מבצע הבאת ביכורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מבצע הבאת ביכורים הוא פשיטת כוחות צה"ל ב-14 במרץ 2006 (במהלך חג הפורים) על הכלא ביריחו במטרה להביא לדין בישראל את רוצחי רחבעם זאבי, שהוחזקו בכלא ועמדו להשתחרר בעקבות עליית החמאס. המצור על הכלא נמשך כעשר שעות וחצי, ובסיומו נכנעו כל המבוקשים, אחרי שצה"ל הפעיל דחפורים כבדים שהחלו למוטט את מבנה הכלא. בין המבוקשים שנעצרו אחמד סעדאת - מזכ"ל החזית העממית, פואד שובאכי - איש הכספים של יאסר ערפאת, וארבעת רוצחי רחבעם זאבי.

מבצע זה נערך בתקופה שבה השר אהוד אולמרט החזיק בסמכויות ראש הממשלה, אחרי שראש הממשלה אריאל שרון לקה בשבץ.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2001 התנקשה חוליית טרור מהחזית העממית לשחרור פלסטין, בהוראתו של מזכ"ל החזית העממית אחמד סעדאת, בשר התיירות רחבעם זאבי. ישראל דרשה מהרשות הפלסטינית להסגיר לידיה את הרוצחים. בעקבות סירובה של הרשות הפלסטינית, הטילה ישראל מצור על המוקטעה ברמאללה, שם התחבאו הרוצחים. תחת תיווך בינלאומי הסתיים המצור בפשרה שנקראה "הסכם רמאללה": המבוקשים יעברו לכלא ביריחו, שם הם יהיו כלואים תחת השגחה בריטית-אמריקנית, ובתמורה ישראל תסיר את המצור מעל יאסר ערפאת. בפברואר 2002 הורה ערפאת לעצור את רוצחי זאבי ולכלאם ביריחו ובמאי 2002 הגיעו למקום הפקחים.

בכיר נוסף שהוחזק בכלא יריחו הוא פואד שובאכי, איש הכספים של הרשות הפלסטינית, ואחד מבכירי המעורבים בפרשת ספינת הנשק קארין איי.

עד 2006 ישבו הרוצחים בכלא יריחו השוכן באחת המצודות המנדטוריות הנקראות מצודות טגארט, שם נמצאו תחת פיקוח של פקחים מארצות הברית ובריטניה. הללו לא הוחזקו בתא אלא בחדר מרוהט היטב וזכו לתנאים טובים מאוד, לרבות שיחות טלפון ללא הגבלה.

ברם, אחרי שארגון הטרור חמאס ניצח בבחירות למועצה הפלסטינית המחוקקת בינואר 2006, הכריז אסמאעיל הניה על שחרור רוצחי זאבי. בנאום פומבי לא הביע יו"ר הרשות אבו מאזן התנגדות למהלך, אך הזהיר ששחרורם עלול לסכנם ולחשפם לסיכול ממוקד או מעצר בידי צה"ל.

ב-14 במרץ 2006 בשעה 09:00 בבוקר יצאו הפקחים הבריטים והאמריקאים מחשש לחייהם בעקבות עליית החמאס לשלטון ובעקבות תמיכתו של אבו מאזן בשחרור רוצחיו של השר הישראלי. הבריטים הפנו אצבע מאשימה לרשות הפלסטינית שלטענתם, לא שמרה על הפקחים, וגרמה לעזיבתם. גם ארצות הברית האשימה את הרשות הפלסטינית בעזיבת הפקחים. הפקחים הודיעו על המהלך לרשות הפלסטינית ולישראל, אך המהלך לא תואם עימן. עזיבת הפקחים אירעה שבועיים לפני הבחירות בישראל, ויש הטוענים כי ההחלטה לצאת למבצע נבעה גם משיקולי תעמולת בחירות.

המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסירים מכלא יריחו מסגירים את עצמם לידי כוחות צה"ל.

ב-14 במרץ, יום שלישי, בשעה 9:16 בבוקר לערך, החלו כוחות של צה"לגדס"ר נח"ל, פלס"ר 401, גדוד 97 וכוחות שריון מגדוד סער) וימ"מ תחת פיקוד מפקד חטיבת הבקעה, אלוף-משנה מוטי אלמוז[1] לכתר את כלא יריחו ותבעו מהפלסטינים להסגיר לידיהם את אחמד סעדאת, מזכ"ל החזית העממית, ועוד 4 מחבלים האחראים לרצח השר רחבעם זאבי. הפעולה באה בעקבות מידע מודיעיני על כוונת הרשות הפלסטינית לשחרר את הכלואים במקום.

הכתר לווה בחילופי אש שבמהלכם נפצעו מספר פלסטינים ונהרגו אסיר ושוטר. כוחות צה"ל השיבו אש מנשק קל, מקלעים ואף בפגזי טנקים. למקום הגיעו כלים הנדסיים כבדים וממוגנים של יחידת ההנדסה של חטיבת הבקעה ואלה כללו דחפורי די-9, מחפרים ושופלים, שהחלו להרוס את הקירות החיצוניים של מתחם בית הכלא. אחר הצהריים מסוקי קרב החלו בירי טילים לעבר שטחים ריקים במתחם ואילו הדחפורים הרסו את קירותיו החיצוניים. בחילופי אש אלה נהרגו ככל הנראה שני פלסטינים.

רוב האסירים בכלא, היושבים בו בגלל סיבות פליליות ולא חבלניות, הסגירו את עצמם לצה"ל כבר בשלב זה. אחמד סעדאת עצמו התראיין לערוץ אל-ג'זירה באמצעות טלפון וחזר ואמר שיסרב להיכנע או להסגיר את עצמו ליד ישראל. לפי דיווחי התקשורת, האולטימטום שנתנו כוחות צה"ל לאסירים היה להסגיר את עצמם או שיהרגו. לעת ערב, החלו דחפורי צה"ל להרוס גם את המתחם הפנימי במטרה ללחוץ על המבוקשים להיכנע ולדחוק אותם למרחב קטן ומוגבל. אחד המחפרים קילף את הקירות של החדר בו שהו בכירי המבוקשים.

הלחץ באמצעות הדחפורים עבד ובשעה 19:15 (בערך) הסגירו עצמם כל המבוקשים לידי צה"ל, לרבות אחמד סעדאת ורוצחי זאבי. הכניעה באה בעקבות שבירתם של השוטרים הפלסטינים במתחם, שהקשר שלהם עם המפקד נאסר יוסוף נותק בעקבות מעצר מפקד חטיבת יריחו במשטרה הפלסטינית. ללא קשר עם הוראותיו הללו העדיפו לא לחכות לקריסת המבנה ונכנעו. בעקבות כניעתם הבינו ראשי החזית העממית שאין מי שיגן עליהם מפני פריצה של כוח צה"לי, ונכנעו גם כן‏[2]. המבוקשים הבכירים הועברו לחקירה בשב"כ.

בנוסף להם נעצרו עוד 15 מבוקשים המעורבים בטרור ועוד כ-280 אסירים ושוטרים פלסטינים (אלה שלא היו מעורבים בטרור שוחררו מאוחר יותר). בסופו של היום נהרגו בין 2 ל-4 פלסטינים ונפצעו בין 10-20 פלסטינים, כאשר לא היו נפגעים לכוחות צה"ל.

המבוקשים הבכירים שנלכדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגובות הפלסטינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפלסטינים החלו בהפגנות ומהומות המוניות שבשיאן הוצתו באש מספר מבנים, ביניהם מרכז התרבות הבריטית ברצועת עזה ומספר רכבים של ארגונים זרים. הם האשימו את ארצות הברית ואנגליה בשיתוף פעולה עם ישראל, כמו גם הפרת "הסכם רמאללה". בנוסף טרוריסטים פלסטינים מהחזית העממית לשחרור פלסטין חטפו בתגובה 14 אזרחים זרים בשטחים ואיימו לרצחם אם לא תופסק הפעולה. בין החטופים אזרחים בריטים, 3 אזרחיות מצרפת, מרצה אמריקני, 2 מורות אוסטרליות ועיתונאי קוריאני[3]. כוחות ביטחון של הרשות הפלסטינית ניסו לסכל חלק מהפעולות נגד הזרים ובמהלך חילופי אש עם חמושים נהרג פלסטיני אחד ונפצעו עוד כ-10. בתגובה לחטיפות, צרפת והאיחוד האירופאי דרשו את שחרור בני הערובה ואיימו בהפסקת הסיוע לרשות.

בנוסף לחטיפות ירו הפלסטינים 13 רקטות קסאם לעבר ישראל מצפון רצועת עזה, בלילה שבין יום שלישי לרביעי.

בישראל העלו את הכוננות הביטחונית מחשש לניסיונות של ארגוני הטרור הפלסטינים לבצע גל פיגועי נקמה.

ב-15 במרץ, יום למחרת האירוע, שוחררו כל האזרחים הזרים שנחטפו על ידי הפלסטינים ללא פגע, כאשר רוב האזרחים שהיו ברצועת עזה יצאו מן האזור, כולל ממעבר רפיח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‫אמיר בוחבוט‏, איך להכניע מחבל מבלי לירות כדור אחד?, באתר וואלה! NEWS‏, 11 במאי 2013‬.
  2. ^ עמוס הראל ו"הארץ"‏, מקורות: הנצורים נכנעו לאחר שמפקד חטיבת יריחו הפלסטיני נעצר, באתר וואלה! NEWS‏, 14 במרץ 2006
  3. ^ ברק רביד (יריחו), אמיר בוחבוט וסוכנויות הידיעות, הפקחים עזבו – המעבר נסגר, באתר nrg‏, 14 במרץ 2006
האינתיפאדה השנייה - אירועים עיקריים, מסודרים לפי רצף כרונולוגי
שנת 2000 הרוגים:
יש' 47
פל' 299
פסגת קמפ דייוויד (יולי) | רצח דוד בירי (27.9) | עליית אריאל שרון להר הבית (28.9) | מהומות הר הבית (9. 29) | התפשטות המהומות ברחבי יש"ע, ופרשת מוחמד א-דורה (30.9) | אירועי אוקטובר 2000 (10. 10 - 1) | הלינץ' ברמאללה (12.10) | ירי על שכונת גילה בירושלים | תחילת פיגועי ירי בשטחים | מכונית תופת מתפוצצת בשוק מחנה יהודה (2.11) | תחילת ה"סיכולים הממוקדים" (9.11) | פיגוע התאבדות ראשון במחולה (22.12)
שנת 2001 יש' 247
פל' 538
ועידת טאבה (21-27.1) | בחירות בישראל לראשות הממשלה (6.2) |הרוגים ישראלים ראשונים בפיגוע התאבדות - בנתניה (4.3) | הפיגוע בדולפינריום (1.6) | הפיגוע במסעדת סבארו (9.8) | פיגועי 11 בספטמבר (ארצות הברית) | רצח רחבעם זאבי (17.10) | סיכול ממוקד של מחמוד אבו הנוד (23.11) | ערפאת קורא להפסקת אש (16.12) |
שנת 2002 יש' 453
פל' 1033
לכידת ספינת הנשק קארין איי (3.1) | חיסול ראאד אל-כרמי (14.1) | "מרץ השחור" - 135 ישראלים נרצחו בפעולות טרור | הפיגוע במלון פארק (27.3) | מבצע חומת מגן (10.5 - 29.3) | הפיגוע במסעדת מצה (31.3) | הקרב בג'נין מעורר תשומת לב בינלאומית רבה (3.4 - 12.4) | הפיגועים בקו 32א בצומת פת (18.6) ובגבעה הצרפתית בירושלים (19.6) | מבצע דרך נחושה | ג'ורג' בוש קורא להקמת מדינה פלסטינית ולהחלפת ערפאת (24.6) | משה יעלון מחליף את שאול מופז כרמטכ"ל צה"ל (9.7) | חיסול סלאח שחאדה על ידי מטוס קרב - "פצצת הטון" (22.7) | הפיגוע ברחוב אלנבי (19.9) | הפיגוע בציר המתפללים (15.11) | החלה הקמת גדר ההפרדה
שנת 2003 יש' 212
פל' 553
הפיגוע בקו 37 (5.03) | מותה של רייצ'ל קורי בהתקלות עם דחפור די-9 ברפיח (16.3) | אבו מאזן מתמנה לראש ממשלה (19.3) | פרסום מפת הדרכים (30.4) | ועידת עקבה (4.6) | ה"הודנה" (19.8 - 29.6) | הפיגוע בקו 2 בירושלים (19.8) | אבו מאזן מתפטר מראשות הממשלה (6.9) | הפיגוע במסעדת מקסים (4.10) | השלמת החלק הצפוני של גדר ההפרדה | ירי רקטות קסאם על שדרות | שרון מכריז על תוכנית ההתנתקות בכנס הרצליה (18.12)
שנת 2004 יש' 117
פל' 468
סיכול ממוקד של אחמד יאסין (22.3) ורנתיסי (17.4) | רצח טלי חטואל ובנותיה‏ ומשאל מתפקדי הליכוד בנושא ההתנתקות (2.5) | אסון הנגמ"שים (12.5-11.5) | מבצע קשת בענן (25.5 - 18.5) | הרוגים ראשונים מקסאמים בשדרות (28.6) | ירי אלפי רקטות קסאם ופצמ"רים על שדרות וגוש קטיף | מבצע ימי תשובה (15.10 - 30.9) | מותו של יאסר ערפאת (11.11)
שנת 2005 יש' 45
פל' 425
אבו מאזן נבחר לראש הרש"פ (9.1) | פסגת שארם א-שייח (9.2) והתחלת ה"תהאדיה" | יובל דיסקין מחליף את אבי דיכטר כראש השב"כ, דני חלוץ מחליף את יעלון כרמטכ"ל (1.6) | ביצוע ההתנתקות (12.9 - 15.8) | מבצע גשם ראשון (1.10 - 23.9) | פיגועי התאבדות בחדרה (26.10) ונתניה (5.12) | חידוש ירי הקסאמים והסיכולים הממוקדים | חשיפת מנהרת טרור במעבר ארז (10.12) | ארגוני הטרור מודיעים על סיום ה"תהאדייה" בסוף השנה (10.12) שמתמוטטת עוד באמצע החודש
ערכים משניים: אבידות באינתיפאדה השנייה | הטקטיקה באינתיפאדה השנייה | האינתיפאדה השנייה בתרבות
ראו גם: הסכסוך הישראלי-פלסטיני | טרור פלסטיני | פיגועי התאבדות בישראל