; הכוונת כוחות מוסקים, רכובים ורגליים; הסוואה; תצפית; פטרול; ועוד, תוך שילוב הכשרות על רכבים צבאיים מסוג האמר בפעילות. בנוסף, עוברים החיילים קורס מקצועי בן חודש הקרוי קס"ס (קורס סיור ייעודי), המתבצע בבית הספר למקצועות החיר- ביסלמ"ח. במהלכו לומדים החיילים את מקצועות הסיור לעומקם, ונחשפים לייעודי הסיירת בעת מלחמה. עם סיום המסלול עוברים החיילים סדרות סיכום קשות ומאתגרות, שבסופן, לאחר שבוע צוותי בן כ-120 ק"מ, הם מקבלים את סיכת הפלס"רון.

תפקידי הפלס"ר בזמן מלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אספקת מודיעין קרבי בזמן אמת על כוחות אויב
  • ניתוב והולכת כוחות החטיבה
  • גילוי וזיהוי חומרי לחימה כימיים (גו"ז-חל"כ)
  • איכון שריון, ארטילריה וחיל האוויר
  • פשיטות קומנדו

מפקדי היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
יואל רונן 1992 - 1994 מקים היחידה
זיו אייל 1994 - 1996  
דרור חוגבקוב 1996 - 1997  
חיים בן לולו 1997 - 1999
ירון פינקלמן 1999 - 2001 מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה
נועם לזיני 2001 - 2003
גלעד עמית 2003 - 2005  
שלומי צן 2005 - 2006  
יוסי פנסו 2006 - 2008 מפקדה בעת מלחמת לבנון השנייה
ארז טל 2008 - 2009 מפקדה במבצע עופרת יצוקה
יוסי בן יקר 2009 - 2010
לירון ארוך 2010 - 2012  
נדב עטר 2012 - 2013  
א.צ 2013 - 2014  מפקדה במבצע שובו אחים
א.ר מיולי 2014 מפקדה במבצע צוק איתן

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטגוריה:חיל השריון הישראלי קטגוריה:יחידות מובחרות בצה"ל