נח שימנוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב נח שימנוביץ

הרב נח שימנוביץ (תרס"ז, 1907 - ה' באייר תשט"ו, 27 באפריל 1955) היה מייסד וראש ישיבת כנסת חזקיהו בזכרון יעקב.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במינסק בירת בלארוס (ועל שמה הוא מכונה: ר' נח מינסקר) לרב בנימין וריזא שימנוביץ. בהיותו בן אחת עשרה שלחוהו הוריו ללמוד בישיבת אוהל תורה בברנוביץ, אצל רבי אלחנן וסרמן. כעבור זמן עבר ללמוד בישיבת מיר, ולאחר מכן המשיך בישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. הוא נעשה תלמידו המובהק של ראש הישיבה הרב ברוך דב ליבוביץ ובמשך תקופה אף למד עמו ביחידות. כמו כן הוא נמנה עם תלמידיו הקרובים של רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, הרב מבריסק.

בשנות מלחמת העולם השנייה הצליח להימלט מאירופה ולהגיע לחופי הארץ כמעפיל לא חוקי, מצויד בוויזה של הצבא הפולני. הוא נעצר על ידי הבריטים ושהה תשעה חודשים במחנה המעצר בעתלית. בתקופת מעצרו ארגן שיעורי תורה ודאג[דרוש מקור] לאוכל כשר עבור העצורים היהודים, ובהם ניצולי אוניית המעפילים פאטריה. בהשתדלותם של הרב הראשי יצחק הרצוג, משה בלוי והרב חזקיהו יוסף מישקובסקי שוחרר ממעצרו והוא התיישב בירושלים.

כעבור זמן קצר בחר בו הרב חזקיהו יוסף מישקובסקי כחתן לבתו חנה. לאחר הסתלקותו הפתאומית של הרב מישקובסקי, בתחילת שנת תש"ז, החליט הרב שימנוביץ להקים ישיבה לזכרו. בעצת החזון איש הוא הקים את הישיבה בזכרון יעקב, וקרא לה "כנסת חזקיהו" על שם חותנו. כמנהל רוחני הוא הביא לישיבה את הרב אליהו לופיאן. בין תלמידי הישיבה בזכרון יעקב היה הרב ישראל מאיר לאו.

בשנת תשט"ו הוא החליט להעביר את הישיבה לכפר חסידים. הוא רכש שטח אדמה בן עשרה דונמים והקים עליו מספר מבנים. הכול היה ערוך ומוכן לפתיחת הישיבה ואף נקבע מועד לחנוכת הבית - י"ח באייר (ל"ג בעומר) תשט"ו. אולם ימים מעטים לפני כן, בה' באייר, הוא לקה בלבו ומת. בעקבות פטירתו עברה הנהגת הישיבה לגיסו הרב אליהו אליעזר מישקובסקי.

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חידושי רבי נח

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוד זריצקי, כזה הוא היה, נדפס בשנית בתוך ספרו: זכרונם לברכה: גאוני הדורות ואישי סגולה, עמ' 107–110

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]