אוגדת עזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוגדת עזה
Logo-ugdat-gaza new.png
סמל האוגדה החל מ-2015
פרטים
כינוי עוצבת שועלי האש
(בעבר: עוצבת שועלי הדרום)
מדינה ישראלישראל  ישראל
שיוך Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צה"ל
סוג אוגדה מרחבית
בסיס האם מחנה רעים
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה 1987
מלחמות
עיטורים אות הערכה מטעם הרמטכ"ל  אות הערכה מטעם הרמטכ"ל
פיקוד
יחידת אם PadamLogo.svg  פיקוד הדרום
דרגת המפקד תת אלוף  תת אלוף
מפקדים מפקדי האוגדה
סמל האוגדה עד 2015
תג יחידה אזור רצועת עזה (אזר"ע), שנות השבעים

עוצבת שועלי האש, המוכרת יותר בשם אוגדת עזה (אוגדה 143), היא אוגדה מרחבית (אוגמ"ר) של צה"ל הכפופה לפיקוד הדרום ואחראית על אבטחת הגבול של ישראל עם רצועת עזה. האוגדה כוללת שתי חטיבות - צפונית ודרומית. מפקד האוגדה הנוכחי (החל ממאי 2016) הוא תא"ל יהודה פוקס.

עד לביצוע תוכנית ההתנתקות שכן בסיס האוגדה בגוש קטיף, סמוך לנוה דקלים. לאחר מכן הועתק לבסיס במערב הנגב הצפוני, סמוך לקיבוץ אורים. ב-2008 הסתיימה בנייתו של בסיס חדש - מחנה רעים, שנבנה עבור האוגדה בעלות של למעלה ממאה מיליון שקלים, בסמוך לקיבוץ רעים, ומפקדת האוגדה ומפקדות החטיבות המרחביות הכפופות לה עברו לשכון בו.

המבצעים העיקריים של האוגדה ברצועת עזה בשנים האחרונות כללו את מבצע קשת בענן, מבצע ימי תשובה[1], ביצוע תוכנית ההתנתקות[2], מבצע גשמי קיץ, מבצע עופרת יצוקה[3], מבצע עמוד ענן ומבצע צוק איתן[4].

בספטמבר 2015, הוחלט לשנות את שמה של האוגדה מ"שועלי הדרום" ל"שועלי האש", ואת מספרה מ-643 ל-143, כהוקרה לעוצבת עמוד האש שפורקה בשנת 2014.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה בשנת 1987 הוקמה עוצבת שועלי הדרום של מנת שתהווה מפקדה שתשלוט באמצעות מספר חטיבות ברצועת עזה. גזרת האוגדה חולקה בין שלוש חטיבות: צפונית, מרכזית ודרומית, ובגזרת כל אחת מהן הייתה אחת משלוש הערים המרכזיות ברצועת עזה: עזה, ח'אן יונס ורפיח, בהתאמה. לאחר הסכמי אוסלו החל תהליך של שינוי הדרגתי בגזרת האוגדה: במסגרת הסכם עזה ויריחו תחילה משנת 1994 נסוגו יחידות האוגדה ממרכזי הערים הפלסטיניות והאוגדה התמקדה בהגנה על ההתנחלויות הישראליות ברצועה, ובעיקר גוש קטיף[5]. משימות אחרות, כגון אבטחת הגבול עם מצרים והפעלת המעברים נותרו בעינן. במסגרת אותו השינוי פורקה החטיבה המרכזית ואוחדה עם הדרומית.

כעשור לאחר מכן, לאחר תוכנית ההתנתקות משנת 2005, פונו ההתנחלויות הישראליות ברצועה וכוחות צה"ל נסוגו למערך הגנתי לאורך ציר הוברס: הגדר המפרידה את רצועת עזה ממדינת ישראל. לאחר תוכנית ההתנתקות, בקיץ 2006, נחטף גלעד שליט[6] ובעקבות זאת יצאו כוחות צה"ל למבצע גשמי קיץ[7]. לאחר מלחמת לבנון השנייה, בשנת 2006, פעלו יחידות האוגדה באופן התקפי[8] כנגד הטרור[9]. עם התגברות ירי הקאסמים מרצועת עזה יצא צה"ל למבצע חורף חם[10] ולאחריו הוסכם על הפסקת אש עם חמאס. בשנת 2009, בעקבות ירי רקטות על יישובי עוטף עזה, פעלו כוחות האוגדה במבצע עופרת יצוקה[11]. בנובמבר 2012, לאחר התדרדרות ביטחונית בגזרת רצועת עזה פעלו כוחות האוגדה במבצע עמוד ענן[12]. כוחות האוגדה פעלו גם במבצע צוק איתן וסייעו לכוחות על ידי התמחותם בגזרה.

ב-2015 שונה שם האוגדה מ"שועלי דרום" ל"שועלי האש" ומספר היחידה שונה ל-143 בעקבות פירוק עוצבת עמוד האש.[13]

ב-2018 הוענק לאוגדה אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על פועלה במלחמה בטרור מרצועת עזה.[14]

יחידות האוגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטיבות אוגדת עזה
תג שם
חטיבות סדירות
Logo-hativat-gefen.png
חטיבת הגפן חטיבה מרחבית האחראית על גזרת צפון רצועת עזה
Logo-hativat-katif.png
חטיבת קטיף חטיבה מרחבית האחראית על גזרת דרום רצועת עזה

החטיבה המרכזית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לשנת 1995 פעלו תחת פיקודה של אוגדת עזה שלוש חטיבות מרחביות והחטיבה המרכזית, כשמה, הייתה המרכזית מבין השלוש. עם חתימת הסכמי אוסלו בשנת 1993 עברה מפקדת החטיבה לפאת שדה. בשנת 1995 אוחדה החטיבה המרכזית עם זו הדרומית והיחידה החדשה נקראת מאז "חטמ"ר דרומית".

בין מפקדי החטיבה: גיורא ענבר, אייל שליין.

יחידות אוגדתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת האוגדה פועלות ופעלו בעבר, מספר יחידות אוגדתיות.

יחידת שמשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידת שמשון (יחידה 367) הייתה יחידת חי"ר מובחרת התנדבותית שפעלה ברצועת עזה כאשר עיקר פעולתה נעשתה בצורה מסוערבת (כלומר: הלוחמים מחופשים לעוברי-אורח ערבים). היחידה הוקמה בשנת 1989 כיחידה סודית וקיומה נחשף בכתבת "יומן" ביוני 1991. בשנת 1995, לאחר הקמת הרשות הפלסטינית, פורקה היחידה וחלק מחיילי היחידה הועברו ליחידת דובדבן.

במהלך שנות פעילותה זכתה היחידה להצלחות מבצעיות מרשימות, ולצידן ביקורת חריפה על חוסר משמעת, על המחיר הנפשי שגבתה הפעילות מהלוחמים, ועל עצם הקמת יחידה שכזו מחיילי שירות סדיר[15].

גדוד הבשור (גדוד הקשר העוצבתי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדוד הקשר העוצבתי הוקם בשנת 1998.

פלוגת אבירי הפלדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטה לחללי צוות המנהרות של אבירי הפלדה שנפלו באסון הנגמ"שים בציר פילדלפי. בפינה הימנית העליונה: סמל הפלוגה.
"חתולי הפלדה" באימון עבודות עפר עם דחפורי D9R

פלוגת "אבירי הפלדה", הידועה גם כ-"צמ"ה עזה", היא פלוגת הצמ"ה האוגדתית. אחרי הקמת פלוגת חתולי הפלדה, ידועה היום הפלוגה כצמ"ה עזה דרומית או צמ"ה עזה דרום.

הפלוגה הוקמה באוגוסט 2003 בעקבות התגברות הטרור מרצועת עזה. בפיקוד הדרום החליטו שיש צורך בפלוגת צמ"ה הצמודה לגזרה אשר תתמקצע בה בנוסף לפלוגות הצמ"ה הגדודיות של חיל ההנדסה הישראלי, שתלויות בקו שתופס הגדוד ומתחלפות מדי פעם. בהקמתה, צוות המנהרות של אוגדת עזה היה כפוף ליחידה ואחרי אסון הנגמ"שים הועבר ליהל"ם והפך לסיירת סמו"ר. פלוגת אבירי הפלדה סייעה הן בהחזקת ציר פילדלפי ובמלחמה במנהרות התת-קרקעיות והן בפעולות עומק בתוך רצועת עזה כנגד הטרור. במבצעי אוגדת עזה ברצועה פתחה הפלוגה צירים, ניקתה זירות מטענים, חישפה שטחים, הרסה בתים, חילצה רק"מ וכן איתרה והשמידה מנהרות תת-קרקעיות.

הפלוגה משתתפת באופן רציף בלחימה השוטפת ברצועת עזה. מרבית חיילי הפלוגה נלחמים בגזרה במהלך חלק הארי של שירותם הצבאי, להוציא את פרק ההכשרות הראשוניות שאורכו כחצי שנה[16].

בפעילותה זו מפעילה הפלוגה ציוד מכני הנדסי כגון דחפור D9R משוריין (עם מיגון כלוב נגד רקטות נ"ט), שהוא הכלי המרכזי של הפלוגה, המשמש לפתיחת צירים, ניקוי זירות מטענים, חילוץ רק"מ, עבודות עפר והריסת בתים; מחפר ממוגן (כולל באגר E-349 החדש), המשמש בעיקר לחפירת תעלות נגד מנהרות טרור והברחה, אך גם להריסת בתים; יעה אופני (שופל) מדגם קטרפילר 966, המשמש לעבודות עפר; דרילר (מקדח בורות) ממוגן וכן טאטרה-דרילר, שהוא דרילר על משאית טאטרה, המשמשים לקידוח לצורכי איתור מנהרות והטמנת חומרי נפץ; טרנצ'ר (מכונה לחפירת תעלות), אשר נקנה כדי להילחם במנהרות בציר פילדלפי אך לא נכנס לשימוש עקב חוסר התאמה.

פלוגת חתולי הפלדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 הוקמה פלוגת צמ"ה נוספת בשם "חתולי הפלדה" והיא פעילה בגזרת צפון רצועת עזה[17] ועל כן מכונה גם צמ"ה עזה צפונית. הפלוגה מפעילה ציוד מכני הנדסי ממוגן הכולל דחפורי D9R משוריינים עם מיגון נגד טילי נ"ט, מחפרים ממוגנים מדגם באגר E-349, שופלים ממוגנים ומקדחי-בורות ("דרילרים"). פעילותה של היחידה כוללת פתיחת צירים, חישוף נגד מטעני חבלה, עבודות עפר וביצורים בגזרה (כגון הערמת סוללות עפר שישמשו כמגנן נגד ירי טילי נ"ט), סיוע להחזקת גדר המערכת וחשיפת מנהרות לחימה ברצועת עזה והשמדתן (ביחד עם יחידת סמו"ר של יהל"ם).

פלוגת חתולי הפלדה לקחה חלק במבצע צוק איתן. דחפור D9 משוריין של חתולי הפלדה היה שותף לסיכול החדירה לחוף זיקים ב-8 ביולי 2014.[18] על תפקודו באירוע זה, בו הוביל את ההסתערות על המחבלים והרג שניים מהם, קיבל סגן מפקד הפלוגה, סרן סלמאן חיחי, אות הצטיינות מהרמטכ"ל.[19]

אגד הלוגיסטיקה (אלו"ג)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015 הוקמה יחידת לוגיסטיקה אוגדתית (ילג"א) ובשנת 2016 שונה מעמדה לאגד לוגיסטיקה אוגדתי (אלו"ג) הכולל יחידות אחזקה, הספקה, שיטור וסיור.

לאלו"ג תפקיד מרכזי במתן מענה לוגיסטי לחטיבות האוגדה בלחימה.

מפקד האלו"ג הנוכחי הנו סא"ל (במיל') אורי שטיין.

המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות
פיר מנהרת הטרור שנחשפה ב-10 בדצמבר 2017 בין קיבוץ כיסופים וקיבוץ נירים, סמוך לרצועת עזה בצד הישראלי של הגבול.

המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות היא יחידה צבאית טכנולוגית של צה"ל לגילוי ואיתור מנהרות תת-קרקעיות. המעבדה פועלת בפיקוד הדרום תחת אוגדת עזה ובשיתוף עם חטיבה טכנולוגית ליבשה (חט"ל), חיל ההנדסה הקרבית ואגף המודיעין. היא הוקמה ב-2016. מאז הקמתה איתרה המעבדה מספר מנהרות טרור שנחפרו מתחת לגדר המערכת סביב רצועת עזה, אותן השמידו כוחות פיקוד הדרום, חיל ההנדסה הקרבית וחיל האוויר הישראלי.

המעבדה כוללת מומחים וקצינים מתחומים שונים בהם קציני מודיעין, קציני הנדסה קרבית, קציני מחשבים ואגף התקשוב וההגנה בסב"ר, ומדענים ומהנדסים מתחומי הפיזיקה, הגאולוגיה, ההנדסה ובפרט הנדסה אזרחית והנדסת מכונות. המעבדה מנתחת מידע שאוספים החיילים בשטח ומידע שמתקבל מעבודות עפר, חפירות וקידוחי-עומק שמבצע מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית. באמצעות ניתוח המידע מסוגלת המעבדה לאתר מנהרות, חללים מתחת לקרקע ועבודות חפירה. היא מקבלת גם מידע מודיעיני וכן מידע שאוספת יחידת סמו"ר של יהל"ם המתמחה בלוחמת מנהרות.

תגי יחידות באוגדת עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי האוגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
יעקב אור 19871988 מפקדה הראשון של האוגדה[20]. לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים
צבי פולג 19881990 לימים ראש עיריית נתניה
שמואל צוקר 19901991
יום טוב סמיה 19911993 לימים אלוף פיקוד הדרום
דורון אלמוג 19931995 לימים אלוף פיקוד הדרום
יצחק איתן 19951997 לימים אלוף פיקוד המרכז
יואב גלנט 19971999 לימים אלוף פיקוד הדרום
יאיר נוה 1999 - יולי 2001 לימים סגן הרמטכ"ל
ישראל זיו יולי 2001 - ינואר 2003 לימים ראש אגף המבצעים
גדי שמני ינואר 2003 - מרץ 2004 לימים נספח צה"ל בארצות הברית
שמואל זכאי מרץ - נובמבר 2004 מפקד האוגדה במבצע קשת בענן ומבצע ימי תשובה
אביב כוכבי נובמבר 2004 - אוגוסט 2006 לימים סגן הרמטכ"ל
משה תמיר אוגוסט 2006 - נובמבר 2008
איל איזנברג נובמבר 2008 - נובמבר 2010 מפקד האוגדה במבצע עופרת יצוקה, לימים מפקד פיקוד העורף
יוסי בכר נובמבר 2010 - נובמבר 2012 לימים מפקד הגיס המטכ"לי
מיקי אדלשטיין נובמבר 2012 - אוגוסט 2014 מפקד האוגדה במבצע צוק איתן, לימים נספח צה"ל בארצות הברית
איתי וירוב אוגוסט 2014 - מאי 2016 לימים ראש מטה זרוע היבשה
יהודה פוקס מאי 2016 -

ב-3 ביולי 2017 הוחלט על מינויו של אליעזר טולדנו למפקד הבא של האוגדה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמיר בוחבוט, ימי התשובה של צה"ל, באתר nrg‏, 12 באוקטובר 2005.
  2. ^ חן קוטס-בר, דרך כוכבו, באתר nrg‏, 24 באפריל 2005.
  3. ^ אמיר בוחבוט ועפר שלח, מפקד אוגדת עזה: סבב הלחימה הבא, גם בת"א, באתר nrg‏, 27 בספטמבר 2009.
  4. ^ יואב לימור, ‏השקט שנשאר מ"עמוד ענן", באתר ישראל היום, 15 בנובמבר 2013.
  5. ^ לילך שובל, ‏האיש השקט שאחרי הסערה, באתר ישראל היום, 27 באוגוסט 2010
  6. ^ עמוס הראלהמודיעין שלא הובן: כך הוחמץ סיכול החטיפה, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2011.
  7. ^ אמיר בוחבוט, אחרי שנתיים: כוכבי עוזב את עזה, באתר nrg‏, 8 באוגוסט 2006.
  8. ^ חנן גרינברג, הגדוד של רס"ר אהוד אפרתי הרג 5 מחבלים, באתר ynet, 29 באוקטובר 2007
  9. ^ עמוס הראלבנובמבר 2007 אנשי מילואים: חמאס נלחם כצבא/1.462505, באתר TheMarker
  10. ^ אמיר בוחבוט, אינטימיות מבצעית, באתר nrg‏, 28 במרץ 2008
  11. ^ עמוס הראלהילוך חוזר ל"עופרת יצוקה", באתר הארץ, 30 בדצמבר 2011.
  12. ^ עמוס הראלמבצע "אחת ולתמיד" 2, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2012.
  13. ^ עדו בן פורת, לא רק מספרים: אוגדת עזה מתאחדת עם 143, באתר ערוץ 7, 6 בדצמבר 2015
  14. ^ אוריאל בארי, ‏כבוד: אות הערכת הרמטכ"ל הוענק לאוגדת עזה, באתר "סרוגים", 10 באוקטובר 2018,
    הרמטכ"ל העניק אות הערכה לאוגדת עזה על תרומתה לחיזוק עוצמת צה"ל ולביטחון ישראל, באתר צה"ל.
  15. ^ עמרי אסנהיים, ברירת שמשון, באתר nrg‏, 16 בספטמבר 2004.
  16. ^ הדס דובדני, ‏כוחות ההנדסה של אוגדת עזה במוכנות שיא: "הסבב הבא – בקרוב", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 26 במרץ 2012.
  17. ^ הדס דובדבני, ‏אימון לילה של פלוגת צמ"ה עזה צפון, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 22 בנובמבר 2011.
  18. ^ יניר יגנה‏, סיכול פיגוע הראווה מהים: כך חוסלו צוללני חמאס, באתר וואלה! NEWS‏, 9 באוגוסט 2014
  19. ^ גילי קופר ונטע לוי, ‏אחריהם: אלו הם החיילים הכי טובים בצה"ל, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 29 במרץ 2015.
  20. ^ עמוס הראלאין אור בקצה המנהרה, באתר הארץ, 11 ביולי 2001.