נבחרת ישראל במתמטיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נבחרת ישראל במתמטיקה מונה כ-50 בני נוער המתאמנים יחד לקראת תחרויות בינלאומיות במתמטיקה. מתוך הנבחרת נבחרות המשלחות, שמייצגות את ישראל בתחרויות בינלאומיות, שהעיקרית שבהן היא אולימפיאדת המתמטיקה הבינלאומית (בקיצור ה-IMO), כחלק מהאולימפיאדה הבינלאומית למדעים. התוכנית היא חלק ממיזם נבחרות ישראל במדעים, המשותף למשרד החינוך ולמרכז מדעני העתיד ומתנהלת במכון ויצמן למדע.

מטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתוכנית שתי מטרות מרכזיות:

  • לייצג את ישראל באולימפיאדת המתמטיקה הבינלאומית ולהוביל אותה להישגים מיטביים.
  • לטפח את השכבה העליונה של התלמידים המצטיינים במתמטיקה שעתידים להפוך לחוד החנית של המדע, ההוראה, התעשייה וצה"ל בכל הנוגע למתמטיקה.

סוגי התחרויות בהשתתפות ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל שולחת משלחות לתחרויות הבאות:

IMO – אולימפיאדת המתמטיקה הבינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולימפיאדת המתמטיקה הבינלאומית, היא התחרות המרכזית במתמטיקה בעולם. כל מדינה שולחת לתחרות זאת משלחת של עד 6 בני נוער. התחרות מתקיימת בקיץ. האירוע כולו אורך כשבוע, כאשר התחרות עצמה אורכת יומיים. בכל יום המתחרים מנסים לפתור 3 בעיות ברמות קושי שונות במשך 4.5 שעות. הניקוד המרבי על כל בעיה הוא 7 נקודות. כמחצית מהמשתתפים, שהישגיהם הגבוהים ביותר, זוכים במדליה – ארד, כסף או זהב - כאשר כמויות המדליות מחולקות בהתאם ליחס 1:2:3, כלומר, כ-1/12 מהתלמידים זוכים במדליית זהב, 2/12 נוספים זוכים במדליית כסף, ו-3/12 נוספים במדליית ארד. משתתפים אשר לא זכו במדליה אך פתרו לפחות בעיה אחת במלואה, זוכים בציון לשבח. בנוסף מתפרסם דירוג מלא של המתמודדים ודירוג המדינות המשתתפות.

EGMO – אולימפיאדת המתמטיקה האירופית לנערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – אולימפיאדת המתמטיקה האירופית לנערות

EGMO – אולימפיאדת המתמטיקה האירופית לנערות, היא תחרות המיועדת לבנות בלבד. התחרות מתקיימת באירופה, אך כל מדינה בעולם יכולה להשתתף. כל מדינה שמשתתפת שולחת לתחרות זאת משלחת של עד 4 תלמידות. התחרות מתקיימת באביב. התחרות דומה במתכונתה ל-IMO.

RMM - תחרות מאסטר המתמטיקה הרומנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

RMM - תחרות מאסטר המתמטיקה הרומנית, היא תחרות בינלאומית המתקיימת ברומניה. הנבחרת משתמשת בתחרות זו כהכנה ל-IMO. כל מדינה שולחת לתחרות זו משלחת של לפחות 4 תלמידים ותלמידות. התחרות מתקיימת בתחילת האביב. התחרות דומה במתכונתה ל-IMO.

התחרות הדו-לאומית ישראל-הונגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21, התקיימה התחרות הדו-לאומית ישראל-הונגריה. התחרות התקיימה לסירוגין בישראל ובהונגריה.

מבנה הנבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנבחרת מתחלקת לשתי קבוצות:

  • קבוצת רותם - הקבוצה מורכבת מתלמידים מתקדמים יותר. תלמידים אלו הם המועמדים למשלחת ה-IMO לשנה הקרובה.
  • קבוצת ירדן - הקבוצה מורכבת מתלמידים צעירים יותר. תפקידה הוא לאמן את התלמידים לקראת תחרויות בינלאומית בשנים הבאות.

תהליך המיונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך המיונים מתבסס על ארבע התחרויות הארציות המרכזיות במתמטיקה:

  • התחרות הארצית במתמטיקה של משרד החינוך. התחרות המתקיימת באופן מקוון בבתי הספר בכל רחבי הארץ. בתחרות משתתפים אלפי תלמידים. החל מה'תשפ"ב צפוי להתווסף לתחרות, שלב שיתקיים בארבעה מוקדי בחינות ברחבי המדינה.
  • האולימפיאדה ע"ש יוסף גיליס (אולימפיאדת גיליס) - מתקיימת במכון ויצמן.
  • אולימפיאדת המתמטיקה על שם פרופ' ירמיהו גרוסמן (אולימפיאדת גרוסמן) - מתקיימת בטכניון.
  • תחרות הערים - תחרות בינלאומית מבוזרת, שישראל משתתפת בה. בארץ, היא מתקיימת במספר מוקדים ובשני מועדים: סתיו ואביב. את המיונים משמש בעיקר מועד הסתיו.

בני הנוער, שהצטיינו באחת מהתחרויות לעיל, מוזמנים להשתתף בגמר אליפות הארץ במתמטיקה - תחרות הדומה באופייה ל-IMO אך נגישה יותר וחד-יומית. התחרות פתוחה למוזמנים בלבד (בין 100 ל-200 משתתפים). קבלת התלמידים לנבחרת מתבצעת על פי ביצועיהם בתחרויות אלה. במקרים חריגים מתחשבים גם בתחרויות אחרות.

מיוני המשלחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשלחות נקבעות על סמך ביצועי התלמידים בתחרויות מיון ייעודיות, שמתקיימות במחנות האימונים של הנבחרת. לכל תחרות בינלאומית נקבעת משלחת לפי תנאי התחרות, ולפי תחרויות המיון שקדמו לה.

חברי נבחרת על תנאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנה, יש תלמידים שמסיימים את מסלולם בנבחרת. תלמידים חדשים מוזמנים להצטרף למקומות שמתפנים, ולהשתתף כחברי נבחרת על תנאי, על סמך ביצועיהם בתחרויות במתמטיקה המתקיימות במהלך השנה (מועד אביב של תחרות הערים ותחרויות המיון שמתקיימות בסתיו, לפני גמר אליפות הארץ).

תוכנית האימונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית האימונים היא שנתית, והתלמידים מתאמנים לאורך כל השנה. כל חורף מתקבלים תלמידים חדשים לנבחרת, לאחר שעברו את תהליך המיונים. קבלה זאת תקפה לשנה (עד סבב המיונים הבא).

אימונים שוטפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר קביעת הנבחרת, המצטרפים החדשים מתחלקים לקבוצות. בראש כל קבוצה עומד מדריך האחראי לאימונים השוטפים של הקבוצה, ומהווה החונך של תלמידיה. הפגישות השוטפות מתקיימות כאחת לשבוע, ובהן התלמידים מתאמנים בבעיות הדומות לבעיות ב-IMO, ולומדים חומר במתמטיקה הקשור אליהן. התלמידים מקבלים גם מטלות בית לצורך האימונים. חלק מהקבוצות נפגשות באופן פיזי וחלקן באופן מקוון.

מחנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנה מתקיימים 5–6 מחנות אימונים. כל אחד מהם נמשך 4–6 ימים.

המחנות מהווים רצף של ימים, בהם התלמידים מתאמנים ולומדים לאורך כל היום (למעט פעילויות הפגה). המחנות כוללים הרצאות, תרגולים, פעילויות חברתיות, תחרויות מיון ועוד. רוב הפעילויות נפרדות לכל אחת מהקבוצות (רותם וירדן), אך ישנן גם פעולות משותפות.

בעבר, התקיימו מחנות האימונים גם בטכניון, באוניברסיטת חיפה, בגבעת חביבה ובנורדיה. רוב המחנות מתקיימים בכפר הנוער על שם לאוב אשר במכון ויצמן למדע. חלק מהמחנות מתקיימים במקומות אחרים בארץ, במטרה לאפשר לתלמידים להיחשף למוסדות אקדמיים שונים, ולחזק את הפריפריה. בתקופת מגפת הקורונה, התקיימו המחנות באופן מקוון.

ימי עיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנה מתקיימים מספר ימי עיון, חלקם פיזיים וחלקם מקוונים. ימי העיון דומים למחנות בתוכנם, אך אינם כוללים לינה.

חניכה אישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחברי משלחת ה-IMO ממנים חונכים אישיים, האחראים על האימונים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל שולחת משלחת ל-IMO החל משנת 1979. את השתתפות ישראל באולימפיאדה יזם פרופ' יוסף גיליס במכון ויצמן. גיליס אימן את חברי המשלחת לקראת האולימפיאדה. בתחילה האימונים היו ספורדיים, אך עם השנים נהיו שיטתיים יותר, והחלו לכלול גם תלמידים המועמדים למשלחת, בטרם נקבע ההרכב הסופי שלה. בתקופה זאת החל משרד החינוך לתמוך בתוכנית.

בין השנים 1990 ו-2009, השתתפה ישראל גם בתחרות הדו-לאומית ישראל-הונגריה.

פרופ' גיליס אימן את הנבחרת עד מותו בשנת 1993. לאחר מכן הפרויקט עבר לטכניון בניהולו של פרופ' שי גירון, שאימן יחד עם ד"ר שוני גלבוע (אז ד"ר שוני דר) את הנבחרת. בסוף שנות התשעים הפרויקט עבר לאוניברסיטת חיפה יחד עם פרופ' גירון.

בשנת 2010 הפרויקט עבר למכון ויצמן, בניהולו של פרופ' דמיטרי נוביקוב. לתפקיד המאמן הראשי מונה לב רדזיוילובסקי, שממשיך בתפקיד זה ברצף עד היום. עם מעבר זה, הורחב הפרויקט באופן משמעותי, וקיבל את מתכונתו הנוכחית: תלמידים במספר קבוצות גילאים המתאמנים עשרות ימים בשנה על-ידי צוות מאמנים רחב.

בשנת 2012, נוספה לפרויקט גם תוכנית אימונים לתלמידים צעירים יותר בהנהלתו של יוסף חפץ.

בשנת 2013, עבר הפרויקט לאוניברסיטת ת"א בהנהלת פרופ' אילון סולן, עם אותו צוות מאמנים.

בשנת 2016, החלה ישראל להשתתף גם ב-EGMO.

בשנת 2017, הפך הפרויקט לחלק ממיזם נבחרות ישראל במדעים המשותף למשרד החינוך ומרכז מדעני העתיד. המיזם כולל גם את נבחרות ישראל בפיזיקה, במדעי המחשב, ובכימיה ואת נבחרת ישראל הצעירה במדעים (הנבחרת הצעירה). בהתאם עבר אימון התלמידים בגילאי חטיבת הביניים לנבחרת הצעירה, בה הם מתאמנים גם בתחומי מדע אחרים.

החל משנת 2019, ישראל משתתפת גם בתחרות מאסטר המתמטיקה הרומנית (RMM).

בשנת 2020, החליף פרופ' יהודה שלום את פרופ' סולן.

בשנת 2021, עברה הכשרת הנבחרת למכון ויצמן למדע בהנהלת פרופ' אברהם איזנבוד, עם אותו צוות מאמנים.

ביצועי הנבחרת לאורך השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצועים ב-IMO[עריכת קוד מקור | עריכה]

האחוזון אליו הגיעה נבחרת ישראל בין כל המדינות המשתתפות. ככל שהאחוזון גבוה יותר כך ההישג טוב יותר. ישראל לא השתתפה בשנים 1984 ו-1987. ב-1980 לא התקיימה האולימפיאדה

הישגי הנבחרת, מאז 1979, בה החלה ישראל להשתתף ב-IMO, ידעו עליות ומורדות לאורך השנים.

נכון ל-2021, ההישג הגבוה ביותר של הנבחרת היה בשנת 2021, בה ישראל הגיעה למקום ה-7 מתוך 107 מדינות, עם 3 מדליות זהב, 2 מדליות כסף ומדליית ארד אחת. בסה"כ, זכתה ישראל ב-IMO ב-18 מדליות זהב, 59 מדליות כסף, 102 מדליות ארד ו-23 ציונים לשבח[1].

ביצועים ב-EGMO[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל משתתפת ב-EGMO מאז 2016.

נכון ל-2021, ההישג הגבוה ביתר של הנבחרת היה בשנת 2017, בה ישראל הגיעה למקום ה-6 מתוך 44 מדינות עם 3 מדליות כסף. סה"כ, ישראל זכתה ב-EGMO ב-2 מדליות זהב, 8 מדליות כסף, 2 מדליות ארד ו-3 ציונים לשבח.

מבוגרי התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוגרי התוכנית מהווים רשת מקצועית ענפה. יחד, הם מארגנים סמינרים וקבוצות דיון. הבוגרים מהווים גם את עיקר המדריכים בתוכנית עצמה.

רבים מבוגרי הנבחרת הפכו למדענים ולדמוית מפתח בהיי-טק, בצה"ל ובהוראת המתמטיקה. ביניהם נמנים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המדעים על הפודיום, נינה פוקס, ידיעות אחרונות, 27.7.2021, גיליון 25158, עמ' 32