נילגאי
 נילגאי
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | פריים |
| תת־משפחה: | פרים |
| שבט: | קצרי קרניים |
| סוג: | Boselaphus |
| מין: | נילגאי |
| שם מדעי | |
 Boselaphus tragocamelusפאלאס, 1766 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
נילגאי או נילגאו (שם מדעי: Boselaphus tragocamelus) הוא מין של אנטילופה יחידה בסוגה ממשפחת הפריים הנפוצה בדרום אסיה.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]לנילגאי גוף בצבע שחור כחלחל עם רעמה קצרה על הכתף, ציצית שער בולטת בתחתית הצוואר, כתם לבן על הגרון, וכתמים לבנים ליד הפרסות ועל הלחי, שתי קרניים קצרות, וזנב ארוך המסתיים בציצת שער. הנקבות בצבע חום-בז' ונטולות קרניים, ומבחינה זאת הם מזכירים במקצת את הקודו.
גובהו של הנילגאי 150-120 ס"מ. משקלם של הזכרים מגיע עד 328 קילוגרם, הנקבות קטנות יותר ומגיעות למשקל של 232 ק"ג.
תפוצה ובית גידול
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנילגאי נפוץ ברוב חלקי הודו ומעטים נמצאים בפקיסטן ונפאל בקרבת הגבול ההודי, בעבר היה מצוי בבנגלדש אך נכחד משם. כמו אנטילופות רבות גם הנילגאי הובאה לאמריקה למטרת שעשועים, ופרטים שברחו יצרו אוכלוסיית בר. הנילגאי חי בעיקר באזורים עם שיחים, ויערות דלילים, הם נמנעים מיערות צפופים ואזורי ביצות.
הרגלים ותזונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנילגאי פעיל בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות הצהריים, אף על פי שהוא יכול לחיות מספר ימים ללא מים, הוא יעדיף אזורים עם מקווה מים. הנילגאי צמחוני וניזון מעשבים עלים ופרות.
אויבים ושימור
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטורפים העיקרים של הנילגאי הם הטיגריס, הנמר והזאב; אולם בשל גודלו הטורפים מעדיפים לצוד את העגלים. כמו כן האריה האסיאתי הוא אחד מהטורפים, אולם על פי מחקר שנערך התברר שהנילגאי מהווה פחות מ-3% מהתזונה שלו.
למרות הנזקים שהוא עושה לחקלאות, לא מרבים לצוד את הנילגאי כיון שהוא נחשב אצל ההודים כ"חיה קדושה".
מצב שימורו של הנילגאי מוגדר כ"ללא חשש" והאוכלוסייה העולמית מוערכת ב-100,000 פרטים בהודו, וכ-30,000 בארצות הברית לאחר שהמין הובא לטקסס בשנות העשרים של המאה ה-20 בידי חוואים.[2][3]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
-
-
-
נילגאי בדהירה -
זכרים במאבק -
-
-
-
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נילגאי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- נילגאי, באתר ITIS (באנגלית)
- נילגאי, באתר NCBI (באנגלית)
- נילגאי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- נילגאי, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- נילגאי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- נילגאי, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נילגאי באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ William J. Sheffield, NILGAI ANTELOPE
- ^ Neil LaRubbio, Hunting Hooved Devils in South Texas, 5 ביולי 2012 (באנגלית)
.JPG)
.jpg)
